הודפס מהאתר Yeda.EIP.co.il/?key=471571223
למה כעס נובע מחוסר שכל?!

כעס. מי שכועס ולא רגוע זה בהכרח נובע מחוסר היגיון ומשיגעון. למה?

כי אין שום היגיון בכעס! אין שום הסבר הגיוני לפעולה של כעס, או היגיון כלשהו בלכעוס בשום מצב. כעס וחשיבה שלילית לעולם לא יפתרו לך שום בעיה.

בנוסף, הם גם רק ירחיקו אותך מפתרון הבעיה. אם באפשרותך לשנות את הדברים שאתה רוצה לשנות, עשה זאת בשמחה, אך אם אין באפשרותך לשנות את המציאות, בכל מקרה אל תכעס כי זה רק מזיק לך. תחשוב בהיגיון ותישאר רגוע בכל מצב.

גם בחוש רואים שאדם שכועס מתנהג לפעמים בצורה של אדם לא שפוי, כי כל הכעס עצמו נובע מחוסר שפיות. גם אנו רואים כי אדם חולה שאינו חש בטוב, בדרך כלל הוא קצר רוח וכועס מהר יותר. דבר זה נובע בגלל החולי שלו שגורם לו לחוסר יכולת להישאר רגוע.

כי הרוגע של האדם נובע מנפש בריאה וישוב הדעת ולכן כאשר מישהו חולה זה גורם לכך שהוא גם יחשוב פחות טוב ולכן הוא כועס יותר. מה שאומר בעצם שמי שכועס זה נובע מחוסר שכל וישוב הדעת כנ"ל.


ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

" [תכונת ה] כַּעַס שֶׁהִיא הֶפֶךְ הָרַחֲמָנוּת, הוּא מֵחֲמַת כְּסִילוּת [טיפשות] "

"עִקַּר הַחִסָּרוֹן וְהַשְּׁלֵמוּת תָּלוּי בַּדָּעַת. וְכֵן כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ". וְעַל כֵּן הַחוֹלֶה הוּא כַּעֲסָן, מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא בְּ... מחִין דְּקַטְנוּת [מוח קטן], וְעַל כֵּן הוּא בְּכַעַס"

"כְּשֶׁהַדַּעַת אֵינוֹ בְּיִשּׁוּב [כשאין לאדם ישוב הדעת], אֲזַי יֵשׁ כַּעַס,... 'כָּל הַכּוֹעֵס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ'... וּכְשֶׁהַדַּעַת שָׁלֵם, אֲזַי אֵין כַּעַס"

"גַּם לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת, כֵּן נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם... שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם נִפְלָא בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכְלוּ לָגוּר בְּיַחַד שְׁנֵי הֲפָכִים, מֵחֲמַת גּדֶל הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה אָז. כִּי עַל יְדֵי הַדַּעַת נִגְדָּל הַשָּׁלוֹם, כִּי נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְהָאַכְזָרִיּוּת עַל יְדֵי הַדַּעַת. כִּי כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ" וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַבֶּה הַדַּעַת, מִתְרַבָּה הָרַחֲמָנוּת וְהַשָּׁלוֹם"

"הָרַתְחָן [כעסן] חַיָּיו אֵינָם חַיִּים. גַּם כָּל מִינֵי גֵיהִנּם שׁוֹלְטוֹת בּוֹ [כל סוגי הגהנום שולטים בו]. וּמְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ [שוכח דברים]. יב. וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת [נהיה יותר ויותר טיפש]. "

"סִפֵּר [רבי נחמן על עצמו] מֵעִנְיַן שְׁבִירַת כַּעַס. וְאָמַר: שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה כַּעֲסָן גָּדוֹל מְאד מְאד, וְאַחַר כָּךְ... הִתְחִיל לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס עַד שֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס... [עד שהגיע ל] תַּכְלִית שְׁבִירַת מִדָּה זוֹ מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ, דְּהַיְנוּ לְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹב גָּמוּר, שֶׁלּא יִכְפַּת לֵהּ [יהיה אכפת לו] כְּלָל וּכְלָל שׁוּם דָּבָר, וְיִהְיֶה רַק טוֹב בְּלִי שׁוּם צַד קְפִידָא בָּעוֹלָם... שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַכַּעַס בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְזָכָה וְנַעֲשָׂה טוֹב מַמָּשׁ, וְלא נִשְׁאַר בּוֹ שׁוּם צַד קְפִידָא בְּעָלְמָא. עַד שֶׁאַחַר כָּךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לוֹ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לא הָיָה בְּלִבּוֹ שׁוּם צַד שִׂנְאָה וּקְפֵדָא עָלָיו, אַדְּרַבָּא הָיָה אוֹהֲבוֹ וְלא הָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו כְּלָל כִּי הָיָה רַק כֻּלּוֹ טוֹב מַמָּש"

© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן