המשך מ: אוטנטיות בהשקפת העולם של הפסיכותראפיה האקזיסטנציאליסטית - חלק 3.
החיים האוטנטיים ויישומם בטיפול האקזיסטנציאליסטי
כפי שהוצג, הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית מזהה שלמרות שקיומו של האדם נעדר משמעות, הוא יכול ליצור אחת ולחיות באופן אוטנטי באמצעות הבחירות אותן הוא עושה (Wong, 2006). מכך, שעידוד האדם לחיים אוטנטיים הינו מטרה משמעותית בטיפול האקזיסטנציאליסטי (Van Deurzen - Smith, 2002). בו, יהיה ניסיון לעזור לקליינט לחקור ולגלות את העצמי האוטנטי שלו, העצמי השלם, האינדיבידואלי, שהוא נפרד מהאחרים (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004).
אנשים רבים חיים באופן שטחי שנים רבות, נראה שהם שוכחים את המשמעות העמוקה של החיים ושאינם יודעים באופן בהיר בשביל מה הם נמצאים פה. הם מתעמתים עם החלטות חשובות בחייהם ומבצעים באופן מכני את תפקידם, כשהם מציגים את הדעות והעמדות אותם הם חושבים שהאחרים מצפים לראות או לשמוע (Van Deurzen - Smith, 2002). הבחירה להיות כמו האחרים, מביאה להתעלמות מהחופש ומהאחריות על הבחירות. זו בחירה בחיים של נוחות וחומריות שטחית, או במילים אחרות השתעבדות לקונבנציונאליות (Boeree, 2006).
סוג נוסף של אי אוטנטיות הינו הנוירוזה האקזיסטנציאליסטית. במובן מסוים האדם הנוירוטי הוא במודעות גבוהה יותר מהאדם הרגיל. הוא יודע שהוא עומד בפני החלטות והדבר מפחיד אותו במידה כה רבה שהוא נהיה המום. הוא קופא או נכנס לפאניקה או שהוא מחליף את החרדה והאשמה הקיומיים בנוירוטיים. הוא מוצא אובייקט לחרדה, מחשבה כפייתית, אובססיה, מטרה לכעס, מחלה או העמדת פנים למחלה וכל זאת בכדי להפוך את קשיי החיים לאובייקטיביים יותר (Boeree, 2006).
מכך, שקיום שאינו אוטנטי, מעוצב על ידי גורמים חיצוניים באם הם נסיבתיים, מבטאים סמכות מוסרית, פוליטית או דתית או כל השפעה אחרת (Macquarrie, 1972 מתוךJacobsen, 2008). זהו קיום שאינו בעל מעמד עצמאי, קיום בו האדם נופל טרף לדרישות ולרצונות של האחרים (מתוך להב ופוך, 1992). לחיות באופן כזה, משמעותו שהאדם עושה את שהוא מדמיין שמצופה ממנו על ידי האחר. לבסוף, אדם זה יגלה שהליכה בכיוון מסוים רק מכיוון שמישהו אחר רצה בכך, אינה מובילה רחוק (Van Deurzen - Smith, 2002).
כשאדם חי באופן לא אוטנטי, הדבר משפיע עליו באופן עמוק. הוא חווה תחושה של אי שביעות רצון מהגורל והוא מאבד את המוטיבציה להמשיך ולעשות את הדבר שנראה כמחויבות. הוא יכול לתאר התנסות זו ככזו בה הוא לא אחראי לעצמו, כאילו הוא איבד את הסמכות ואינו יכול לתבוע את התנסותו כאמיתית. כאילו הוא חי חיים של אדם אחר הוא שאדם אחר חי את חייו (Van Deurzen - Smith, 2002). אדם זה, הפסיק להיעשות או להיות. במידה והאוטנטיות הינה תנועה, אפשר להגיד שהוא נעצר. הוא החליף את הפתיחות תמורת סגירות, את הדינאמיות תמורת סטאטיות ואת האפשרויות עבור עובדתיות (Boeree, 2006).
במידה והאדם ימנע מהסיכון שבלהשתנות ויבחר להישאר במקומו, הוא ימשיך ויחיה בקיום שאינו אוטנטי (Boeree, 2006). עם זאת, ככול שהוא ירשה לאחרים לשלוט בתחושותיו, פעולותיו ותפיסותיו, כך הוא יעשה בעל חוב למשימתו העיקרית שהיא ליישם את ייחודיותו האוטנטית כאינדיבידואל (Boss, 1963 מתוך להב ופוך, 1992). כאדם חופשי, באפשרותו לבחור בשינוי, לבחור לחיות כאדם שלם יותר, אוטנטי יותר (Wong, 2006).
לעיתים, בנקודה מסוימת ישנה האפשרות שיחווה התעוררות פתאומית, כפי שכאילו זומן לחיים באופן דרמטי. אז, הוא יגיד לעצמו שישנם החלטות שהם יותר חשובות, נכונות או אמיתיות יותר מהחלטות אחרות. הוא יגיד לעצמו שהוא צריך למצוא מי מהם, הם הדברים החשובים והנכונים בשבילו ושהוא צריך לחיות על פי הם (Jacobsen, 2008). עם זאת, רק כשהוא יעשה מסוגל לבחינה והבנה של המניעים הפנימיים שלו, הוא יוכל ללמוד על מטרותיו ושאיפותיו האולטימטיביות והוא יזהה את עקרונותיו ואת הקווים המנחים אותו. אז, יוכל לעצב את חייו לפי השקפת עולמו ולעקוב אחר כוונתו המקורית (Van Deurzen - Smith, 2002).
אף על פי כן, משמעות האוטנטיות אינה בהכרח ובאופן אוטומטי מימוש עצמי ותמיד ישנה האפשרות של להיכשל בהגשמת האפשרויות. תכנית ה - להיות אדם אוטנטי, כרוכה בקשיי המגבלות הקיומיות (Wong, 2006). אין ערבות לכך שההחלטות האוטנטיות יובילו לכיוון הנכון ואין ערבות לגבי האמת שמאחורי הבחירות האוטנטיות. לעיתים, ישנה האפשרות שאלו אף יובילו לכיוון ההפוך (Van Deurzen - Smith, 2002). המטרה אינה להגיע לאושר או הנאה, אלא לעשות את המיטב שניתן לחיים טובים יותר (Boeree, 2006).
מכיוון שכך, למרות הקשיים הקיימים במימושה, האוטנטיות הינה דבר נחשק באופן עמוק ביותר (Heidegger, 2000 מתוך Jacobsen, 2008). יתרה מכך, היא הכרחית בכדי לפגוש את החיים במלואם (Wong, 2006). ככול שהאדם יקטוף יותר פירות מעמלו והעולם יגיב חזרה אליו, תתעצם המוטיבציה שלו לקראת הגשמה והצלחה של הדבר אותו שווה לעשות. התנסות זו, תגביר את הויטאליות וההנאה שבחיים ותספק לאדם תחושה של מציאות פנימית עצמית. תחושה זו הינה חותמת האיכות של החיים האוטנטיים (Van Deurzen - Smith, 2002).
האוטנטיות כשלעצמה, קשה להגדרה והיא חייבת פתיחות מספקת בכדי לחבק את העובדה שמונח זה מותך למשמעות על ידי כל אדם ודרכו הייחודית (Jacobsen, 2008). ניתן להגיד עלייה שבלהיות אוטנטי, הכוונה בלעמוד מול המגבלות, שהם האפשרויות להפסד ולמוות, באותה המידה של ההכרה באפשרויות הקיימות. זו הליכה בכיוון האישי בעוד לקיחת המגבלות של המצב והאדם בחשבון. היא מסמלת טבעיות ומקוריות והיא מצביעה על הדאגה וההתייחסות לבעלות על החיים (Van Deurzen - Smith, 2002).
זוהי הבנה של להיות - בעולם. זו הספיגה של הדברים העובדתיים, של הישויות שנוצרו על ידי התרבות ושהם הכרחיים ואוניברסאליים (Lieberman, & Havens, 2002). הכוונה היא בלדעת את הדבר האמיתי, בלחיות באמת ובכנות ובהתאמה עם ההכרעות, האמנות והערכים הפנימיים, לחיות עם טבעו ומזגו האמיתי של האדם ולמצוא את הקרקע היציבה ביחס לדילמות ולשאלות המהותיות שבחיים (Jacobsen, 2008). זוהי מודעות עצמית לנסיבות, לעולם החברתי והפנימי, לחובה שבעיצוב העצמי ולחרדה והאשמה הבלתי נמנעים (Boeree, 2006).
הכוונה בכך אינה בללכת בשביל בו תהיה פחות התנגדות, אלא בללכת לכיוון אותו מורה המצפון. להיות בעל בחירה תקפה לגבי מה שייך לי ומה לא ולעמוד על כל שאותו אני מזהה כשלי או לדחות את שלא שלי (Van Deurzen - Smith, 2002). הדבר בא לביטוי בפעולות שהן עם התחייבות עמוקה, למרות המודעות המלאה לאפשרויות העולם שבפרשנותנו ולמרות המודעות שכול דבר, היה יכול להיות אחרת (Lieberman, & Havens, 2002). הכוונה היא בלקבל דברים אלו באישור עצמי, להיות מעורב עימם, מחויב להם ובעל חמלה (Boeree, 2006).
מכך, שההגדרה לאוטנטיות, קשורה יותר לצורה ולא לתוכן. זהו עיצוב הקיום למידה בה הוא השיג אחדות יותר מאשר התפזרות. זהו האופן בו החופש והנחישות העצמית מתממשים, במקום שהדבר יקבע על ידי טעמים או סטנדרטיים נפוצים. החיים הם אוטנטיים, למידה בה האינדיבידואל לוקח בעלות על העצמי שלו ומעצב את אותו העצמי בדמותו שלו (Macquarrie, 1972 מתוך Jacobsen, 2008). כשדבר מה אוטנטי, הוא שייך לאדם עצמו (Van Deurzen - Smith, 2002).
בכדי לעזור לאדם להגשים חיים אלו, המטפל האקזיסטנציאליסטי, ינסה להגביר את תחושת האשמה והחרדה. הוא רואה בהם תחושות אוטנטיות שעשויות לדחוף את האדם קדימה ליצירת שינוי משמעותי (maddi, 1989 מתוך להב ופוך, 1992). הוא ינסה לעזור לקליינט לעמוד מול דאגות החיים המהותיות של הקיום ולאמץ אותם (Van Deurzen - Smith, 2004). הדבר מסמל את קבלתם של החיים במהותם כתובעניים ומאתגרים, אולם תמיד גם מתגמלים (Van Deurzen - Smith, 2002).
מטרתה של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית תהיה לעודד ולטפח את האדם להצלחה וצמיחה בפעילויותיו בעולם, אגב מודעות והכרה לטבעו העצמי (Lieberman, & Havens, 2002). לעזור לאדם בפיתוח וגיבוש דרכו האישית ופיתוח כישרונותיו. לעזור לו ברכישת מומחיות באומנות החיים, כך שאתגרי החיים יוכלו להתקבל בברכה והנאה במקום בפחד והימנעות. בכך, לעזור לו להיות הדבר האמיתי אותו הוא מעריך (Van Deurzen - Smith, 2002).
היא תכיר בכך, שלעיתים הקליינט יחפש תשובות אצל המטפל וישתוקק לאמץ את הנחותיו הישירות או המרומזות באמצעות חיקוי של דעותיו והבעותיו (Van Deurzen - Smith, 2002). עם זאת, מבחינת המטפל האקזיסטנציאליסט, הגדרות או התערבויות יכולות להיתפס כמזויפות, מלאכותיות וכמפריעות לאוטנטיות ולכן הוא ינסה להימנע מכך (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). בשבילו כל אדם הוא ייחודי ובאפשרותו לזהות וליישם ייחודיות זו בדרכו האוטנטית (Boeree, 2006).
לכן, הייעוץ האקזיסטנציאליסטי אינו מלמד לחיות בדרכים קבועות והוא אינו מציע לספק מסגרת משמעות לאנשים החווים קושי במציאת משמעות, אלא מנסה לעזור לאדם לבסס את שחשוב עבורו בכדי שיוכל להתחיל להרגיש מכוון עם עצמו ומכך יותר אמיתי וחי (Van Deurzen - Smith, 2002). זהו תהליך של חקירת הדבר המוערך והמשמעותי אותו הקליינט יכול למצוא בחייו, בכדי שיוכל להתחיל ללכת בדרך בה הוא רוצה (Wong, 2006).
תהליך זה מתרחש על ידי הבהרה ושיקוף של חייו של הקליינט, עימותו מול בעיות החיים, חקירתם של אפשרויותיו וגבולותיו וזיהוי המשמעויות האישיות והחיוביות שבניתנים הקיומיים (Van Deurzen - Smith, 2002). תמצית התרפיה תהיה בנוכחות האמיתית של האחד לשני ובפתיחות של האחד כלפי השני, במפגש שבין המטפל לקליינט. המטפל, ינסה להיות טבעי לעיתים הוא יאזין, לעיתים יביע את רגשותיו או מחשבותיו, אך יחד עם זאת ייתן את הדגש וההתמקדות לקליינט (Boeree, 2006).
מבחינה זו, ישנה חשיבות שהמטפל יאמין בדרך חיים זאת ולא רק יטיף עליה. כפילות ערכים אינה יכולה לעבוד במפגש זה ועל המטפל לבחון את עמדתו ולהגיע להבנה (Yalom, 1980). במידה ועליו לעזור לקליינט להבהיר את דעותיו ומטרותיו, עליו להבהיר לעצמו את נקודת ההשקפה אותה הוא מחזיק לגבי חייו והחיים ועליו להיות ער לגבי הנחותיו האישיות והמקצועיות (Van Deurzen - Smith, 2002).
אמנם בתהליך זה, המטפל יהיה זה שיוביל במפגש, אולם על ידי כך שהוא יהיה עם הקליינט ברגע המיידי, בכאן ועכשיו, הוא יוכל לשמר את האוטנטיות. כך, גישתו האקזיסטנציאליסטית תשתקף דרכו ותאפשר לו לחבור עם הקליינט לכיוון גילוי עצמי, התפתחות, יצירתיות והרחבת המודעות (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). באופן זה יינתנו לקליינט האמצעים להתמודד עם מגבלותיו ולהגשים את אפשרויותיו ובכך לממש קיום שהוא יותר אוטנטי (Wong, 2006).
המשך: אוטנטיות בהשקפת העולם של הפסיכותראפיה האקזיסטנציאליסטית - חלק 5.