הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=5036626
אשליית הנפרדות יוצרת הסתרות וכך נוצר חוויות ריבוי. אשליית התנועה מנפרד אחד לנפרד אחר יוצרת חווית זמן

זמן הוא חוויה אישית.

כאשר אתה חווה שינוי בחושים, נוצרת חווית זמן.

השינוי נוצר מחווית נפרדות.

אם תצייר ילד בועט בכדור, מהתבוננות בציור אתה לא תחווה זמן. הזמן עוצר מלכת.

אבל אם תצרף לו עוד ציור שבו הרגל במיקום שונה והכדור במיקום שונה ותצייר עוד ציור ושוב הרגל והכדור במקום שונים וכן הלאה...

יהיו לך אוסף של ציורים שחיבור ביניהם יצור חווית שינוי.

בעזרת חווית השינוי שיצרת מאוסף של ציורים חסרי זמן, יצרת חווית זמן שבה ילד בועט בכדור שמתנתק מהרגל ועושה את דרכו לעבר השער.


ברגע שחוש הראיה שלך מבחין בהבדלי אור שנשברו על העצם, נוצרת חוויה של ריבוי אורות.

המעבר מאור אחד לאור אחר יוצר חווית זמן.

אבל מצד האמת האור הוא אחד, ההסתרה שלו כאשר הוא מכה בגלים על רשתית העין יוצרת חווית נפרדות והיא יוצרת חווית זמן.


אם תשמע צליל אחד קבוע ולא משתנה, אתה לא תשמע כלום.

בשביל להבחין ברעש, עור התוף שלך חייב שהצליל יכה בו בעוצמות שונות.

ההסתרה הקיימת ביכולת שלך להכיל את הרעש כאחד, גורמת לכך שאתה תחשוב שקיימים ריבוי צלילים.

ההבדלים שנוצרים בחוש השמיע שלך וגורמים לך לחשוב שיש ריבוי צלילים יוצרים חווית זמן.

אבל מצד האמת יש צליל אחד שמכה בך, אתה זה שמווסת אותו.


הכל אחד!

אשליית הנפרדות יוצרת הסתרות וכך נוצר חוויות ריבוי.

אשליית התנועה מנפרד אחד לנפרד אחר יוצרת חווית זמן

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן