הנקודה החשובה היא השתיקה בסיטואציה כזאת שהמחשבות של האדם "מטביעות" אותו, ואין לו תשובות לשאלות. כמובן במצב כזה, האדם צריך לשתוק ולהתבונן בשאלה ולא לנסות למצוא לה תשובה - כי כרגע צורת המחשבה הקיימת אצלו לא יכולה להכיל תשובה, והיא צריכה לעבור שלבי הבנה נוספים ע"מ להבין את העניין הזה.
ולכן צעד - אחר - צעד הדברים יהיו ברורים יותר, ואין קיצורי דרך. קיצורי דרך הם טובים למחשב. אבל, קיצור דרך בעניין הזה דומה לאדם ששם קיצור דרך בשולחן העבודה במחשב שלו אבל מחק את התוכנית, המחשב שואל אותו האם למחוק את קיצור הדרך? או לחילופין לעתים, הוא דורש ממנו לנתב את קיצור הדרך למשהו לא קשור. כך או כך הדבר לא מניב תוצאה וזה במקרה הטוב. במקרה היותר גרוע, הוא סתם מסבך את עצמו עם דברים לא קשורים למציאות.
זה כמו תרגיל מתמטי שאם לא יודעים לפתור אותו זה מהסיבה שלא קוראים את הנתונים שלו נכון, ובוודאי שלמספרים אין כל משמעות אלא לדרך שפותרים בה את התרגיל. ולכן, צריך להסתכל נכון על הנתונים ואם התשובה רחוקה מהבנת האדם כמה שלבים, הוא לא צריך להתעמת עם השאלה הזו, ובינתיים להתבונן על השאלה אבל לא מתוך נסיון לתת עליה תשובה אלא, מתוך לנסות להבין אותה. ואם האדם קורא את הנתונים נכון, ולומד את הדרך נכון, אז ממילא התשובה מתגלה לו.