איך להתמודד עם תחושת הבדידות והלבד בימי הקורונה

ראשית, ברצוני להפריד בין שני מושגים שאנשים נוטים להתבלבל ביניהם - לבד ובדידות. להיות לבד זהו מצב חיצוני, בדידות לעומת זאת היא הרגשה ותחושה פנימית. אדם יכול להיות לבד ועל אי בודד ולא להרגיש בדידות לרגע. לעומת זאת, אדם יכול להיות מוקף בחברים ובמשפחה ולצאת לבלות ולמסיבות ולהרגיש בודד מאד.

מהיכן מגיעה תחושת הבדידות?

תחושת הבדידות מגיעה מתחושת אי השייכות לסביבה בה אנו נמצאים. אנשים יכולים להיות מאד קרובים אליי פיזית, אך אם ארגיש שאיננו קרובים בתפיסת עולמנו, בערכים, במטרות ובהרגשה שלנו, אם ארגיש שהם אינם עוזרים או תומכים בי ועם מה שאני מתמודד עכשיו, ארגיש תחושת ניכור, ניתוק ובדידות. לעומת זאת, אני יכול להיות מאד רחוק פיזית מהאנשים שאני אוהב ומעריך, אך בחוויה הפנימית ובהרגשה מאד קרוב וביחד כי הם קרובים אליי בתפיסת העולם, בערכים וברצונות הפנימיים.

באופן פרדוקסאלי הלבד והבידוד שנכפה עלינו בעקבות הקורונה והריחוק החברתי, יכול דווקא להעצים ולהעמיק את תחושת חברויות האמת, האינטימיות, היחד והחיבור. הסיבה לכך היא שנוצר מצב שאנשים רבים שבילינו איתם מכורח ההרגל או מסיבות חיצוניות של אגו, מראה, כסף ומעמד חברתי, אינם יכולים למלא עוד את חסרונותינו ולכן כבר פחות חשוב לנו לראות ולהיראות איתם. אנחנו מתכנסים פנימה אל מה שבאמת חשוב לנו שיתקיים בסביבה שלנו. אנחנו רוצים להיות עם אנשים שאפשר לבטוח בהם, שאנחנו יודעים שהם רוצים בטובתנו ואנחנו בטובתם, שהם מעניינים לנו ומרחיבים לנו את הדעת ומעלים את מצב רוחנו. שהם קשובים לנו ושכיף להיות בסביבתם תחת התנאים שנכפו עלינו.

בנוסף, תחושת הבדידות לא נובעת רק מתחושת חוסר ההתאמה והחיבור לבני אדם. היא גם נובעת מתחושת חוסר החיבור למצב ולמציאות הממשית בה האדם נמצא. אם האדם מרגיש שהחיים והמציאות הם בניגוד לרצונו ולא עושים לו טוב, אז הוא יכול לחוות תחושת בדידות. אך אם הוא מוצא ומתחבר למציאות ולמצב, ומבין מהו הטוב שיש במצב ובמציאות חייו עבורו, האדם לא ירגיש בודד כלל וכלל ואף פעם.

אז מה טוב בתוך המציאות ונסיבות חיינו בימי הקורונה?

כל אדם צריך לברר לעצמו מה טוב במצב בו הוא נמצא עכשיו עבורו.

יש אנשים שבעקבות המצב יתחברו יותר לילדיהם ולבני זוגם. יש כאלה ש"יחשבו מסלול מחדש" ויבינו יותר מה הייעוד שלהם בחיים. יש כאלה שהדבר פתח מרחב עבורם ללמידה או עשייה של משהו שזמן רב נדחה בשל קצב החיים העמוס והרועש. יש כאלה שהמצב חיבר אותם לחברים חדשים או ישנים שהיו רחוקים מהם מסיבות שונות.

העולם משתנה כל הזמן ועכשיו חלה האצה של קצב השינויים, האדם יכול להלחם עם המציאות לכעוס ולכאוב את מה שלא ישוב עוד, אך מנגד הוא יכול למצוא דרך להתאים את מימוש רצונותיו העמוקים למציאות החיצונית. ככל שימצא מהר יותר במה המציאות החיצונית מתחברת לרצונותיו העמוקים כך ירגיש טוב וחופשי יותר. לדוגמא - אדם אשר רדף אחרי עושר וממון, מה היו רצונותיו העמוקים בחיפוש אחר העושר? אולי הוא רצה להרגיש תחושת ביטחון שהוא חשב שהממון יספק, אולי הוא רצה להרגיש תחושת חופש או שקט נפשי. האם האדם יכול להרגיש רגשות כאלה גם אם לא יהיה עשיר? בהחלט. כיוון שרגש הביטחון, החופש והשקט הנפשי שוב הם תחושות פנימיות.

יותר מכך, המצב החדש כיום פותח מרחב, שקט ופשטות. הוא מנתק את השעבוד שלנו לכל ההרגלים וההתמכרויות שלנו לדברים חיצוניים כגון תרבות הצריכה המסיבית מעבר למה שאנו צריכים, הנסיעות לחו"ל וכל הדברים שבאמת לא מביאים אותנו להיות מאושרים (אולי רק לזמן קצר). כך שיכול להיות שמציאות הקורונה לא רק שאינה רעה לנו, אלא אפילו טובה מאד ותומכת בדרך שלנו להיות מאושרים באמת ולאורך זמן.

מאת: פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב - 054-621-32-34