הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=475666
בודהיזם - השושלת - 1

השיחה הארוכה על השושלת

Mahpadna Sutta

מַהָאפַּדָאנַה סוּטַּההחלק על סיפורי חיים קודמים (pubbenivsapaisayuttakath)

1.1 כך שמעתי. [1] פעם אחת הבודהה התגורר בסָאבַטְּהִי בחורשת גֶ'טַה, בפארק של אַנָאטְהַפִּינְדִיקַה, במחנה הבקתות של בני הקַרֵרִי. מספר נזירים נאספו יחד בתום הארוחה, לאחר סבב נדבות המזון, וביושבם בביתן שבין בקתות הקַרֵרִי ניהלו ביניהם דיון רציני על חיים קודמים באומרם: 'כך היה בחיים קודמים', או 'כך זה היה'.

1.2 והבודהה, באמצעות האוזן - השמיימית הטהורה שלו, העולה ביכולתה על זו האנושית, שמע את שיחתם. לאחר שקם ממקום מושבו, הלך אל ביתן הקַרֵרִי, התיישב על המושב המוכן ואמר: "נזירים, על מה שוחחתם כשישבתם יחד? לאיזה דיון הפרעתי?" והם סיפרו לו.

1.3 "ובכן נזירים, האם תרצו לשמוע דרשה נאותה על חיים קודמים?"

"אדוני, זה הזמן הנכון! הוא - אשר - הלך, זה הזמן המתאים! אם המכובד ישא דרשה נאותה על חיים קודמים, הנזירים יאזינו לה ויזכרו אותה!"

"אם כן, נזירים, האזינו, שימו לב היטב ואני אדבר."

"כן אדוני", השיבו הנזירים, והבודהה אמר:

1.4 "נזירים, לפני תשעים ואחד עידנים המכובד, האַרַהַנְט, הבודהה הער בשלמות וִיפַּסִּי הופיע בעולם. לפני שלושים ואחד עידנים הופיע הבודהה סִיקְהִי. באותו עידן, לפני שלושים ואחד עידנים, הופיע הבודהה וֵסַּבְּהוּ ובעידן בר - המזל [2] הנוכחי הופיעו בעולם הבודהות קַקוּסַנְדְהַה, קוֹנָאגַמַנַה וקַסַּפַּה. ונזירים, בעידן המבורך הנוכחי הופעתי גם אני בעולם כבודהה ער בשלמות.

1.5 הבודהה וִיפַּסִּי נולד למעמד בני - לוחמים [3] והופיע במשפחת בני - לוחמים, כך גם הבודהה סִיקְהִי, וכך גם הבודהה וֵסַּבְּהוּ. הבודהה קַקוּסַנְדְהַה נולד למעמד הברהמינים והופיע במשפחה מבני הברהמינים, כך גם הבודהה קוֹנָאגַמַנַה, וכך גם הבודהה קַסַּפַּה. ואני, נזירים, אשר כעת האַרַהַנְט, הבודהה הער בשלמות, נולדתי למעמד בני - לוחמים והופעתי במשפחת בני - לוחמים.

1.6 הבודהה וִיפַּסִּי היה משבט הקוֹנְדַנְיַיה, כך גם הבודהה סִיקְהִי, וכך גם הבודהה וֵסַּבְּהוּ. הבודהה קַקוּסַנְדְהַה היה משבט הקַסַּפַּה, כך גם הבודהה קוֹנָאגַמַנַה, וכך גם הבודהה קַסַּפַּה. ואני, האַרַהַנְט הבודהה הער בשלמות, שייך לשבט הגוֹטַמַה.

1.7 בתקופת הבודהה וִיפַּסִּי תוחלת החיים היתה שמונים אלף שנה, בתקופת הבודהה סִיקְהִי שיבעים אלף, בתקופת הבודהה וֵסַּבְּהוּ שישים אלף, בתקופת הבודהה קַקוּסַנְדְהַה ארבעים אלף, בתקופת הבודהה קוֹנָאגַמַנַה שלושים אלף, ובתקופת הבודהה קַסַּפַּה היא היתה עשרים אלף שנה. בתקופתי תוחלת החיים היא קצרה, מוגבלת וחולפת במהירות: נדיר שמישהו יגיע לגיל מאה.

1.8 הבודהה וִיפַּסִּי הגשים התעוררות שלמה למרגלות עץ פרחי הביגוניה, הבודהה סִיקְהִי תחת עץ מנגו לבן, הבודהה וֵסַּבְּהוּ תחת עץ סאל, הבודהה קַקוּסַנְדְהַה תחת עץ הקאיר, הבודהה קוֹנָאגַמַנַה תחת עץ תאנה, הבודהה קַסַּפַּה תחת עץ פיקוס הודי, ואני הגשמתי התעוררות שלמה למרגלות עץ פיקוס הודי. [4]

1.9 לבודהה המכובד וִיפַּסִּי היו שני התלמידים האציליים קְהַנְדַה וטִיסַּה, לבודהה המכובד סִיקְהִי היו אַבְּהִיבְּהוּ וסַמְבְּהַבַה, לבודהה המכובד וֵסַּבְּהוּ היו סוֹנַה ואוּטַּרַה, לבודהה המכובד קַקוּסַנְדְהַה היו וִידְהוּרַה וסַנְגִ'יבַה, לבודהה המכובד קוֹנָאגַמַנַה היו בְּהִיּוֹסַה ואוּטַּרַה, לבודהה המכובד קַסַּפַּה היו טִיסַּה ובְּהָארַדְבָאגַ'ה, לי יש כעת את צמד התלמידים האציליים סָארִיפּוּטַּה ומוֹגַּלָּאנַה.

1.10 הבודהה וִיפַּסִּי קיים שלוש אסיפות של תלמידים: אחת של שישה מיליון שמונה מאות אלף, אחת של מאה אלף ואחת של שמונים אלף נזירים, ובכל האסיפות הללו כולם היו אַרַהַנְטִים. הבודהה סִיקְהִי קיים שלוש אסיפות של תלמידים: אחת של מאה אלף, אחת של שמונים אלף ואחת של שיבעים אלף נזירים - כולם אַרַהַנְטִים. הבודהה וֵסַּבְּהוּ קיים שלוש אסיפות: אחת של שמונים אלף, אחת של שיבעים אלף ואחת של שישים אלף נזירים - כולם אַרַהַנְטִים. הבודהה קַקוּסַנְדְהַה קיים אסיפה אחת: ארבעים אלף נזירים - כולם אַרַהַנְטִים. הבודהה קוֹנָאגַמַנַה קיים אסיפה אחת: שלושים אלף נזירים - כולם אַרַהַנְטִים. הבודהה קַסַּפַּה קיים אסיפה אחת: עשרים אלף נזירים - כולם אַרַהַנְטִים. ואני, נזירים, קיימתי אסיפה אחת של תלמידים, אלף מאתיים וחמישים נזירים, ובאסיפה יחידה זו כולם היו אַרַהַנְטִים.

1.11 המלווה האישי של הבודהה וִיפַּסִּי היה הנזיר אַסוֹקַה, של הבודהה סִיקְהִי היה קְהֶמַנְקַרַה, של הבודהה וֵסַּבְּהוּ היה אוּפַּסַנַּקַה, של הבודהה קַקוּסַנְדְהַה היה ווּדְּהִיגַ'ה, של הבודהה קוֹנָאגַמַנַה היה סוֹטְּהִיגַ'ה, של הבודהה קַסַּפַּה היה סַבַּמִיטַּה, והמלווה האישי שלי כעת הוא אָנַנְדַה.

1.12 אביו של הבודהה וִיפַּסִּי היה המלך בַּנְדְהוּמָא, אמו היתה המלכה בַּנְדְהוּמַטִי, ובירת ממלכתו של המלך בַּנְדְהוּמָא היתה בַּנְדְהוּמַטִי. אביו של הבודהה סִיקְהִי היה המלך אַרוּנַה, אמו היתה המלכה פַּבְּהָאבַטִי, בירתו של המלך אַרוּנַה היתה אַרוּנַבַטִי. אביו של הבודהה וֵסַּבְּהוּ היה המלך סוּפַּטִיטַה, אמו היתה המלכה יַסַבַטִי, בירתו של המלך סוּפַּטִיטַה היתה אַנוֹפַּמַה. אביו של הבודהה קַקוּסַנְדְהַה היה הברהמין אַגִּידַטַּה, אמו היתה אשת הברהמין וִיסָאקְהָא. שמו של המלך באותם זמנים היה קְהֵמַה, בירתו היתה קְהֵמַבַטִי. אביו של הבודהה קוֹנָאגַמַנַה היה הברהמין יַנְּיַדַטַּה, אמו היתה אשת הברהמין אוּטַּרָא. המלך באותם זמנים היה סוֹבְּהַה, בירתו היתה סוֹבְּהַבַטִי. אביו של הבודהה קַסַּפַּה היה הברהמין בְּרַהְמַדַטַּה, אמו היתה אשת הברהמין דְהַנַבַטִי. המלך באותם זמנים היה קִיקִי, בירתו היתה וָארָאנַסִי.

וכעת, נזירים, אבי היה המלך סוּדְּהוֹדַנַה, אמי היתה המלכה מָאיָא, ובירת הממלכה היא קַפִּילַבַטְּהוּ."

כך אמר הבודהה, ואז הוא - אשר - הלך קם ממושבו והלך אל מגוריו.

1.13 זמן קצר לאחר שהבודהה הלך, התעורר דיון חדש בין הנזירים: 'זה נפלא, חברים, זה מדהים, כוחו ויכולתו האדירים של הטַטְהָאגַטַה - הדרך בה הוא נזכר בבודהות הקודמים שהגשימו פַּרִינִיבָּאנַה, [5] הסירו את כל המכשולים, קטעו את נתיב ההשתוקקות, שמו קץ למחזור ההתהוות, והתגברו על כל הסבל. הוא זוכר את לידתם, את שמם, את שבטם, את אורך חייהם, ואת התלמידים והאסיפות הקשורים אליהם: 'בהוולדם כך, בודהות מכובדים אלה היו כך - וכך, כך היו שמותיהם, שבטיהם, תלמידיהם, לימוד הדְהַמַּה שלהם, חוכמתם, שיחרורם. ' ובכן, חברים, כיצד השיג הטַטְהָאגַטַה את הידע החודר בעזרתו הוא זוכר כל זאת...? האם יישות שמיימית כלשהי גילתה לו את הידע הזה? '

זו היתה השיחה של אותם נזירים אשר לאחר מכן הופרעה.

1.14 אז הבודהה, בצאתו מן ההתבודדות של זמן המנוחה, הלך אל ביתן הקַרֵרִי והתיישב על המושב המוכן. ואז אמר: "נזירים, על מה שוחחתם כשישבתם יחד? לאיזה דיון הפרעתי?" והנזירים סיפרו לו.

1.15 "הטַטְהָאגַטַה מבין את הדברים האלה... באמצעות הבנתו החודרת של עקרונות הדְהַמַּה, ובנוסף גם ישויות שמיימיות סיפרו לו. ובכן, נזירים, האם אתם מעוניינים לשמוע עוד על חיים קודמים?"

"אדוני, זה הזמן הנכון! הוא - אשר - הלך, זה הזמן המתאים לכך! אם המכובד ישא דרשה נאותה על חיים קודמים, הנזירים יאזינו לה ויזכרו אותה!"

"אם כן, נזירים, האזינו, שימו לב היטב ואני אדבר."

"כן אדוני", השיבו הנזירים, והבודהה אמר:

1.16 "נזירים, לפני תשעים ואחד עידנים המכובד, האַרַהַנְט, הבודהה הער בשלמות וִיפַּסִּי הופיע בעולם. הוא נולד למעמד בני - לוחמים והופיע במשפחה מבני - לוחמים. הוא היה משבט הקוֹנְדַנְיַיה. משך חייו היה שמונים אלף שנה. הוא הגשים את התעוררותו השלמה למרגלות עץ פרחי הביגוניה. היו לו זוג תלמידים אציליים קְהַנְדַה וטִיסַּה שהיו חסידיו העיקריים. הוא קיים שלוש אסיפות של תלמידים: אחת של ששה מיליון שמונה מאות אלף, אחת של מאה אלף ואחת של שמונים אלף נזירים - כולם אַרַהַנְטִים. עוזרו האישי הראשי היה הנזיר אַסוֹקַה. אביו היה המלך בַּנְדְהוּמָא, אמו היתה המלכה בַּנְדְהוּמַטִי. בירתו של המלך היתה בַּנְדְהוּמַטִי.

כללי הבודהיסטה

(bodhisattadhammat)

1.17 וכך, נזירים, הבּוֹדְהִיסַטַּה [6] וִיפַּסִּי ירד מגן העדן טוּסִיטַה, בקשב והבנה מלאה, אל תוך רחם אמו. זהו הכלל, נזירים. [7]

זהו כלל, נזירים, שכאשר בודהיסטה יורד מגן העדן טוּסִיטַה אל תוך רחם אמו, ומופיע בעולם הזה - על כל הישויות השמיימיות שבו, השדים, הישויות הגבוהות, הפרושים שבו, הברהמינים, הנסיכים והאנשים - אור עצום ונפלא העולה בתהילתו על זה של הישויות השמיימיות החזקות ביותר וכל החללים האפלים השוכנים מעבר לקצה העולם, כאוטיים, חשוכים ושחורים, כאלה שלא מגיעים אליהם אפילו קרני שמש וירח החזקות ביותר, מוארים באותה עת על ידי האור העצום והנפלא הזה העולה בתהילתו אפילו על זה של הישויות השמיימיות החזקות ביותר. והיצורים האלו שנולדו מחדש שם [8] מזהים זה את זה באמצעות האור הזה והם יודעים: 'גם יצורים אחרים נולדו כאן! ' ומערכת עולמות זו בעלת עשרת אלפי הממדים רוטטת, רועדת ומזדעזעת. והאור הבלתי ניתן לשיעור הזה זוהר. זהו הכלל.

זהו כלל שכאשר בודהיסטה נכנס אל תוך רחם אמו, ארבע ישויות [9] באות להגן עליו מארבעת הכיוונים, באומרן: 'שאף אדם ואף יצור שאינו אדם, ושום דבר אחר לא יפגע בבודהיסטה זה או באמו של הבודהיסטה! ' זהו הכלל.

1.18 זהו כלל שכאשר בודהיסטה נכנס אל תוך רחם אמו, היא הופכת באופן טבעי למוסרית, נמנעת מלקיחת חיים, מלקיחת מה שלא ניתן, מהתנהגות מינית בלתי הולמת, מאמירת שקר, או ממשקאות משכרים וסמים הגורמים לטשטוש הדעת. זהו הכלל.

1.19 זהו כלל שכאשר בודהיסטה נכנס אל תוך רחם אמו, אין לה מחשבות חושניות בנוגע לגבר, ואף גבר לא יוכל לגבור עליה בעזרת כוונות תאווה. זהו הכלל.

1.20 זהו כלל שכאשר בודהיסטה נכנס אל תוך רחם אמו, היא נהנית מתענוגות חמשת החושים ומתענגת בהן, בהיותה אחוזה על ידם. זהו הכלל.

1.21 זהו כלל שכאשר בודהיסטה נכנס אל תוך רחם אמו, אין בה חולי מכל סוג שהוא, היא נינוחה ואין עייפות בגופה, והיא יכולה לראות את הבודהיסטה בתוך רחמה, שלם על כל אבריו וחלקיו. נזירים, כפי שאבן יקרה, אבן חן, טהורה, מעולה, חתוכה היטב בשמונה פאות, בהירה, צלולה, נטולת פגמים, ומושלמת בכל מובן, היתה תלויה על מיתר כחול, צהוב, אדום, לבן או כתום. ואדם בעל ראיה טובה, היה נוטל אותה בידו והיה מתאר אותה ככזו. כך אמו של הבודהיסטה, ללא חולי, רואה אותו, שלם על כל אבריו וחלקיו. זהו הכלל.

1.22 זהו כלל שאמו של הבודהיסטה מתה שבעה ימים לאחר לידתו ונולדת מחדש בגן העדן טוּסִיטַה. זהו הכלל.

1.23 זהו כלל שבעוד שנשים אחרות נושאות את הילד ברחמן למשך תשעה או עשרה חודשים עד ללידה, לא כך הוא הדבר אצל אמו של הבודהיסטה, אשר נושאת אותו למשך עשרה חודשים בדיוק עד ללידה. זהו הכלל.

1.24 זהו כלל שבעוד שנשים אחרות יולדות בכריעה או בשכיבה, לא כך הוא הדבר אצל אמו של הבודהיסטה, אשר יולדת בעמידה. זהו הכלל.

1.25 זהו כלל שכאשר בודהיסטה יוצא מרחם אמו, ישויות מקדמות את פניו קודם, ואחר כך בני אדם. זהו הכלל.

1.26 זהו כלל שכאשר בודהיסטה יוצא מרחם אמו, הוא אינו נוגע באדמה. ארבע ישויות [10] מקבלות אותו ומניחות אותו לפני אמו, באומרן: 'שימחי, הוד מעלתך, בן דגול נולד לך! ' זהו הכלל.

1.27 זהו כלל שכאשר בודהיסטה יוצא מרחם אמו, הוא יוצא החוצה ללא רבב, לא מוכתם במים, ריר או כל טומאה, טהור ונקי. בדיוק כמו שאבן חן המונחת על מלמלה מהעיר קָאסִי, [11] אבן החן לא מכתימה את המלמלה, או המלמלה את אבן החן. מדוע לא? בגלל הטוהר של שניהם. באותו אופן הבודהיסטה יוצא נקי... זהו הכלל.

1.28 זהו כלל שכאשר בודהיסטה יוצא מרחם אימו, שני זרמי מים מופיעים מהשמים, אחד קר והשני חם, הרוחצים בטקסיות את הבודהיסטה ואימו. זהו הכלל.

1.29 זהו כלל שברגע שהבודהיסטה נולד הוא נעמד ביציבות על שתי רגליו כשפניו צפונה, ואז פוסע שבע פסיעות, ובעודו תחת סככת צל לבנה [12] הוא סורק את ארבעת הכיוונים ומכריז בקול כשל שור: 'אני מנהיג בעולם, עילאי בעולם, הבכור בעולם. זוהי לידתי האחרונה, לא תהיה יותר התהוות מחדש' [13]. זהו הכלל.

1.30 זהו כלל שכאשר בודהיסטה יוצא מרחם אמו, מופיע בעולם הזה... אור עצום ונפלא... (כמו ב - 17). זהו הכלל. [14]

בחינת הסימנים של אדם דגול (dvattisamahpurisalakkha)

1.31 נזירים, כאשר נולד הנסיך וִיפַּסִּי, הראו אותו למלך בַּנְדְהוּמָא ואמרו: "הוד מעלתך, בן נולד לך. הואל נא, הוד מלכותו, להביט בו." המלך הביט בנסיך ואז אמר לברהמינים הבקיאים בסימנים: "אתם רבותי, בקיאים בסימנים, בחנו את הנסיך." הברהמינים בחנו את הנסיך ואמרו למלך בַּנְדְהוּמָא: "שמח, הוד מלכותו, כי בן אדיר נולד לך. זהו רווח עבורך, הוד מלכותו, זהו רווח גדול עבורך, הוד מלכותו, שבן כזה נולד למשפחתך. הוד מלכותו, נסיך זה ניחן בשלושים ושניים הסימנים של אדם דגול. בפני אדם כזה פתוחות רק שתי אפשרויות. אם הוא יחיה חיי בעל - בית, הוא יהפוך לשליט, מלך מניע - גלגל צדיק והוגן בחוקיו, אדון ארבעת קצוות עולם, אשר מייסד את שלום ממלכתו, והוא בעל שבעת האוצרות. אלו הם: גלגל - האוצר, פיל - האוצר, סוס - האוצר, אבן - חן - האוצר, אשת - האוצר, בעל - בית - האוצר, והשביעי, יועץ - האוצר. יש לו למעלה מאלף בנים שכולם גיבורים, בעלי שיעור קומה של גיבורים, כובשי צבא האוייב. הוא חי על פי החוק, לאחר שכבש ללא מקל או חרב את האדמה הזו מוקפת הים. אך אם יבחר לעזוב את חיי - הבית אל חיי חסר - בית, אז יהפוך לאַרַהַנְט, בודהה ער בשלמות, זה אשר מסיר את המעטה מעל העולם.

1.32 ומהם, הוד מלכותו, שלושים ושניים הסימנים הללו...? [15]

(1) יש לו טביעת רגל שטוחה. (2) על סוליות כפות רגליו יש גלגלים בעלי אלף חישורים. (3) יש לו עקבים בולטים החוצה. (4) יש לו אצבעות ארוכות ברגליו ובידיו. (5) יש לו ידיים ורגליים רכות ועדינות. (6) ידיו ורגליו דמויות מקלעת. (7) יש לו קרסוליים מוגבהים. (8) רגליו הן כשל צבי. (9) בעומדו, ומבלי להתכופף, ביכולתו לגעת ולשפשף את ברכיו עם כל אחת מידיו. (10) אברי המין הגבריים שלו מכוסים במעטה. (11) צבע עורו בהיר, בגוון הזהב. (12) עורו עדין וכה חלק עד ששום גרגיר אבק אינו נצמד אליו. (13) שערות גופו מופרדות, אחת לכל נקבובית. (14) הן גדלות כלפי מעלה, כחולות - שחורות כמו אנטימון, גדלות בצורה טבעתית ימינה. (15) גופו ישר באופן שמימי. (16) הוא בעל שבעת המשטחים הקמורים. (17) חזית גופו היא כשל אריה. (18) בין כתפיו אין שקע. (19) יחסי המידות של גופו הם כשל עץ פיקוס הודי: גובהו שווה למוטת זרועותיו. (20) חזהו מעוגל בצורה שווה. (21) הוא בעל חוש טעם מושלם. (22) הוא בעל לסתות כשל אריה. (23) יש לו ארבעים שיניים. (24) שיניו ישרות ושוות בגודלן. (25) אין רווחים בין שיניו. (26) ניביו בהירים מאוד. (27) לשונו ארוכה מאוד. (28) קולו הוא כקולו של בְּרַהְמָא, כמו ציפור הקַרַבִיקַה. [16] (29) צבע עיניו כחול עמוק. (30) ריסיו הם כשל פרה. (31) השיער שבין גבותיו הוא לבן ורך כמו פלומת כותנה. (32) ראשו הוא כמו טורבן מלכותי.

1.33 הוד מלכותו, נסיך זה ניחן בשלושים ושניים הסימנים של אדם דגול. בפני אדם כזה פתוחות רק שתי אפשרויות: אם הוא יחיה חיי בעל - בית, הוא יהפוך לשליט, מלך מניע גלגל צדיק והוגן בחוקיו... אך אם יבחר לעזוב את חיי - הבית אל חיי חוסר - בית, אז הוא יהפוך לאַרַהַנְט, בודהה ער בשלמות, זה אשר מסיר את המעטה מעל העולם."

מקור הכינוי וִיפַּסִּי

(vipasssama)

1.34 אז מינה המלך בַּנְדְהוּמָא אוֹמְנוֹת לנסיך וִיפַּסִּי. חלקן הניקו אותו, חלקן רחצו אותו, חלקן נשאו אותו, חלקן ערסלו אותו. שמשיה לבנה הוחזקה מעל ראשו ביום ובלילה, כדי שלא יפגע מקור או מחום או מעשב או מאבק. והנסיך וִיפַּסִּי היה אהוב על האנשים. בדיוק כמו שכולם אוהבים לוטוס כחול, צהוב או לבן, כך הם אהבו את הנסיך וִיפַּסִּי. כך הוא עבר מחיק אל חיק.

1.35 ולנסיך וִיפַּסִּי היה קול מתוק, קול יפה, מקסים ומענג. בדיוק כמו שבהרי ההימלאיה לציפור הקַרַבִיקַה יש קול מתוק יותר, יפה יותר, מקסים ומענג יותר מכל הציפורים האחרות, כך גם קולו של הנסיך וִיפַּסִּי היה המשובח מכולם.

1.36 וכתוצאה מפעולות העבר שלו, היתה לוִיפַּסִּי את יכולת העין השמיימית, בעזרתה היה מסוגל לראות למרחק לִיגָה [17] ביום ובלילה כאחד.

1.37 והנסיך וִיפַּסִּי היה ערני מבלי למצמץ, כמו ישויות השלושים - ושלוש. [18] וכיוון שנאמר שהיה ערני מבלי למצמץ, הוא קיבל את הכינוי 'וִיפַּסִּי'. כאשר המלך בַּנְדְהוּמָא היה דן בסוגיה כלשהי, הוא היה מניח את הנסיך וִיפַּסִּי על ברכו, ומלמד אותו את הסוגיה. לאחר מכן, אביו היה מוריד אותו מברכו, ומסביר לו את הנושא לעומק. ומסיבה זו התחזקה אף יותר משמעות הכינוי שניתן לוִיפַּסִּי.

המפגש עם אדם זקן

(jiapuriso)

1.38 אז בנה המלך בַּנְדְהוּמָא שלושה ארמונות עבור הנסיך וִיפַּסִּי, אחד לעונת הגשמים, אחד לעונה הקרה ואחד לעונה החמה, לספק את כל תענוגות חמשת החושים. והנסיך וִיפַּסִּי שהה בארמון העונה הגשומה למשך ארבעת חודשי העונה הגשומה, ללא משרתים זכרים, מוקף בנגניות, ומעולם לא יצא מהארמון."

[סוף חלק ראשון]

I.

2.1 "אז, נזירים, לאחר שנים רבות, לאחר שחלפו מאות ואלפי שנים רבות [19], אמר הנסיך וִיפַּסִּי לרכב שלו: 'רכב, רתום כמה כרכרות טובות! ניסע אל פארק השעשועים ונבדוק אותו. ' הרכב עשה כדבריו, ואז אמר לנסיך: 'הוד מעלתו, הכרכרות הטובות רתומות, זהו הזמן לעשות כבקשתך'. והנסיך וִיפַּסִּי עלה על הכרכרה ונסע בשיירה אל פארק השעשועים.

2.2 במהלך הנסיעה אל פארק השעשועים, ראה הנסיך וִיפַּסִּי אדם זקן, כפוף כמו קורה של גג, שבור, נשען על מקל, מתנודד, חולה, שנעוריו חלפו. כאשר ראה את האדם אמר לרכב: "רכב, מה הבעיה של האדם הזה? שערו אינו כמו של האנשים האחרים, גופו אינו כמו של האנשים האחרים."

"הנסיך, זה מה שנקרא אדם זקן."

"אך מדוע הוא נקרא אדם זקן?"

"הוא נקרא זקן, נסיך, מפני שלא נותר לו זמן רב לחיות. '"

"אך האם אני נועדתי להזדקן, ואינני פטור מזקנה?"

"גם אתה וגם אני, נועדנו להזדקן, ואיננו פטורים מזקנה."

"אם כן, רכב, מספיק להיום עם פארק השעשועים. חזור כעת אל הארמון."

"כן, נסיך" אמר הרכב, והביא את הנסיך וִיפַּסִּי בחזרה לארמון. [20]

בהגיעו לארמון היה הנסיך וִיפַּסִּי שקע ביגון ויאוש, וקרא: 'ארורה תהיה הלידה, מפני שזה שנולד, ודאי שתופיע אצלו הזקנה!"

2.3 אז קרא המלך בַּנְדְהוּמָא לרכב ואמר: "ובכן, האם הנסיך וִיפַּסִּי נהנה בפארק השעשועים? האם הוא היה שמח שם?"

"הוד מלכותו, הנסיך לא נהנה, הוא לא היה שמח שם."

"מה הוא ראה בדרך לשם?" ואז הרכב סיפר למלך כל מה שקרה.

המפגש עם אדם חולה

(bydhitapuriso)

2.4 והמלך בַּנְדְהוּמָא חשב: 'אסור שהנסיך וִיפַּסִּי יוותר על הכתר, אסור שיעזוב את חיי - הבית אל חיי חסר - בית - אסור שדברי הברהמינים הבקיאים בסימנים יתגשמו! '

לכן דאג המלך להגדיל את כמות הנאות חמשת החושים עבור הנסיך וִיפַּסִּי, על מנת שהוא ימשול בממלכה ולא יעזוב את חיי - הבית אל חיי חסר - בית... כך המשיך הנסיך לחיות מתענג ומכור לתענוגות חמשת החושים.

2.5 "אז, נזירים, לאחר שנים רבות, לאחר שחלפו מאות ואלפי שנים רבות, אמר הנסיך וִיפַּסִּי לרכב שלו: 'רכב, רתום כמה כרכרות טובות! ניסע אל פארק השעשועים ונבדוק אותו. ' הרכב עשה כדבריו, ואז אמר לנסיך: 'הוד מעלתו, הכרכרות הטובות רתומות, זהו הזמן לעשות כבקשתך'. והנסיך וִיפַּסִּי עלה על הכרכרה ונסע בשיירה אל פארק השעשועים.

2.6 במהלך הנסיעה אל פארק השעשועים, ראה הנסיך וִיפַּסִּי אדם גוסס, סובל, חולה מאוד, שקוע בשתן ובצואה של עצמו, ומספר אנשים מרימים אותו ואילו אחרים מניחים אותו במיטה. למראה הדבר אמר לרכב: "רכב, מה העניין עם האדם הזה? עיניו אינן כמו של האנשים האחרים, ראשו [21] אינו כמו של האנשים האחרים."

"הנסיך, זה מה שנקרא אדם חולה."

"אך מדוע הוא נקרא אדם חולה?"

"הוא נקרא כך, נסיך, מפני שהוא בקושי מסוגל להחלים ממחלתו." [22]

"אבל האם אני נועדתי לחלות, ואיני פטור ממחלה?"

"גם אתה וגם אני, נועדנו לחלות, ואיננו פטורים ממחלה."

"אם כן, רכב, חזור כעת אל הארמון."

בהגיעו לארמון הנסיך וִיפַּסִּי שקע ביגון ויאוש, וקרא: 'ארורה תהיה הלידה, מפני שזה שנולד, צפוי לחוות מחלה! '

2.7 המלך בַּנְדְהוּמָא קרא לרכב אשר סיפר לו את כל מה שקרה.

המפגש עם אדם מת

(bydhitapuriso)

2.8 והמלך בַּנְדְהוּמָא חשב: 'אסור שהנסיך וִיפַּסִּי יוותר על הכתר, אסור שיעזוב את חיי - הבית אל חיי חסר - בית - אסור שדברי הברהמינים הבקיאים בסימנים יתגשמו! '

לכן דאג המלך להגדיל את כמות הנאות חמשת החושים עבור הנסיך וִיפַּסִּי, על מנת שהוא ימשול בממלכה ולא יעזוב את חיי - הבית אל חיי חסר - בית... כך המשיך הנסיך לחיות מתענג ומכור לתענוגות חמשת החושים.

2.9 "אז, נזירים, לאחר שנים רבות, לאחר שחלפו מאות ואלפי שנים רבות, אמר הנסיך וִיפַּסִּי לרכב שלו: 'רכב, רתום כמה כרכרות טובות! ניסע אל פארק השעשועים ונבדוק אותו. ' הרכב עשה כדבריו, ואז אמר לנסיך: 'הוד מעלתו, הכרכרות הטובות רתומות, זהו הזמן לעשות כבקשתך'. והנסיך וִיפַּסִּי עלה על הכרכרה ונסע בשיירה אל פארק השעשועים.

2.10 במהלך הנסיעה אל פארק השעשועים, ראה הנסיך וִיפַּסִּי קהל גדול נאסף, עטוי בצבעים רבים, נושא אלונקה של גוויה. למראה הדבר אמר לרכב: "מדוע אנשים אלה נוהגים כך?"

"הנסיך, זה מה שנקרא אדם מת."

"קח אותי אל המקום בו נמצא האדם המת."

"כן הנסיך" אמר הרכב וכך עשה. הנסיך וִיפַּסִּי התבונן בגופה של האדם המת ואז אמר לרכב:

"מדוע הוא נקרא אדם מת?"

"הוא נקרא כך, נסיך, מפני שכעת הוריו ושאר קרוביו לא יראו אותו שוב, ולא הוא אותם."

"אבל האם אני נועדתי למות, ואיני פטור ממוות? '

"גם אתה וגם אני, נועדנו למות, ואיננו פטורים ממוות."

"אם כן, רכב, מספיק להיום בעניין פארק השעשועים. חזור כעת אל הארמון."...

בהגיעו אל הארמון הנסיך וִיפַּסִּי שקע ביגון ויאוש, וקרא: 'ארורה תהיה הלידה, מפני שזה שנולד, צפוי למות! '

2.11 אז קרא המלך בַּנְדְהוּמָא לרכב אשר סיפר לו את כל מה שקרה.

2.12 והמלך בַּנְדְהוּמָא חשב: 'אסור שהנסיך וִיפַּסִּי יוותר על הכתר, אסור שיעזוב את חיי - הבית אל חיי חסר - בית - אסור שדברי הברהמינים הבקיאים בסימנים יתגשמו! '

לכן דאג המלך להגדיל את כמות הנאות חמשת החושים עבור הנסיך וִיפַּסִּי, על מנת שהוא ימשול בממלכה ולא יעזוב את חיי - הבית אל חיי חסר - בית... כך המשיך הנסיך לחיות מתענג ומכור לתענוגות חמשת החושים.

המפגש עם אדם שיצא לפרישות

(pabbajito)

2.13 לאחר הרבה מאות אלפי שנים הורה הנסיך וִיפַּסִּי לרכב לנסוע אל פארק השעשועים.

2.14 במהלך הנסיעה אל פארק השעשועים, ראה הנסיך וִיפַּסִּי אדם שראשו מגולח, אשר עזב את חיי - הבית ויצא לפרישות, [23] לבוש בגלימה צהובה. ואמר לרכב: "רכב, מה העניין עם האדם הזה? ראשו אינו כמו של אנשים אחרים ובגדיו אינם כמו של אנשים אחרים."

"נסיך, הוא נקרא אדם שיצא לפרישות."

"אבל מדוע הוא נקרא אדם שיצא לפרישות?"

"נסיך, כאשר אומרים אדם שיצא לפרישות מתכוונים לאדם שהולך בדרך הדְהַמַּה [24] בכנות, שחי בשלווה אמיתית, עושה מעשים טובים, מבצע מעשי צדקה, אינו פוגע ויש בו חמלה אמיתית כלפי יצורים חיים."

"רכב, בצדק הוא נקרא אדם שיצא לפרישות... הבא את הכרכרה אל מקום בו הוא נמצא."

"בסדר גמור, נסיך." אמר הרכב וכך עשה. והנסיך וִיפַּסִּי חקר את האדם שעזב.

"נסיך, כמי שבאמת עזב, אני הולך בדרך הדְהַמַּה בכנות, אני חי בשלווה אמיתית, עושה מעשים טובים, מבצע מעשי צדקה, אינני פוגע ויש בי חמלה אמיתית כלפי יצורים חיים."

"בצדק הנך נקרא אדם שיצא לפרישות..."

היציאה לפרישות של הבודהיסטה

(bodhisattapabbajj)

2.15 אז אמר הנסיך וִיפַּסִּי לרכב: "קח את הכרכרה וסע בחזרה אל הארמון. ואילו אני אשאר כאן ואגלח את שער ראשי ואת זקני, אלבש גלימות צהובות, אעזוב את חיי בעל הבית ואצא אל חיי חסר - בית."

"בסדר גמור, נסיך", אמר הרכב וחזר אל הארמון. והנסיך וִיפַּסִּי, לאחר שגילח את שער ראשו וזקנו ולבש גלימות צהובות, יצא לפרישות מחיי בעל בית אל חיי חסר - בית.

היציאה לפרישות של ההמונים בעקבות הבודהיסטה

(mahjanakynupabbajj)

2.16 וקהל גדול מעיר הבירה בַּנְדְהוּמַטִי, שמונים וארבעה אלף איש, [25] שמע שהנסיך וִיפַּסִּי פרש אל חיי חסר - בית. והם חשבו: 'אין זה לימוד ומשמעת רגילים, אין זו פרישה רגילה, שעבורה גילח הנסיך וִיפַּסִּי את שער ראשו ואת זקנו, לבש גלימות צהובות ויצא לפרישות אל חיי חסר - בית. אם הנסיך עשה כך, מדוע שלא גם אנחנו? '

וכך, נזירים, קהל גדול של שמונים וארבעה אלף איש, גילחו את שער ראשם ואת זקניהם, לבשו גלימות צהובות, והלכו אחר הבּוֹדְהִיסַטַּה וִיפַּסִּי [26] אל חיי חסר - בית. ועם קהל חסידים זה הלך הבודהיסטה במסעותיו דרך כפרים, ערים וערי בירה.

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן