היפנים קוראים לזה "קי", ההודים "פראנה" והיהודים "כוח החיים". וילהלם רייך קרא לכוח שגילה "אורגון", והנמן, מגלה ההומאופתיה המודרנית, קרא לזה "כוח החיות". מושגים אלה הם ניסיונות עקרים להגדרת כוח שאין דרך להבינו. הסינים הקדמונים קראו לזה "צ'י", והגדירו אותו כ"משהו שאינך יכול להגדיר".

ההגדרה הסינית

מעצם הניגוד שבין היין והיאנג נוצרת זרימה. זרימה זו היא הכוח המשלים את היין והיאנג והופך את השלושה לאחד - האנרגיה הזורמת. בין כל יין ויאנג מתקיימת זרימה. זו ה"אנרגיה".

"דאו הוליד את האחד. האחד הוליד את השניים. השניים הולידו את השלושה. השלושה הולידו את כל היצורים, גבם אל הצל - יין, ופניהם אל האור - יאנג. ההתאמה שבינם היא נשמת החיים, האנרגיה, שאין בה גשמיות". (לאו דזה)

אנרגיה ברפואה ההוליסטית

הרפואה ההוליסטית מתייחסת לזרימת האנרגיה. בכדי לשמור על בריאות ומהלך תקין של החיים על זרימת האנרגיה להיות רציפה והרמונית.

כמו בכל תחומי החיים, התפתחות האנושות לכיוון המדעי, המתועש, ה"תרבותי", התרחק האדם מההקשבה לעצמו ולצרכיו, ומן האיזון בין חלקי האישיות. לא פעם אנו מגיעים למצבים קיצוניים של חוסר איזון אנרגטי.

חוסר אנרגטי

במצבים של חוסר אנרגטי יגיב הגוף בכיווץ, הגורם לשמירת האנרגיה בגוף, אך גם לכאב. ייתכנו כאבים מכיווץ בנקודות תורפה של הגוף בכדי למנוע בריחת אנרגיה מנקודות אלה. תגובה שכיחה היא התעוררות סימפטומים רגשיים כמו דיכאון, תסכול, ייאוש, פחדים או חרדות.

עודף אנרגטי

במצבים של עודף אנרגיה יחוש האדם מלאות בבטן העליונה, עצבנות, חשיבה שלילית, עודף מחשבות ללא יכולת להפסיקן, כעסים על הסובבים אותו או ייסוריי מצפון. יכולת הספיגה של האדם במצב זה תהיה מינימאלית. הוא לא יקשיב לאחרים, יפטפט הרבה וישתדל להפגין נוכחות באופן אגרסיבי. בדרך זו הוא ינסה לפרוק את העודפים.

איזון

המצב הבריא ביותר לגוף הוא זרימה - התרוקנות והתמלאות, ולכן אנו מוצאים את עצמנו נוטים לא פעם להקצנה. כאשר איננו מצליחים לשמור על איזון הגוף עוזר לנו על ידי מחלות.

טעינה אנרגטית במנוחה

טעינת הגוף באנרגיה נעשית כאשר המוח נצא בתדר נמוך. לכן ילדים קטנים זקוקים לשעות שינה רבות יותר ממבוגרים. הגדילה דורשת כמויות אדירות של אנרגיה ומומלץ לא להעיר ילד באמצע השינה. לאדם שאינו ישן מספיק מומלץ לתרגל מדיטציות הקשורות להרפיה ופריקת מתחים. רגיעה והרפיה גורמות לפתיחת המערכת האנרגטית של האדם, ומאפשרות קליטה ישירה של אנרגיה.

נשימה

דרך קליטה נוספת היא הנשימה. אנו "נאלצים" לנשום באופן רציף במשך החיים, ולחדש בכך את מלאי האנרגיה בגופנו. הנשימה עוזרת לאדם להיות בהרמוניה עם סביבתו ולהסתגל אליה. האוויר מכיל את האנרגיה שנספגה בו, ולכן יש חשיבות לסוג האוויר החודר לגוף. על חוף הים נמצא כמויות עודפות של אנרגיה. לאנשים הסובלים מחוסר אנרגטי מומלץ לטייל לעיתים קרובות לאורך חוף הים, ולנשום עמוקות.

מזון

המזון, אשר ספג חיוניות מן האדמה, האוויר והשמש, מספק אף הוא לגופנו את האנרגיה הדרושה. המדענים מודדים את כמויות האנרגיה המצויות במזון ביחידות של קלוריות. ברפואה ההוליסטית מתחשבים גם במדד נוסף: מידת החיוניות של המזון. אין עדיין כלי מדויק למדידת החיוניות, אבל ניתן לחוש אותה בזמן הארוחה.

מקור האנרגיה

ניתן לבחון את רמות האנרגיה השונות שהגוף סופג בעזרת שני מדדים: כמותי ואיכותי.

- אדם ממוצע נזקק לחצי קילוגרם מזון מוצק ביממה. ניתן לחיות ללא מזון כ - 40 יום, בתנאי שישנה אספקת מים.

- אם נכלול את הנוזלים המצויים בפירות, ירקות וכו', צורך האדם כשני ליטר נוזלים ביממה. ללא נוזלים ניתן לחיות כ - 4 ימים, בתנאי מזג אוויר נוחים.

- בנשימה אחת מתחלף כחצי ליטר אוויר, ואנו נושמים שש - עשרה נשימות בדקה. בדקה אחת נזדקק לשמונה ליטרים של אוויר. על פי חישוב זה נזדקק ביממה ל11, 520 ליטרים של אוויר. ללא אוויר עלול להיגרם נזק בלתי הפיך למוח לאחר 4 דקות, תלוי עד כמה הוא מרוגש ומהי צריכת החמצן של גופו.

מדובר בעליה דרסטית בנפח החומר הנדרש לגוף ככל שהאנרגיה עדינה יותר. אם כך, לאיזה נפח של רגיעה ושלווה זקוק האדם בכדי לספוג אנרגיה באופן ישיר, ללא מתווכים? וכמה זמן ניתן לחיות בלי רגיעה?

מעיון בסיפורים על הרבנים הגדולים נגלה שאלה הסתפקו בכמויות מועטות מאוד של מזון. משה שהה ארבעים ימים על הר סיני. רבי שמעון בר - יוחאי ובנו רבי אלעזר שהו תשע שנים במערה, אכלו חרובים ושתו מי מעין בלבד.

אדם המצליח להתחבר למקור הישיר של האנרגיה נזקק לכמות מועטה יותר של אנרגיה "יד - שניה", דרך מזון, שתייה ואוויר.

סדר עדיפות אנרגטי

היום מרבים לשבח את התזונה הנכונה, איכות הסביבה, האוויר והמים. הגישה ההוליסטית אינה פוסלת מרכיבים אלו, אלא מציבה אותם במקום הראוי בסדר העדיפויות. מקורות האנרגיה החומריים חשובים, אבל מיץ ירקות בכל בוקר על ראש הר ירוק וחוקן פעמיים בשבוע לא יביאו מרפא לכל תחלואינו.

כשאדם נמצא במצב של מחלה כדאי להשתמש בכל האמצעים, כולל תזונה טבעית, אורגנית, מלאה בחיות ובכוח. אבל לא כדאי להתרוצץ בכל הארץ בחיפוש אחר עגבנייה אורגנית, כשאפשר ליהנות ממלפפון טעים, המכיל מעט חומרי ריסוס, ללא מאמץ. מעט הכוח שיש באותו מלפפון יתרום לאנרגית הגוף הרבה יותר מן העגבנייה האורגנית שהשגנו במאמץ, אם רק נזכור ליהנות מהאכילה ולהעריך את המלפפון, למרות שלא גודל באופן אידיאלי.

כל שעלינו לזכור הוא שאם המחיר שעלינו לשלם בכדי להתרחק מגורמים המזיקים למזון, למים ולאוויר כולל פגיעה נפשית עד אבדן השלווה והביטחון, עלול לצאת שכרנו בהפסדנו.