הרפיה - הקשר בין מובן מאליו לבין ביטחון לבין הרדמות לבין בטוח
להרפות מהמובן מאליו ולנוע אל הלא ידוע
דרך ההרפיה, ההבנה, ההתנסות והחוויה שלי.
עלו בי המון תובנות, שאת חלקם אחלוק איתכם במאמר הזה
המון שאלות שעלו בי במהלך התהליך האין סופי אותו אני חווה מספר שנים, ממנו אני גדלה מתעצמת ומעצימה אחרים.
תוכלו פשוט לאפשר לעצמכם להיות בתהליך עכשיו, תוך כדי קריאה.
בסוף המאמר אני בטוחה שמשהוא בכם יפתח ותוכלו לאפשר לעצמכם עוד זווית ראיה חדשה.
תנו לתהליך להתהוות ולהיות וצאו למסע הקצר תוך כדי קריאה ותהייה.
מה הקשר בין המובן מאליו לבין תחושת הביטחון?
בין הרדמות או חוסר ערנות או חוסר מודעות לבין תחושת הבטחון?
מה הקשר בין הלא ידוע לתחושת חוסר הביטחון?
מה הקשר בין התעוררות או מודעות לתחושת חוסר הבטחון?
מה הקשר בין תחושת המובן מאליו לתחושת האהבה הביטחון השקט הרגיעה הידוע והמוכר?
מה הקשר בין חוסר הידיעה לתחושת חוסר הבטחון?
אותו רצון לברוח ממקום לא ידוע ורצון לשוב למוכר והידוע?
חוסר ידיעה וחוסר שליטה, מקום שהוא לא מוכר.
חוסר ביטחון ביכולות שלי וטעינה מבחוץ.
טעינה של אהבה, שתמלא את האהבה לה אני זקוקה...
אהבה שטטעין אותי בבטחון ואמונה ביכולות שלי.
ומה יקרה אם המובן מאליו יגיע מתוכי אליי?
שארגיש שאני מובנת לעצמי מאליו.
ומתוך זה להזרים אהבה ובטחון לעצמי ולמקומות שבי שאני מובנת מאליהם עבורי.
מובן מאליו סוג של ביטחון ותעתוע, מקום נוח ומרדים?
התעוררות האם היא באה מחוסר הידיעה?
האם היא מאפשרות לכבוש מקום חדש, שאין לי מושג מה הוא?
התעוררות מול חוסר שליטה.
שליטה במה? בתהליך? בחוסר בטחון? בביטחון?
האם הביטחון מחובר באופן ישיר עם המובן מאליו?
האם המובן מאליו יכול לשרת אותי ולהעצים את היכולות שלי.
להרחיב את הבטחון שלי ביכולות שלי ולאפשר לי לגדול וללכת בדרך...
הדרך היא הרי ללא וודאות, אין שום בטחון בדרך.
אין שום ידיעה אמיתית חוץ מתחושה פנימית.
הדרך היא איבוד שליטה ותנועה אין סופית למרחב, שהוא לא ידוע ולא מוכר.
מרחב חדש שמתגלה לי כל רגע מחדש ואני בחוויה בתוך המרחב.
האם המובן מאליו יכול להתקיים במרחב כזה? האם הוא לא מפריע לתהליך?
או אם אני אמיר את המובן מאליו שמקנה לי בטחון ואקח אותו למקום חיובי שאני רוצה לפתח בי... האם הוא יוכל להתקיים עם חוסר הוודאות המוחלט?
האם עצם חוסר הוודאות המוחלט, מתלווה עם תחושת המובן מאליו?
האם שניהם יכולים להתקיים באותו מישור בלבד שיהיו מסונכרנים ומועילים ביחד כצוות?
אם הדרך אינה וודאית ובטוחה.
האם היא יכולה להתקיים רק אם אחוש ביטחון, במובן מאליו שמתקיים בתוכי?
נקודה מאד מעניינת.
דפוס התנהגות חיצוני.
מובן מאליו וידוע מול X חיצוני שנשאבים אליו בכל פעם מחדש.
אותו X מספק את הבטחון ואת המובן מאליו את המקום הבטוח.
להמיר את אותו ה Xהחיצוני פנימה ולבחון מה מובן מאליו בחיי?
מה בטוח אני עושה נהדר?
איפה אני מרגישה בטוחה ומוגנת?
ולהתחיל להרחיב את המקום הזה שהיה עד עכשיו מוזן ונטען מבחוץ.
תהליך שיכול לעלות בקנה אחד עם הדרך שהיא לא ידועה, לא בטוחה ולא מוכרת.
מוכר ולא מוכר, יכולים ללכת יחד ולצמוח למקום חדש בהרמוניה אחת שלמה יותר.
כשכל האנרגיה מובילה יחד למקום אחר.
כל האנרגיה מכוונת וממוקדת.
המקום המובן מאליו והבטוח יגדל ויתעצם.
והדרך שהיא המקום החדש והלא מוכר, הלא בטוחה, הלא ידועה, מקום של חוסר וודאות מוחלט.
תוכל לשאוב אנרגיה מהמובן מאליו והבטוח שבתוכי ולהניע אותי הלאה.
להרפות ולהיכנס פנימה.
להרפות את המוכר ה X החיצוני.
ולהיכנס פנימה עם אותו X שעכשיו הפך לפנימי.
להרפות לתוך הדרך עם המובן מאליו.
המובן מאליו צורך אנרגיה, הוא מספק את הבטחון את הרגיעה, את הידיעה ואת הידוע המוכר והבטוח.
האנרגיה במקום לצאת ממני החוצה לX חיצוני.
מעכשיו תתמזג עם הדרך והחוויה וההוויה ותהפוך לתמריץ חיובי.
האהבה והביטחון העצמי ילכו ויתעצמו ויגדלו ויתרחבו.
ככל שהמובן מאליו יגדל, כך הדרך תלך ותהיה מרתקת מעניינת וחדשה.
רק ממקום של חיבור למוכר שבתוכי, לידועה שבתוכי, לאהבה שבתוכי ולביטחון שבתוכי.
אוכל ללכת בדרך הלא ידועה הלא מוכרת והלא בטוחה כביכול...
ולהתחבר למהות.
למקום ממנו אוכל לשאוב של כל היכולות מתוכי ולהתחבר אליהם.
ולאפשר לעצמי שקט מרחב וידיעה אין סופית בדרך בה אני הולכת.
הדרך מעניינת חדשה מרגשת מאפשרת לי ביטוי עצמי חדש...
מאפשרת לי מרחב ראיה צמיחה ותחושה חדשים.
דרך ירוקה.
אני אוהבת את המובן מאליו שבתוכי, שכל הזמן חיפש עבורי מקורות חיצוניים של ביטחון ואהבה.
ועכשיו הוא מקבל את המקורות הללו ממני.
עד עכשיו הוא דאג לי.
ועכשיו אני כבר מחוברת למקורות האלו בתוכי לבטחון לאהבה ליצירה לכוח שבי.
ועכשיו הוא יזכיר לי המובן מאליו את כל מה שכבר שכחתי את הציור היצירה הכתיבה ואותי