הכמיהה לבלתי מושג קיימת אצל בני האדם מאז ומעולם. הפיתוי לגעת בלא נודע, "לאכול מעץ הדעת", הביאה את המין האנושי לגבהים ולאסונות. היכולת לעמוד בגבולות המציאות, לא ליפול בפיתוי של שיכרון כוח ואשליות היא באמצעות חיפוש המהות ולא הצורה.

הכמיהה ללא מושג

המהות של הבלתי מושג, אינה ניתנת להשגה. זה לא כמו מטרה, יעד או תכלית שקשה להגיע אליהם, אך ברי השגה. לכמיהה לבלתי מושג אין יעד, אי אפשר להגיע למטרה. אם הגעת, אין זה בלתי מושג אלא מושג והמטרה (של הכמיהה) למשהו בלתי מושג לא הושגה.

ישנם אין ספור צורות לביטוי המהות של הלא נודע והלא מושג; אלוקים, הבעיה הפסיכו פיזית, אידאות בלתי מושגת, דת, פנטזיות (מכל התחומים), שירה, יצירת אומנות וכדומה. כולם צורות למהות אחת: כמיהה ללא נודע ולבלתי מושג.

בני האדם נוטים לפעמים לנהות אחר רעיונות איווליים, ליפול לפיתויי השגה שקריים. למחשבה שאפשר להשיג ולהבין את הבלתי מושג. רק בחלום אפשר לתפוס את הבלתי ניתן לתפיסה ולהשיג את הבלתי ניתן להשגה. טעות מרה תהיה לחשוב שגם במציאות ניתן להשיג את הבלתי מושג.

משיכה מינית, כמיהה לבלתי מושג

הכמיהה של האדם במשיכה המינית היא כמיהה לבלתי מושג. האדם כמה להתאחד עם צורה כלשהי ברמה הגבוהה ביותר; להיכלל לגמרי בצורתה או להכליל את צורתה בצורתו. העניין הוא שכמיהה זו אינה ניתנת למימוש בשום אופן כיון שאנו חיים במציאות של פירוד. שמציאות מעצם היותה מציאות היא פירוד בין עצמים. לכן בלתי ניתן לחבר ולאחד שני עצמים (צורות) למציאות אחת (אלא אם כן מציאות אחת מתמוססת).

לעומת זאת אהבה היא הכמיהה להתאחד עם מהות אחרת. אהבה אמיתית היא לא בין צורות שונות של אנשים. אדם שאוהב אדם אחר, הוא אוהב את מהותו של האדם השני. את מידותיו, את אישיותו וסגנונו הייחודי. וזה ניתן למימוש כי מהות היא דבר מופשט, רוחני, ללא צורה, וניתן לאחד רוח ברוח. זוהי איננה כמיהה לבלתי מושג אלא כמיהה למושג.

כאשר מתעוררת אצל האדם המשיכה המינית עליו לדעת שזוהי הכמיהה לבלתי מושג. אין לו אפשרות להגיע לרמת חיבור כזאת בעולם הזה. האשליה כאילו ניתן לתפוס את הבלתי מושג באמצעות דמות כזאת או אחרת, זוהי פנטזיה או חלום שיתפוצץ במוקדם או במאוחר על קרקע המציאות.

לחפש אהבה

הפועל היוצא מכל הנ"ל הוא שעל האדם תמיד לחפש אהבה. לחפש להתחבר עם מישהו אחר בקשר מהותי. נכון שהצורה של המהות גם חשובה וצריכה להתאים. אך אין זה חשוב כל כך. כי לכל מהות יש מספר צורות אפשריות. אך הצורה היא אמצעי למטרה, היא איננה המטרה בעצמה. על האדם לחפש מהות, לא צורה.

השלב הבא יהיה לחבר בין אהבה למשיכה מינית, בין מהות לצורה. מהותה של הכמיהה לבלתי מושג תישאר תמיד בלתי מושגת. אך מה שיישאר לאדם בסופו של דבר הוא אהבה. החיבור הפנימי והמהותי לאדם אחר. אז למסקנה עלינו לתת פחות חשיבות לצורה, ויותר חשיבות למהות. ובסוף נגלה שניתן להגיע לחיבור בין הצורה והמהות. בין האהבה למיניות.