כיצד ניתן לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות בקלי קלות? האם אתה אוהב את עצמך מספיק?
אחת מהדילמות הניצבות בפני אנשים השוקלים האם כדאי להם לקחת אימון אישי וקאוצ'ינג, היא הסקפטיות שלהם ביכולת של התהליך להצליח. אנשים שקוראים לדוגמא מאמרים באתר מקבלים את התחושה (ובצדק) כאילו שינוי דפוסי התנהגות והרגלי חשיבה זה משהו מאוד פשוט, משהו שמאוד קל לעשות אותו כמו ללכת לשתות כוס מים או כמו לעשות כל פעולה פשוטה אחרת.
חלק מהאנשים האלו הינם אנשים חיוביים שבאמת מאמינים ביכולת של אדם לשנות את עצמו, אנשים שהם בעצמם עברו ועשו שינויים כאלו ואחרים בעקבות משבר כזה או אחר. אך הסקפטיות שלהם נובעת מהתחושה של הקלות שבה נראה כי אפשר לעשות את הדברים.
אנשים אלו אומנם עשו שינויים כאלו ואחרים בדפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם, אך שינויים אלו קרו בדרך כלל רק בעקבות משבר, בעקבות איזו טראומה, בעקבות איזה זעזוע, משהו שגורם לבן אדם להרגיש כי אי אפשר יותר להמשיך להתנהג ולחשוב בצורה כזו או אחרת.
המצבים האלו הביאו אותם למצוא בעצמם כוחות רצון רציניים ביותר ולמנף אותם כדי להיות מסוגלים לעבור תהליך של שינוי דפוס התנהגות כזה או אחר. וכנ"ל עיקר הסקפטיות נובעת כמובן מחוסר ההבנה כיצד יתכן שזה נראה כאילו זה כל כך קל?! על כך במאמר הבא.
ראשית כדאי להבהיר כי דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות הם אותו הדבר לצורך הדיון. דפוסי החשיבה של האדם מוטמעים בו בגלל הפעולות המעשיות שהוא עושה, בגלל ההתנהגויות הקטנות והדברים היום יומיים שהאדם עושה בפועל הם אלו שבונים ומקבעים את דפוסי החשיבה שלו.
מצד שני כמובן כל כולל כל מה שהאדם עושה ביום יום החל מהפעולה הקטנה ביותר ועד הגדולה ביותר, הכל כמובן נובע בגלל דפוסי החשיבה שלו, בגלל דברים שעוברים לאדם בתת מודע שלו. ככה שבפועל דפוסי החשיבה וההתנהגות הם משהו שמזין אחד את השני, כך שכל מה שנכון לגבי דפוס חשיבה נכון גם לגבי הרגלים וכיו"ב.
גם המחשבה שאומרת כי לא קל לשנות דפוס חשיבה, גם היא בעצמה דפוס חשיבה. וכאן אוסיף הקדמה קטנה והיא כי כל טענה שאנחנו חושבים עליה, עלינו לברר לעצמנו מה הגורמים והסיבות שגורמות לנו לחשוב כך, האם הן אובייקטיביות או סובייקטיביות. ולצורך העניין כאן יש לבדוק מה גורם לאדם לחשוב כי זה לא קל לשנות דפוס חשיבה והרגלי התנהגות, האם זה בגלל שיש לכך הוכחה לוגית בצורה אובייקטיבית או בגלל הניסיון האישי והסובייקטיבי של האדם.
התשובה על כך כמובן היא, כי לוגית טכנית יכול להיות שניתן לשנות את הרגלי ההתנהגות שלנו בקלות, אך רק משום שהאדם לא יודע איך עושים את זה ומשום שהוא ניסה עשרות ומאות פעמים לעשות זאת ולא הצליח, לכן זה נדמה לו כאילו זה לא ממש אפשרי לשנות את דפוסי ההתנהגות שלו בקלות.
כמובן שעכשיו אחרי שאנחנו מבינים כי גם דפוס המחשבה כי קשה לשנות דפוסי התנהגות גם הוא בעצמו הרגל שיש לנו ומשהו שנובע בגלל החוויה הסובייקטיבית שלנו, ממילא אנחנו מבינים כי אכן אולי באמת יתכן כי זה אפשרי לשנות הרגלים בקלות. כמובן שלא ניתן להסיק מכך כי בהכרח אכן אפשרי לשנות הרגלים בקלות, אבל זה בהחלט אומר כי "אולי" זה אכן כן אפשרי לשנות את דפוסי החשיבה בקלות.
עכשיו נדבר לרגע על מה בעצם קורה לאדם כשהוא עובר אירוע כזה או אחר שגורם לו לשנות את דפוס ההתנהגות שלו? מה בעצם קורה שם שמצליח לגרום לשינוי דפוס ההתנהגות של האדם? מה שקורה שם בעצם זה שהאירוע שעובר על האדם גורם לאדם למוטיבציה רצינית לשפר את ההתנהגות והחשיבה שלו.
ז"א האירוע הוא בעצם מחזק ומעצים את כוח הרצון של האדם. אבל חשוב לשים לב לכך כי האירוע הוא רק הטריגר בתהליך אך הוא לא התהליך.
דהיינו, לאחר הטריגר הרציני שעובר על האדם שגורם לו להחליט לשפר את עצמו, עדיין יש צורך לעשות פעולות בפועל כדי לשפר את עצמך.
כי האירוע עצמו לא הופך אותך לאדם אחר, אין כאן איזה קסם שמשבר גורם לך להיות טוב יותר. האירוע חייב להיות מלווה לאחר מכן בתהליך של פעולות בפועל שהאדם עושה, חלקן במודע וחלקן שלא במודע ורק על ידי זה הוא מצליח להגיע לתוצאה של שיפור דפוסי ההתנהגות.
נמצא אם כן כי עלינו לנסות להבין ולמפות את הפעולות שאנחנו עושים אחרי אירוע דרמטי שכזה ולנסות לשחזר את הפעולות האלו גם בלי המשבר, כי לא חייבים לחכות ל"מכה" כדי להיות טובים יותר. אין זה אומר כי גם בהווה יש לנו את אותה רמת מוטיבציה והנעה לשפר את עצמנו, אך זה אומר כי עלינו לנסות לראות מה מהפעולות שעשינו אחרי המשבר... מה באפשרותנו לעשות מהן בהווה גם בלי המשבר. כי למה בעצם לא לעשות את החיים לטובים יותר כבר עכשיו?
אם נדע כיצד לגרום לעצמנו להגיע לאותה רמת מוטיבציה והנעה שיש לנו אחרי אירוע לא נעים, גם בלי האירוע הלא נעים, דבר כזה בעצם יביא אותנו לפריצת דרך. כי כל תכונה שנרצה להשתפר בה, נוכל בעצם למצוא בעצמנו כוח רצון רציני לעשות זאת גם בלי לחכות למשהו דרמטי שיקרה.
וכאן כמובן עולה הנושא של כיצד לגרום לעצמך לרצות משהו בצורה מאוד חזקה, כיצד באפשרותך לגרום לעצמך "לרצות לרצות", כיצד כל אדם יכול לעורר בעצמו רצון חזק ותקיף לשפר את עצמו, רצון כזה שיוכל להניע את האדם לעשות שינוי בחייו גם בלי לעבור משבר כזה או אחר.
אוסיף כאן עוד נקודה, והיא כי נניח לדוגמא שאתה כאדם היית צריך לספק לעצמך דין וחשבון מדוע לא השתפרת בתכונה מסוימת? כמובן שכמות התשובות האפשרית על למה לא היינו טובים יותר היא אין סופית, אך יש שאלה אחת שעליה אין תירוץ והשאלה היא "מדוע לא רצית? ".
דהיינו גם אם היה לך קשה מאוד גם אם היו לך מניעות, אך מדוע לא רצית להיות טוב יותר. אם ניקח תהליך גדול של הצלחה של כל אחד בעולם, ונבדוק מה היה הדבר הראשון שהניע את כל התהליך?
הדבר הזה כמובן היה הרצון. כל הצלחה באשר היא מתחילה ברצון, רצון הוא הפעולה הקטנה והבסיסית ביותר בכל תהליך, סוג של החלקיק הממשי הקטן ביותר שיש בכל דבר הוא הרצון.
מה שזה אומר בעצם, כי כדי להשתפר נניח ב X עלינו בכל מקרה לרצות להשתפר ב X, אחרת זה בכל מקרה לא יקרה. ולכן בעצם כל אדם צריך לשאול את עצמו, האם באמת אני רוצה מספיק להשתפר ב X?
הרי לרצות זה הדבר היחיד בעולם שאף אחד בשום מצב בשום זמן לא יכול למנוע ממך לעשות, רצון זאת הפעולה שמניעה את כל העולם בכל דבר, זאת הפעולה החזקה ביותר, וזאת גם הפעולה היחידה בעולם שאף אחד לא יכול למנוע ממך לעשות. לכן זה אומר שאם ברצונך להיות טוב במשהו, לא משנה מה המניעות שלך לעשות אותו, עליך לרצות לעשות אותו, להיות מודע לרצון הזה, הרצון הזה צריך להיות בהכרה שלך ולא רק באיזה מקום נסתר בתת מודע.
עכשיו מה בעצם גורם לאנשים לא לרצות מספיק משהו מסוים. על כך יש 2 תשובות שהן אחת. התשובה הראשונה היא כי אכן אנשים טועים, ובגלל חוסר תשומת לב הם לא רוצים מספיק, למרות שהם אכן חייבים לרצות כדי להצליח. תשובה שניה היא כי אנשים לא רוצים מספיק מאחר שגם לרצות זה קשה. מה ז"א?
איך יכול להיות שלרצות זה קשה?
התשובה היא כי רצון הוא סוג של חסרון, כשאתה רוצה משהו אתה בעצם הופך את עצמך להיות חסר את אותו הדבר. מילוי הרצון כמובן יסב לך אושר, אך הרצון הוא חסרון. ולכן מה שקורה בפועל זה שאדם באשר הוא רוצה תמיד להיות טוב יותר, ולכן מטבע הדברים הוא מנסה כל הזמן לשפר את איכות חייו, את תחושותיו את רגשותיו. כחלק מזה כל אדם היה שמח להשתפר ולשפר את התכונות שלו אילו זה רק היה כ"כ קל.
מה שקורה בפועל זה שהאדם נניח פתאום מודע לעצמו ורוצה נניח להיות יותר רגוע. הוא כמובן מנסה, כי הרי למה לא לנסות, הוא כמובן לא מצליח, כי זה לא תמיד מצליח ואז הוא לא מתייאש אלא מנסה עוד פעם, נכשל עוד פעם וכן הלאה, עד שהוא מגיע למצב שבו הוא מפסיק לרצות. למה?
כי הרצון כנ"ל הוא סוג של חיסרון ולכן אם אדם ימשיך לרצות להשתפר כאשר הוא היכן שהוא חושב שזה בלתי אפשרי, זה ממילא יגרום לו לחסרון ולסבל על כך שהוא לא מסוגל ליישם את הרצון שלו להשתפר. וזה בעצם מה שגורם לאנשים בטעות להפסיק לרצות, כי המחשבה הזאת שעוברת להם בתת מודע על כך שאם הם ימשיכו לרצות אז זה יצור אצלם סוג של "סבל", זה בעצם מה שגורם לאנשים לטעות ולהפסיק לרצות להשתפר.
אך מה הפתרון לכך? הפתרון לכך הוא "רצון לרצות" וכפי שהתבאר במאמר איך תאחז בכח הרצון בלבד? איך להמשיך לרצות גם אם אינך יכול להגשים את הרצון?
דהיינו זה אכן נכון שקשה לך לרצות, אבל זה עדיין לחלוטין אפשרי להמשיך "לרצות לרצות" להיות טוב יותר ובכל מקרה אל לך כאדם להפסיק לרצות להשתפר, כי אם אתה באמת חושב שאם תשפר את דפוס החשיבה שלך שזה ישפר את איכות חייך, אז אתה מחויב לעצמך להמשיך לרצות להיות טוב יותר.
אם לא תמשיך לרצות זה בוודאות של 100% לא יקרה. ולכן אם אתה רוצה שזה יקרה, אתה חייב להמשיך לרצות. קשה לך לרצות, לא קרה כלום, תרצה לרצות! אם תמשיך להחזיק ברצון בכל כוחך, הרצון שלך יוביל אותך לפתרונות כיצד להצליח להגשים את הרצון שלך במלואו במוקדם או במאוחר.
עכשיו אחרי שהבנו כי הרצון הוא יחידת ההנעה של כל מה שאנחנו עושים, עכשיו ניתן בעצם לראות כיצד ניתן לגרום לעצמנו לרצות להיות טובים יותר בצורה מאוד חזקה ולאחר מכן ניתן יהיה לראות כיצד אנחנו גוזרים מכאן פעולות בפועל.
כרגע נראה כיצד באפשרותנו לגרום לעצמנו לרצות משהו.
התשובה על כך היא אחת, אם ברצונך לגרום לעצמך (או למישהו אחר) לעשות משהו חיובי, זה חייב להגיע ממקום חיובי לחלוטין בלבד! כל שיטה אחרת נידונה לכישלון כי בוודאות יהיו מקרים שבהם היא לא תעבוד. אם נצליח להבין כיצד על ידי חשיבה חיובית בלבד נוכל להניע את עצמנו להיות טובים יותר, הדבר הזה יאפשר לנו להיות טובים בכל מצב ולהשתפר בכל מצב. ומה כל זה אומר בפועל, זה אומר שהרצון שלך להשתפר צריך להגיע ממקום חיובי של אהבה עצמית, של אגו, כן, אגו. אתה רוצה להשתפר למה?
בגלל שאתה אוהב את עצמך ובגלל שאתה רוצה שהחיים שלך יהיו טובים יותר בשביל עצמך. לא בשביל הבעל, לא בשביל הילדים, לא בשביל השכנים, לא בשביל הבוס או החברים לעבודה, אתה רוצה להיות טוב יותר ולשפר את דפוסי החשיבה שלך בשביל עצמך, אך ורק בשביל עצמך כדי לעשות את החיים שלך טובים יותר.
תהיה רגוע כי כאשר החיים שלך יהיו טובים יותר זה יהפוך גם את החיים של כל אלו שסביבתך לטובים יותר, אבל אתה רוצה להיות טוב יותר, למה? אך ורק עם דגש על אך ורק בשביל עצמך בלבד. ולמה אתה רוצה להיות טוב יותר בשביל עצמך? כי זה יעשה את החיים שלך לטובים יותר בשביל עצמך!
עכשיו אחרי שהבנו את הרעיון הבסיסי הזה נמשיך לפתח אותו תוך כדי הבאת דוגמאות מעשיות על פעולות שניתן לעשות בפועל וזאת כדי לגרום לעצמך להניע את עצמך ממקום חיובי. וכאן התשובה גם היא נעוצה בחשיבה חיובית שאומרת כי כדי להצליח עליך לדעת להעריך גם את הפעולה החיובית הקטנה ביותר, הבודדת ביותר והזמנית ביותר. חשיבה שלילית לעומתה לא מעריכה פעולה קטנה, חד פעמית, זמנית, חלקית וכיו"ב.
חשיבה שלילית עושה מניפולציה על המוח וכאילו היא באה ממקום חיובי שהיא רוצה לעשות משהו טוב יותר משהו עוד יותר טוב מהפעולה הקטנה הבודדת. אך כידוע האויב של הטוב הוא הטוב יותר! חשיבה חיובית לעומתה תגרום לך תמיד לעשות את כל מה שאתה "כן" יכול, את הכל כולל הכל אפילו את הפעולה הקטנה החיובית הבודדת והזמנית ביותר.
המשך כאן: כיצד ניתן לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות בקלי קלות ? האם אתה אוהב את עצמך מספיק ? חלק 2
050-3331-331