לפעמים האדם משתעמם מהדברים שהוא עושה, אבל זה בא ככל הנראה כתוצאה מכך שהוא מבין בתוכו שהוא יכול יותר, אבל לא תמיד מודע לאפשרות שאם הוא ישנה את תפיסתו לגבי המציאות יוכל להשיג הרבה הרבה יותר.

יש מצבים שהאדם לא מרגיש שהוא ממצה את היכולת שלו אבל, הוא חושב שזה מה שיש אבל בתוכו הוא לא משלים עם זה ויודע שיש משהו שהוא יכול שמעבר למה שהוא עושה כרגע. הדבר הזה משגע אותו, וצורת חשיבתו כפי שהיא מורידה אותו למצבים שהוא עוד יותר פחות משתמש ביכולות שלו. האדם הזה בעצם חושב - אני משתמש במעט מהיכולות שלי - וזאת התוצאה, האדם הזה משתמש במעט מהיכולות שלו. ואפילו הוא נקלע לסיטואציות שהוא עוד יותר פחות משתמש במשאבים שלו, והדבר מפיל אותו ברוחו.

אבל כאשר האדם מבין שלמעשה יש כאן נתון חשוב והוא אתה יכול לעשות יותר, יש לשנות את הקיבעון המחשבתי ולחשוב בצורה אחרת מאיך שהוא התרגל במשך השנים לחשוב. הוא יכול לטעון שאם כל השנים לא מצא, אז מה אחרים יעזרו לו. אבל זה לא מדוייק, כי הוא חשב בדרך מסויימת בלבד איך לפתור נושא וחזר עליה מספר פעמים, הוא יכול לטעון, שהוא ניסה כמה אפשרויות, אבל בפועל הוא ניסה את אותו הרעיון בכמה וריאציות.

ואם ישאלו אותו על אופציות אחרות, אחת מהתשובה היא שאין לו אומץ לעשות זאת כי הוא פוחד לאבד את הקיים. ולכן, נובע מכך שהוא לא ניסה הכל, וככל הנראה ניסה אופציה אחת וגם בפחדנות מכשילה ורק בוריאציות שונות. הדרך לפעמים מאלצת את האדם לחשוב באופן אחר ולצאת מהקיבעון המחשבתי שלו ולהתחיל לנסות לחשוב בצורות אחרות מהחשיבה שהתרגל עד כה. ואפשר לומר שלא צריך להיות במצב כ"כ גרוע כדי לשנות חשיבה ופרספקטיבה על החיים.

אפשר לשנות צורת חשיבה על הדברים ולהתבונן עליהם מזווית שונה ולחקור באמת את הפחדים ואת המניעים של האדם לא כדי שישפוט את עצמו אם הוא הולך לפי החברה שהוא נמצא בה, כי כך הוא רק יתבלבל וסביר להניח שיבחר בדרך לא לחשוב בכלל ולעשות טעויות אבל רק שונות ממה שעכשיו. גם אין המטרה לומר לאדם, תעשה לעצמך מניפולציה לעשות דברים שלא מרצונך, כי הדבר לא יוליך את האדם רחוק וגם לא יעזור לו אלא, רק יזיק לו.

אז מה בעצם המטרה? שהאדם יתבונן ויסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית ויחקור ויבין את הפחדים של עצמו והרצונות של עצמו מכל מיני זוויות, ולא רק יחשוב בדרך מסויימת על פתרון אלא יבדוק את כל האלטרנטיבות העומדות לרשותו, ויבדוק היטב מתוך הבנתו ולא ידבר דרך הגרון של אחרים ודרך המעשים שלהם או דרך השיפוט שלהם, אלא דרכו ממש. והוא יכול להתייעץ עם אנשים שהוא סומך עליהם אבל, עליו להחליט בעצמו האם הדבר מתאים לו או לא.

ועל האדם לחפש דרכי חשיבה חדשות ומכל מיני זוויות להתבונן על הדברים, ולבדוק כל דרך אפשרית זאת לאחר שבדק את כל הרצונות שלו מהיכן הם נובעים והדבר הראשון הוא לבדוק מה מונע מהאדם לחפש את הדבר הזה שהוא יודע שהוא יכול יותר.

ויש לזכור היטב לא דרך השכל של האנשים ע"מ לרצות אותם ולא מלחצים לא מובנים! הכל צריך להיות מובן! בלי שום חכמות, לגשת ישר ולעניין ולא בעקיפין. ואז אפשר לחקור את כל האופציות ולחפש דרכי חשיבה חדשות ולפתור את הדברים ולהגיע בסוף לעניינים כמו חדש והכוונה דווקא לא חדש בלי ניסיון, כי גם חדש בלי ניסיון יכול לרכוש ניסיון בלי קשר לכך, אלא הכוונה שהאדם מרגיש מוטיבציה ברמה גבוהה ומרגיש שהוא עושה את הדברים בהתלהבות הכי גדולה והרצון הכי גדול שלו לעשות אותם ומרגיש בבית.

כפי שאמר לי מורה מנוסה, אתה מסוגל לעשות יותר טוב מזה, וגם אפשר להשיג את המטרה שאתה רוצה בדרך יעילה וקצרה יותר. ואני עובד על העניין בנושא זה, ובודק דרכי חשיבה חדשים. לדעתי זה דבר חשוב מאוד, כי החשיבה הזו מזכירה בדרכים שונות את האפשרות לעשות טוב יותר. והאדם בדרך חקירה זו מגיע להבנה שהוא מקבל את המציאות כפי שהיא, כי הוא יודע שזה הא"ב של הדברים הבאים אחרי הבנה זו ושאר הדברים תלויים בזה. וכאשר האדם מקבל את עצמו, הוא מודע לכל הדברים שמסביבו.

וכך המודעות של האדם מרגישה בבית.