זמן השינה לו אנחנו זקוקים יחד עם משך השינה שאנחנו למעשה ישנים, משתנה במהלך שנות חיינו:

תינוקות ובני נוער

פעוטות זקוקים לכ - 19 שעות שינה ביום, כאשר שנתם נחלקת לסגמנטים קצרים של 4-3 שעות שינה. עד לגילאי ביה"ס, כמות השינה שאנו צורכים הולכת ופוחתת עד שהיא מתייצבת על כ - 12-10 שעות בלילה. למרות זאת, במחקר שבדק את הרגלי השינה בקרב הנוער, נתגלה כי בני נוער נוטים לישון פחות שעות, ללכת לישון מאוחר יותר ולחוות עייפות בבזמן היום. נראה כי הדבר נובע מהעובדה שבני הנוער זקוקים ליותר שעות שינה בתקופה זו, אך בגלל סיבות שונות, סביבתיות ואישיות, הם לא ישנים באופן שהם צריכים.

צעירים

בגיל 20 לערך, אנחנו ישנים כ - 8-7 שעות במהלך הלילה. משך השינה משתנה בין האנשים השונים.

מבוגרים - גיל העמידה

מיד לאחר שאנו חולפים על פני גיל העמידה דפוסי השינה שלנו מתחילים להשתנות. כאשר אנו קרבים לגיל הפרישה, אנו מתחילים לחוש רדומים בשעה מוקדמת יותר בערב מכפי שאנו רגילים ולפיכך מתעוררים בשעה מוקדמת יותר בבוקר. בגילאים אלה קיים סיכוי גבוה מאוד שנחווה בעיות שינה במשך הלילה, ונרגיש צורך לנמנם במהלך שעות היום. הדבר מוביל לשינה טובה פחות בלילה שלאחר מכן.

כיצד משפיע מלטונין על דפוס השינה במהלך ההתבגרות שלנו?

מלטונין הוא הורמון חשוב הנועד להסדיר את השעון הביולוגי שלנו, המוכר כקצב היממה. רמות המלטונין המיוצרות במשך היום משתנות ומושפעות גם על ידי חשיפה לאור; במשך הלילה כמויות המלטונין בגופנו עולות ולמעשה מעבירות חיווי לגוף שלנו שהגיעה העת ללכת לישון.

ככל שאנו מתבגרים באופן טבעי, היכולת של גופנו לייצר מלטונין מתמעטת, דבר שמעמיד אותנו בפני הסתברות גדולה יותר לחוות בעיות שינה או נדודי שינה (אינסומניה).

בעיות שינה בגילאים מבוגרים

אנשים מבוגרים נוטים ללחוות יותר הפרעות שינה.

בעיות שינה עשויות להשפיע על איכות החיים שלך בגלל האופן שבו הן גורמות להרגיש ביום שלמחרת.

אם השינה נפגמת, זמן הערות פגום, וזמני התגובה עשויים להיות איטיים יותר. בנוסף, בעיות שינה עשויות לפגוע ביציבות ושיווי המשקל, כמו גם בתפקוד הקוגניטיבי - דבר שיגרום לכך שזכרונך יהיה פחות טוב לעומת העבר ופחות טוב מאנשים בגילך שאינם סובלים מבעיות שינה.

נדודי שינה פוגעים פגיעה משמעותית בבריאות החולה, מעלים את הסיכון ללקות בסוכרת, במחלות כליליות, בליקויים קוגניטיביים ובדיכאון, ויש להם השלכות כלכליות הנובעות מנטייה לתאונות, בשל תפקוד נמוך בעבודה, מצב רוח ירוד וירידה באיכות החיים.

בקרב קשישים, הפרעות שינה יכולות להחמיר את הירידה הנורמלית בתפקוד הקוגניטיבי המהווה חלק מההזדקנות. הם יכולים להשפיע גם על חיי המשפחה ומערכות יחסים, היות ואנשים עייפים עשויים להיות ממורמרים. נדודי שינה יכולים גם לגרום לאנשים להרגיש דיכאון וחרדה.