הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=5449575
הומיאופתיה - טיפול הומיאופתי בדלקת אוזניים כרונית. מקרה לדוגמא

בעקבות מאמרי הקודם "דלקת האוזן התיכונה: טיפול הומיאופתי במגפת האנטיביוטיקה? " שאלו אותי לגבי סיכויים של הטיפול ההומיאופתי בדלקת אוזניים כרונית עם הפרשה מהאוזן.

אחזור בכמה מילים על יתרונותיו של הטיפול ההומיאופתיה בדלקת האוזן התיכונה בכלליות:

* הטיפול ההומיאופתי בדלקת אוזניים אקוטית הינו בטוח, עדין ומהיר. תרופה אקוטית נכונה לעתים קרובות תיתן הקלה ממש מהירה ואף מיידית לילד שסובל מכאב חריף.

* במקרים בהם דלקות חוזרות מדי פעם התרופה שנבחרה לילד על פי מכלול האפיונים (הקרויה תרופה קונסטיטוציונית) תחזק את מערכת החיסון ובכך תימנע מילד להידבק בקלות בגן בחשיפה לסביבה נגיפית או חיידקית.

* בהבדל מאנטיביוטיקה תרופה הומיאופתית אינה מורידה את רמת החיוניות של הילד, אינה מחלישה את מערכת החיסון שלו (קרי כוח החיות, או מנגנוני הגנה טבעיים)

אז מה באמת עושים במקרים כרוניים כשהילד כבר שבוי במלכודת המעגל החוזר של דלקת אוזניים אקוטית - אנטיביוטיקה - דלקת חוזרת - אנטיביוטיקה חזקה יותר - עד שכוח החיות של הילד נהייה ירוד והדלקות יותר תכופות, קשות וממושכות?

דלקת אוזניים עם קרע בעור התוף והפרשה מהאוזן נחשבת ברפואה הקונוונציונלית לאחד המצבים בהם חובה מיד לתת אנטיביוטיקה, וזאת מתוך פחד לא מוצדק מסיבוכים אפשריים של קרע חוזר והצטלקות של עור התוף. האמת היא שקרעים ספונטניים גם מתרפאים באופן ספונטני ואינם עלולים לגרום לסיבוכים. לעומת זאת הדיכוי של הפרשה ע"י אנטיביוטיקה כן אחראי ברוב המקרים על הפיכת דלקת אקוטית לכרונית שמאופיינת בהפרשה רירית עבה. תוצאה אף יותר חמורה של דיכוי ההפרשה היא שהמחלה שלא נרפאה (אלא דוכאה) עלולה לחדור פנימה לאיברים ומערכות חיוניים יותר מבחינת היררכית מערכות הגוף. התוצאה של דיכוי יכולה להתבטא הן ברמה פיזית, הן רגשית והן מנטלית. תרופה הומיאופתית (במקרה זה תרופה קונסטיטוציונית) תחזק את המערכת החיסונית של הילד ותרפא דלקת אוזניים כרונית תוך מספר שבועות - חודשים.

להלן דוגמה של טיפול מהיר ומוצלח בדלקת אוזניים כרונית עם קרע בעור התוף והפרשה מרובה.

מקרה של ילד עם דלקת אוזניים כרונית

בן שנתיים ושלושה ח'. הובא בשל דלקות אוזניים חוזרות ונשנות מאז גיל שנה משנכנס לגן. בגיל שנה קיבל אנטיביוטיקה שלא עזרה ואז קיבל אנטיביוטיקה לווריד. בהתחלה הדלקות הופיעו אחרי הצטננות ועכשיו הדלקת נהייתה כרונית עם הפרשות מהאוזן ובלי קשר להצטננות, שבוע יש הפרשה מהאוזן - שבוע אין.

ההפרשה: היא תמיד מוגלתית סמיכה ומרובה, עם ריח של חלב חמוץ, ירקרקה - צהבהבה. כואב לו רק ביומיים - שלושה הראשונים, ועד שעור התוף מתפוצץ ונפתח נורא מציק לו, אי - אפשר לגעת באוזן, אפילו מגע קל מאד מכאיב.

תופעות נלוות: בלוטות צוואר נפוחות לפני דלקות האוזניים. הרבה פעמים הדלקת באה גם תוך כדי בקיעת שיניים. בימים ראשונים של הדלקת מתעורר בלילה מכאבים, בוכה ומבקש לצאת עמו החוצה ואז נרגע ונרדם.

כללית: חם לו מהרגיל, מעיף שמיכות, מזיע בשינה, היה מזיע גם ביניקה. לא אוכל טוב. מאד אוהב מיץ תפוחים. שותה הרבה מים.

נפשית: נהייה קוטר, ובמיוחד כשחולה, פחות נמרץ, סמרטוטי. קנאי: אם אימא מרימה על הידיים אחיינית - ישר יגיד "אימא שלי! "

אפיונים: לא מוכן להסתפר. שונא לחפוף ראש, אך כן אוהב להתרחץ, מעדיף מים קרירים. פוחד מחושך ומכלבים. אוהב להתחבא. ילד זהיר, לא אקפוץ, בודק קודם. מודע לפרטים.

יציאות: קקי שלו נהייה רך כשיש לו דלקת באוזן או כשמוציא שן, הריח נהייה חריף כמו רעל.

טיפול: הילד קיבל מנה אחת של תרופה הומיאופתית שהותאמה למצבו על - פי מכלול האפיונים, הן אפיוני המחלה (כמו צבע ומרקם ההפרשה מהאוזן), הן אפיונים אישיותיים (ילד קנאי, מרבה לקטר ולהתלונן) והן אפיונים כלליים (הטבה באוויר פתוח, לילד מזג חם, מזיע, בעל צימאון רב).

נכון להיום ידועים להומיאופתיה קלאסית 67 תרופות לדלקת האוזן התיכונה, והתמונה של כל אחת מהן שונה מהותית מתמונה של כל תרופה אחרת.

פגישות מעקב:

11.12.04 (5 ימים לאחר התרופה) אימא אומרת: לשמחתנו התחיל להיות יותר טוב. יותר אנרגיה, יותר תזזיתי, אוכל טוב יותר. האוזן נוזלת אפילו יותר, אבל כאילו זה לא מפריע לו, מרגיש כאילו בריא. ברור לי שהתרופה השפיעה.

24.01.05 (חודש וחצי מאז התרופה) אבא מספר: הייה לנו שמח, ראינה מיד תגובה בהתנהגות שלו. בימים הראשונים נהייה קצת תוקפני, חילק מכות - בדיוק בכמה ימים ראשונים. נהיה אנרגטי יותר. נפתח התיאבון, מבקש לאכול. התיאבון גבר חבל על הזמן. מאד שמח בגן, לא בוכה יותר בפרידה. ישן לילות שלמים. (רואים כל הסימנים של בריאות: שימחה, אנרגיה, תיאבון, ביטחון, שינה רגועה)

[איך האוזניים? ] לא התלונן על האוזניים, כאילו בריא לחלוטין. האוזן המשיכה לנזול, אבל זה לא כאב לו, נותן לגעת באוזן וסביבה בלי שום בעיה. ההפרשה נהייתה מימית יותר, לא צמיגה.

יצאו לו עכשיו שיניים ואולי בגלל זה הייתה הנזילה, אבל מימית ולא סמיכה כמו פעם.

לא מתלונן על האוזניים כבר חודש וחצי.

25.04.05 לא מתלונן על האוזניים, ההפרשות פסקו לגמרי, אין יותר דלקות. מצבו הכללי של הילד טוב.

כמעט ולא מקטר ולא מתלונן, נהיה עצמאי יותר, נפרד בקלות מאימו בבוקר. חפיפת הראש כבר אינה בעיה.

הסבר:

כפי שראינו, לאחר נטילת תרופה הומיאופתית השיפור הכללי הוא הראשון שנצפה (שיפור ברמת האנרגיה, במצב הרוח, בתיאבון, בביטחון העצמי, באיכות השינה וכו') ורק לאחר מכן בא גם שיפור במצב המחלה ובסימפטומים. תהליך ריפוי אמיתי, מהשורש מתרחש לפי סדר וכיוון המוגדרים מראש - מבפנים החוצה, מאיברים ומערכות חיוניים יותר לפחות חיוניים ובסדר ההפוך לסדר הופעת הסימפטומים. לעומת זאת בטיפול ע"י אנטיביוטיקה או כל תרופה כימית אחרת המטרה היא להעלים סימפטום מפני השטח מבלי להתייחס לשורש הבעיה ולאורגניזם כולו ולכן העלמת הסימפטום היא על חשבון בריאותו הכללית של הילד שבעקבות הטיפול התרופתי עלול להפוך לפחות חיוני, פחות פעיל ומתלהב, פחות סקרן, יכול לאבד מוטיווציה בלימודים וכו'.

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן