הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=614461229
דע לסמוך על עצמך גם בזמנים קשים!

כידוע כל בני האדם חווים כל הזמן עליות וירידות כאלו ואחרות. מי לא החליט מימיו לעשות התחלה חדשה ולהתנהג בדרך טובה כלשהי ולאחר מכן נפל? אז הפעם נדבר על כיצד להמשיך הלאה גם תוך כדי נפילה.

וכפי שכבר התבאר, כי גם לטעות צריך לדעת, וגם טעויות צריך לדעת לעשות בצורה נכונה, כדי לא להידרדר הלאה כידוע...

לדוגמא: קראת מאמר חיובי והבנת כי לא כדאי לדוגמא לכעוס וכדאי להיות יותר רגוע. ואז החלטת, מעכשיו אני משתדל לא לכעוס, מעכשיו אני מפסיק לריב עם X, מעכשיו אני מפסיק לעשן, מתחיל בדיאטה וכולי. באותו הרגע כמובן יש סנכרון והתאמה בין הרגש לבין השכל שלך. באותו הרגע גם הרגש שלך מבין ומרגיש את מה שהשכל יודע, הרגשות שלך מתאימים לשכל שלך. ואז באותו הרגע אתה מחליט לפתוח דף חדש וכולי, כי הרגש והשכל שלך מסכימים ביניהם.

אבל לא עובר המון זמן והנה שוב פעם הרגשות הלא חיוביים שבך מתעוררים ושוב פעם רוצים שתעשה משהו שאתה מבין בשכל שלך שלא כדאי לעשות אותו, כגון לכעוס, לעשן, לאכול בצורה לא בריאה וכיו"ב, כל אחד כפי מה שהוא יודע מעצמו. וברגע הזה האדם נמצא במצוקה, כי מצד אחד הוא מבין בשכל שלו שלא לעשות את מה שהוא רוצה לעשות, אבל מצד שני היצר הרע שבו מנסה לשבש את האדם ולגרום לו לטעות למרות שהשכל מבין אחרת.

ואז אתה אומר לעצמך, אילו רק יכולתי לשמר את התחושה הרגשית שהיתה לי לפני כמה ימים (ולפעמים רק שעות ודקות) כשהחלטתי שלא לעשות X או להתחיל לעשות X. כי עכשיו ישנו חוסר תיאום בין הרגשות לבין השכל שלך. השכל רוצה משהו אחד, והרגש רוצה משהו אחר, מה שיוצר מצב של חוסר שקט נפשי וכולי.

לפעמים גם מרוב הבלבול הרגשי, גם השכל של האדם נחלש. ז"א, לפעמים האדם רק זוכר שהוא רצה לעשות או לא לעשות X, אבל זה כבר רק ברמה של זיכרון. נכון, גם עכשיו אתה מבין היכן שהוא שלא לעשות X, אבל נראה כאילו השכל נחלש בגלל הבלבול הרגשי. אתה זוכר כי החלטת להפסיק לעשות X ולהתחיל לנהוג בצורה מסוימת אבל הרגשות וההרגלים המגונים שיש לאדם ממשיכים להטריד אותו. אז מה בעצם עושים בכל המקרים האלו? מה עושים כאשר הרגש מבין את השכל, אבל אחרי X זמן, הרגש נחלש, ההתלהבות יורדת ונשאר רק השכל?

דע! כי עליך לדעת לסמוך על עצמך, בדיוק כמו שאדם עיוור סומך על המקל שלו. וכפי שניתן לראות בחוש, כי האדם העיוור סומך על מי שאינו עיוור, וגם האדם העיוור עצמו סומך על המקל שלו למרות שהוא לא רואה כלום. כך גם אתה, גם כאשר אתה עיוור מבחינה רגשית, גם כאשר אתה מרגיש שאתה נמצא בחושך תודעתי, עליך לדעת לסמוך על האדם הרואה, דהיינו על העיניים של השכל שלך. ולדעת לחזק את עצמך בהווה, ע"פ מה שאתה זוכר שרצית לעשות בעבר.

וגם אם נפלת ואתה מבולבל והרגשות שלך אינם עולים בקנה אחד עם שכלך, עליך לדעת לסמוך על השכל של עצמך ולדעת להקשיב לשכל של עצמך. כי באמת, כאשר החלטת לפני X זמן להתחיל לנהוג בצורה X, הרי אותה ההחלטה היית רלוונטית גם לרגע הזה ממש! ולמרות שכרגע נפלת ברמה הרגשית, עדיין בתוך תוכך אתה יודע מה באמת טוב לך. ולמרות שהרגש שלך וההרגלים הלא חיוביים שלך מבלבלים אותך, הרי שעדיין השכל שלך זוכר בברור שע"פ ההחלטה שהחלטת לפני כמה זמן, הרי שלפיה עליך לנהוג כרגע בצורה כלשהי, למרות שהרגש מבולבל.

ולכן עליך לסמוך על השכל של עצמך, שהוא האור שלך וללכת אחריו כמו שעיוור הולך אחרי המקל שלו. כי באמת השכל הוא אור גדול ומאיר לאדם בכל דרכיו. והאור שלך בקצה המנהרה הוא השכל שלך, שיודע באמת מה טוב עבורך.

כי באמת הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו, הוא רק השכל ואפילו לא על החושים. לדוגמא, כאשר מראים לאדם אשליה אופטית, דהיינו דבר שמבחינת החושים נדמה שהוא לדוגמא זז למרות שהוא באמת אינו זז, כיצד יודע האדם להבדיל בין המציאות לבין הדמיון? כיצד יודע האדם האם החושים מטעים אותו או שלא?

התשובה כמובן היא על ידי שימוש בשכל ובהיגיון. אם הגיונית אתה מבין שהציור שמולך אינו זז, כי הרי ציור לא זז, א"כ גם אם החושים אומרים לך שהוא זז, הרי שהוא אינו זז. נמצא א"כ כי על ידי שימוש בשכל האדם מתחבר למציאות האמיתית באמת.

כי עיקר העניין שעל ידו יכול האדם להתעורר מהבלבולים שבהם הוא נמצא ולקום אל המציאות האמיתית ולחיות כל רגע בטוב אמיתי, היא על ידי שימוש בשכל. כי השכל הוא אור גדול ומאיר לאדם בכל דרכיו ומעט מן האור של השכל מגרש המון מן החושך של עולם השינה והדמיון. ועל ידי שהאדם משתמש במעט השכל שיש בו, על ידי זה האדם מתעורר משנתו התודעתית והרגשית.

ובעניין הזה נוסיף רק, כי על האדם להרגיל את עצמו גם ליצור לעצמו דברים קטנים שבהם הוא יוכל לאחוז בזמן משבר. דהיינו שכאשר אתה מבין בדיוק מה עליך לעשות, אל תיתן לתחושה הזאת לעבור, אלא תטמיע אותה בתוכך על ידי שינון, כתיבה, דיבור וכולי. וכן נוסיף את העניין של המחשבות האובססיביות והטורדניות, שפשוט צריך להיות עקשן להתעלם מהם עד שהן תעלמנה מעצמן!

לסיכום: עליך לדעת לסמוך על האור של השכל שלך. ואם קיבלת החלטה טובה אך הרגש שלך נפל ממנה, עדיין עליך לדעת לסמוך על השכל שלך ולעשות את מה שהחלטת לפני כמה ימים. בדיוק כמו שהעיוור סומך על האדם שרואה, כך עליך לסמוך על עצמך ועל מה שהחלטת בעבר. כי אתה בהווה נחשב כעיוור שסומך על האדם הרואה שהוא אתה באותה הרגע שהבנת בדיוק כיצד לפעול.

וכן, במקרים האלו כן טוב לעבוד על אוטומט, ועל האדם לדעת לסמוך על עצמו ולפעול בהווה כפי מה שהוא הבין בעבר, ולמרות שהרגש כרגע לא בטוח בכך. כי השכל חזק יותר וצודק יותר מהשכל ומהחושים כנ"ל. ועל ידי זה שהאדם סומך על שכלו, למרות הצניחה הרגשית שלו בהווה, על ידי זה הוא זוכה לבסוף להתאמה מלאה בין השכל לבין הרגש ולשלמות רגשית, שזו כמובן השלמות שהשכל מיושר וגם הרגש מותאם איתו. בהצלחה.


ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה... וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, צָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכַּמָּה סוּמִים [עיוורים] מַחֲזִיקִים עַצְמָן בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ סוּמָא וּמַאֲמִינִים בּוֹ וְהוֹלְכִים אַחֲרָיו, וְגַם הַסּוּמָא מַאֲמִין לְמַקְלוֹ שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר מַקְלוֹ, אַף שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל.

מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁרָאוּי לֵילֵךְ אַחַר עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים הִזְרִיחַ לוֹ קְצָת וְהָיָה מִתְחַזֵּק וּמִתְעוֹרֵר לִבּוֹ... אַף שֶׁעַכְשָׁו נָפַל מִזֶּה וְנִסְתְּמוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ, עִם כָּל זֶה רָאוּי שֶׁיּאחֵז בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים וְיֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶם, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָז הָיָה מִתְעוֹרֵר לִבּוֹ... כֵּן גַּם עַכְשָׁו יְחַזֵּק לִבּוֹ מְאד, וְיֵלֵךְ אַחַר הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ אָז, אַף שֶׁעַכְשָׁו נָפַל מִזֶּה כַּנַּ"ל, עַד אֲשֶׁר בִּקְצָת יָמִים יַעַזְרוֹ ה' וְיַחֲזר וְיִזְרַח לוֹ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ

צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל, שֶׁל כָּל דָּבָר, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר,... כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל וּמֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהֶלֶת ח) : "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו":... וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן