קריאה בכף היד או כירולוגיה היא שיטת פסאודו - מדעית המתיימרת לגלות פרטים על אופיו או עתידו של אדם, על - פי התעמקות במאפייני כף ידו. לפי שיטה זו, מחולקת כף היד לאזורים שונים, בהתבסס על קווים אופייניים; ככל שהקווים בולטים יותר, כך חזקים יותר ההיבטים שהם מייצגים, כביכול, בתכונותיו של האדם.

אין ראיות התומכות באבחנות הכירולוגיות. יתר על כן, שיטות שונות של קריאה בכף היד סותרות זו את זו.

כירולוגיה בראי ההיסטוריה

האזכור הכתוב הראשון לכירולוגיה נמצא בהודו, בכתבים ה"אנגה וידיה" בסנסקריט, שהאגדה מייחסת לאלת הים סמודרה. ההודים האמינו כי בודהה זוהה על ידי החכמים לפי סימנים מיוחדים בידיו וברגליו. היוונים והרומאים כינו את התורה בשם כירומנטיה (ניחוש לפי היד כשהכוונה - לכל היד) אך הידע העתיק והמקיף אבד עם השנים. ניתן למצוא התייחסות אל השיטה בכתבי דמוקריטוס ואריסטו. גם היפוקרטס ופיתגורס עסקו בה. אנטוניוס קיסר העסיק כירומנט אישי בשם ארטמידור, שהובא מארץ לוד (באסיה הקטנה). חסיד נלהב לשיטה זו היה יוליוס קיסר שנהג לבדוק את ידי הקרובים לו ואת ידי מתחריו. כוהני מקדש אוגורוס ברומא למדו את תורת היד כעניין שבחובה. מהמאה הרביעית אסרה הכנסייה כל שימוש בתורה זו, והעובר על האיסור נחשב לכופר באל שדינו ברוב המקרים - מוות. בימי הביניים הובאה התורה לאירופה על ידי הצוענים. תקופת הרנסאנס החזירה עטרה ליושנה כאשר חיזוי העתיד הפך למשני ביחס לאבחון אופיו וכישוריו של הנבדק. אצל הסינים קימים עד היום ההקשרים הפילוסופיים שבין הכירומנטיקה לאי צ'ינג, כאשר כף היד מחולקת לשמונה אזורים, כל אחד מהם מקושר לאחת משמונה הטריגרמות של האי צ'ינג.

מושגי יסוד בכירולוגיה

על - פי הכירולוגיה, לצורת כף היד, למבנה, אורך ועובי האצבעות, גמישותן, עובי כף היד, קווים בתוך כף היד, איכות העור ותלמיו - יש כדי ללמד על מאפייניו של האדם, עברו, אישיותו הבסיסית, ונתיבי גורלו. כף היד על פיה נעשית הקריאה היא היד החזקה, כאשר היד שאינה בשימוש מסמלת לעתים את התת - מודע, או את הפוטנציאל איתו נולד האדם. לקריאה בכף יד יש מספר מאפיינים בהם, האצבעות, הבליטות (גבעות) וקווי המתאר של היד.

האצבעות

ה"אצבע" נקראת אצבע צדק או אצבע יופיטר או האצבע המראה.

ה"אמה" נקראת אצבע שבתאי.

ה"קמיצה" נקראת אצבע חמה.

ה"זרת" נקראת אצבע כוכב.

ה"אגודל" מתחלק לשני חלקים, החלק הכולל את הציפורן נקרא חוליית הציפורן או חוליית הרצון והחלק השני נקרא חוליית ההיגיון.

גבעות (בליטות)

הגבעות שליד האצבעות נקראות לפי שמות האצבעות.

גבעת האגודל קרויה גם גבעת ונוס.

הגבעה אשר ליד גבעת האגודל, בצד השני של היד, נקראת גבעת שולי כף היד או גבעת הלבנה.

הקווים החורצים את כף היד:

קו החיים - קו המתחיל מצד שמאל של יד שמאל ומצד ימין של יד ימין ויורד לכיוון שורש כף היד. מסמל את האירועים ודרך חייו של האדם. אורך קו החיים לא מלמד על אורך חייו של האדם אלא על איכותם.

קו הראש - קו אופקי המתחיל כמעט מאותה נקודה שמתחיל קו החיים (אם הוא מתחיל מאותה נקודה לאדם יש היגיון חזק בניגוד למזל). מסמל את האינטליגנציה, בריאות המחשבה ויכולות מנטליות.

קו הלב - קו אופקי המתחיל בדרך כלל מתחת לאצבע האמצעית ומסתיים בצד ימין של יד שמאל ובצד שמאל של יד ימין. מסמל את הבריאות הגופנית והרגש.

קו הבריאות - קו מאונך הנמצא בצד ימין של יד שמאל ובצד שמאל של יד ימין. כאשר קו זה חלש או אינו מופיע משמעות הדבר היא שלאדם אין בעיות בריאותיות.

קווי משנה:

מתחת לזרת יש קווים מאונכים קטנים הנקראים קווי הילדים.

מתחת לזרת יש קווים מאוזנים הנקראים קווי נישואין.

בשולי כף היד, ליד גבעת הלבנה, יש קווי מסעות.

על שורש כף היד יש קווים הנקראים צמידים.

פסיכוכירולוגיה

פסיכודיאגנוסטית

גישה טיפולית העושה שימוש בכירולוגיה למטרת אבחון אישיותי. אחת הנשים שקידמה את התחום בישראל היא הפסיכותרפיסטית היונגיאנית יעל האפט - פומרק.