ברגע שתפסיק להתנגד למציאות, הרצון שלך תמיד יהיה תואם לרצון המציאות. ואם הרצון שלך תמיד יהיה שווה בצורתו לרצון המציאות, המציאות תמיד תהיה לשביעות רצונך.
החוקיות בבריאה עובדת כך:
ככל שאתה מחפש כוח, שליטה, בעלות על דברים, העצמת האני וכו'... ככה אתה מאבד כוח.
וככל שאתה משחרר אחיזה, לא תובע בעלות על דברים, וסומך על המציאות... ככה אתה צובר כוח רב יותר.
אם אתה נסחף לתוך מערבולת בים, ככל שתתנגד לזרם, ככה תאבד יותר כוח.
אבל אם תשחה ביחד עם הזרם, תצבור כוח רב
ואז תוכל להשתמש בכוח של הזרם לנתב את דרכך.
חיפוש השליטה, תביעת בעלות, העצמת האגו \ האני הנפרד וכו' מהווים ההתנגדות למציאות.
התנגדות למציאות היא הנמשל להתנגדות לזרמים בים.
כגודל ההתנגדות גודל איבוד הכוחות.
ככל שתקבל את המציאות ותזרום איתה, ככה תשקיע פחות אנרגיה.
ככל שתזרום עם הזרם של המציאות, ככה תצבור כוח רב.
ואז תוכל להשתמש בזרם המציאות לנתב את דרכך.
אם תנסה לכופף את המציאות שתתאים לרצון האני שלך - מחויב שתיכשל.
אבל אם תשחרר את הצורך להתנגד, תבטח ברצון המציאות עבורך ותתמסר לה מרצונך... כוחך יתעצם.
החוקיות היא כזאת:
בכל סיטואציה שבה תחפש להיאחז בשליטה על האני הנפרד - לא יהיו לך כוחות להתמודד איתה.
כי את כל המשאבים אתה תקצה לגונן על האני שלך.
ובכל סיטואציה שתבחר לשחרר שליטה \ להפסיק התנגד - יהיה לך מאגר נצחי לכוח.
כאשר אתה הולך נגד הרוח, אתה מקצה את כל הכוחות שלך למאבק ברוח ולא נשאר לך כוחות לשום דבר אחר.
אבל כאשר אתה מפסיק להתנגד לרוח ונותן לה לקחת אותך... לא רק שאתה לא מבזבז אנרגיה בלהילחם בה, תעמוד לרשותך רוח גבית בכל זמן.
מהי הסיבה בעצם שבני האדם מתנגדים למציאות ונלחמים בה?
- הסיבה היא, בגלל שהם מפחדים להרפות שליטה.
למה מפחדים להרפות?
- הפחד להרפות נובע מהפחד לאבד את האני הנפרד.
למה בני האדם מפחדים לאבד את האני שלהם?
- הפחד לאבד את האני הנפרד נובע מכך שהאני לא באמת קיים, הוא רק רעיון.
ולכן אין באמת על מה לשלוט.
למה שבני האדם בכלל ירצו לייצר רעיון למי הם? ל''אני נפרד''?
- הרעיון שקיים אני נפרד נולד מאי ידיעה מי אני בכלל.
בגלל שהאדם לא יודע מי הוא באמת, הוא יצר רעיון מוגדר למי הוא.
ואחרי שיש לו רעיון למי הוא, יש לו משהו מוגדר לשלוט עליו.
אי היכולת לשלוט על עצמך בגלל אי ידיעה מי אתה...
היא זאת שגרמה לך ליצור את האני הנפרד.
כי ברגע שיצרת רעיון של מי אתה, זה נותן תחושה של ידיעה מי אתה. וידיעה מי אתה נותנת תחושה שיש על מה לשלוט.
-
הבעיה שאתה רק חושב שאתה שולט על עצמך... מצד האמת אתה לא באמת שולט על עצמך, אתה שולט על הרעיון שיצרת לגבי מי אתה.
וכשאתה מתנגד למציאות אתה בעצם מתנגד למשהו שמאיים על הרעיון שיצרת לגבי עצמך הנפרד.
כי אם המציאות תבטל את הרעיון שיצרת לגבי מי שאתה, אתה תחזור למצב שאתה לא יודע מי אתה.
ואם תחזור למצב שאתה לא יודע מי אתה, שוב לא יהיה לך על מי לשלוט.
-
כשאתה מגן על הכבוד שלך, על הדימוי העצמי שלך וכו', אתה מתנגד למציאות בכל פעם שהיא מנסה לאיים על הרעיון שיצרת למי אתה.
הדרך היחידה להפסיק להתנגד למציאות בכל פעם שהיא מאיימת לבטל את הרעיון שיצרת לגבי מי אתה, היא להפסיק לייצר רעיון לגבי מי אתה מלכתחילה.
והדרך להפסיק לייצר רעיון של מי אתה, היא פשוט לקבל שאתה -
לא - יודע - מי - אתה.
- ברגע שתצליח לקבל שאתה לא יודע מי אתה, אתה תהיה חייב לקבל גם שאתה לא יכול לשלוט על עצמך.
- ברגע שתקבל שאתה לא יכול לשלוט על עצמך, לא יהיה לך צורך ליצור רעיון של אני נפרד ומוגדר ולהאמין שהוא זה אתה.
- ברגע שלא תצטרך ליצור רעיון לגבי מי אתה, לא יהיה לך על מה להגן עליו מפני המציאות.
- אם לא תצטרך להגן על עצמך מפני המציאות, לא תצטרך להתנגד לה.
ביום שתגיע לקבלה מוחלטת שאתה לא יודע מי אתה, זה היום
שבו תפסיק להתנגד למציאות ותגיע לשלמות.
להשתוות הצורה.
ברגע שתפסיק להתנגד למציאות, הרצון שלך תמיד יהיה תואם לרצון המציאות.
ואם הרצון שלך תמיד יהיה שווה בצורתו לרצון המציאות, המציאות תמיד תהיה לשביעות רצונך.