* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:
יקומים מקבילים, חלומות, פירוש חלומות, משמעות חלומות, עולמות מרובים, יקום מקביל, המפץ הגדול, מחוייב המציאות, אפשרי המציאות.

שאלה: מאיפה באים חלומות, ומה המשמעות שלהם?

אליעד: אתה קיים, ותמיד התודעה שלך חווה משהו. כרגע אתה חווה משהו מסוים ובשינה אתה חווה משהו אחר. הרעיון הוא, שהחלום לא שונה מהמציאות. למה? כאשר למשל מקללים אותך בחלום, זה מציק לך בדיוק כמו שזה מציק לך כאן. אין הבדל בסופו של דבר בין החלום למציאות.

עכשיו, אתה שואל מאיפה זה בא? כמו שאני מבין, בשורש אין שאלה, כי אין הבדל בין שום דבר לשום דבר, אז אין מה לשאול. אבל למטה יש לנו אין סוף עולמות, שקיימים בו זמנית, יש אין סוף יקומים מקבילים.

שאלה: מה זה יקומים מקבילים?

אליעד: אתה רואה שיש פה מקום, ככה יש מקום כזה משוכפל אין סוף פעמים. על אותו מרחב מקום יש עוד עולמות. זה כמו שאני אגיד לך שיש פה עשרה שולחנות שנמצאים באותו מקום.

בעיקרון יש לנו אין סוף אופציות של המציאות, והתודעה של האדם חווה בכל רגע אופציה אחרת. זה כל הסיפור כולו. ובחלום אתה עובר לאופציות אחרות, אבל זה רק אופציות. זה לא שונה בעיקרון אם אתה נמצא פה, או מדמיין שאתה נמצא במקום אחר.

וכשאתה שואל, מה המשמעות של החלום? התשובה לגבי השאלה הזאת, היא כמו שאתה מתייחס למציאות שלך. החלום בא לך מאותה סיבה שהמציאות באה אליך. מה המשמעות של החלום? בדיוק כמו המשמעות של מה שקורה לך במציאות. אין הבדל בין החלום למציאות.

שאלה: אבל בחלום אני לא דומיננטי.

אליעד: כאשר אתה מתעורר מהחלום, אתה מבין שבחלום לא היית דומיננטי, אבל כאשר אתה חולם, אתה לא יודע שאתה לא דומיננטי, אתה דווקא מאוד דומיננטי בחלום. תוך כדי החלום, אתה עושה הרבה דברים, אתה לא יודע שאתה בחלום.

שאלה: האם החלום עצמו הוא יקום מקביל?

אליעד: נכון, יש אין סוף יקומים מקבילים. למשל אתה רואה סרטים מצוירים, זה יקום מקביל. בעיקרון הכל קיים, כל הזמן, בכל מקום. בשורש אין הבדל. כל מה שיכול להיות קיים, קיים. וכל מה שלא יכול להיות קיים, גם הוא קיים.

שאלה: יש כאלה שחושבים שהחלום הוא תוצאה של מה שקרה לך מקודם.

אליעד: זה נכון מהיבט מסוים. גם בעולם שלנו יש סיבה ותוצאה, וגם בעולם החלום יש סיבה ותוצאה. אבל על פי כן יש אין סוף אפשרויות, שקיימות כל הזמן ובכל מקום, והכל זה אפשרי.

דמיין מציאות שיש בה אין סוף יקומים, ויש אותך כפול אין סוף. לדוגמא, כאשר אתה חושב, אולי אני יעשה תואר ראשון, אתה למעשה חושב על מישהו כמוך ביקום מקביל שעושה עכשיו תואר ראשון.

עכשיו השאלה היא, מה נותנת ההבנה הזאת? שאתה מתייחס אחרת לחיים שלך פה. כי אם אתה בטוח שמה שיש כאן, זה ככה זה וזהו זה, אז אתה נאחז מאוד חזק בצורה. הצורה הזאת חייבת להיות ככה, שהצורה לא תשתנה, אני רוצה לשנות את הצורה וכו'. אבל אם אתה מבין שיש כבר עכשיו את כל האפשרויות, כל מה שאת מפחדת שיקרה, עכשיו קורה לך. וכל מה שאת רוצה שיקרה, גם עכשיו קורה לך.

לדוגמא, אם את רוצה לקנות שולחן, אבל יש לך שולחן, אז לא תקני, כי יש לך כבר שולחן. כך אם האדם היה בטוח שכול מה שהוא רוצה יש לו את זה עכשיו, הוא במו עיניו רואה שיש לו את זה, אז זה משחרר אותך מהרצון.

שאלה: זוהי בטוח אשליה, איך אני יכול להיות בטוח שזה נכון?

אליעד: על ידי זה שלא תשקר ותגיד שזה בטוח אשליה, אולי זה נכון, אתה לא יכול להיות בטוח שזה לא נכון. האם אתה בטוח שאין לך הכל, אולי יש לך ואתה לא יודע?

שאלה: אולי.

אליעד: אם אתה אומר שאין לך, אין אפשרות לעזור לך, וגם זאת לא האמת. תגיד, כרגע אני חווה שאין לי.

יש שני צדדים למטבע, האחד שאתה חווה שכול מה שאתה רוצה, אז יש לך אותו. אבל יש גם את השלילי, שאתה חווה גם את כל מה שאתה לא רוצה שיקרה, וגם אותו יש לך. יש לך את שני הצדדים. כל מה שאי פעם פחדת שיקרה לך, עכשיו קורה לך. בהתחלה אתה מפחד, אבל אחר כך אתה מגיע לאיזון, ואתה לא מפחד שיקרה לך או שלא יקרה לך.

אם אומרים לך שעכשיו קורה משהו מסוים וגם קורה ההפך שלו, אז אתה לא נעול על צורה מסוימת.

אז ההבנה של היקומים המקבילים, משנה לך את החוויה הרגשית שלך. כי האדם נמצא כאן בחוויה של נפרדות, זה יש וזה אין, אבל אם הוא בחוויה שהכל אחד, דהיינו, שהכל קיים בו זמנית, אז האדם לא נאחז בצורה.

וכשהאדם חושב על זה, אז אין לו רצון מוגדר. אבל כאשר את שוכחת את זה, את חווה את העולם הזה עם הנפרדות. יש שני פרספקטיבות, האחת היא הפרספקטיבה של האחדות, שהכל אחד. והפרספקטיבה השנייה שיש לי את זה ואין לי את זה ואני רוצה דבר מסוים.

שאלה: מה זה עוזר לי?

אליעד: יש משהו שאתה רוצה? למשל ווילה בקיסריה. אני נותן לך ווילה בקיסריה, מה אתה עושה בה? חי בה, אוכל וישן בה. תכלס מה הווילה בקיסריה נותנת לך? את רוצה את החוויה שנוצרת אצלך בראש כאשר יש לך ווילה בקיסריה. אתה למעשה רוצה תמונה מסוימת ואת החוויה שתהיה לך כאשר תהיה לך התמונה הזאת.

למה הוא לא חווה את החוויה הזאת? כי הוא לא רואה ווילה בקיסריה. הוא אומר, אם הייתי רואה עכשיו שאני נמצא בווילה בקיסריה עם המפתח בכיס, זוהי חוויה אחרת. ואני עכשיו חווה הומלס.

מה ההבדל בין זה שתהיה בווילה ובין זה שתהיה הומלס? רק בראש, תמונות אחרות. אם עכשיו היית לוקח כדור, והכדור היה מכניס אותך לחוויה שיש לך ווילה בקיסריה? היית מרגיש מעולה, נכון? ואני למעשה מביא לך את המתכון שאיתו אתה עושה מה שאתה רוצה.

אם היית מבין שכרגע אתה נמצא בווילה בקיסריה, דמיין את כל התרחישים שלך, דמיין שיש אין סוף סרטים ואתה נמצא באחד מהם.

שאלה: למה הוא נמצא רק פה?

אליעד: לא, הוא נמצא גם פה, וגם בסרט אחר, יש אותך בכל הסרטים. ואתה רואה גם את הסרטים האחרים. אז אם עכשיו היית יכול לראות את כל הסרטים, והיית יכול להקרין איזה סרט שאתה רוצה, אז לא היה משנה לך באיזה סרט אתה עכשיו, היית חווה שבין כה וכה אתה נמצא בכל הסרטים.

שאלה: האם זה באופן מוחשי?

אליעד: מוחשי כמו פה, אולי גם כאן זה דמיון?

שאלה: איך יודעים זאת?

אליעד: אם האדם יזכך את המוח שלו. אני למעשה טוען שתפיסת המציאות שלך שגויה. אתה כמו עיוור שרואה רק צבע אחד בשעה שיש מאה צבעים.

שאלה: אם זה כך, אז לא יהיו לי שאיפות בכלל.

אליעד: יש שני צדדים למטבע, בצד אחד אתה תמיד תחווה שלמות, כי לא יוכל להיות חסר לך שום דבר, כי יש לך את כל הצורות. ובו זמנית יש עוד פרספקטיבה שבה אתה חווה שאתה פה, ופה אתה יכול לרצות, לשאוף, להתקדם וכו'.

ואתה מחליט האם להיות פה, בהבנה שיש לך את הכל, בהבנה שאתה אלוהים, או להיות בהבנה שאתה אדם. זוהי הבחירה שלך. האם אני רוצה להיות אלוהים לפני הבריאה או שאני רוצה להיות אחרי הבריאה. השאלה היא איך לחוות את זה?

זה לא משהו ששמעתי באיזה שהוא מקום, ואמרתי לעצמי, איזה רעיון נפלא, כדאי למכור אותו. זוהי הבנה שהבנתי בסוף, אתה עובר זיכוך פנימי, אתה אומר תמיד את האמת. כמו למשל, אתה לא אומר זה לא קיים, אלא אתה אומר, שכרגע אתה לא חווה זאת. תגיד אני לא מבין, אל תגיד אי אפשר להבין. הזיכוך הזה יחזיר אותך למצב ההתחלתי שלך, ואז תצא מהקיבעון שאומר, רק זה, ותצא אחורה ותראה את כל האופציות, ואז היכן שתרצה אתה תהיה.

שאלה: לפי מה שאתה אומר, אז מדוע להתאמץ?

אליעד: נכון, גם אני בעד שלא להתאמץ. מי שרוצה להתאמץ שיתאמץ. אתה באת לכאן כי אמרת שאין לך כוח להתאמץ, אז הסברתי לך איך לא להתאמץ.

שאלה: איך לא מתאמצים?

אליעד: על ידי שתבין שיש לך הכל, וגם אם תשיג עדיין לא יהיה לך. מצד אחד יש לך את כל מה שאתה רוצה, ומצד שני לא יהיה לך אף פעם את כל מה שאתה רוצה. למשל אני עכשיו שותה כוס מים, מה השתנה? הגוף היה במצב אחד, עכשיו הוא במצב אחר, אבל אם אתה מבין בוודאות שהמצב הקודם עדיין קיים, שאם אתה שותה עדיין אתה נשאר צמא, ובו זמנית אתה יודע שעכשיו שאתה צמא, אתה גם לא צמא

שאלה: אז למה אתה שותה?

אליעד: אתה שואל למה אני שותה? זה מנקודת המבט שלך, שאתה חווה שקודם לא שתיתי ועכשיו אני שותה. אני טוען שכול הזמן אני אומר את כל מה שאני אומר עכשיו, וכל הזמן אני באמצע לשתות, וכל הזמן אני באמצע של לפני לשתות. אבל אתה לא רואה את זה.

כמו שאמרתי לך פעם, אם אתה מבין שאתה גם יושב, גם עומד, גם שוכב, אז אתה לא שואל למה אני עושה, כי למעשה אני עושה הכל.

אתה אומר, אבל ראיתי שמקודם לא שתית ורק אחר כך שתית, נכון כך ראית, אבל אני חווה את כל האופציות שקיימות כל הזמן בו זמנית. ולמעשה אין שינוי כלל.

שאלה: אתה לא שם לב שאתה שותה?

אליעד: אני שם לב שאני שותה, אבל אני יודע שבאותו זמן אני גם רוקד ואוכל וכו'.

שאלה: אז למה בכל זאת אתה שותה?

אליעד: אני לא מנסה לשתות, אני כל הזמן שותה וגם כל הזמן לא שותה, בו זמנית.

שאלה: למה אני רואה אותך עושה רק פעולה אחת?

אליעד: מבחינתי אין את השאלה הזאת, כי אני חווה שאתה כרגע רואה שאני עושה גם אין סוף פעולות אחרות.

אם האדם חושב שהוא משהו ממשי, אז קשה לו להבין, האם הוא עוד משהו? אבל אם אתה מבין שאתה רק אופציה, אז כאופציה, יש את כל האופציות. תלוי באיזה שלב אתה נמצא בהתפתחות שלך. אם אתה אומר שאתה נמצא אחרי הפעולה, אחרי שהפוטנציאל מומש, אחרי בריאת העולם, אז רק פוטנציאל אחד מומש. אבל אם אתה אומר, אני עוד לפני, אני עדיין בשלב של האופציה, אז במצב הזה הכל קיים, כל האופציות נמצאות במקביל אליך. ואם אתה הולך עוד לפני הפוטנציאל, ששם הכל אחד, אז שם בכלל אין לך מה לשאול.

מה המהות של מה שאני אמרתי עכשיו, שאפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות,. מה זה אומר? לשבת זה אפשרי, לעמוד זה אפשרי, למה? כי אפשר לשבת או לעמוד. מה מחויב המציאות? שתהיה מציאות. גם אם אני יעמוד או ישב תהיה מציאות. יש מציאות שהיא מחויבת ויש מציאות אפשרית. יש אחדות שהיא מחויבת ויש נפרדות שהיא משתנה. אבל אם אתה מבין שאין הבדל בין אפשרי למחויב, זה אומר שהאפשרות לעמוד היא מחויבת, דהיינו, שאתה תמיד עומד ללא שינוי. אבל גם לשבת זה מחויב, ואתה תמיד יושב ללא שינוי.

ואז תשאל, איך זה יכול להיות שאני תמיד יושב וגם תמיד עומד, הרי כל המהות של עומד זה לא יושב, ושל יושב זה לא עומד. וגם אם תגיד שאני כל הזמן עומד, אז אין משמעות לעומד. כי אם אני כל הזמן עומד אז אין דבר כזה עומד. אתה אומר, לא יכול להיות שהצורה היא כמו המהות שלה, ואף על פי כן.

ההבנה הזאת עלתה לי, רק אחרי שהבנתי שאין הבדל בין אפשרי למחויב. קח את כל מה שקרה בשעה האחרונה, וחלק אותו לפריימים, כל אחד מהפריימים האלו קיים לנצח. וכל האפשרויות קיימות תמיד, והם לא שונות מהמחויב.

שאלה: מדוע אנחנו רואים נפרדות?

אליעד: בקיצור אתה רואה את זה, וגם רואה משהו אחר, ויש יקום שאתה מבין אותי ויש יקום שאתה לא מבין אותי. ביקום אחד כולם רואים משהו אחד, ויש יקום אחר שבו רואים הרבה דברים. אין כאן עניין של מפותחים יותר או פחות, זה הכל עניין של צורה שונה.

בהנחה של מה שאני אומר זה נכון, זה משנה את המשמעות של סיבתיות ואקראיות. למשל מישהו אומר, אם אני אשפוך דיו, איך יצא ספר? הרי זה לא יכול להיות. בעולם שלנו שהוא סיבה ותוצאה, כששופכים דיו לא יוצא ספר. אבל אם אתה מבין שכול הצורות קיימות כל הזמן, ומה שאתה רואה זה רק רצף אקראי מתוך אין סוף אופציות.

קיימות אין סוף אופציות ואתה רואה רק רצף מסוים ולכן אתה חושב שרק זה הגיוני, למשל לך נראה שכאשר מקלידים יוצא ספר, אבל יש עולם שכאשר שופכים דיו יוצא ספר. כל מה שאני בא להגיד הוא, שכול החוקיות של הטבע, אין לה משמעות אחרי שאתה מבין את זה. ובמקרה מי שקצת יקרא ספרי פיזיקה למתקדמים, יראה שיש דברים שמתקרבים לקו החשיבה שהסברתי.

לדוגמא, אם המדע אומר שחוקי הפיסיקה נוצרו בשלב כל שהוא, והמדע אומר שלפני המפץ הגדול היו אין סוף יקומים מקבילים, שהם טועים, אבל נניח שזה נכון, הקונספט של כל הרעיונות האלו אומר, שכול חוקי הפיסיקה אפשריים וקיימים כל הזמן, אז ממילא אין משמעות לחוקי הפיסיקה, ולכן אין משמעות לשאול מדוע חוקי הפיסיקה הם כך ולא אחרת.

מה ההבדל ביניכם לביני, שכשקראנו על כך בספר, אתם רק קראתם, אבל אני יודע שזה באמת ככה. זה ההבדל בין אם אתה קורא או מתבונן האם זה באמת ככה. מה שאני בא לומר, שצריך להתבונן בזה, ככול שההתבוננות יותר חזקה, אתה לא צריך לקחת סמים. מה שאני נותן לך זה דברים שהמוח שלך לא יכול לדמיין אפילו לא תחת השפעת סמים.

המוח שלך מוגבל עד גבול מסוים, ואם תיתן לו סמים הוא יגיע לגבול מסוים, מה שאני נותן לך, זה מעבר לגבול של המוח.

שאלה: אז אתה אומר שהכל קורה מאליו?

אליעד: לא, הכל כבר קיים. אתה צריך להבין שהכל כבר קיים, ושבו זמנית גם הכל לא קיים. כרגע אתה חווה את העולם הזה, שבו יש דברים ואין דברים. אבל אתה צריך להבין שיש גם את האופציה שהיא לפני בריאת העולם. לפני המפץ הגדול, האם היה אפשר לשאול האם יש פה שמש ושם אין שמש? לא. אבל הדבר שהיה קיים לפני המפץ הגדול, קיים גם עכשיו, כי המהות שלפני המפץ הגדול היא זאת שמהווה את המקום והזמן. זאת אומרת שבמהות של העולם שלנו יש את מה שהיה קיים לפני המפץ הגדול.

ואם תבין זאת, תוכל לבחור היכן להיות. אם תתבונן בזה, תשאל, איך היה לפני? איך נוצר השינוי? המחשבה שאומרת לך שקודם היה מפץ ועכשיו יש עולם, מחשבה זו לא נותנת לך לחזור אחורה, בחוויה אתה לא יכול לחזור לאחד. זאת מחשבה של מקודם ואחר כך. אבל יש הבנה שעכשיו זה ככה - מאוחד, יש רובד אחד של מציאות, אבל בו זמנית זה אחד.

לדוגמא, קחו את מה שהיה לפני המפץ הגדול, אנשים יגידו, נכון שפעם לא היו חוקי פיסיקה, אבל זה היה לפני מיליארד שנה, אנחנו עכשיו בעולם חדש. אלו אנשים זקנים. אבל יש אדם יותר צעיר שאומר, לא, כרגע מתוך הכלום נוצר העולם, זה לא סיבה תוצאה, הכל נוצר עכשיו. ויש הבנה נוספת שאומרת, שאין הבדל ביניהם.