* תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 14 - ב.
אני הולך לכתוב כאן את אחד הדברים המוזרים ביותר שקראתם מעודכם. לכאורה אינני אמור להזהירכם - אם ברצוני שתעיינו בכל זאת בדבר הזה שעל פניו נשמע מוזר... אולם ברצוני לצרף לזאת עוד נתון שקשור בדברים - אתם תחליטו על משקלו ואם כדאי לתת עליו את הדעת.
בדבר המוזר הזה שאני עומד לציין - תלוי ועומד הקוד שהתורה מנסה להעביר לנו מראשיתה ועד סופה, בכל מילה ובכל פרק - מבראשית ועד לעיני כל ישראל. הקוד הזה מסתתר בתורה אלפי השנים מבלי שבן אנוש ישים לב אליו או יעשה בו שימוש; אתם הראשונים המוזמנים לעשות זאת. האם יש סיכוי שתתנו לזאת משקל?
ואל "הקוד":
הרצון האנושי הכנה, העמוק האמיתי, טבעו להתקיים בטבע. רצון זה יתקיים על מסלול ארוך או קצר, היינו יכול להיות קשור מטבעו גם בגורמים חיצוניים ועם זאת - מטבעו הוא להתקיים. לכן קראתי למסלול שעליו נערך הרצון הזה "גל", כי רק גל יכול להיות ארוך מפותל וגם "מבודד" מכל השפעה חיצונית, וכאילו מתרחשים הדברים בתוכו הודות לתנאי הבידוד שמשרה בין קירותיו. אולם, לא בדיוק כך הדבר. לא נוצר גל מבודד בתוך העולם החיצון, כי - אם כל העולם הופך לגל אחד שמתהווה בתוכו הרצון הזה. כל העולם מתאים את עצמו לרצון הזה; זה הטבע.
במילים אחרות, ואם נקח דוגמה "פרועה" לחדד את הדברים, ידידנו שרצה לקנות את הבית היפה - לא יצטרך להיות נחמד לסבתא, ולא יצטרך להתקשר למקור החלופי ולשאול לשלומו, גם לא להיות נחמד לפקיד הבנק, ואף אין את הצורך לקום בבוקר לשחרית! כל מה שעליו לעשות הוא לוודא שרצונו הוא אמיתי, כנה, ממעמקי תודעתו, או אז הסבתא ביוזמתה תציע לחתום לו ערבות או שבנק ישראל יוציא הנחיה לוותר על ערבים לכל תושבי ישראל... אמרתי לכם זו דוגמה פרועה...
... וכאשר מגיעים אל הנקודה בה מתחבר הרצון העמוק עם התודעה שחפצה להוציאו אל הפועל, או אז נחשף לעינינו גל שכמותו לא ראינו מעולם. העולם ומלואו הופך לגל אחד שמתהווה בתוכו הרצון הזה. זה הטבע.
משמעות הדברים "המוזרים" היא שאפקט הפרפר פועל בהכרח בכל היקום - דבר שהופך את כל היקום למקשה אחת, לגל אחד, ואת קיום הגל הזה דחה האדם מעודו ועד היום הזה; הוא לא קיבל את קיומו; לא היה מקום לגל הזה בתודעת האדם ולכן הוא לא יכל לעשות בו שימוש; מאדם הראשון ועד האדם של המאה הזאת.
התורה פתחה בתיעוד סיפור הדחיה העקרוני של אדם הראשון וירדה לפרטי פרטיו, ומשם יצאה למסע תיעודי של סיפור הדחיה של עוד דמויות. מטרתה ולמעשה לא היה התיעוד בפני עצמו כי - אם זיהוי הגורמים השונים בכל סיפור וסיפור שהביאו את הדמות לדחות את ההיגיון המוזר לכאורה של הטבע... היגיון זה לא התיישב מעודו עם ההיגיון האנושי, והדמות השניה שהופיעה בתנך הטיבה לתאר את "ההיגיון האנושי": והיה כל מצאי יהרגני! במילים אחרות, היה וארצה לחיות לעד - והרי זהו רצון עמוק וכנה, איך איפוא ייצא רצון כזה אל הפועל! והיה כל מצאי יהרגני - כפי שאני הרגתי את אחי... איזה גל ירים את הרצון שלי לחיות!
תיעוד הדברים, השתלשלותם וניסוחם שם בפרק ההוא, מותיר את האדם משתאה לדעת עוד, והפה פעור.
האדם נולד אל תוך גל עצום בעל מעגלים אין - סופיים; אורכו כאורך היקום. למעגליו האין סופיים תכונת איזון סימטרית האחראית להתהוות כל רצון אנושי בתוכם; זהו מקור התכונה הסימטרית של הגל. זהו גן - עדן. זהו הגן שהאדם נולד אל תוכו ודחה אותו. זה סיפור הגירוש מגן עדן שתיעדה התורה וירדה לפרטי פרטיו.
לתיבול הדברים, גם פרשת העקדה עוסקת בסממן הדחייה מנקודת מבט כלל אנושית; כלומר היא מאירה בפרשת העקדה נקודת עיוות כלל אנושית. להזכירכם אנו בהתחלת הפרשה הזאת.
התורה תיעדה כל ווראציה אפשרית של דחייה אנושית - היינו מנקודת המבט האנושית, למען להצביע על העיוות הנסתר בנקודת המבט הנתונה הזאת ולהאיר אותה. היא הראתה לנו פשוט איך עובד הטבע, והנחתה אותנו להתרחק מכל סממן - חשיבה מעוות בעל אופי כפייתי, לשם הבנת הטבע בהתהוותו.
ומי מסוגל לראות את הטבע בהתהוותו? מי מסוגל להבין את הטבע, את אופן עבודתו? מי מסוגל לזהות את הגל הקסום הזה...
- התודעה האנושית, האלהים.
הפרק הראשון של התורה מתעד את התודעה האנושית המקורית, עד לאן יכולה להגיע; עד לאן יכולה להוביל את האדם...
בפרק הזה ביקשתי להגדיר את המונח "אלהים" זה שנסה את אברהם... באופן הזה הגעתי עד לכאן, ואני מבקש להאריך עוד קצת את הפרק הזה ולתת לכם טעימה מהמונח הזה, שתשקיפו יחד איתי בדרך הקסומה בה השתמשה התורה במונח "אלהים": "התודעה האנושית".
אני מבקש לפתוח ביחד איתכם את התורה המקורית ולנער מעליה את האבק שהצטבר מזה אלפי השנים; הפסקנו כבר לספור ממתי קראו בה בפעם האחרונה.
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ - יקום אין - סופי ולצידו הארץ, שניהם גם אחד נבראו והתגבשו בתודעה האנושית.
פרוש מתומצת אך מעמיק: האדם כפי שהזכרתי לעיל, נולד אל תוך יקום אין - סופי מנוכר שמכיל אין - סוף מידע; אוקיאנוס אין - סופי של מידע, אבל מה אני האדם עושה באוקיאנוס המידע הזה? קשה לי לזהות את הזיקה שלי אליו... והזיקה שלי ברורה כשמש: אני רוצה לעשות שימוש במידע באופן שאפיק ממנו תועלת ישירה; אין לי זיקה אחרת. מה אעשה במידע של כוכב זה או אחר, ואפילו בירח הקרוב... עדיין הוא גרם שמימי בשבילי, שום מידע שאספתי עליו לא ישנה עובדה מנוכרת זו. מרגיש אני עומד מול מידע מנוכר שאיני יכול להתקשר עימו דרך הזיקה האנושית שלי, זאת כי אינני יכול לעשות במידע הזה שימוש אנושי. אין מסגרת חשיבה שתוכל לקשר אותי עם היקום; לא הצלחתי לבנות את המסגרת הזאת; לא מצאתי שום סדר שבאמצעותו אוכל לבנות את המסגרת שלי.
וכשאני מתלונן על העדרות "הסדר" - אין הכוונה לסדר הקיים ביקום... כי הרי אין ספק שישנו סדר בכל פינה יקומית; אילולא הסדר שכונן בירח, הוא לא היה נמצא באופנו ובמהותו המדויקים; עצם הימצאות הירח מעיד על הסדר שהביאו למקום הזה באופן הזה ובמהות הזו... כשאני מתלונן על העדרות הסדר - הכוונה לסדר "שלי" בראש, שאינו מתקשר בשום צורה שהיא עם הסדר של הירח; אינני מתקשר עם נתוניו, אינני מסוגל לסדר את נתוניו ע"פ הנטיה האנושית שלי... והנטיה שלי ברורה: אני רוצה לעשות שימוש בכל מידע שנקלע בדרכי ולהפיק ממנו תועלת ישירה ומיידית.
אני רואה עץ מרחוק שמשדר לי מידע, בכל דבר יש מידע, ומיד אני מסדר בראשי את המידע הזה ומפיק ממנו תועלת: אני הולך לשבת בצל העץ; לטייל בין שביליו; לאכול מפרותיו... אני מסדר את הנתונים שקלטתי ועושה להם תוכניות גם לטווח הרחוק: לנטוע עוד עצים לידו ולעשות גינה; לעשות שולחן ממנו... האבחנה הזאת מביאה אותנו לכדור שלנו ולמידע הטמון בו.
מאידך, וכמעט לפתע, מצא עצמו האדם על הארץ והבחין בסדר המופתי שמתחולל בה... טונות של סדר מצא שיספיקו לו לבנות אין סוף מסגרות חשיבה ולהעמידן מיידית לשרותו.
המחזוריות הסימטרית, התיאום המדויק בין כל גורמי החיים, חילופי החומרים, הטל, הגשמים, האטמוספרה, החיות, המים, הנהרות, הבקטריות, העצים... דבר משלים את השני ובלעדיו לא מתקיים הראשון גם לא השני...
ושוב, כמעט לפתע, הבחין האדם בכדור הארץ שהוא עצמו נמצא עליו! זהו כדור אחד מיני רבים ועצומים ביקום הגדול והנורא שלפניו. הוא הבחין במפתיע באבחנה נקודתית: הכדור הזה מרכז בתוכו את כל התכונות של מסגרות החשיבה באופן ברור ומסודר. ניתן להגיד שהכדור הזה מייצג בעצמו מסגרת חשיבה. זהו זה איפוא מפתח היקום! זהו מסגרת החשיבה שלו. מכאן מהכדור הזה אני מזנק אל היקום ויש לי כבר מסגרת חשיבה מוכנה מזומנת למשימה הזאת - משימה אין סופית אך עם נקודת התחלה ברורה ומסומנת.
ואם ישכיל האדם להבין את "מסגרת החשיבה" המופתית שזומנה לידו ולהוציאה מהכוח אל הפועל, הרי זיקתו ליקום אינה זרה עוד... הוא לא יטען עוד כי אבוד הוא במרחב האדיר האין - סופי זה... והרי המפתח בידו והיקום בידו השניה. את הנקודה הזאת ביקשה התורה להביא לידי האדם:
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ - בידך כל הכלים הנחוצים לפריצת היקום, השכל נא להשתמש בהם והינה בידך את מפתח היקום. בזאת למעשה מסתכם המסר של התורה ועל כן ניתן היה במסר הזה לחתום אותה; תורה בת משפט תמציתי אחד.
אולם האדם לא השכיל להבין את המשפט הזה לאשורו גם לא לעשות בו שימוש, ולכן היה צורך בהמשך התורה... כך נולד המשפט השני, וגם שמה עצרה התורה ושאלה: האם יש מבין?
כמובן שהצלחנו להבין משהו מהמסר אך לא את מלואו; לא הצלחנו לרדת אל עומקו באופן שנחשוף את כל הכלים הנחוצים לפריצת הדרך אל האין - סוף... לכן ובסיום המסר הראשון כאשר שאלה התורה "יש מבין? " שרר שקט באולם ועיני הנוכחים שידרו מבוכה... כן אנחנו מבינים את המילים ואת משמעותם ואפילו קצת מעבר לזה אבל לא מצליחים לרדת אל העומק הנחוץ; לא מצליחים לפרק את המילים לנתחים ולאטומים; לא מצליחים לרדת דרכם אל רמת המיקרו של החומר ההוא שבונים באמצעותו את מסגרת החשיבה הנחוצה... זו שתחבר אותנו ע"פ הזיקה האנושית שלנו עם האין סוף. לא, עונים העיניים במבוכה; לא! אין מבין.
לכן המשיכה התורה אל התיאור המפורט שבמשפט השני וממנו אל השלישי. כך נולד הפרק הראשון, והספר הראשון והשני... והחמישי.
זו משמעות המילה הראשונה של התורה: בראשית: "אלף". בסעיף "אלף" נמצא כל המסר של התורה. בפסוק השני כבר לא היה צורך בפתיח שיפתח ב - "בשנית" שמסמן אחריו את תמצית המסר של התורה בצורה יותר מפורטת... כלומר אתם הולכים לפגוש בשנית את אותו המסר הראשון אך באופן מפורט יותר. ניתן לדמיין את הפסוק השלישי שפותח במילה המוסוות "בשלישית"...
ב והארץ היתה תהו ובהו, וחשך על - פני תהום; ורוח אלהים מרחפת על - פני המים
בשנית: והארץ היתה...
שלושה גורמים הרכיבו את המסר של התורה באופנו הראשון, ואלו הם:
1. השמים, הוא היקום האין סופי שהאדם עמד מולו אובד עצות...
2. הארץ, הכדור הכחול הזה שסימן עבור האדם את מסגרת החשיבה בהתגלמותה.
3. אלהים, התודעה האנושית שקלטה את שני הגורמים האלו וחיברה ביניהם.
אבל לא הצלחנו לרדת אל עומק המסר... היה נחוץ לנו הסבר יותר מפורט; והתורה מפרטת: מה היה מעמד שלושת הגורמים האלה לגבי התהוות האדם?
היא מתחילה בארץ, במסגרת החשיבה שהאדם נולד אל תוכה, וכשמה כך המעמד שלה:
והארץ היתה תֶהוּ ובֶהוּ - יש לנקד את אותיות שתי המילים "תֶהוּ ובֶהוּ" בשביל להבין את משמעותן.
תֶהוּ: סגול באות ת', ושורוק באות ו'
ובֶהוּ: סגול באות ב', ושורוק באות ו'
משמעות המילים: והארץ היתה תֶהוּ ובֶהוּ - וכך היה מעמד הארץ - "מסגרת החשיבה" הזאת; ומתוך מהותה אמרה היא למשפחת האדם: תהו, תהיו, תתהוו, הינני מצפה לכם, מוכנה ומזומנת לקליטת תודעתכם הדורשת מסגרת להתהוותה.
תֶהוּ, ובֶהוּ - וכאשר תהיו, תתהוו בתוך המסגרת שלי וע"פ הקוד שלה.
וחשך על - פני תהום - החושך יאפיין את השמים, את היקום, את המידע אודות היקום. ובכל הנוגע לאדם - היקום הוא המידע החשוך התהומי שהאדם עוד יגיע להאיר אותו; זהו מעמד היקום לגבי תודעת האדם.
ורוח אלהים מרחפת על - פני המים - אדם קולט מידע ומתוך המידע בונה את מסגרת החשיבה שלו. וכך גם קלט את כדור הארץ: כדור של מידע שרובו מכוסה במים, לכן הוא ראה במים כמקור המידע, וכך גם נטמע הקוד של המידע בתודעתו: מים.
ורוח אלהים מרחפת על - פני המים - וגם לתודעה מעמד... היא היא הרוח שמרחפת מעל פני המידע.
זהו מעמדם של שלושת הגורמים שבנו את מסר התורה המקורי עבור האדם. הוא התבקש להבין את המסר הזה ולחזור דרכו אל תודעתו המקורית; אך לשווא... לא הצליח. היה איפוא את הצורך בלרדת אל מעמקי התודעה ולתארה משם: איך היא עיבדה את המידע הבסיסי עם התהוותה.
ויאמר אלהים יהי אור; ויהי אור - האדם מגיע אל העשייה במחשבה תחילה. וכמו שתיארתי לעיל, אנו קולטים את המידע, מעבדים אותו במוחינו, או אז נגלה לנגד עינינו מידע מעובד ויש לעשות בו שימוש. כאן נכנסת התודעה למשחק והאדם מתחיל לחשוב עם עצמו: מה אעשה בסיטואציה נתונה... מה אעשה בבגד הזה... איך אשתמש בחומר הזה המונח לפני שכבר זיהיתי ועמדתי על תכונותיו; זהו המידע המעובד; איזה שימוש אעשה בו? איך אנצל אותו... זוהי אמירת האדם לעצמו... אנו משתמשים בפועל במטבע לשון זה: אמרתי לעצמי... הוא אמר לעצמו... כלומר "אמירת האדם לעצמו" מייצגת את אמירת התודעה שלו בפועל.
ויאמר אלהים יהי אור - זו האמירה הבסיסית ביותר שכל תודעה אנושית שואפת לאמר: יהי אור. היא מבקשת להאיר את המידע, לגלות אותו, לחשוף אותו... זאת במטרה לעשות במידע הזה שימוש בהמשך; זו הנטיה הטבעית של התודעה האנושית בהתהוותה.
ויהי אור - או אז האור נגלה והמידע נחשף; או אז התודעה נכנסת לפעולה..
ויאמר אלהים יהי אור; ויהי (אור) - האור השני בסוגריים הינו מיותר:
ויאמר אלהים יהי אור; ויהי! - מדוע איפוא נוספה המילה (אור) בשנית?
050-3331-331