ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה תורת היחסות ✔פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 5 ✔* פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע ...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 5

* פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 4.

יג. מוזרויות המרחב - זמן היחסותי

אם הרשינו לעצמנו בפרק הקודם להשתעשע בספקולציה, עתה שבים אנו לדיון בכמה בעיות המקובלות כבעיות פתוחות בפיסיקה הסטנדרטית.

מכל האמור לעיל ניתן להבין עד כמה המרחב - זמן של איינשטיין - מינקובסקי רחוק מלהיות סתם רצף ארבע - ממדי שכל צופה רואה רק "חתך" אחר ממנו לפי מערכת - הייחוס שלו - הצגה פשטנית המתגנבת אפילו לדיוניהם של פיסיקאים רציניים כמו גרין. כי אין מדובר במרחב גיאומטרי רגיל מעידים המאפיינים המוזרים הבאים:

א. מטריקה ייחודית לכל צופה. נכון, כשצופה אחד נע באופן אינרציאלי לעומת האחר, מישור העכשיו שלו מוטה לעומת זה של חברו ולכן מדובר ב"חתך" שונה של המרחב - זמן. אבל בכך לא מסתיים העניין: הזווית בין קואורדינטות הזמן והמרחב במערכת - ייחוס זו, מנקודת ראותה של מערכת - הייחוס האחרת, אינה עוד 90 מעלות אלא חדה / קהה יותר. שינוי זווית זה הוא עצמו יחסי, כי הצופה עצמו יכחיש זאת בתוקף ויטען כי במערכת - הייחוס שלו הזווית בין קואורדינטות הזמן והמרחב היא 90 מעלות, בעוד העיוות חל במערכת - הייחוס האחרת (ר' ציור #). במילים אחרות, לא זו בלבד שכל צופה רואה "חתך" ייחודי לו אלא שכל הגיאומטריה של המרחב - זמן נתפסת לגביו בצורה שונה לחלוטין. עובדה זו, לדעתנו, סותמת את הגולל על האפשרות לראות במרחב - זמן עצמו מערך ארבע - ממדי אובייקטיבי של אירועים שכל צופה רואה חתך אחר שלו.

ב. מטריקה עם סימן מינוס. על כך מתווספת התמיהה עליה עמדו כבר מחברים אחרים: קביעת "מרווח" המרחב - זמן בין שני אירועים, לומר, המרחק ביניהם בארבעת הממדים, מצריכה שינוי קטן אבל מכריע במשפט פיתגורס. נפנה תחילה אל המרחב התלת - ממדי הרגיל. תהא נקודה במקום xyz ונקודה אחרת במקום x'y'z'. את המרווח ביניהן נותן משפט פיתגורס:

במרחב מינקובסקי, לעומת זאת, מקבל הממד הרביעי סימן שלילי. יהא ארוע במקום xyz ובזמן t ואירוע אחר במקום x'y'z' ובזמן t'. כדי למצוא את המרווח ביניהן במרחב - זמן, עלינו להחסיר את הפרש הזמנים מהמרחק במרחב.

כאשר c, מהירות האור, מציין את הדרך להמיר מרחקים במרחב במרווחי זמן. מגוון התוצאות המוזרות התוצאות המוזרות בהן דנו לעיל הוא פועל יוצא של מטריקת מינוס זו. אם שני אירועים רחוקים זה מזה מרחק כמה שנות אור, והזמן שעבר ביניהם הוא אותו מספר שנים בדיוק, יש לחסר את מרווח הזמן ממרווח המרחב ולכן מרווח המרחב - זמן ביניהם הוא... אפס. ואם, בדוגמה מפרק ג, לעיל, קו - העולם של נועה ארוך מזה של מנוחה, אזי הדרך שהיא עשתה במרחב - זמן היא קצרה יותר ולכן היא צעירה יותר.

אבל מה סיבת "מטריקת המינוס" הזאת? על כך עונים ספרי הלימוד: זו, בפשטות, הדרך בה הצליח מינקובסקי לתת ביטוי גיאומטרי עקבי לתורת היחסות. לפיסיקאי העיוני ולפילוסוף, תשובה זו היא בלתי - מספקת לחלוטין: אם דווקא המטריקה הזאת עובדת, בוודאי יש איזו אונטולוגיה חדשה המסתתרת מאחריה, לומר, קיים מאפיין אובייקטיבי עמוק יותר של המרחב - זמן. טרם נעשה ניסיון רציני לגלות מהו מאפיין זה.

ג. חידת מעבר הזמן. מה סיבת ההימנעות הזאת מלחפש סיבה עמוקה יותר למטריקה המוזרה של המרחב - זמן? ייתכן שהדבר קשור במאפיין הבולט ביותר של הזמן, שהפיסיקה המודרנית מתרחקת ממנו כמו ממגפה. כוונתנו לעובדה היסודית והפשוטה שהזמן נתפס בחושינו, בניגוד בולט לממדי המרחב, כ"זורם" בדרך כלשהי. איננו יכולים להישאר ברגע מסוים כשם שיש ביכולתנו להישאר במקום כלשהו, ובוודאי שאיננו יכולים לשנות את קצב מעבר הזמן, ועל אחת כמה וכמה שאיננו יכולים להפוך את כיוון זרימת הזמן. רוב הפיסיקאים העיוניים נשמרים על נפשם, בלא הגזמה, מלייחס לתכונה זו של הזמן ממשות פיסיקלית והם מעדיפים לפטור אותה כאשליה מסוג זה או אחר. ולא בכדי: כל אמירה מסוג "הזמן זורם / עובר / נע" מסתבכת בהנחת קיומו של ממד זמן נוסף וכך הלאה לאין סוף. רק פיסיקאים מעטים (אבל בהם כמה מהבולטים בתחום) מאמינים שהמהפכה הבאה בפיסיקה תיתן לתכונה חמקמקה זו של הזמן מעמד של מאפיין אובייקטיבי של המציאות הפיסיקלית. לדעה זו הצטרפנו גם אנו מכבר.

ד. בעיית חיצי הזמן. גם אם יכולים פיסיקאים רבים לפטור את מעבר הזמן כאשליה, אין שום דרך לנהוג כך במאפיין הבעייתי האחר של הזמן, דהיינו העובדה שכמה תהליכים פיסיקליים מבדילים תמיד בין כיווני הזמן. מבחינת עקרונות - היסוד של הפיסיקה, צריכים היו תהליכים אלה להיות אדישים להבדל בין עבר לעתיד כפי שהם אדישים להבדלים בין שמאל וימין במרחב. לא כך הדבר במציאות. עליית האנטרופיה, התפשטות היקום, התנהגותם של חורים שחורים ואינטראקציות חלקיקיות הקשורות בכוח החלש הן כמה דוגמאות ל"חיצי זמן" שהפיסיקה העיונית מנסה מזה מאה שנה להתמודד אתם ללא הצלחה יתרה.

במילים אחרות, איחוד המרחב והזמן בתורת היחסות לא הפך אותם למרחב - על פשוט שכל המבדיל אותו מהמרחב המוכר לנו הוא מספר ממדיו. רחוק מזה: למרחב - זמן יש תכונות מוזרות שתורת היחסות רק החלה לחשוף, ונותרו משוועים להסבר עמוק יותר.

יד. מהפכת היחסות: אקטואליזם או פוטנציאליזם?

אם כן, כפי ששואל בכלר בסוף כל פרק "מה היה לנו? " ראינו שתורת היחסות הפרטית והכללית היא בעיני בכלר אקטואליסטית, ולכן, בפשטות, רעה למדע, בכך שהיא מגדירה מושגים על - פי אמצעי המדידה. ראינו שלתורה זו יש היבט גאומטרי מפותח, מדויק, מרתק ומתמיה, ושהיבט זה לא זכה לתשומת - הלב הראויה בדיונו של בכלר. פרדוקסים רבים זוכים לפיתרון קל ע"י השימוש במרחב מינקובסקי, אבל דווקא ההצלחה הגדולה של הפורמליזם הזה מחדדת את החידה הגדולה לגבי טבע המרחב והזמן, שהיחסות לא הבהירה עד תום. עכשיו הזמן לדון ביחסו השלילי של בכלר למהפכה היחסותית.

תמיהתנו העיקרית קשורה ל"מבחן התוצאה. " בהיסטוריוגרפיה של בכלר, קל לראות כי תורותיהם של האקטואליסטים הגדולים לא הניבו ממצאים מדעיים חדשים, כפי שאפשר לצפות מטיעונים בטוחים מסוג "א' הוא א', " "אין עשן בלי עשן" וכיוצא באלה טאוטולוגיות. נכון, כשאריסטו טוען שגופים בעלי מאסות שונות יפלו במהירויות שונות זו טענה הניתנת להפרכה, ואמנם הופרכה בידי גלילאו, אבל עצם ההפרכה היא המפתיעה. האריסטוטליות היא כל - כולה קיבוע השכל הישר וניסיון לגרש כל הפתעה. הפיסיקה של גלילאו, לעומת זאת, מניבה אינספור חיזויים הסותרים את האינטואיציה היומיומית, לומר, חיזויים מסתכנים, שמשום כך תכולת האינפורמציה שלהם גבוהה. 2 בכלר ניצב על קרקע מוצקה יותר כשהוא מדבר, למשל, על קאנט, שמכל מפעלו הפילוסופי הענק לא יצא שום חיזוי אמפירי. קאנט עצמו ודאי לא היה מתנגד לקביעה זו, כי חיזויים אמפיריים כלל אינם כוונתו של הפילוסוף. לפיכך לא נתפלא כי מפעלו לא קידם באופן ישיר את המדע (שאלה אחרת היא מה הייתה תרומתו העקיפה למדע דרך השפעתו על ענקים כהלמהולץ ואחרים). דלות אמפירית זו בולטת עוד יותר, כך נראה לנו, במפעלם המרשים של דוהם ופואנקרה, שכולו ברק מתמטי ופילוסופי אבל לא הניב כל ניבוי מדעי. ובאמת, למה התעלם פואנקרה במופגן מאיינשטיין אם לא בשל תסכולו על שזה האחרון הצליח במקום שבו הוא נכשל, דהיינו להניב שפע כזה של ניבויים מדהימים?

אבל אם תורת היחסות גם היא מהלך אקטואליסטי, איך יצא המהלך הזה, בניגוד גמור לקודמיו, כל כך פורה מבחינה מדעית? ואם הטיפולוגיה של בכלר מאפשרת שתיאוריות פוטנציאליסטיות יוכלו מדי פעם להרחיב את אופקי המדע פי כמה מונים באינספור ניבויים ותוצאים חדשים, מה בדיוק רע בפוטנציאליזם? אין טוב מלצטט בשאלה זו את בכלר עצמו. תשובתו היא, בפשטות, משיכת - כתפיים מופגנת! הוא מודה בכנות שאינו מבין מדוע יצאה היחסות ממבחן הניסוי מנצחת:

כל זה יכול להישמע כתרגיל לשוני בלבד, לולא הדבר המופלא באמת בכל המהפכה המוזרה הזו - השפה החדשה מספקת את כל מה שהפיסיקה הישנה סיפקה, ובנוסף לכך יש לה חיזויים חדשים עבור תופעות מיוחדות במהירויות גבוהות. כל החיזויים התאמתו עד כה לחלוטין. אך יש בעיה אחת - איש אינו מבין מדוע. וזאת מן הרגע הראשון, מן הרגע שאיינשטיין הכריז על עיקרון האור. אין לנו הסבר ואין בנו הבנה כיצד מן האפשר שמשהו ינוע באותה "מהירות" עצמה ביחס לכל מערכות הייחוס מסוג נתון. ומכיוון שלעובדה זו לא ייתכן הסבר בתורת היחסות (משום שהיא אינה עובדה כלל אלא היא עיקרון, אקסיומה, פוסטולט) אין הסבר להצלחתה, אף - על - פי שאין בה ספק ("מהפכות" ע' 249).

מאוחר יותר (פרק 3. 7. 27) מופיעה תפנית דרמטית, שלגבי אלה שאינם בקיאים בהיסטוריה של המדע היא גם חידוש: אחרי שהמתמטיקאי הגרמני אריק קרצ'מן הראה כי המבנה הלוגי של תורת היחסות לקוי, הכיר איינשטיין בעובדה שאם יקבל את עיקרון מאך, "ינבע ממנו המעמד הנפרד והמוחלט של מבנה המרחב - זמן" - מהלך פוטנציאליסטי מובהק. ומה עשה איינשטיין? שואל הקורא המתוח. האם נטש את האקטואליזם? בכלר, כאילו לא מדובר כאן בחלק המותח ביותר בדראמה שהוא מתאר (או, שמא נאמר, בדראמה שהוא יוצר?), עובר בקלילות לדבר על כל מיני עניינים אחרים. רק לקראת סוף הספר, בפרק 3. 12. 10 שכותרתו הקולעת היא "בדיחה טובה, " מגיח בכלר עם תפנית חדשה בעניין זה:

בוהר לא ידע זאת, אך איינשטיין זנח את האקטואליזם של תורת היחסות כבר ב - 1920... בהמשך לזניחת האקטואליזם המוקדם שלו, פיתח איינשטיין עוינות שקטה לכל מה שנראה לו "פוזיטיביזם, " שלו קרא "האופנה החדשה" (ע' 352).

בכלר ממשיך ומתאר את תדהמת מייסדי תורת הקוונטים מהעריקה הזאת של מנהיגם לשעבר ומסיים בעקיצה הנהדרת של איינשטיין לבורן:

בהשקפותינו המדעיות נהיינו הפכים. עליי להודות שרעיונותיך מזכירים לי את המשל היפה "זונות צעירות - זקנות חסודות, " בעיקר כשאני חושב על אחד מקס בורן (ע' 353).

וכעבור עשרה עמודים מופיע מהפך חדש: איינשטיין אמנם נעשה פוטנציאליסט אבל זה לא עזר לו, כי ג'ון בל (אותו בל שפגשנו בעמודים הקודמים), גילה את משפט אי - השוויון המפורסם שהפך את ניסוי EPR מתרגיל מחשבה לניסוי ממשי:

מתברר שאיינשטיין הפוטנציאליסט טעה כאן וכי האקטואליזם של אריסטו ובוהר אכן מתאימים לעולם הפיסיקלי הזה: אפשרויות אינן קיימות כאפשרויות בטרם התממשו או, במילים אחרות, אין שום קיום ושום ממשות לאפשרויות אלא רק לאחר שמשהו (לא "הן") התממש. קיום וממשות יש אך ורק לדברים המוחשיים, שממשותם מוצקת ועומדת לנגד עינינו (ע' 363).

והקורא נותר פעור - פה: אם איינשטיין חזר בתשובה שלמה ונעשה פוטנציאליסט, וגם הפך למתנגד לתורת הקוונטים, ובכל זאת "התברר שטעה" - אולי ראוי שגם לבכלר יהיו הרהורי תשובה בנוגע לגבולות הסכמטיים ששרטט עד כה בין אקטואליזם ופוטנציאליזם?

לנו נראה, אם כן, כי את התועלת הגדולה ביותר מהטיפולוגיה של בכלר נפיק אם לא נתרכז יותר מדי בגבולות של שתי המחנות - מיהו פוטנציאליסט ומיהו אקטואליסט - שהרי בני - אדם הם, מטבעם, מורכבים, לא - עקביים ומלאי סתירות. נכון יותר יהיה לקבל את שתי השיטות כפי שהן: שיטות, שאפילו אותו חוקר עצמו יכול להתלבט ביניהן במהלך חייו. מיטיב לבטא עצה זו איינשטיין הזקן כשהוא חובש את כובע הפילוסוף של המדע:

הוא [המדען] צריך אם כן להיראות בעיני האפיסטמולוג השיטתי כאופורטוניסט חסר - מצפון: הוא נראה ריאליסט במידה והוא מבקש לתאר עולם שאינו תלוי במעשה הצפייה; כאידיאליסט במידה והוא מתייחס למושגים ולתורות כהמצאות חופשיות של רוח האדם (שאינן נגזרות לוגית ממה שנתון אמפירית) ; כפוזיטיביסט במידה והוא רואה במושגיו ותורותיו מוצדקות רק לפי יכולתן לספק ייצוגים לוגיים ליחסים בין התנסויות חושיות. הוא יכול אפילו להיראות כאפלטוניסט או פיתגוריאני במידה והגישה של פשטות לוגית היא בעיניו כלי הכרחי ויעיל (, ע' 683 - 4).

טו. אקטואליסטים ופוטנציאליסטים: יריבים או שותפים?

כאן המקום להעיר כי לא רק איינשטיין ואבות תורת הקוונטים מסווגים ע"י בכלר כבני - חושך. במאמר קצר שפרסם ב - 2006 - בבחינת "אקדמות" מאוחר ל"מהפכות" - הוסיף לרשימת הרשעים גם את ענקי מדעי החיים והחברה. דארווין, מארקס, פרויד - כולם השלימו את הרס מדעי הטבע ביצירת מודלים שהדגישו את היות האדם כבול לטבעו החייתי ולכן בלתי - מסוגל להכיר את המציאות.

ושוב איננו יכולים להתאפק מלדמיין את בכלר מביט למעלה בטרוניה אל אלוהיו האפלטוניים: למה, ריבונו של עולם, דרך רשעים צלחה? למה המדע המודרני של שנות האלפיים, שכל תחומיו נאנקים תחת קלגסי האקטואליזם, בכל זאת ממשיך להניב השערות, ניסויים ותוצאות מרעישות, תחת שיתנוון וייחנק בניסוחיו הלא - אינפורמטיביים? ומכיוון שאלוהיו של ידידנו ומורנו אינו עונה לו מתוך הסערה, ננסה, בכל הצניעות, להציע לסיום תשובה משלנו.

וכי מהו האקטואליזם? זוהי השקפת - עולם המתרחקת מאמירות על מהות הדברים ומגבילה עצמה לעיסוק ביחסים ביניהם כתופעות בלבד. הפוטנציאליזם, לעומתו, חופף במידה רבה לריאליזם, כלומר להנחת קיומם האובייקטיבי של דברים גם אם הם עצמם אינם נגישים להכרה. איזו משתי השיטות עדיפה? עצם ניסוח השאלה רומז כי אין היא פוריה במיוחד. טובות השתים מן האחת, ושתיהן צריכות להיות בארגז הכלים של המדען.

נפתח באנלוגיה קוגניטיבית. זה יהיה ללא ספק מהלך שערורייתי בעיני בכלר, המתעב את הניסיונות המודרניים להצביע על מוגבלות ההכרה, אבל האנלוגיה נראית לנו מועילה. עיוורון צבעים הוא דוגמה מובהקת של נחיתות תפיסתית (אנחנו ממש לא דואגים כרגע לתקינות הפוליטית). הצבעים הם חלק מהותי מעולמנו ומיופיו, לא פחות מצורותיו. אבל האם עיוור - הצבעים נחות בכל המובנים מהאדם התקין? בוודאי לא תופתעו לשמוע שהתשובה היא שלילית. לא רק הפולקלור של ציידים וחיילים קרביים מביא אנקדוטות על עיוורי - צבעים שלא הוטעו ע"י צבעי הסוואה, אלא לפחות שני מחקרים מדעיים מצאו יתרון כזה.

נדמיין, אם כן, זואולוג המשוטט בג'ונגל ומדי פעם מרכיב משקפיים מיוחדות המראות לו את סביבותיו בשחור - לבן. לא זו בלבד שתוחלת חייו מתארכת במקום השורץ יגוארים או טיגריסים, אלא שגם ערב - רב של כל מיני חיות זעירות מתגלה לעיניו טוב יותר מאשר בהיותו חשוף לשפעת הצבעים המשתוללת של פרחים, פרפרים וציפורים. עכשיו, כשיוריד הזואולוג הזה את משקפיו, האם ייעלמו שוב היצורים שראה או שמא עתה יוכל לשוב ולזהותם גם בעולם הצבעוני? נכון, אם יבחר להישאר תמיד במשקפיו המגבילים הוא יפסיד הרבה הנאה וגם ידע, ובסופו של חשבון גם יהיה זואולוג פחות טוב, אבל ההגבלה מרצון שהוא מטיל מדי פעם על תפיסתו - האין זה מה שעושה מדי - פעם כל חוקר טוב בכל תחום? מהי ההסתייעות במתמטיקה אם לא סילוק מסוג זה בדיוק של מאפיינים ייחודיים מרהיבים לטובת גילוי תבניות נטולות ייחוד אבל אוניברסליות? ומהי פיסיקה טובה אם לא יציאה מהפורמליזם המתמטי הטהור חזרה לעולם המוחשי?

ולכן, כשפיסיקאי אומר "הבה נתעלם ממהויות הדברים ונתרכז רק ביחסים ביניהם, " גם אם הוא מקבל מגבלה זו על עצמו לכל חייו, אפשר שהתמחותו והתמקצעותו בצורת הסתכלות זו יזכו אותו במרוצת השנים בשורת תגליות חשובות. כל שנותר עכשיו לעשות הוא שפיסיקאי הנוקט בצורת הסתכלות רחבה יותר ילמד תגליות אלה - או, כמו במקרה של איינשטיין, שהוא עצמו ירחיב במרוצת השנים את צורת הסתכלותו - ואז ישלב את פרי ההסתכלות המצומצמת בתמונת - העולם הרחבה יותר.

עובדה, ג'ון בל, שבכלר מייחס לגילויו את ניצחון האקטואליזם, היה אחד הריאליסטים הגדולים בתולדות תורת הקוונטים. ועובדה, תורת הקוונטים חייבת הרבה מהתפתחותה לויכוח ארוך השנים בין איינשטיין לבוהר!

לכן, הצבעה על מוגבלויות התפיסה וההכרה האנושית, כפי שעשו הרבה מהמהפכות בהן תולה בכלר הרבה מחולאי עולמנו, אינה בהכרח מובילה לוויתור על האפשרות להכיר את העולם. להיפך, היא יכולה להוות את האתגר והתמריץ החזק ביותר לטרנסצנדנציה, למציאת דרכים להתגבר על מגבלות אלה, להתקרבות אל הדברים כפי שהם. אין אולי ביטוי יפה יותר להכרה זו מההערות השובבות שנרשמו ב - 1838 באחת ממחברותיו של דארווין לאחר פרסום מוצא האדם:

מוצא האדם הוכח - המטפיסיקה חייבת לפרוח.

המבין את הבבון - יעשה למען המטפיסיקה יותר מאשר לוק.

חשיבה קיצונית יעילות דואג השכל הערות מדע ללא הצלחה להיות סלב להבין את מטופל יועץ חשיבה מדעית מדע פיזיקה פילוסופיה תורה תורת היחסות
קוסמולוגיה, יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, תורת הקוונטים, תורת היחסות, תורת המיתרים, פירוש העולמות המרובים, החתול של שרדינגר
קוסמולוגיה, יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, תורת הקוונטים, תורת היחסות, תורת המיתרים, פירוש העולמות המרובים, החתול של שרדינגר
... יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, תורת הקוונטים, תורת היחסות, תורת המיתרים, פירוש העולמות המרובים, החתול של שרדינגר הרצאה על קוסמולוגיה, יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, תורת הקוונטים, תורת היחסות, תורת המיתרים, פירוש העולמות המרובים, החתול של שרדינגר ועוד מתוך ויקיפדיה, על ... השערה בלבד, והוויכוח עליו עדיין שריר וקיים. התורות העיקריות השואפות לתת ביסוס מדעי לנושא הן מכניקת הקוונטים, תורת היחסות הכללית ותורת המיתרים. מוטיב היקום המקביל מופיע תכופות בסוגת המדע הבדיוני. פירוש ... חומר של. מאחר שמדובר ביקום בעל נפח אינסופי וצפיפות חומר שונה מאפס, נובע שיש בו אינסוף גלקסיות. יתרה מכך, לפי תורת היחסות, היקום הנראה סביבנו (כלומר: כל חלקי היקום הנמצאים במרחק כאשר t0 הוא גיל היקום ... מיליארד שנה) הוא החלק היחיד ביקום הכולל הנגיש לנו לתצפית ויכול להשפיע עלינו פיזיקלית ברגע זה (ראו הרחבה בנושא בתורת היחסות הפרטית). לגבול היקום הנראה, שהוא רדיוס הכדור קוראים "אופק האירועים" של היקום שלנו. ... העולמות המרובים מכניקת הקוונטים היא דטרמיניסטית, ריאליסטית ולוקלית - דבר המקרב אותה לפיזיקה הקלאסית ואפילו היחסותית. זאת לעומת פרשנות קופנהגן שמציגה חוסר דטרמיניזם ואי - לוקליות. 3.לפי פירוש זה אין ... חי" או רשום "החתול מת"), אך זה אומר שמבחינתו גם המודד הראשון נמצא בסופרפוזיציה. עוד וריאציה דווקא מערבת את תורת היחסות הפרטית: מבצעים את הניסוי בתחנת חלל. המדענים בתחנה כבר יודעים את מצב החתול, אבל ... אפשר לחשוב עליו כאינטראקציה מאוד מורכבת שלפעמים מתנהגת בצורה מדידה (כלומר בצורה שמתאימה לחוקי הפיזיקה היחסותית). הסתכלות כזו אינה מקדמת אותנו יותר מהאחרות מבחינת ההבנה המדעית, אולם יתרונה הוא שהיא ...
פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 2
... - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 2 פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 1. ב. 1. ההתקצרות המרחבית בשלושת התמונות הקודמות מופיע מימין סרגל שאורכו l ושני ממדיו האחרים זניחים. ... הזאת היא עניין מתמטי פשוט שאינו קשור לתורת היחסות. אבל עכשיו נשים לב להבדל מכריע בין השתים: א. מנוחה תבחין בתחילת המסע של נועה רק בסוף 2009, וממנו תסיק כי נועה יצאה לדרכה בתחילת העשור וכי תגיע ... כפילות זו היא התוצא הבלתי - נסבל בעיני תורת היחסות, שתיקנה את נוסחת דופלר לגלי האור כך שלא ייראה כל הבדל בין תנועות המקור והצופה. דחיסת האותות נקבעת עתה רק על פי מהירות שתי המערכות זו ביחס לזו, ... מעגליים. להלן, במקום הגנה פילוסופית על היחסות, ננסה בפשטות לעבוד אתה ע"י יישומה למקרים מיוחדים, ומהם נצטייד בתשובותינו לבכלר. ג. הערה על חלקו של מינקובסקי בהתפתחות תורת היחסות בנקודה זו, כיוון שאנו משיגים על בכלר גם בתפקידו כהיסטוריון, איננו יכולים שלא לתמוה על העובדה שלמינקובסקי ולעבודתו, לגאומטריזציה שהנהיג בפיסיקה ... של המרחב - זמן חושפת מתח שהיה קיים בתוך תורת היחסות עצמה, לפחות ברמה האישית. איינשטיין, כששמע לראשונה על הרעיון של מינקובסקי, לא התייחס אליו באהדה ולגלג עליו. רק כשהיה שקוע בפיתוח תורת היחסות הכללית, ומינקובסקי כבר לא היה בחיים, אימץ את המרחב - זמן שלו, אולי מחוסר ברירה, והוסיף לו את התכונה החשובה של היכולת להתעקם בסביבת מאסה. לא במקרה ... אם כן, במפעלו של מינקובסקי, שהציב את תורת היחסות כולה על הגאומטריה? ניתן לנחש מה תהיה תשובתו של בכלר: זו אינה גאומטריה באמת כי מושגי המרחב והזמן בה נגזרים ממהירות האור, ובכלל, היא אינה אוקלידית, ... מאמר זה בא גם להחזיר היבט חשוב זה של היחסות למוקד הדיון. ד. פרדוקס התאומות נשוב אם כן לפיסיקה. היחסות הפרטית מחייבת, כאמור, ששעונים בתנועה יאטו את מהלכם. הדבר הוליד כבר עם הופעת התיאוריה את "פרדוקס התאומים" המפורסם, שאותו נמחיש כאן על התאומות ... חלו בה תאוצות, ועל תאוצות לא חל עיקרון היחסות. הסבר זה אינו מספק. כפי ראינו במקרה הפשוט יותר בפרק הקודם, פיתרון הפרדוקס יכול להיעשות גם במסגרת היחסות הפרטית, ע"י חישוב השינויים היחסיים של שעוני נועה ומנוחה זה ביחס לזה, אפילו באותם קטעי - זמן בהם היו מהירויותיהן אינרציאליות. כל עוד נמצאות ... זו הוא שצריך להיות נקודת - מוצא לניתוח היחסותי. דרך זו לא רק פשוטה ובהירה יותר מבחינה פדגוגית אלא גם מאפשרת תובנה עמוקה יותר של התורה עצמה. פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 3. ...
פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 4
... - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 4 פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 3. ט. דיאגרמת מינקובסקי מבהירה את המצב ברצוננו להראות עתה כי הרבה בלבול היה נמנע לו עשו ... של אירועים בעבר. יא. הרחבה ליחסות הכללית מעצם העובדה שבפרקים הקודמים עסקנו במקרים של שינוי מערכת - הייחוס, עברנו מדי - פעם מהיחסות הפרטית אל הכללית. ננסה עתה להכליל את מסקנותינו ליחסות הכללית. בתמצית, היחסות הכללית נועדה לפרוץ את המגבלה שהוטלה על הפרטית, שמסקנותיה היו נכונות רק למערכות - ייחוס אינרציאליות נטולות תאוצה. פריצת - ... - כל אלה קווים ישרים הם, רק שהמרחב - זמן עליו הם משורטטים הוא עצמו עקום. פיסיקאים אחדים, הבולט שבהם דניס סיאמה, ניסו להכליל את היחסות הכללית כך שכל תוצאי היחסות הפרטית והמכניקה הקלסית יוכלו להיגזר ממנה. אם ינסה אדם, למשל, לדחוף סלע כבד בחלל, והסלע יתנגד לשינוי כפי שדורש ממנו החוק ... חשמלי מסתובב. ניסויים חדשים נעשו בימים אלה ממש, והחוקרים טוענים שהאפקט אכן אומת. כדרכנו נסתייע עתה במינקובסקי להסביר את עקרונות היחסות הכללית. ציור # מראה גוף בעל מאסה גדולה (קו - עולם א'), גוף קטן יותר הנופל נפילה חופשית לעברו (קו - עולם ב') וגוף קטן אחר ... יבחין שקצב הזמן משתנה לא רק ממקום למקום אלא גם מרגע לרגע. הנה אם כן המקרה של צופה שהיה במנוחה ופתאום החל לנוע. ניתוח למצבו ברוח היחסות הכללית יאמר כך: הצופה נשאר במקומו כל העת, אבל בשלב מסוים פגע בו גל כבידה שגרם לו לזעזוע דמוי - תאוצה. גל זה נגרם כתוצאה ... אחרות, כשצופה זה מסתכל סביבו על היקום, הוא רואה את כל העצמים ביקום כאילו החלו לנוע באותו רגע בו חווה תאוצה, אבל כמו במקרה של היחסות הפרטית, עליו להסיק מכך כי עצמים אלה החלו לנוע בעבר, ובזמנים שונים על פי מרחקם ממנו, כך שכל השפעותיהם התכנסו עליו באותו ... בתאוצה עצמה תוצאה של גל כבידה מהופך. תרחיש כזה יכול אולי להסביר את "שינוי העבר" המוזר שתואר בפרקים הקודמים כעומד ביסוד האפקטים היחסותיים: העיוות במרחב - זמן שיוצר "גל הכבידה" גורם לכך שהעבר נראה שונה, בדומה ל"עדשות הכבידה" הידועות או אף לשינוי שיוצר גוף ... הסיבתיות המגיעות מהעבר - אלקטרומגנטיות וכבידתיות, חלים שינויי מרחב וזמן בעוברן באותו אזור בו עבר גל הכבידה. פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 5. ...
ציר הזמן / מרחב המקום - כמה גדולים / קטנים מרחב המקום וציר הזמן?
... אותו צריך שנים רבות, נראה לאדם שנוסע כמקום מאוד קטן שצריך דקות ספורות כדי לעבור אותו. (מדע / פיזיקה: גם ע"פ תורת היחסות ככל שהאדם נע יותר מהר, כך הזמן מתקצר אצלו). ... הזמן והמקום ביחד, ושבתוכם האדם / העולם נמצא... נקודה נוספת: לגבי מרחב המקום וציר הזמן ברמה המדעית / פיזיקה (תורת היחסות). חשוב לשים לב לכך, כי ברגע שאנחנו אומרים לדוגמא ...
כלום = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 5
... / קוסמוגוניה: הנ"ל שופך אור על תופעות מדעיות וקוסמולוגיות רבות. כגון: תאוריית הכל, תורת היחסות, תורת הקוונטים, סופרפוזיציה קוונטית, קריסה קוונטית, הצופה הקוונטי, יקומים מקבילים, עולמות מקבילים קוונטיים, עקרון אי הוודאות, קריסת פונקציית הגל, ...
הפכים זהים. מהי האמת הבלתי תלויה? מהי מהותה של המציאות כולה? חלק 4
... האמת הבלתי תלויה? מהי מהותה של המציאות כולה? חלק 4 היבט מדעי / פיזיקה: קריסה קוונטית = פרדוקס שנראה שיש לכאורה בין תורת היחסות לבין תורת הקוונטים. הנ"ל מסביר את עניין הסופרפוזיציה הקוונטית (ריבוי מקומות), על ידי ...
מציאות - מבוא
... נקבעת מראש (דטרמיניזם)? האם יש בה יסוד אקראי? האם תורות מדעיות שונות (כגון מכניקת הקוונטים, תורת היחסות, התרמודינמיקה והמכניקה הניוטונית) אומרות משהו לגבי השאלות הללו? בהקשר זה, זכורה אמירתו של אלברט איינשטיין, "אלוהים לא משחק בקוביות"; כיצד משפיעות ...
כל הגאונים שהעולם הזה ידע יכלים להסביר לנו איך להבין את מה שהם מבינים. איך להגיע לחכמה שלהם
... הגאונים שהעולם הזה ידע יכלים להסביר לנו איך להבין את מה שהם מבינים. איך להגיע לחכמה שלהם איינשטיין יכול להסביר לנו איך עובדת תורת היחסות שלו ולעזור לך להגיע לחכמה וההבנה שהוא מצוי בה. אבל למה הוא לא יכול להסביר לעצמו ולנו איך הוא הגיע לחכמה שבהבנת תורת היחסות? למה הם (הגאונים) לא מסוגלים להסביר לנו ...
על שמונה הבלים פוסט מודרניסטיים - חלק 2
... מה שתורת הקוונטים כן אומרת לנו הוא, בפשטות, שיש משהו יסודי מאוד במציאות הפיסיקלית שעוד לא הבנו אותו. תורת הקוונטים ותורת היחסות - שתי המהפכות המושגיות הגדולות של המדע במאה העשרים - אינן מתיישבות זו עם זו. לפוסט - מודרניסטים זו כמובן לא בעיה: שום דבר לא חייב להתיישב עם שום דבר. אבל זו ... דבר לא סותר שום דבר, התוצאה היא ברברת נטולת פשר. תארו לעצמכם מה היה קורה אילו היה איינשטיין הצעיר פוסט - מודרניסט: תורת היחסות (שנולדה מהסתירה בין המכאניקה הקלאסית למשוואות מאקסוול) כלל לא הייתה נוצרת! הסיבה שתורת היחסות כן נוצרה, וכמוה תיאוריות גדולות ויפות אחרות, היא שבמדע, הסתירה היא אמו הורתו של הגילוי. לכן, מה שתורת הקוונטים מלמדת אותנו הוא זה: דרושה הבנה חדשה לגמרי של ...
פילוסופיה - מבוא
... גומלין רבות בין המדע לבין הפילוסופיה. כך, למשל, תורת האבולוציה, תורות מתחום הפיזיקה המודרנית (כגון תורת הקוואנטים ותורת היחסות) וכן התפתחויות במתמטיקה ובלוגיקה (כגון משפטי אי - השלמות של גדל) עוררו דיונים פילוסופיים רבים. גם דיונים שבראשתים היו פילוסופיים טהורים הפרו, ברבות ... ההבדל בתפיסותיהם של לייבניץ, ניוטון וקאנט לגבי היחסיות או המוחלטות של המרחב והזמן, הפרו את עבודתו של איינשטיין על תורת היחסות). הפילוסופיה הניסויית היא ענף חדש של פילוסופיה, שהחל להיות נפוץ בעיקר מתחילת המאה ה - 21, ובו מסיקים מסקנות פילוסופיות בעקבות ממצאים כמותיים. ...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על תורת היחסות
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: תורת היחסות, איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? כעס ועצבים? דיכאון? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית ועוד...



הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: תורת היחסות, איך לעשות יותר כסף? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם גירושין? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לפרש חלומות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשתול מחשבות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשפר את הזיכרון? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לנהל את הזמן? איך למצוא זוגיות? איך להיגמל מהימורים? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לא להישחק בעבודה? איך להאמין בעצמך? איך ליצור אהבה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בזוגיות? איך להעריך את עצמך? איך לחנך ילדים? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות ועוד...



להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש אמת מוחלטת? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? בשביל מה לחיות? איך להנות בחיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? מה המשמעות של החיים? האם אפשר לדעת הכל? האם יש או אין אלוהים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להיות הכי חכם בעולם? למה העולם קיים? מי ברא את אלוהים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה יש רע וסבל בעולם? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים? איך להיות מאושר? האם יש בחירה חופשית? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מורה רוחני מומלץ, קואצ'ינג אישי, אימון אישי לאורח חיים בריא בנושאי תורת היחסות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.1719 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 17:15:28 - wesi4