בעיני, אין דרך כלל. אין יציאה מנקודה א' והגעה לנקודה ב'. יש יציאה מעצמך לשבילים שונים, התנסויות שונות, מהן מובילות אל מקום רחוק מעצמך (שממנו ייתכן שתוכל לחזור במהרה), ואחרות שמובילות אל מקום קרוב לעצמך (שייתכן שתשהה בו שנים רבות ולא תחזור הביתה).

מכיוון שכך, אין דרכים שקריות. כל דרך שאליה נמשך ליבו וראשו של המחפש היא שיקוף של אשליה שעדיין מתחוללת בתודעתו. אם יימשך מחפש רוחני לגורו שקרן או מנצל, הרי שתודעתו של המחפש עדיין אינה מבחינה בין דבר אמת לשקר, בין אהבה וניצול. מחפש זה ילך

אחר השקר, וגם ינוצל, ויחוש בכאב שבכך, וילמד את הסבל שבכך, ויום אחד יקום ויעזוב את הגורו, משום שתמו לימודיו בתחום זה. הוא חזר מדרך השקר והניצול, והוא קרוב יותר אל עצמו, ובשל יותר מכפי שהיה. עכשיו הוא יכול ללכת, אולי, אחר מורה אוהב ודובר אמת, אך יהיר. ולאחר שילמד על אודות השקר שביהירות ימצא לו מורה אוהב, כן וצנוע, אך כזה שלא התעורר לגמרי בעצמו, ומכלה את זמנם של תלמידיו בהתפלספות על הארה. וכך הלאה.

לעתים שיקריותה של דרך מסויימת בולטת לעיננו. כאשר עולה בתוכי שאגת מחאה נגד מורה או דרך ("מניפולטור", "מוליך שולל", "עיוור", "קשקשן", "נצלן", "חרמן"), זהו סימן עבורי שאני עדיין מצוי באותו תחום אשליה של אותו מורה. אם מורה חמדן מעצבן אותי, ואני צריך "להזהיר מפניו", סימן שאני עדיין חי במישור בו מעסיקות את מוחי חמדנות ואנטי - חמדנות (בדיוק כמו אותו מורה). כאשר אני הולך באמת מעבר לחמדנות, מורה חמדן לא יעסיק אותי כלל. לכל היותר אראה בבהירות את טעותו, אחמול עליו ועל תלמידיו, והוא יהיה עבורי עוד שוגה אהוב הנמצא בדרכו, בדיוק כמו ביבי נתניהו.

ומה באשר למורים הנראים לנו אמיתיים? כאן כדאי לקחת בחשבון שמילים הנשמעות דברי אמת אינן בהכרח מעידות כי דוברן אכן יודע אמת זו. ישנם אנשים ש"למדו" את דבריהם של מורים היטב, עד שהם יכולים לספר את ה"אמת" שלמדו במילותיהם שלהם. וישנם גם אנשים רבים שהגיעו למסקנה הגיונית על אודות ה"אמת", ומספרים אותה. ורבים עוד יותר פשוט מאמינים שמה שהם חוו או ראו היא אותה אמת עליה דיברו המורים, ומתחילים להרצות מתוך אמונה זו.

ולבסוף כדאי לזכור כי כוחה של התשוקה הוא רב. ראם דאס אומר: אם שנינו ניסע במכונית, אתה רעב ואני מודאג מתיקתוק חשוד במנוע, ונחלוף בדרכנו בעיירה, אז אתה תראה רק מסעדות ובתי קפה, ואני רק מוסכים ותחנות דלק. ואושו אומר: אם אתה רעב מאד, אתה מביט אל השמיים, רואה את הירח, וחושב: "אה! צ'פאטי!".

בקיצור, אם אתה רוצה מאד לפגוש את אשתך לעתיד, יש סיכוי לא רע שהבחורה החמודה הבאה שתפגוש תיראה לך הנשמה התאומה שלך, ותוכל להתעלם מכמה נתונים שסותרים זאת. נראה לי שזה די דומה גם עם גורואים. אם כך, גם עם אשתך לעתיד וגם עם גורואך לעתיד, כדאי לקחת בחשבון את נטייתנו הטבעית לאידיאליזציה על בסיס תשוקה, ולכן לשים לב דווקא לנקודות הבעייתיות ולנקודות העיוורות שלנו.