א. חרטה מאוחרת

כמה מאתנו, בני גיל הזהב המבוגר, לא נעצרים מדי פעם, משתוקקים לשמוע את קולם של הורינו? ככל שחולף הזמן נותר קולם כמו הד עמום בזיכרוננו. גם מראה פניהם מתרחק מאתנו, ממוסגר בתוך התמונות ההן, ההולכות ודוהות אל תוך השכחה.

כמה מאתנו לא חשים רגשי חרטה על שאין בידינו משהו מוחשי יותר מן הזיכרונות עצמם, שיביא אותנו קרוב ככל האפשר לימים הרחוקים והיפים ההם של ילדותנו?

מי מאתנו לא נסחף לפרקים או לבקרים בגלי הנוסטלגיה, ומשייט במחשבותיו בים האגדי ההוא של מה שהיה ואיננו עוד?

אכן, את הנעשה אין להשיב. בימי נעורינו לא חלמנו על אותם אמצעים טכניים המסוגלים לשמר את המציאות כאילו אוחסנה בקנקן אטום ומוגן, וכל אימת שיעלה הדבר מלפנינו נוכל להתבונן, לצפות ולשמוע קולות ומראות של אותה מציאות שהפכה להיות עבר.

נסו לחשוב מה ניתן לעשות כאשר עומדים לרשותנו רשמקול וקלטות שמע, וידיאו ואפשרויות הקלטה של תמונות והתרחשויות, מראות ואירועים, קבצי מחשב המסוגלים לאחסן מאגרים של כתבים וקולות, תמונות וסרטים?

בטכנולוגיה המתקדמת במהירות עצומה אנו נוטים להסתגל ולראות את הדברים כמובנים מאליהם. יתרונות השימור והשחזור האצורים בתוך החידושים הטכנולוגיים אינם מנוצלים דיים ויתכן שהחרטה שתבוא ביום מן הימים תהיה אף היא מאוחרת מדי.

ב. אתגר משפחתי מעניין

אני מנסה להתוות כיוון של עשייה משפחתית מעניינת. כולנו מכירים את הפרויקט הקרוי "שורשים" שבו, תלמידי הכיתות הבינוניות של בית הספר היסודי, מתבקשים לגלות את צפונות משפחותיהם. ברוב המקרים נעשית עבודה נאה, והילדים בחלקם מתוודעים לראשונה למעשי הדורות שקדמו להם במשפחה.

נראה לי שאין די בכך. בראשי מתגלגלת תמונה של משפחה המנצלת מפגש גדול של כל בני המשפחה, במסגרתו של חג דתי או לאומי, או אפילו אירוע פנימי. אחד מבני המשפחה יוזם שיחה בנושא: "איך היינו רוצים להנציח ולשמר את משפחתנו כפי שהיא כיום, למען הדורות שיבואו אחרינו? מה היינו רוצים שיידעו עלינו, מלבד השמות הפרטיים שלנו? האם חשוב לנו שיידעו במה עסקנו? היכן גרנו? מה היו תחביבינו? כיצד חגגנו חגים ושמחות? איזו אווירה שררה בעת שהמשפחה כולה נפגשה? איזה שירים היו אהובים עלינו? איזה בדיחות הצחיקו אותנו? מה מוכן כל אחד מאתנו לספר על עצמו במספר משפטים? ".

אני מניח ששאלות אלה ודומות להן, דיין כדי לעורר שיחה מרתקת ואפילו דיון סוער ומעניין. הגיוני לחשוב שכל אחד מבני המשפחה ישמיע את עמדתו. ודאי יהיה פער בין הדורות השונים ובין הטעמים וסוגי האופי השונים.

על פי התרחיש שבדמיוני, לא יגיעו המתדיינים לעמק השווה, ולפיכך יחליטו לתת לעצמם זמן למחשבה ולסכם את הדיון במפגש המשפחתי הבא. תהיה זו אתנחתא פורייה ומרתקת, כאשר מרבית בני המשפחה מעלים בראשם רעיונות ויוזמות כיצד לשמר בדרך הנאותה ביותר את ההווי והאקלים המשפחתיים.

ג. אפשרויות מגוונות

אין בדעתי להתחרות בחשיבה היצירתית שתפעם בקרבן של משפחות רבות, נוכח האתגר שהוטל לפתחן. עם זאת, למען הדוגמא בלבד, אעלה להלן כיוונים אחדים העשויים לרמז על מתכונות אפשריות ודפוסי פעולה חלופיים:

צוות בימוי והפקה - יוקם צוות משפחתי מיוחד שיהיה מופקד על הבימוי וההפקה של אותם אירועים משפחתיים שיהיו חשובים או מעניינים דיים. הצוות יחליט מהם האמצעים הטכניים המתאימים ביותר וידאג להימצאותם בעיתוי הדרוש.

סיפורי חיים - עם בני המשפחה המבוגרים יותר יתקיימו ראיונות עומק, במסגרתם יגוללו את סיפורי חייהם. כל הפריטים האותנטיים יצולמו ויתועדו וכך תיווצר בהדרגה סרטייה היסטורית האוצרת בתוכה את סיפורה המתמשך של המשפחה כולה, על דורותיה, ענפיה והסתעפויותיה.

דור לדור יביע אומר - תתוכנן סדרת מפגשים בין דור הנכדים לדור הסבים והסבתות. בכל מפגש יספר כל דור על חלומותיו, שאיפותיו, גיבורי התרבות שלו, המשחקים האהובים עליו, מנהגים אופייניים, מילים מיוחדות שהיו חלק מהעגה המקובלת, ריקודים ושירים (כולל להיטי התקופה והשמעתם מעל גבי תקליטים), הספרים האהובים ביותר, המאורעות המרשימים ביותר ועוד ועוד.

חומרי הגלם המצטברים יוכלו לשמש גם למטרות אחרות, כגון: מילוי תוכן ועניין בימי הולדת וימי נישואין, איסוף חומר על תולדות המשפחה, הכרת המשפחה לבת / בן זוג חדשים לקראת נישואין, וכדומה.

ד. תועלות נוספות

העשייה המוצעת כאן טומנת בחובה תועלות נוספות, מעבר לחשיבותם של הדברים עצמם. היא תקרב בהכרח את הדורות השונים זה לזה, תעמיק את מהות הקשר הבין דורי, תלכד את שורות המשפחה ותבנה תשתית של קשרים הדוקים ועמוקים יותר.

לפתע יתברר שקיימים במשפחה סיפורים ואירועים שכמעט איש לא ידע עליהם, או שהיו נחלתם של מעטים בלבד. פתאום נגיע למסקנה שהמשפחה שלנו הרבה יותר מיוחדת ומעניינת ממה שידענו או חשבנו. גם בכך תהיה תרומה למוראל ולזקיפות הקומה המשפחתית.

זאת ועוד. אני משוכנע שאם לא במישרין, כי אז בעקיפין, תעלה מאד יוקרתו של הדור המבוגר בעיניהם של הצעירים, ומעמדם במשפחה יהיה מוערך ומכובד יותר מכפי שהוא כיום.

ה. סיכום

פתחתי את המאמר בשינוי קל מן הפסוק המדבר באפרים. אין ספק שעצם הדיבור על או אודות אדם או מעשה מעמיקים את הזיכרון כלפיו ומציבים אותו במקום שונה בראייה המשפחתית.

גם כאשר ייתם חלקו של הדור המבוגר, תישאר אחריו מורשת מרתקת, מהנה, מגוונת ואותנטית למענם של הדורות הבאים.

כי מדי דברם בנו, זכור יזכרונו עוד...