אמר רבי נחמן מברסלב וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד! וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל.

וכפי שכבר התבאר כל אדם צריך לעבור על הגשר הצר הזה וכל העולם כולו גשר צר מאוד, והשיטה לעבור עליו, היא על ידי זה שלא יפחד כלל!

ויש להמשיך ולבאר משפט זה ע"פ המאמר נופל וקם נופל וקם! שמבואר בו שמי שרוצה לדעת האם הפעם הוא יצליח לקום לתמיד, או שמא הוא הולך ליפול עוד פעם, עליו לבדוק את מידת הנחישות שלו להתמודד עם מצבים של נפילה. כל זמן שהאדם נחוש לעשות משהו רק אם זה יצליח לו, אז הוא עדיין לא הגיע לשלמות. אך ברגע שהאדם מחליט בהחלטה נחושה, שלא משנה מה יעבור עליו וכמה נפילות יהיו לו, בכל זאת הוא יתגבר ויתחזק על הכל גם במצבים של נפילה, רק אדם כזה יכול להיות בטוח שהוא יעבור על הכל.

ולפי זה יש לבאר את המשפט הנ"ל, כי הדרך לעבור על הגשר הצר, היא על ידי זה שלא מפחדים.

ז"א שעצם זה שהאדם אינו מפחד כלל משום דבר ומוסר את נפשו שלא משנה מה יקרה הוא יחזק את עצמו, על ידי זה בעצמו הוא בעצם עובר על הגשר הצר. כי מאחר שהאדם מחזק את עצמו שלעולם הוא לא יפחד משום נפילה, על ידי זה בעצמו הוא עובר על הגשר והגשר נעלם.

כי עצמם קיומו של הגשר הצר מאוד הזה, נובע מהפחדים והחששות של האדם, של מה יהיה אם הוא לא יצליח ומה יקרה אם... ומה יהיה אם הוא עוד פעם יכשל וכולי. והפחדים האלו בעצמם יוצרים אצל האדם גשר צר מאוד. וככל שיש לאדם חששות גדולים יותר, זה בעצמו יוצר אצל האדם את הגשר הצר.

כי באמת, אין שום גשר צר בכלל, אלא הדרך היא רחבה וסלולה וניתן לעבור בה בביטחה אל היעד. אך כאשר האדם מפחד, זה בעצמו גורם לדרך הרחבה והבטוחה להפוך לגשר צר. כי הכל בראש כמובן, וגם דרך רחבה ביותר, על ידי הפחד של האדם, האדם רואה אותה כמו גשר צר מאוד, כ"כ צר עד כדי כך שאין לו מושג איך לעבור עליו ושזה נראה לו ממש מסוכן לעבור עליו.

אבל מי שעיניו בראשו, ומי שליבו אמיץ ומאמין בעצמו באמונה שלמה, שלא משנה מה יקרה לו, הוא יצליח להתגבר על הכל, על ידי זה הוא אינו חושש מכלום ופשוט עושה את שלו בלבד, דהיינו הוא לחלוטין לא נלחם בשום רע, אלא רק עושה טוב בלבד, שזהו תפקידו היחיד של האדם, על ידי זה הוא זוכה להבין שהגשר הצר הזה הוא דמיוני בלבד, ובאמת הדרך היא סלולה ורחבת ידיים וניתן לעבור בה בבטחה!

נמצא אם כן, כי על ידי זה שהאדם אינו מפחד, על ידי זה בעצמו הוא גורם לגשר הצר להעלם! ולא משנה כמה העולם כולו וכמה הגשרים שבו נראים לאדם צרים, אף על פי כן, כאשר האדם נחוש שלא משנה מה יקרה הוא תמיד יחזק את עצמו לעשות רק טוב, דהיינו שהאדם מחזק את עצמו שהוא לעולם לא יתייאש אף אם יעבור עליו כל דבר, על ידי זה בעצמו האדם מתעורר מהשינה בהקיץ שלו ופתאום הוא קולט שאין בכלל שום גשר צר ושהכל היה רק חלום. חזק חזק ונתחזק!

כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם כְּלָל

שֶׁלּא יִהְיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה

כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם נְפִילָה בָּעוֹלָם כְּלָל

וְהַכְּלָל, כִּי אָסוּר לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ! וְהָעִקָּר לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, כִּי אֵין שׁוּם יִאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל... לְהוֹרוֹת וּלְרַמֵּז לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְדוֹרוֹת, שֶׁלּא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבר עָלָיו מָה, וְאֵיךְ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה

וְכָל זְמַן שֶׁאֵינוֹ חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁתָּמִיד יִמְשׁךְ עַצְמוֹ... בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ אִם תִּהְיֶה הַיְּרִידָה חַס וְשָׁלוֹם, אֵיךְ שֶׁתִּהְיֶה אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתּוֹ לִמְשׁךְ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד... וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיּוּכַל... בְּשִׂמְחָה, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כָּל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ הִתְחַזְּקוּת הַזּאת, בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב!

... יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ תָּמִיד... וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם אֶחָד צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים וּלְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה בִּרְבוֹת הַיָּמִים...