אלפי פילוסופיות בגרוש אפשר להמציא אבל, יש אנשים שנשארים לבד עם כל השיטות ואף שיטה לא עוזרת להם.
הם כל הזמן חושבים מה יעשו בעתיד, ולמה קרו להם כל מיני דברים בעבר, אבל שוכחים דבר אחד - לחיות את ההווה.
מי שרואה את המשל הבא, ניתן להבחין בבעיה העיקרית שלא מתמקדים בהווה. ראה דוגמת האיש אשר בנה בניינים באוויר בדמיונו את אשר יקרה לו כאשר ימכור את התרנגולות והביצים וגם מה שיש לו לא נשאר.
אדם שמסתכל על העתיד או על העבר של עצמו ועסוק לדוגמא בלתכנן את עתידו ומסתובב סביבו, עלול לאבד גם את מה שיש לו עכשיו.
כי רגע השיא של הההצלחה לא נמצא בעבר, שהרי העבר לא יכול לעזור לו להתקדם, והעתיד עדיין לא קיים.
אפשר לדמות את הדבר לאדם אשר יש לו עציץ והוא חושב איך להשקות אותו הכי טוב ואז הוא כ"כ מתלבט שלוקחים לו ימים ושנים והצמח נבל ומת. האדם נשאר עצוב וצריך שוב לקנות אחד חדש. וכן, הדבר גוזל מהאדם אנרגיות להתחיל מחדש ומקשה עליו להתחיל התחלה חדשה אמיתית.
כאשר האדם לא מסתכל על ההווה הוא למעשה מאבד את מה שיש לו עכשיו ומשקיע את כל השקעותיו בקרן הצבי וכל ההשקעות שלו הולכות לטימיון.
ולעתים האדם מחפש קיצורי דרך לא סבירים והוא מרגיש שמשהו לא מריח טוב אבל ממשיך בטירוף שלו, כלומר, במקום לשנות גישה הוא ממשיך כסוס עיוור וממשיך באותו "טייס אוטומטי" גרוע. ולכן, אין מה לתמוה על כך שכל הזמן המצב הולך ומידרדר אצלו והוא לא מבין איך הוא כ"כ "משקיע" אנרגיה והיא הולכת לטימיון הרי הוא רץ במחשבות, הרי הוא מדמיין את העתיד ואומר לעצמו לעשות דברים לפי העתיד שעוד לא היה ועוד לא נברא, או מלמד את עצמו את עברו כאילו אינו יודע אותו - כגודל הגיחוך כך גודל הצער. והוא מוסיף עוד שטות על כל אלה וחוזר על ה"לימוד" הזה. כמו שנאמר וילכו אחרי ההבל ויהבלו.
ולמעשה מה הרעיון שמסביב לרצון של קיצורי הדרך? מה הרעיון מסביב לכך שהאדם בוחר בחירות גרועות? כי האדם רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
ולמה האדם רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? כי הוא רוצה להינות מעכשיו ורק דוחה את ההנאה למועד מאוחר יותר, אבל, כאשר הוא דוחה את ההנאה למועד מאוחר יותר הוא מאבד בינתיים את מה שיש, וכן, מאבד את ההנאה לרגעים הבאים, לא נהנה בהווה אלא משלה את עצמו שהוא נהנה, ואח"כ צריך לתקן את כל הקילקולים. הדבר מזכיר את הסרט "חגיגה בסנוקר" האדם אומר לעצמו "קח את היומית על הבוקר קח" אבל נותן לעצמו קש במקום CASH. עשה עיסקה גרוע כמו אדם שלקח "דחליל" בתוכנית "עשינו עסק". איזו עסקה גרועה!
ובעצם מה האדם רוצה? הוא רוצה להינות הכי טוב מהחיים. ואיך האדם יכול להינות מהחיים? איך הוא יכול להגשים את הפוטנציאל העצמי שלו?
פשוט חד וחלק להתרכז בהווה כדי לשמור על הקיים. והשאלה של האדם היא, אם שומרים על הקיים, אז נתקעים במקום!
תשובה: לא הבנת נכון, הכוונה הייתה אחרת לגמרי. מי ששומר על הקיים עד הסוף, מגלה אלטרנטיבות חדשות וכל הזמן מוצא דרך חדשה להתקדם בחיים. הוא עושה מהלכים שקולים וכאשר מוצא אופציות טובות יותר הוא מוכן לנסות את האופציות ולעשות הכל כדי להתקדם ולא להישאר במקום. אין הכוונה מתוך פחדנות לזוז מהמקום אלא, הכוונה היא מתוך אומץ לשמור על הקיים.
ואיך לשמור על ההווה בקיים? ע"י הסתכלות על הדברים כפי שהם בהווה כדי לשמור על הקיים, ואז כאדם שבונה בית חזק עם יסודות יציבים הוא בונה את היסודות, ואז מתחיל לבנות קומות, ואז מתחיל בבניינים חדשים וכו' אבל זהירות! לא בונה מהאוויר! מתחיל מהקרקע מההווה.
זוהי נקודת הקיצון המקסימלית של האדם בחיים. לפעמים כאשר האדם מגיע לנקודת השפל שלו, הוא מתעורר ומבין שהגיעו מים עד נפש וצריך לשנות דרך, צריך לשנות כיוון.
והיכן נמצאת נקודת המקסימום של האדם להצלחה? בהווה. כאשר האדם משקיע בהווה שלו הוא חי את החיים הממשיים. הוא לא מדמיין אותם, הוא מנצל אותם בשיא הפוטנציאל. הוא לא חושב אותם, הוא חי אותם. הוא לא מתעצבן מהדברים, הוא חי את הדברים בשמחה.
כאשר האדם שומר על הקיים העבר לא מעניין אותו ורק הניסיון שבו מנצנץ לו אוטומטית בעת הצורך. והעתיד לא מעניין אותו כי הוא יודע שהוא יגיע לעתיד הכי מוכן ובמיטבו.
הוא יודע שכאן נמצא המפתח לקיצור הדרך הטוב ביותר בעולם היחיד שיש, כי זה הכי קל והחיים הכי קלים וקיצור הדרך הכי טוב והעבודה הכי קלה שיש בעולם לשמור על הקיים הכי טוב שיש. וכאן חשוב לא לזגזג - לשמור על הקיים עד הסוף.
ואין כמו לחיות כל רגע בחיים כרגע הכי טוב. אין טוב מזה.
מתי להתחיל? עכשיו, כי עכשיו זה הרגע הכי נכון להתחיל ואין יותר טוב, כמה שיותר מוקדם ככה יותר טוב. בהצלחה!
050-3331-331