הפילוסוף והפוליטיקאי Lucius Annaeus Seneca אמר שמזל הוא מה שקורה כשמוכנות פוגשת בהזדמנות. במילים פשוטות, זה מה שקורה כשהזדמנות פוגשת אדם מוכן. המנטור Mike Williams טוען בהמשך לכך שעדיך להתכונן להזדמנות ושהיא לא תופיע מאשר שהזדמנות תופיע ותפגוש אותך לא מוכן. האם יש דבר כזה מזל? האם אנחנו צריכים להסתמך עליו? או שאולי מזל הוא מילה שהמציאו האנשים שלא הצליחו בחייהם כתירוץ... הם אמרו: "הוא הצליח בגלל שהיה לו מזל משמיים... ולי לא". מה זה השטויות האלה מזל? אני לא מתבייש לומר שאני לא מאמין במזל, אבל אני מאמין באמונה, בכוח רצון, בכישרון, בהתמדה, באימון, בתרגול, בעבודה, בשאיפה, בתקווה, בנחישות, בתכנון, בהתכווננות, בהתכוננות ובכוח של הנשמה.

אני מאמין שכל אדם נולד עם האפשרות להיות גדול ושהבחירה באפשרות זו היא משמעות החיים. אני לא מאמין שאלוהים ברא תינוק אחד ואמר: "לו אני נותן מזל... " ולתינוק אחר אמר: "אותו אני בורא בלי מזל... ". אלוהים ברא כל אחד ואחד מאיתנו עם כל האפשרויות פתוחות לפנינו ועם מטרה אחת מרכזית בחיינו, לה קוראים ייעוד.

לעתים קרובות אני פוגש באנשים שמדברים על מזל ואף מרבים להשתמש במילה הזו. במקום להתעמת איתם באשר לאמונתי החזקה שאין דבר כזה מזל, מה שאני עושה הוא פשוט לשאול אותם את השאלה הבאה: "ומה אם תגלה מספר ימים לפני מותך שכן היה לך מזל, האם כדאי לך לבזבז את זמנך היום בלחכות לו? ".

בדיחה אחת מספרת על אדם שנקלע לסערה בלב ים, הוא התפלל לאלוהים שיציל אותו וייתן לו מזל כדי שיוכל להישאר בחיים. כעבור שעתיים עברה ספינה גדולה לידו ואחד האנשים שעל הספינה צעק לעברו שיתקרב ויעלה על הספינה. האדם צעק לו בחזרה שאין צורך כי אלוהים יציל אותו. הסערה התחזקה והאדם נלחם בכוחותיו האחרונים, כעבור שעה עברה ספינה נוספת באזור ואחד האנשים שעל הסיפון קרא לעברו של האיש להצילו. וזה ענה לו שוב: "לא תודה, אלוהים יציל אותי, הוא הבטיח... ". לאחר שלוש שעות האיש תבע ועלה לשמיים. שם מיהר לשאול את אלוהים למה לא הציל אותו. וזה ענה לו בחזרה: "שלחתי לך 2 ספינות ענק יא טמבל... ".

כמה מאיתנו מחכים למזל שיבוא, מבלי להיות ערניים להזדמנויות שחולפות מתחת לאפינו חדשות לבקרים? עד מתי נחכה למזל? עד מתי נמשיך להיות מי שאנחנו היום ונחשוב שאנחנו לא קיבלנו מזל כשנולדנו? או שאולי יום אחד נבין שגם אנחנו כמו כל אחד אחר נולדנו עם האפשרות להיות גדולים. אולי יום אחד נבין שגדולה היא לא מאפיין קסום אשר שייך רק למיוחדים שבבני האדם, אלא חומר שקיים בתוך כל אחד מאיתנו. יום יבוא ובו נבין שהיכולת להיות גדולים טמונה בכל אחד ואחד מאיתנו.

הצעד הראשון הוא לבחור באפשרות להיות גדול, הבחירה הזו כפי שכבר ציינתי לא מעט פעמים בעבר, היא משמעות החיים. וזאת, מפני שהיא מציינת את הרגע האמיתי שבו אנחנו מקבלים את החיים במתנה.

הרגע הזה שהוזכר זה עתה, רגע הבחירה באפשרות להיות גדול, משול לרגע הלידה. זוהי לידה רוחנית, לידה רגשית, לידה מנטאלית של "האני העליון", "העצמי", "הפוטנציאל" או איך שלא תקראו לזה. הגדולה נמצאת בתוך תוכנו, זהו הענק שישן בתוך מערות ליבנו, אל לנו לחכות למזל בפנים נפולות ולהסתפק במציאות הקיימת, עלינו לבחור בגדולתנו, להאמין בגדולתנו, לחתור אל גדולתנו, לפעול כל יום ולהיות מוכנים להזדמנות הבאה שתחלוף על פנינו. כשננצל אותה, אלה שמסביבנו יגידו: "היה לו מזל... ".