ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה תנועה ✔משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2 ✔* משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1. למתנגדיה האנטישמיים ...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2

* משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1.

למתנגדיה האנטישמיים של הפסיכואנליזה לא היה, כמובן, ספק כי היא מדע יהודי. עד היום מופיע פרויד באתרים אנטישמיים רבים באינטרנט (כדוגמת JewWatch) כחלק ממזימה יהודית להשחתת תרבות המערב, לצד הסוציאליזם. פרויד, כפי שכבר נאמר לעיל, היה ער לעובדה זו ואף ידע להפיק ממנה רווח פוליטי. במכתביו לתלמידיו הוא נקט לא - אחת בנימה האינטימית - חתרנית של "אנחנו היהודים מבינים טוב יותר זה את זה". אין ספק שתלמידו לשעבר והיריב הססגוני ביותר שקם לו בימיו, קארל גוסטב יונג (1875 - 1961), נפל עמוק למלכודת זו. התקפתו המפורסמת של יונג נגד הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה של אדלר, שפורסמה בכתב - עת נאצי לפסיכותרפיה, גילתה בבירור את האנטישמיות העמוקה שלו, צד שאפילו תלמידיו הנאמנים כיום כבר אינם מנסים להכחישו, ולהתבטאות זו נוספו עם השנים עדויות מסייעות רבות. המשטר הנאצי הכריז כי הפסיכואנליזה, כמו הקומוניזם, היא עוד חלק ממזימה יהודית להרס התרבות. פרויד ניצל אחרי ה"אנשלוס" הנאצי של אוסטריה רק תודות להשתדלות בינלאומית (הוא עצמו הפגין קוצר - ראות משווע בכל הנוגע לסכנה), אבל הפסיכואנליזה חדלה למעשה להתקיים ברייך השלישי, וגם בשנים שאחרי המלחמה לא התחדשה מעולם פסיכואנליזה גרמנית מסדר - הגודל של זו הבריטית, האמריקנית והצרפתית. יחד עם זאת, התחדשות הפסיכואנליזה בגרמניה ובאוסטריה מולדתה מהווה עד היום גורם חשוב בדיאלוג של הגרמנים עם עברם.

לא טוב מזה היה גורלה של הפסיכואנליזה תחת המשטר הסטאליניסטי ואחריו. אלכסנדר לוריא, הנוירופסיכולוג הרוסי המפורסם, הבין שסכנת - מוות כפולה מרחפת עליו כיהודי העוסק בפסיכואנליזה ועבר לחקר המוח. עם זאת, האוריינטציה הפסיכואנליטית המובלעת שהמשיכה להדריכו במחקריו הקליניים גרמה לכך שכיום הוא נחשב לאחד מאבות המדע הבין - תחומי החדש הקרוי נוירופסיכואנליזה.

וריאנט מעניין בתחום זה מייצג יהודי בן - זמננו הידוע כאויבה הקשה של הפסיכיאטריה בכלל והפסיכואנליזה בפרט. תומאס סאס, פסיכיאטר יהודי - אמריקני יליד הונגריה, הוא אחד מראשוני תנועת האנטי - פסיכיאטריה, הרואה בפראקטיקה הפסיכיאטרית פעילות משפטית (דכאנית) ולא רפואית. לא ייפלא כי מביקורת זו ספגו הפסיכואנליזה ויוצרה תשעה קבים. בספר שנון מאוד שכתב נגד פרויד מתחשבן סאס - ונראה כי הוא הראשון לעשות זאת - עם מה שהוא רואה כשנאתו המוסתרת של פרויד לגויים, שמעט ממנה מבצבץ במשפט מ"משה האיש ואמונת הייחוד" שצוטט לעיל. סאס משתמש בשוביניזם היהודי של פרויד כעילה לפסילת הפסיכואנליזה כולה כמדע יהודי, ממש כמתנגדיה האנטישמיים! עם זאת, יש לא מעט צדק בטענה שפרויד שיחק משחק כפול ביהדותו, דהיינו, החשיד באנטישמיות את מתנגדיו ונזף במתנגדים יהודיים לפסיכואנליזה (קארל קראוס, תיאודור לסינג) כבוגדים בבן - עמם הנרדף, ובה - בעת התרברב לפני תלמידו הכומר אוסקר פפיסטר כי רק יהודי אתאיסט יכול היה לגלות את הפסיכואנליזה.

הפסיכואנליזה, מצדה, לא היססה מלהפוך את האנטישמיות למושא חשוב למחקר. כבר פרויד מנה כמה מניעים לא - מודעים ביסוד שנאת היהודים (כמו פחד הסירוס ושנאת הנוצרי לדתו שלו). הערות אלה היוו לימים בסיס למחקר הפסיכואנליטי המודרני המנסה להבין את כל צורות שנאת - הזר והפנאטיות כמנגנוני הגנה קולקטיביים מפני תכנים אישיים מודחקים. באווירה האינטרוספקטיבית הרווחת בחברה המודרנית, רדוקציה גלויה זו של טענות פוליטיות אל הפתולוגיה האישית, המוצנעת, מהווה כלי יעיל בפירוקן של אידיאולוגיות אלימות מנשקן.

ג. יהודים בתנועה הפסיכואנליטית

גאוותו היהודית של פרויד השפיעה על מרבית תלמידיו הישירים וכמה מהם (קארל אברהם, הנס זאקס, ובעיקר תיאודור רייק) תרמו בכתביהם תרומה גדולה לקירוב מושגים יהודיים (ברכת כוהנים, כל נדרי, התפילין וכיו"ב) לקהל הקוראים הבינלאומי. מבני הדור השני של הפסיכואנליטיקאים, התבלט אריך פרום בגישתו החיובית ליהדות. פרום, קומוניסט בצעירותו, התקרב מחדש ליהדות בהיותו בארה"ב ואימץ אף הוא גרסה חילונית עקבית למסורת היהודית (בעיקר זו של הנביאים ושל חז"ל), שבה ראה את מבשרת הפלורליזם וההומניזם. בכתבי - העת הפסיכואנליטיים בולט עד היום מספרם של המאמרים שבהם נוטל על עצמו מחבר (בדרך - כלל יהודי) להעביר תחת שבט הפסיכואנליזה מושג, טקס או אגדה יהודיים שריתקו את תשומת לבו. כך, ג'ויס סלוקוור, בתו של האנליטיקאי הנודע הארי סלוקוור, פרסמה מאמר על חוויותיה במהלך ה"שבעה" על מות אביה, וסילבאנו אריאטי, מגדולי חוקרי הסכיזופרניה, פרסם ספר על עקידת יצחק, כמו גם ספר על קהילתו שנספתה בשואה. ניצולי שואה כברונו בטלהיים וויקטור פראנקל פרסמו את זיכרונותיהם ובכך סייעו להתרחבות תודעת השואה בעולם, לצד מחקרים פסיכואנליטיים על הנאציזם והשואה.

בין ממשיכיו של פרויד בולטת התופעה שהרדיקאליים שביניהם, בין אלה שלבסוף פרשו מהפסיכואנליזה ובין אלה שתיקנו אותה מבפנים, היו אף הם ברובם יהודים. למעשה, ראוי גם אלפרד אדלר (1870 - 1937), יריבו האישי המר של פרויד, להימנות בין אבות הפסיכואנליזה, ולראייה החדירה של רעיונות אדלריאניים לזרם "הפסיכולוגיה של האני" ולזרם הניאו - פרוידיאני בארה"ב. אדלר כמעט ולא התעניין ביהדות, אבל גם באסכולה שלו בולטים היהודים (כמו רודולף דרייקורס). גם האסכולה של יונג ראויה להיקרא פסיכואנליטית מכמה בחינות, ולו רק משום שכמה מרעיונותיה חלחלו לאסכולת "יחסי האובייקט" בפסיכואנליזה. וגם כאן, לצד האנטישמיות הידועה של המייסד, בולט מקומם של היהודים בין ראשוני תלמידיו, כגון אניאלה יפה ואריך נוימן (שעלה לישראל). קרבה חלקית לפסיכואנליזה יש באסכולת הלוגותיראפיה של ויקטור פראנקל, פסיכיאטר יהודי מווינה שחי ופעל בארה"ב, שהיה כאמור ניצול שואה.

מבין ממשיכיו - מתקניו היהודיים של פרויד, בתו אנה פרויד (1895 - 1982) ויריבתה מלאני קליין (1882 - 1960) היו נאמנות לזהותן היהודית - חילונית. לקבוצה זו שייכים גם שאנדור פרנצי, שניסה לחולל בטיפול הפסיכואנליטי שינויים שהתקבלו רק אחרי מותו, ואוטו ראנק, שייסד לבסוף אסכולה נבדלת שלא הכתה שורש. הרדיקאלי שבין תלמידי פרויד, וילהלם רייך, ביקש לחבר את הפסיכואנליזה עם הקומוניזם, תוך הסתמכות על ספקולציות ביולוגיות וקוסמולוגיות פרועות, והשפיע רבות על עיצוב הדור הצעיר בשנות השישים הסוערות בארה"ב. הוא היה עוין ליהדות ולמיסטיקה, אבל תורתו לבשה ברבות הימים אופי מיסטי מובהק.

הפסיכואנליזה האמריקנית, שפרויד בז לה בשל נוקשותה המקצועית (האמריקנים היו בין המתנגדים החריפים לפתיחת המקצוע לאנשים שאינם פסיכיאטרים), החלה לפרוח עם בריחת רבים מממשיכיו המבטיחים ביותר של פרויד לארה"ב. קארן הורני, הלנה דויטש, תיאודור רייק, אריך פרום, אוטו פנישל, שאנדור ראדו, דוד ראפפורט ואחרים, שנקלטו באוניברסיטאות ומוסדות אמריקניים יוקרתיים, וממשיכיהם האמריקניים ג'ייקוב ארלוו וצ'ארלס ברנר, הפכו את הפסיכואנליזה ממקצוע רווחי גרידא לתיאוריה תוססת שהפרתה את החינוך, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, ההיסטוריה וחקר הספרות. כיום, אוטו קרנברג, הפסיכואנליטיקאי הבולט ביותר כיום בארה"ב, הוא יהודי וכמוהו היה החדשן המבריק סטיבן מיטשל, ממייסדי הגישה האינטרסובייקטיבית, שנפטר בטרם - עת. כן מוביל תומס אוגדן בחדשנותו בטיפול הפסיכואנליטי בפסיכוזות.

קוריוז מוזר קשור בהיינץ קוהוט (1913 - 1981), יליד וינה שעבר לארה"ב, מייסד הזרם המהפכני של "העצמי" בפסיכואנליזה. הוא התכחש ליהדותו ולעתים אף ניסה ליצור את הרושם כי הוא ממוצא נוצרי. יש המקשרים זאת לעובדה שגם את זהותו המינית עטף בסודיות גמורה.

פרשה מאלפת, אם כי באופן שלילי, היא המקרה של ברונו בטלהיים, שנתפס כאחד ממייצגיה המובהקים ביותר של הפסיכואנליזה בארה"ב. הוא הרבה להסתמך על התנסותו במחנות הריכוז כדי לקדם את מסריו הקיצוניים, שנשמעו כקריקטורות הוליבודיות של הפסיכואנליזה, ועיקרם האשמה גורפת של ההורים בהפרעות הנפשיות של ילדיהם, ואפילו בהפרעות שכבר אז נחשדו כבעלות בסיס אורגאני כמו האוטיזם. העוינות כלפי ההורים בכתביו של בטלהיים הופיעה לא - אחד במקביל לאמירותיו הארסיות כלפי המורשת היהודית כולה, אמירות שניתן להגדירן ממש כאנטישמיות. אחרי מותו התברר כי לא זו בלבד שנהג להתעלל במטופליו, ושמחקריו התבססו על נתונים מומצאים, אלא שגם תעודותיו כפסיכואנליטיקאי היו מזויפות. בלי להיכנס לחקירה פסיכואנליטית בנבכי נפשו של בטלהיים, קריאתו הגורפת ליהודים להסתלק לחלוטין מיהדותם, כמוה כמיתולוגיה בדבר "האם המקפיאה" של האוטיסט, מלמדות עד כמה ניתן לעוות מסרים פסיכואנליטיים על ידי הצגתם הפשטנית.

בפסיכואנליזה הצרפתית, שבה האסכולה של ז'אק לאקאן דומיננטית, אין יהודים רבים, אולם לאור יחסו הכמעט פטישיסטי של לקאן כלפי כתבי פרויד לא ייפלא שרבים מהניתוחים שלו ושל ממשיכיו עוסקים בנושאים יהודיים כגון השופר. גם ז'אק דרידה, מראשוני הפוסטמודרניזם שהשפיע השפעה ניכרת על הפסיכואנליזה הלקאניאנית, היה יהודי.

בפסיכואנליזה בת ימינו, המתח בין ההיבט ההרמנויטי להיבט המדעי של התיאוריה הביא לשגשוגן של שתי מגמות מנוגדות, הפוסט - מודרניסטית מצד אחד והמחקרית - פיזיולוגית מצד שני. גם כאן, בתחום המרתק הקרוי נוירופסיכואנליזה, המשלב פסיכואנליזה עם חקר המוח, רב מספרם של החלוצים היהודים. אריק קנדל, הפסיכיאטר והנוירוביולוג חתן פרס נובל, ואוליבר סאקס, הנוירולוג הנודע, נחשבים למבשרי מדע זה, והישראלי יורם יובל נמנה כיום בין מעצביו.

את מספרם הגדול של היהודים בפסיכואנליזה יש לראות על רקע התופעה הכללית יותר של בולטותם בפסיכולוגיה. סקר של כתב - העת Review of General Psychology מ - 2002 מונה 38 יהודים בין מאה הפסיכולוגים הבולטים של המאה ה - 20.

ד. הפסיכואנליזה בישראל

פרויד תמך בציונות. הוא שימש, לצד איינשטיין, חבר הדירקטוריון הראשון של האוניברסיטה העברית וסירב לקבל תמלוגים על התרגום העברי ל"טוטם וטאבו". במקביל תבעה התרבות הישראלית המתחדשת חזקה עליו. אימוצו של פרויד בידי תנועת הפועלים עומד בניגוד בולט להתעלמות ואף לסלידה שחשו כלפיו גדולי מחקר היהדות של אותו דור כדוגמת מרטין בובר (1878 - 1965) וגרשום שלום (1897 - 1982), שלא להזכיר את שנאתו העזה של ישעיהו ליבוביץ' (1903 - 1994) לכל הקשור בפסיכואנליזה. העובדה שבימינו קיימת ספרות ישראלית עשירה של מחקרים ביהדות מנקודת ראות פסיכואנליטית מעידה על הזמן הרב שנדרש, הן למדעי הרוח השונים להתגבר על התנגדותם לפסיכואנליזה והן לפסיכואנליזה עצמה להתפתח ולהפוך לכלי מחקרי יעיל יותר.

המגזר הסוציאליסטי, לעומת זאת, אימץ את פרויד בחום. חיים וייצמן סיפר לארנסט ג'ונס, ה"אפוסטול" הבלתי - נלאה של פרויד (ודווקא הלא - יהודי היחיד בין חבורת המקורבים) על "המהגרים העניים המגיעים לפלשתינה מגליציה ללא כסות לגופם אך עם הקפיטל של מארקס בידם האחת ופשר החלומות של פרויד בידם השנייה". התנועה הפסיכואנליטית בווינה הושיטה לא אחת סיוע לתנועת "השומר" בארץ ישראל בהכשרה ובתרגום ספרים. השילוש של הרצל, מארקס ופרויד יצר ללא ספק תשתית אידיאולוגית עקיבה ומרשימה לחלוצים רבים, שביקשו לראות את שחרור עמם וארצם בתוך ההקשר הכולל של תנועות שחרור הלאום והיחיד מכבלים חיצוניים ופנימיים כאחד.

הפסיכואנליזה הישראלית נוסדה על ידי כמה מתלמידי פרויד שעלו ארצה ערב מלחמת העולם השנייה, ובראשם מקס אייטינגון ומשה וולף. המכון הפסיכואנליטי בירושלים (שבימים אלה קם לו אח צעיר בת"א) הוציא מתוכו ברבות השנים כמה תיאורטיקנים, כדוגמת פנחס נוי ועמנואל ברמן, בעלי שיעור קומה בינלאומי. יהודה פריד היה חלוץ ביישום רעיונות פסיכואנליטיים, לצד משנה חברתית רדיקאלית ולעתים "אנטי - פסיכיאטרית", בבתי - חולים קהילתיים. לצד התעסקותם הטבעית בטיפול בבעיות אופייניות לישראל כמו מלחמות, טרור ושסעים פנימיים, מגלים כמה אנליטיקאים ישראליים מעורבות גם בסוגיות חברתיות ואתיות קשות.

כתבי פרויד זוכים כיום לתרגומים חדשים רבים בעברית, המריקים את הגרמנית החיננית של המקור לעברית עכשווית, ועמם מתורגם חלק גדול מהקלאסיקה הפסיכואנליטית הישנה והחדשה. כתב - העת "שיחות" מפרסם עבודות ברמה שלא הייתה מביישת כתבי - עת בין - לאומיים.

בבתי - החולים הפסיכיאטריים הוותיקים בארץ עדיין ניכרת האוריינטציה הפסיכודינמית שראשיתה בימים שפסיכואנליטיקאים שעלו ממרכז אירופה עיצבו את הפסיכיאטריה בארץ ישראל. יש לקוות שהשינויים העוברים כיום על שירותי הבריאות, שבארה"ב כבר הביאו לדלדול הגישה הפסיכודינמית לטובת פסיכיאטריה תרופתית בעיקרה, לא יביאו לתופעה דומה בארץ.

ה. יסודות יהודיים בפסיכואנליזה והרלוואנטיות שלה לימינו

האם בבחינה אובייקטיבית של הפסיכואנליזה ניתן לזהות מאפיינים השייכים למסורת האינטלקטואלית היהודית? מחברים רבים, בעיקר מארה"ב, השיבו על כך בחיוב. הפסיכואנליטיקאים מורטימר אוסטוו והארולד בלום היו בין המובילים בהדגשת קווי הדמיון בין הפסיכואנליזה והמסורת היהודית, כמו גם אריך פרום בספרו החשוב "והייתם כאלוהים". דוד בקאן, בספר מרתק על ההקבלות בין החשיבה הקבלית והפסיכואנליטית, התאמץ להוכיח כי פרויד היה מושפע מה"זוהר. " ריצ'ארד רובנשטיין וסוזאן הנדלמן הצביעו, כל אחד על פי דרכו, על קווי דמיון מפתיעים בין הפסיכואנליזה לחשיבה המדרשית. דחיפה חדשה למגמה זו נתן חיים - יוסף ירושלמי בספרו משה של פרויד שם הוא מנסה, בטיעונים מקוריים מאוד ותוך אנאליזה של פרויד עצמו במיטב הפלפולים הפרוידיאניים, להראות ש"האיש משה ואמונת הייחוד" התכוון לבסס את המסורת האינטלקטואלית היהודית בנפרד מהאמונה. ירושלמי אף מתאמץ (בדוחק) לייחס לפרויד ידיעת עברית ויידיש.

ואמנם, כמה הקבלות בין הפסיכואנליזה למחשבה היהודית נראות כיותר ממקריות. כך, החירות הפרשנית המאפשרת ואף מחייבת לחדור מעבר למשמעות הגלויה אל משמעות נסתרת בלתי - צפויה ואפילו פרדוקסאלית, ידועה היטב מהשיח התלמודי. יתרה מזאת, העובדה שה"התנגדות" של המטופל לפירוש הפסיכואנליטי ואפילו למהלך ההבראה נתפסת בפסיכואנליזה כחלק חיוני מהטיפול, נשמעת דומה לחיוב של מוסד המחלוקת התלמודי. גם במה שאומרת התיאוריה הפסיכואנליטית על המתרחש בלא - מודע ניתן למצוא מבשרים רבים בתורת הנפש של המשנה, התלמוד והקבלה, ולראיה האגדות והאמרות הרבות מהתלמוד והזוהר הרואות ב"יצר הרע" שותף הכרחי וקונסטרוקטיבי בחיי היום - יום ואפילו לאורח - החיים הדתי עצמו. קו משותף משעשע לשתי המסורות ניתן למצוא בדרך בה מטפלת הפסיכואנליזה במייסדיה, כי ההשוואה בין הממסד הפסיכואנליטי לכנסייה, החביבה כל כך על מתנגדי הפסיכואנליזה, נכשלת כאן כישלון חרוץ. הניתוחים האנאליטיים המבוצעים post mortem בפרויד ובחלוצי האסכולות הפסיכואנליטיות השונות - ניתוחים שבכל תחום - דעת אחר היו נתפסים כרכילות זולה הפוגעת בזכר המייסדים - נחשבים על פי ההיגיון הפסיכואנליטי כחלק חיוני מהתפתחות התחום, ממש כפי שהאנליטיקאי עצמו חייב לעבור אנליזה כחלק מהכשרתו. הדבר מזכיר את חכמי התלמוד, שלא רק סיפרו אגדות אלא נעשו הם עצמם אחרי מותם חומר לאגדות שסופרו בפי ממשיכיהם. שרשרת אגדות זו, למרבה העניין, מתארת לא - מעט כישלונות, מעידות ואפילו חטאים חמורים בהם נכשלו גדולי התנאים והאמוראים, כמעין אזהרה לדורות הבאים מפני זחיחות - הדעת המוסרית העלולה לבוא יחד עם גדולה אינטלקטואלית. יחס דיאלקטי זה כלפי הסמכות עבר למעשה מיסוד בנורמות ההתנהגות שבין התלמיד למורה: "אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה לזה, ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה לזה". תפיסת המרד האדיפאלי כשלב חיוני בהתפתחות הידע מזכירה לא במעט את מה שמצופה מהתלמיד / מטופל לחוש כלפי המורה / מטפל במהלך ה"העברה" הטיפולית (ובנקודה זו צודקת הגישה הלאקאניאנית שאינה מבדילה בין הטיפול להכשרה הפסיכואנליטית).

יש המצביעים על ריבוי האסכולות והמחלוקות בפסיכואנליזה כעוד מאפיין יהודי שלה. חרף העוקצנות שבהבחנה זו, ראוי אולי לאמצה. לא זו בלבד שתרבות השיח הפסיכואנליטית כיום מעודדת פלורליזם רעיוני, אלא שעדים אנו לחזרה של זרמים פורשים אל הזרם המרכזי ואינטגרציה רעיונית ביניהם. לא קשה למצוא בניתוב זה של שאיפת - המדנים אל אפיקים יצירתיים הד לאמרה התלמודית "אלו ואלו דברי אלוהים חיים".

גם מתנגדיה של הפסיכואנליזה יכולים להתגדר בבקעה זו של המשותף לה ולמסורת היהודית. כשם שהיהדות והציונות מצאו עצמן לא - אחת, כשניתן בידן כוח ללא ביקורת, נעשות לאידיאולוגיות דכאניות, רובצת חטאת זו גם לפתחה של הפסיכואנליזה כשהיא חוברת לממסד רפואי אטום או לאקדמיה כוחנית.

במובן זה, דווקא אחרי קריסת החזון הקומוניסטי עם חלומותיו המגלומאניים, ראוי להזכיר כי הפסיכואנליזה טומנת אף היא בחובה - לטוב ולרע - רעיונות משיחיים. מן הנמנע לעסוק באנלוגיות בין נפש היחיד ונפש החברה מבלי להסיק כי גם תהליכים תרפויטיים יכולים להיות מועתקים, בשינויים המתבקשים, מהתחום הראשון אל השני. במילים אחרות, אין זה יותר מדי לקוות כי ככל שהחשיבה הפסיכואנליטית תמשיך לחלחל אל כל מגזרי החברה, תצליח התובנה הבאה אתה לפרק ולנטרל מחלות ציבוריות כגזענות, פנאטיות וטוטליטאריות. אחרי הכל, קיים יחס הפוך, שבבוא היום ניתן יהיה לתת לו אף ביטוי כמותי, בין חופש המידע והביטוי הקיימים בחברה, לבין לוחמנותה, עריצותה ושנאת - הזר שבה. ניתן לפיכך לראות בדמוקרטיזציה של חברה כמעין אנליזה ציבורית, והיא ערובה לירידת לוחמנותה של אותה חברה ממש כשם שתובנה היא תנאי לנורמאליות של היחיד. בכך ראויה הפסיכואנליזה לתפוס את מקומה בין תנועות השחרור הגדולות של העת החדשה.

מקורות:

גיי, פ. פרויד: פרשת חיים לזמננו. תל - אביב: דביר, 1993.

סימון, ע. א. פרויד היהודי. מתוך: האם עוד יהודים אנחנו? תל - אביב: פועלים.

פרום, א. והייתם כאלוהים: פירוש רדיקאלי למקרא ולמסורת הבתר - מקראית. ירושלים: א. רובינשטיין, 1975.

גלוזמן, מ. (עורך אורח) פסיכואנליזה, יהדות, ציונות. קובץ מיוחד. זמנים, 88, 2004.

הטב, י. (עורך) פסיכואנליזה: הלכה ומעשה. תל - אביב: דיונון, 2003.

מולד אנתרופולוגיה גדלות להיות פרס נובל קבלה טרור פסיכוזות להיות סלב חכם משמעות אנליטי דת דתיים הדתיים החרדים הנפש חרדים יהדות יהודי יהודים נפש פסיכואנליזה תנועה
טווחי תנועה של שריר, מהו טווח התנועה של השריר? מהו טווח תנועה מלא? מהו טווח תנועה חלקי? מהו טווח תנועה חסר? מהו טווח תנועה מקסימאלי? כפיפת מרפקים, שריר הברכיאליס, טווחי התנועה של השריר
טווחי תנועה של שריר, מהו טווח התנועה של השריר? מהו טווח תנועה מלא? מהו טווח תנועה חלקי? מהו טווח תנועה חסר? מהו טווח תנועה מקסימאלי? כפיפת מרפקים, שריר הברכיאליס, טווחי התנועה של השריר
... תנועה של שריר, מהו טווח התנועה של השריר? מהו טווח תנועה מלא? מהו טווח תנועה חלקי? מהו טווח תנועה חסר? מהו טווח תנועה מקסימאלי? כפיפת מרפקים, שריר הברכיאליס, טווחי התנועה של השריר הרצאה על טווחי תנועה של שריר, מהו טווח התנועה של השריר? מהו טווח תנועה מלא? מהו טווח תנועה חלקי? מהו טווח תנועה חסר? מהו טווח תנועה מקסימאלי? כפיפת מרפקים, שריר הברכיאליס, טווחי התנועה של השריר ועוד מתיחת שריר, כיווץ שריר, למתוח את השריר, לכווץ את השריר, לקרוע את השריר, קריעת ...
טווח תנועה מלא - כן או לא? מה היתרונות והחסרונות של טווח תנועה מלא? למה לא כדאי לעבוד בטווח תנועה מלא? מהם סוגי טווחי התנועה של השריר? למה ומתי כדאי לעבוד בטווח תנועה חלקי? זווית הישום של השריר.
... תנועה מלא - כן או לא? מה היתרונות והחסרונות של טווח תנועה מלא? למה לא כדאי לעבוד בטווח תנועה מלא? מהם סוגי טווחי התנועה של השריר? למה ומתי כדאי לעבוד בטווח תנועה חלקי? זווית הישום של השריר. אז ראשית יש להסביר מהו טווח תנועה מלא. וטווח תנועה מלא, פירוש, שלכל שריר שמשתתף בתרגיל, יש את טווח התנועה שלו. דהיינו, יש את התנועה שלו בין 2 המצבים שלו. יש את המצב שבו השריר הכי מתוח ויש את המצב שבו השריר הכי מכווץ. ובין הנקודה שבה השריר הכי מתוח לבין הנקודה שבה השריר הכי מכווץ, זהו טווח התנועה של השריר. וכאשר אנחנו מדברים על טווח תנועה מלא, צריך להבין שיש 2 טווחי תנועה מלאים. 1 - טווח תנועה מלא, מ 0 ל 100. ו 2 טווח תנועה מלא מ 1 ל 99. דהיינו, שיש אפשרות של טווח תנועה מלא בין 0 ל 100, שבו בין חזרה לחזרה השריר נח לגמרי ואין שום מתח על השריר, שאז בעצם עשינו טווח תנועה מלא לגמרי, ויש טווח תנועה כמעט מלא, שבו אנחנו שומרים על מתח בשריר, תוך כדי כל אחת מהחזרות במשך הסט. והאם כדאי לשמור על מתח בשריר או לא? זה נושא אחר למקום אחר. אבל כאן נדבר, על האם כדאי לעבוד בטווח תנועה מלא עם שמירת מתח בשריר, או לעבוד רק בטווח תנועה חלקי בתוך טווח התנועה המלא. אז לכאורה, ההיגיון אומר שעדיף לעבוד בטווח תנועה מלא, כדי לאמן את כל השריר וכדי שכל השריר כולו יתאמץ בכל הטווח שלו. ושלא יהיה מצב שהשריר יכול להרים X משקל אבל רק בטווח מסוים. וכאשר הוא יכנס לטווח אחר, הוא לא יוכל להרים את אותו המשקל. ולכן הגיוני לעבוד בטווח תנועה מלא. אבל צריך לדעת, שב 100% מהמקרים שעובדים בטווח תנועה כלשהו, בתוך טווח התנועה יש נקודה שבה השריר מתאמץ, יותר מאשר בשאר הנקודות שבתוך טווח התנועה (ע"ע זווית ישום). וזה בעצם אומר, שבמצב האופטימאלי, עדיף אכן לאמן את כל טווח התנועה של השריר, אבל לא בבת אחת ולא בתרגיל אחד. אלא בחלקים שונים, כאשר בכל חלק, השריר יתאמץ הכי הרבה בנקודה אחרת בטווח התנועה שלו. שזה בפועל אומר, שכאשר מבצעים תנועה מסוימת לשריר מסוים, אפשרי לזהות את הנקודה שבה השריר הכי מתאמץ בתוך טווח התנועה של השריר, ואז לעבוד בטווח תנועה חלקי, רק סביב הנקודה הזאת. ואח"כ אפשרי לשנות את המנח של הגוף / המשקל וכולי, ...
טווח תנועה חלקי או טווח תנועה מלא, נפח האימון בטווח מלא או בטווח חלקי, טווח תנועה מלא בתרגיל מורכב, נעילת מפרקים, האם לנעול מפרקים? שמירת מתח בשריר סביב זווית הישום, זווית אופטימאלית של השריר, חימום בטווח תנועה מלא
טווח תנועה חלקי או טווח תנועה מלא, נפח האימון בטווח מלא או בטווח חלקי, טווח תנועה מלא בתרגיל מורכב, נעילת מפרקים, האם לנעול מפרקים? שמירת מתח בשריר סביב זווית הישום, זווית אופטימאלית של השריר, חימום בטווח תנועה מלא
... תנועה חלקי או טווח תנועה מלא, נפח האימון בטווח מלא או בטווח חלקי, טווח תנועה מלא בתרגיל מורכב, נעילת מפרקים, האם לנעול מפרקים? שמירת מתח בשריר סביב זווית הישום, זווית אופטימאלית של השריר, חימום בטווח תנועה מלא הרצאה על טווח תנועה חלקי או טווח תנועה מלא, נפח האימון בטווח מלא או בטווח חלקי, טווח תנועה מלא בתרגיל מורכב, נעילת מפרקים, האם לנעול מפרקים? שמירת מתח בשריר סביב זווית הישום, זווית אופטימאלית של השריר, חימום בטווח תנועה מלא ועוד משקלי עבודה בטווח תנועה חלקי, עבודה בטווחי תנועה שונים, שריר דו מפרקי וטווחי תנועה מלאים, יתרונות טווח תנועה מלא, חסרונות טווח תנועה מלא, יתרונות טווח תנועה חלקי, חסרונות טווח תנועה חלקי, למה לעבוד בטווח תנועה חלקי? חצאי תנועות באימון כושר, תנועה מלאה או תנועה חלקית, תנועות מלאות או תנועות חלקיות, למה עושים חצי תנועה? שיטות לפיתוח גוף, לשמור על מתח בשריר בטווח תנועה חלקי, בחירת משקל עבודה באימון, סקוואט מלא, סקוואט ...
שינוי זווית במפרק, כל תנועה משנה זווית במפרק, תנועות חד מפרקיות, תנועות רב מפרקיות, איזה מפרקים משתתפים בתנועה? זווית קטנה במפרק, זווית גדלה במפרק, שינוי הזווית במפרק במהלך התנועה, ריצה
שינוי זווית במפרק, כל תנועה משנה זווית במפרק, תנועות חד מפרקיות, תנועות רב מפרקיות, איזה מפרקים משתתפים בתנועה? זווית קטנה במפרק, זווית גדלה במפרק, שינוי הזווית במפרק במהלך התנועה, ריצה
... זווית במפרק, כל תנועה משנה זווית במפרק, תנועות חד מפרקיות, תנועות רב מפרקיות, איזה מפרקים משתתפים בתנועה? זווית קטנה במפרק, זווית גדלה במפרק, שינוי הזווית במפרק במהלך התנועה, ריצה הרצאה על שינוי זווית במפרק, כל תנועה משנה זווית במפרק, תנועות חד מפרקיות, תנועות רב מפרקיות, איזה מפרקים משתתפים בתנועה? זווית קטנה במפרק, זווית גדלה במפרק, שינוי הזווית במפרק במהלך התנועה, ריצה ועוד תנועה חד מפרקית, תנועה דו מפרקית, תנועה רב מפרקית, תרגילים מבודדים, תרגילים מורכבים ...
מהם טווחי התנועה של השריר? [טווח תנועה מלא / טווח תנועה חלקי]
... טווחי התנועה של השריר? [טווח תנועה מלא / טווח תנועה חלקי] לכל שריר יש את טווח התנועה שלו. מהו טווח התנועה של השריר? תשובה: כפי שכבר אמרנו, לשריר יש שני מצבים, המצב שבו הוא הכי מתוח וארוך, והמצב שבו הוא הכי מכווץ וקצר. טווח תנועה מלא, פירושו שהשריר נע, מהמצב שבו הוא הכי ארוך אל המצב שבו הוא הכי קצר ולהפך. טעות נפוצה של מתאמנים, שהם מאמנים את השריר שלהם, בטווח תנועה חלקי. בד"כ זה בגלל חוסר ידיעה, או בגלל בעיית אגו, שגורמת למתאמן לרצות להרים יותר משקל, שקל יותר להרים אותו בתנועה חלקית. וכאשר מאמנים את השריר רק בחלק מהתנועה, אז מצד אחד אומנם השריר עדיין מתאמץ ואפילו גדל ומתחזק, אבל מצד שני, הוא מתחזק רק בטווח תנועה מסוים. מה שאומר, שאם נניח השריר שלך התחזק ויכול להרים X משקל בטווח מסוים, מה לדעתך יקרה אם במקרה המשקל ימתח את השריר? מעבר לטווח התנועה שאתה רגיל לאמן אותו?! תתרחש פציעה כמובן. כי יש חלק בשריר שלך, שלא רגיל למשקל ולמאמץ הזה. בנוסף, כאשר מתאמנים רק בטווח תנועה חלקי, ישנן עוד בעיות פיזיולוגיות שונות אפשריות, כגון בעיות גמישות, חוסר פרופורציות בשרירים ועוד. ואעפ"כ יש גם יתרונות של אימון טווח תנועה חלקי. כגון לדוגמא אם חלק מסוים מהשריר שלך עייף, שאז אתה יכול לאמן חלק אחר מהשריר עצמו. איך עושים את זה בדיוק? זה כבר נושא אחר. או לדוגמא, לפעמים אתה רוצה לאמן רק חלק ספציפי של השריר, כי אתה צריך לחזק את הטווח הספציפי הזה, עבור תנועה ספציפית, שמשתמשת בדיוק בטווח התנועה הזה. רק שצריכים להיות מודעים לכך, שמאמנים רק חלק מטווח התנועה של השריר, על כל המשתמע מכך. כמו כן אציין, שגם מי שמאמן טווח תנועה מלא, צריך לדעת, שרצוי ומומלץ לא רק לבצע טווח תנועה מלא, אלא גם לוודא שכל החלקים שבשריר יתאמצו ולא רק שהשריר יתאמץ, רק בחלק מסוים שלו. דהיינו, שגם כאשר מבצעים תנועה מלאה, עדיין יש חלק מסוים בתנועה, שבו השריר מתאמץ הכי הרבה. ורצוי שהחלק הזה, יהיה לאורך כל השריר. כפי שאסביר בהמשך (ראה: זווית ישום). כמו כן אציין, שכאשר מאמצים את השריר בטווח תנועה מלא, צריך לשים לב לכך, שבקצוות של טווח התנועה, היכן שהשריר הכי ארוך או היכן שהוא הכי קצר? בד"כ יהיה יותר קשה לשריר. מה שאומר, שצריך להיזהר ולשים לב למשקלי העבודה, בטווחי התנועה השונים. כי אם אתה מסוגל לדוגמא להרים X משקל בטווח תנועה מלא, כאשר עיקר המאמץ נמצא באמצע הטווח תנועה, זה לא אומר בהכרח שתהיה מסוגל גם להרים את אותו המשקל בדיוק באותו הטווח תנועה בדיוק, כאשר עיקר המאמץ יהיה בחלק אחר של טווח התנועה / בעיקר בקצוות של טווח התנועה. ולכן לשים לב, שבקצוות של טווח התנועה, צריכים להיות יותר זהירים ויותר עדינים עם המאמץ של הגוף, כדי לא להגיע לפציעה. כמו כן אציין, כי לפעמים כדי לבצע אימון של השריר בטווח תנועה מלא, לא מספיק רק להזיז את השריר מהמצב שבו הוא הכי מתוח אל המצב שבו הוא הכי מכווץ, בלבד, אלא לפעמים גם ...
עבודה סביב זווית הישום של הכוח, שמירה על מתח בשריר בטווחי תנועה שונים, איפה המשקל הכי כבד? מתי השריר הכי מתאמץ? באיזה טווח תנועה לעבוד? איך לשמור על מתח בשריר? סוגים של שמירת מתח בשריר, עבודה בטווחי תנועה שונים
עבודה סביב זווית הישום של הכוח, שמירה על מתח בשריר בטווחי תנועה שונים, איפה המשקל הכי כבד? מתי השריר הכי מתאמץ? באיזה טווח תנועה לעבוד? איך לשמור על מתח בשריר? סוגים של שמירת מתח בשריר, עבודה בטווחי תנועה שונים
... סביב זווית הישום של הכוח, שמירה על מתח בשריר בטווחי תנועה שונים, איפה המשקל הכי כבד? מתי השריר הכי מתאמץ? באיזה טווח תנועה לעבוד? איך לשמור על מתח בשריר? סוגים של שמירת מתח בשריר, עבודה בטווחי תנועה שונים הרצאה על עבודה סביב זווית הישום של הכוח, שמירה על מתח בשריר בטווחי תנועה שונים, איפה המשקל הכי כבד? מתי השריר הכי מתאמץ? באיזה טווח תנועה לעבוד? איך לשמור על מתח בשריר? סוגים של שמירת מתח בשריר, עבודה בטווחי תנועה שונים ועוד עבודה עם משקלי עבודה שונים, אימון דרופסט, אימון drop set, שמירת מתח בשריר לזמן קבוע, שיטות אימון משקלי עבודה, שיטות אימון טווחי תנועה
שמירה על זווית הישום לאורך כל טווח התנועה, שינוי זווית היישום באופן דינאמי לאורך כל טווח התנועה, שינוי זווית הישום באמצעות שינוי מנח הגוף בתרגיל, שינוי זווית הישום בתוך טווח התנועה, עבודה סביב זווית הישום, שמירת מתח בשריר
שמירה על זווית הישום לאורך כל טווח התנועה, שינוי זווית היישום באופן דינאמי לאורך כל טווח התנועה, שינוי זווית הישום באמצעות שינוי מנח הגוף בתרגיל, שינוי זווית הישום בתוך טווח התנועה, עבודה סביב זווית הישום, שמירת מתח בשריר
... על זווית הישום לאורך כל טווח התנועה, שינוי זווית היישום באופן דינאמי לאורך כל טווח התנועה, שינוי זווית הישום באמצעות שינוי מנח הגוף בתרגיל, שינוי זווית הישום בתוך טווח התנועה, עבודה סביב זווית הישום, שמירת מתח בשריר הרצאה על שמירה על זווית הישום לאורך כל טווח התנועה, שינוי זווית היישום באופן דינאמי לאורך כל טווח התנועה, שינוי זווית הישום באמצעות שינוי מנח הגוף בתרגיל, שינוי זווית הישום בתוך טווח התנועה, עבודה סביב זווית הישום, שמירת מתח בשריר ועוד פול אובר לגב, pull over לגב, לבלבל את השריר, לשמור על מתח בשריר, לשמור על זווית הישום לאורך כל טווח התנועה, שינוי זווית הישום באמצעות כפיפת מפרק המרפק, שיטות ...
איך לאמן את כל השריר כולו לאורך כל טווח התנועה? איך לאמן את כל החלקים של השריר עצמו? מהי זווית ישום ועקומת הכוח של השריר? היכן הכי קשה לשריר, בתוך טווח התנועה שלו? ומה המשמעות של זה? איך לגוון את האימון? [זווית ישום / עקומת הכוח של השריר / strength curve]
... לאמן את כל השריר כולו לאורך כל טווח התנועה? איך לאמן את כל החלקים של השריר עצמו? מהי זווית ישום ועקומת הכוח של השריר? היכן הכי קשה לשריר, בתוך טווח התנועה שלו? ומה המשמעות של זה? איך לגוון את האימון? [זווית ישום / עקומת הכוח של השריר / strength curve] ... לדעת לרמות את עצמו ואת החברים שלו, בכמה משקל הוא מרים? והן עבור מי שרוצה להבין איך זה באמת עובד. אז בעיקרון, לשריר יש טווח תנועה מסוים. אז נניח שנזיז משקל, בטווח תנועה מלא של השריר. אז לכאורה אימנו, את כל השריר. אבל השאלה היא, היכן באמת היה לשריר הכי קשה? בהתחלת / באמצע / בסוף - טווח התנועה? אז ראשית כל, נסה לבצע תרגיל התנגדות כלשהו עם משקל כלשהו, בטווח תנועה מלא. אבל נסה לבצע את התנועה יחסית ממש לאט, מספר פעמים. ותבדוק, היכן בדיוק בתנועה החלק שהכי קשה לך? תראה שיש נקודה מסוימת, ששם הכי קשה לשריר שלך. ומי שיחקור את העניין יראה שיש מושג ... שאליו המשקל מושך אותנו, דהיינו, כלפי מטה. ז"א שאם נדמיין שהמשקל שאנחנו מרימים מהרצפה, מחובר בחוט לרצפה. אז בעצם בהתחלת התנועה שלנו, יש קו ישר, של היד שלנו, עם החוט שאליו מחובר המשקל. ויש זווית של 180 מעלות, גם במפרק המרפק ... שלנו, לבין החוט שמושך את כף היד שלנו לרצפה, הזווית שם תקטן מ 90 מעלות. וככה יהיה לנו הרבה יותר קל. עד כדי כך, שבסוף טווח התנועה של שריר היד הקדמית, היכן שהוא הכי קצר? בעצם שוב לא נאמץ את השריר בכלל, במידה והמשקל יהיה בדיוק בקו ... היכן שיש זווית ישום של 90 מעלות, בין המפרק שמתאמץ, לבין הכיוון שאליו המשקל מושך אותנו. וכפי שאמרתי, נסה ותראה. בצע טווח תנועה מלא, כאשר תבצע את הפעולה לאט לאט, גם בכיווץ וגם במתיחה, ותראה שיש חלק שיותר קשה מחלק אחר, בתוך טווח התנועה עצמו. ומה כל זה בעצם אומר לנו? שאם ברצונך לאמץ את כל החלקים של השריר שלך, ולחזק את כל השריר שלך, עליך לשים לב שהשריר שלך מתאמץ ושהכי קשה לך לבצע את הפעולה, בכל אחת מהנקודות שבטווח התנועה של השריר שלך. ואיך לעשות זאת? תשובה: באמצעות מיקום שונה של המשקל, ביחס למפרק שלך (אפשרי על ידי שינוי מיקום המשקל / מיקום הגוף / זווית המפרקים של הגוף). או לפחות, תן על זה את דעתך. ורק שים לב, שבקצוות של טווח התנועה, יהיה לך יותר קשה. וצריך לשים לב שלא להיפצע. כי לחלקים השונים של השריר, יש כוח שונה. וכאשר עיקר המאמץ יהיה בהתחלת / סוף טווח התנועה, יהיה לך כוח אחר (היכן שהשריר הכי מתוח וארוך, הכי מסוכן. כי הכי קרוב לקרוע אותו. אז פעל בזהירות!). בנוסף, לפעמים אתה מבצע תנועה מסוימת, וקשה / קל לך לבצע אותה, במקרה כזה, באפשרותך להתמקם שונה ביחס למשקל או למקם את המשקל במיקום שונה ביחס אליך, ולתת לעומס ליפול באופן יחסי , על מיקום שונה בשריר שלך. כדי להקשות / להקל על התנועה שלך. ולמי שכבר מבין דבר מתוך דבר, לא רק שכדאי ומומלץ לאמץ את כל החלקים שבשריר, אלא שכדאי לוודא שזה ... קצר, כאשר הכתף מכווצת גם היא. והוא יותר ארוך, כאשר שריר החזה מתוח לאחור. ובמיקומים האלו וגם במיקומים שביניהם, גם שם יש טווחי תנועה של השרירים עצמם, שמומלץ לאמן אותם בפני עצמם כנ"ל. כמו כן אוסיף, שדרך האימון הזאת, מאפשרת להוסיף ... שלו, באורכים שונים שלו. וזאת בשונה מאנשים שמבצעים תנועות ספציפיות ושאצלם תמיד קשה לשריר, אבל בדיוק באותה נקודה קבועה בטווח התנועה. או שתמיד אצלם השריר מתאמץ, כשהוא באורך מסוים, ולא במצב של הכי ארוך או הכי קצר. ככה שזה גם מוסיף המון אפשרויות חדשות לתרגילים חדשים ויעילים, באימון. ועוד טיפ באותו הנושא, באפשרותך לשנות את המיקום שהכי קשה לך בתוך טווח התנועה, לא רק על ידי שינוי של המיקום של המשקל ביחס אליך, אלא גם באמצעות שינוי המיקום שלך / תנוחת הגוף שלך / הזווית של המפרקים שלך / ביחס למשקל. לפעמים אם תשנה טיפה את הזווית של המפרק שלך, ישתנה המיקום הקשה ביותר, שבתוך טווח התנועה. לדוגמא, בתרגיל pullover cable, אם תשנה מעט את הזווית במפרק האגן שלך, או את הזווית במפרק המרפק ...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על תנועה
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: תנועה, איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? מועקות נפשיות וייאוש? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? דיכאון? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם אכזבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה ועוד...



הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: תנועה, איך לחנך ילדים? איך למצוא זוגיות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשתול מחשבות? איך לקבל החלטות? איך לפרש חלומות? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בראיון עבודה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשפר את הזיכרון? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשנות תכונות אופי? איך לנהל את הזמן? איך למכור מוצר ללקוחות? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם גירושין? איך להעריך את עצמך? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להיגמל מהימורים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בזוגיות? איך להיות מאושר ושמח ועוד...



להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם באמת הכל לטובה? האם יש בחירה חופשית? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? למה לא להתאבד? למה יש רע בעולם? אולי אנחנו במטריקס? למה העולם קיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מי ברא את אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? האם לדומם יש תודעה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש אמת מוחלטת? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מנטורינג, מאמן אישי בטלפון, מאמן אישי בתל אביב בתחום תנועה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.8906 שניות - עכשיו 28_03_2024 השעה 12:37:45 - wesi4