מה יש לחכמים הסינים להגיד בנושאים של שמירה על איכות חיים והארכת תוחלת החיים? לחיות חיים מתונים, בהתאם לחוקי הטבע, לא להפריז בשום דבר ולא להתמקד בשיטה אחת, להשלים כל אבדן קטן ולעסות את הפנים - אלו הן רק חלק מההמלצות.

הפרק הראשון של הניי צ'ינג (ספר השאלות הפשוטות של הקיסר הצהוב) נפתח בדו - שיח הבא:

Huang Di שואל: שמעתי שבעבר, בימי קדם, אנשים חיו עד לגיל 100. כיום אנו כבר מתייחסים לאדם בן חמישים כאל זקן. האם הסיבה היא השינויים הסביבתיים או שזו אשמת האנשים?

Qi Bo עונה: בימי קדם חיו אנשים לפי חוקי הדאו. הם צפו בחוקי היין והיאנג, היו פיכחים בדעתם וחיו חיים פשוטים וסדירים. מסיבה זו היו אנשים אלו בריאים בגופם ובנפשם, ויכלו לחיות 100 שנים. אולם כיום אנשים שותים אלכוהול כמו מים, מחפשים את ההנאות המיידיות וממכרים עצמם לתאוותנות. כך אין הם יכולים לחיות מעבר לחמישים שנים.

דו - שיח זה חושף את האמונה הסינית, לפיה יכול האדם לחיות 100 שנים אם יחיה באורח מתון, על פי חוקי הטבע, את העובדה, שתוחלת החיים תלויה בראש ובראשונה באחריות של האדם, ומתבססת על הבחירה שלו באורח חייו ובתזונה. כותב גאו ליאן בספרו 'Zun Sheng Ba Gian' (שמונה מאמרים אודות ציות לחוקי החיים):

'הגורל של האדם (תוחלת חייו) שוכן בתוך האדם עצמו. הוא אינו קיים בשמיים. התנהגות בורה עלולה להסתיים במוות בגיל צעיר. התנהגות נאורה היא ערובה לאריכות ימים. '

התנהגות חכמה פירושה נגישות לאורח חיים בריא, במספר היבטים. שיטת טיפול או התנהגות אחת, כגון צ'י - גונג או תזונה נכונה, אינה מספיקה. דבר זה מבוטא בבהירות על ידי גה הונג:

'בכל הקשור בהזנת החיים, על האדם ללמוד הרבה ולהפוך עקרונות אלו לחלק מהווייתו. יש לפתוח את העיניים ולדעת במה לבחור. אין להסתמך על גישה אחת בלבד, כיוון שתמיד קיימת הסכנה, שמומחה בתחום ספציפי יפאר את תחום התמחותו בלבד. מסיבה זו, אדם המכיר טכניקות מיניות יטען שרק הטכניקות שלו יכולות להוביל לאל - מוות. אלו המכירים טכניקות נשימה טוענים שרק מיחזור של הנשימה יכול להאריך את חיינו. אלו המכירים טכניקות של כפיפות ומתיחות טוענים שרק ההתעמלות בטכניקות שלהם עשויה להאריך את החיים. אלו המכירים מרשמים צמחיים טוענים שרק דרך השימוש בצמחי המרפא ניתן להשתחרר מהתשישות. כישלון בתחומים של תהליכים חשובים אלו נובע מהתמחות יתר. '

לנג צ'יאן משושלת מינג, בספרו 'Xiu Ling Yao Zhi' (עקרונות לתיקון הגיל) נותן ששה עשר כללי 'עשה' לטיפוח החיים. אלו כוללים:

עיסוי הפנים, סירוק השיער, הזזת העיניים, כיסוי האוזניים, ניקוש השיניים, סגירת הפה, בליעת הרוק, העלאת הצ'י, הגבהת פי הטבעת, הרגעת המוח, שמירת השן, שמירה על חום הגב התחתון, עיסוי הבטן לאחר הארוחות, הגנה על החזה, סחיטת האשכים, שמירה על שקט והברשה יבשה של העור.

גה הונג, אשר חי בתקופת שושלת ג'ין (420-265 לספירת הנוצרים), המליץ על המרשם הבא:

'אל תירק למרחק (כך תאבד יותר מדי נשימה). אל תלך מהר מדי. אל תקשיב בעוצמת יתר. אל תתבונן זמן ממושך מדי. אל תשב זמן ארוך מדי. אל תישאר במיטתך עד שאתה מרגיש חולשה. התלבש כדי לא להתקרר. הרפה את בגדיך כדי לא להתחמם יתר על המידה. אל תאכל יותר מדי לאחר רעב ממושך. אכול כפי צורכך. אל תשתה יותר מדי לאחר שהתייבשת. אל תפריז בשתייה. אכילת יתר גורמת לגודש, ושתיית יתר - להצטברות ליחה. אל תעבוד יותר מדי ואל תתבטל. אל תקום מוקדם או מאוחר מדי. אל תזיע. אל תישן יותר מדי. אל תריץ את המרכבה או את הסוס שלך מהר מדי. אל תאמץ את עיניך בהסתכלות למרחק. אל תלעס את המזון שלך זמן כה ממושך עד שיתקרר. אל תשתה יין כשאתה יוצא החוצה אל הרוח. אל תרחץ את גופך ואת שיערך בתדירות גבוהה מדי. אל תמתח יתר על המידה את רצונותיך ואת תשוקותיך. אל תנסה להשיג את הבלתי מושג. אל תחפש עודף חום בחורף או עודף קור בקיץ. אל תשכב ללא כיסוי מתחת לכוכבים. אל תחשוף את כתפיך כשאתה ישן. אל תיחשף לקור קיצוני, לחום חיצוני, לרוחות חזקות או לערפל כבד. אל תגזים בכל אחד מחמשת הטעמים בעת האכילה'

קיימים דברים רבים שניתן לעשות כדי לשפר את הבריאות וכדי להאריך את החיים. מה שחשוב הוא לקבוע תוכנית אישית. בעת קביעת התוכנית האישית יש לשים לב לעצתו של גה הונג לגבי תשומת לב לפרטים קטנים:

'אובדן הוא כמו הלהבה המכלה את שעוות הנר; אף אחד אינו שם לב לדבר עד שלפתע האור כבה. ניתן להשוות דבר זה לזריעה ולגידול צמחים. הנבט מתחיל לבצבץ עוד לפני שמישהו שם לב לכך. כך, גם כשמסדירים את פעולות הגוף ומזינים את החיים יש לשים לב לפרטים הקטנים. אין להתעלם אף מרווח קטן, להתייחס אליו כאילו איננו חשוב ולהזניחו, ובדומה - אין להתייחס לאובדן קטן כאל בלתי מזיק ולהימנע מלהשלים את החסר. גדולה הנה תמיד תוצאה של צבירת הצלחות קטנות; אם אתה מסוגל להעריך אותן כשהן בגדר הבטחה בלבד ולשפר אותן כשהן הופכות לעובדה בת - קיימא, הנך קרוב להבנת התהליך השמימי. '

ללא קשר למספר ההמלצות ברור, כי האדם צפוי למות ביום מן הימים. אם האדם ישקיע את כל מרצו ואת כל זמנו בניסיון לשמר את נעוריו ולהאריך את חייו, הוא יתאכזב בסופו של דבר. במקום זאת, ראוי להקדיש את החיים למטרות שונות. כשמקדישים את החיים למטרה נעלה, אזי החיים הארוכים והבריאים הם הדרך אל הסוף ולא הסוף עצמו. מה התועלת בלחיות חיים אומללים ונטולי שמחה עד מעל לגיל שמונים? הצוענים, למשל, קובעים עד כמה עשיר אדם על פי כמות הכסף שפיזר בחייו, ולא על פי כמות הכסף שלקח עמו אל קברו ביום מותו. בדומה לכך, לא ניתן לנהל חיים ערכיים וחיוניים ללא פיזור כמות מסוימת של צ'י ושל תמצית.

* www.tmurot.org.il/article.asp?id=111