הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=646578
לא מספיק שווה, אין לי ערך עצמי - איך מפרקים את המחשבות הללו? חלק א

זוהי מחשבה שלעתים אינה צפה למודע, לא תמיד אנשים מכירים בה. אך לרוב האנשים יש אמונה מסויימת שהם שווים יותר או פחות, בעיני אחרים ובעיני עצמם. לעתים המחשבה היא גלויה והיא באה בצורה של גזענות כלפי האחר. אנשים רבים מאמינים שיש אנשים שווים יותר ואנשים שווים פחות, ואולי גם אנשים שלא שווים בכלל. אתמקד כעת במחשבה: "אני לא מספיק שווה".

כאשר אתה חש שאתה שווה (מכל סיבה אפשרית, בין אם סיום תואר, אירוסים או כל סיבה אחרת) יש סוג של התלהבות בעצמה גבוהה מאד. לשמוח מאירועים שכאלה זה דבר טבעי. אך איפה עובר הגבול? איפה זה מתחיל להזיק? מה קורה כשזה גובל בהתנשאות על האחר, או פשוט תחושה של ערך עצמי ירוד בעת כישלון אישי? האם אפשר לשמוח גם בלי להרגיש שווה יותר או פחות? אמונה זו היא שגורמת לכך שכשמפרגנים לך אתה מרגיש שאתה שווה, וכשמעבירים עליך ביקורת או דוחים אותך אתה מרגיש לא שווה. אז איך אפשר להפטר מהמחשבה הזו, שנטועה בך עם שורשים עמוקים עמוקים?

האם ברצונך לשחרר את האמונה לפיה אנשים שווים רק בקריטריונים מסוימים? האם היא דווקא טובה לך? מדוע היא טובה לך? בתהיות ביני לבין עצמי, הבנתי כי אמונה זו, מביאה סדר במה נכון או לא נכון, ראוי או לא ראוי, מקובל או לא מקובל. אולי מספקת גם מעט עניין בתחומים מסוימים בחיים. כי איך אפשר שלא לצפות במשחק כדורגל, כשהקבוצה שאתה אוהד היא המנצחת, מבלי לחשוב שזו הקבוצה ה"שווה" יותר? כנער או נערה, איך אפשר שלא להתעסק עם הגוף, לשחק במשקל, באוכל שהם מכניסים או לא מכניסים לגוף, כדי להרגיש "שווה" יותר? ההתמכרות כזו לעשייה, כדי להיות רזים מספיק, מצליחים מספיק בעבודה, בחברים, לייקים בפייסבוק, בלימודים, להיות שווים יותר, זו התמכרות להרגשה הטובה שבאה אחרי ההישג והמאמצים שהקדשנו. אנשים רבים מצפים להרגשה הזו, כל פעם מציבים לעצמם יעד אחר ופועלים להשגתו. כאשר אתה לא מצליח אתה חש אכזבה, ועלול לראות את עצמך גם כ"לא יוצלח" או כ"לא שווה". כישלון עלול לגרום להרגיש תחושת נחיתות. בסופו של דבר, יש שני צדדים למטבע, תזרוק, יצא בסוף תמיד, אבל תמיד "עץ" או "פלי", "מוצלח או לא מוצלח" ולפיכך "שווה או לא שווה".

אך סיבה נוספת להחזיק באמונה זו, היא פשוט מאחר שרוב העולם מאמין בכך! בני אדם נוהגים לפאר אנשים מסוימים, יפים, "מוצלחים", מנהיגים, ובכך לאפשר יצירה של מעמדות במחשבותיהם. הם מסווגים אנשים אחרים במוחם ככאלה שטובים יותר וככאלה שטובים פחות. מנהיגים רבים בעולם מאמינים בכך. אם רוב העולם חושב כך, אם כל כך הרבה מנהיגים דוגלים באמונה שכזו, למה לא להאמין גם? בני אדם מעוניינים להשתייך למי שנחשב כצודק, שמבין, שטוב, ש"שווה". האמונה בכך היא לעתים בלב שלם כל כך שאנשים שוכחים להטיל ספק, לשאול שאלות ומקבלים את האמונה הזו כמובנת מאיליה.

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן