בחינוך ולדורף אנו מתחילים בלימודי הגיאוגרפיה באופן לא רישמי כבר בגן ובכתה א. ילדי הגן והכתה יוצאים אחת לשבוע לטיול שבועי דרכו הם חווים את המרחב הטבעי בסביבה. הילדים מתבוננים בהתחלפות העונות, בתנועת השמש, בגדילת הצמחים, בסוגי האבנים, ואם יש קרוב לביהס ים או מקור מים הם משתעשעים ולומדים גם עליהם.

בכתה ד מופיעה לראשונה תקופה רשמית בה לומדים גייאוגרפיה / מולדת. התקופה עוסקת במרחב הקרוב אל הילד. לדוגמא, במידה והילד גר וחי ואיזור השפלה אז הלימוד יכלול את איזור ביתו, הרחוב שלו, הישוב בו הוא גר, בית הספר, סביבת בית הספר והעיר בה ביהס נמצא, איזור השפלה ואיזור הרי ירושלים הגובלים באיזור השפלה. הלימוד יכלול גם שרטוט מפות ולימוד הבנת מפה באטלס.

שטיינר, אבי חינוך ולדורף, הדגיש את החשיבות של לימוד גיאוגרפיה ואמר שכדי שהילד יתגשם היטב בגופו ובעולם הזה עליו להתבונן, לחוש ולהכיר היטב את סביבתו הפיזית. בגיל 11, כתה ד, עבר בדרך כלל הילד את הרוביקון (כשהיה בכתה ג'), הוא עבר את המשבר מהילדות המוקדמת אל אמצע - לב הילדות וכעת בשל הילד להתבונן ולהתחבר לעולם סביבו, זה הקרוב אליו פיזית. הכרות זו מעניקה לילד ביטחון בעולם ובמה שגופו, נפשו ורוחו עושים בעולם. יש לצאת לטבע ולערוך תצפיות ולעבוד בידיים עם החומרים שסביב - חול, אבנים, מים וצמחיה. לעסוק באמנות של ציור הטבע וללמוד כיצד מציירים מפה - לתמוך בילד במעבר שלו בציור ממפה הדומה לציור ילדותי למפה המצוירת ממבט על גבוה. היכולת להתבונן על הדברים ממבט על היא מיומנות גבוהה יותר וחשובה להתפתחות החשיבה האנושית - אני מצליח בין גיל 11 ל 13 לראות את העולם לא כקשור רק למה שאני רואה כאן מולי בעיני הפיזיות אלא אני מצליח לראות את הדברים ממעוף הציפור, מלמעלה, לתפוש את המרחב מנקודת מבט שאינה בתוכי אלא מחוצה לי. כך לאט, לקראת גיל ההתבגרות תעבור מחשבת הילד את המטמורפוזה מהתבוננות מתוך נקודת מבט אישית פנימית שלו להתבוננות מתוך נקודות מבט מרובות שלא דווקא הוא מזדהה עימן.

הנה דוגמא לשיעור פתיחה ללימוד הגיאוגרפיה:

מהלך התקופה:

שיעור 1

סיפור כיווני רוחות.

ארבע מלחים נפגשים בנמל כדי לצאת ולשוט יחד באותה ספינה. לאחר שהם עולים לספינה הם נפגשים בערב לאחר השקיעה ומספרים על עצמם והמקומות שמהם הם הגיעו.

צפון - מלח 1 עם עיניים כחולות, גבוה ובעל מבנה גוף דחוף ועורו חיוור, שערו בלונדיני צהבהב וחלק. מספר - אני בא ממקום שבו הרים גבוהים מאד. כדי להגיע לביתי יש לטפס בשביל המתפתל סביב ההר כמעט עד לספגה. ככל שמעפילים במעלה ההר האוויר הופך קר יותר, לעיתים מטפטף הגשם ומסביב הכל ירוק בוהק - יער צומח, פרחים סביב ופטריות ועשב רב על האדמה. האוויר נקי ונעים, נחל גדול זורם בדרך ומעליו בנו אנשי הכפר שלי גשר מעץ. בני האדם שאני פוגש מברכים אותי לשלום והם לבושים בגדים חמים וארוכים עם פרוות. בית המשפחה שלנו בנוי מעץ שעצי היער הטובים העניקו לנו. בתוך הבית מטבח גדול ובו אנו אופים לחם כל בוקר. בחדר המשפחה יש לנו אח גדולה שבוערים בה עצים כל השנה, משום שרוב השנה קר. אבא שלי עוסק בדיג של דגי סלמון שאותם הוא וגברי הכפר האחרים דגים ומעבירים בתוך קרח לאוניות הממתינות לכך בנמל שאינו רחוק מביתי, בתחתית ההר שעליו בנוי הכפר. הים הוא אפור ולעיתים בשיא החורף חלק ממנו קופא, היכן שהנהר נשפך לים ישנם חלקים גדולים של מים שהופכים לקרחונים גדולים. על ההר שעליו מצוי הכפר שלנו יורד שלג ואנו אוהבים ליצור אנשי שלג, לזרוק כדורי שלג אחד על השני וגם לעשות סקי. יש למשפחתי שני כלבים גדולים ששומרים על הבית מעדרי הזאבים שנמצאים ביערות סביב.

דרום - מלח 2 שחור עיניים, עורו חום כמעט שחור והוא רז ושרירי ושערו מתולתל ושחור. אצלי בבית שונה מאד ממה שאתה מתאר. אני גר במקום שחם בו מאד. כל כך חם שלעיתים קשה להיות בחוץ. כמעט ולא יורד גשם אצלינו אז אין הרבה צמחים. יש הרבה מאד חול צהבהב סביב, דיונות של חול. לעיתים ישד סופות חול ואז החול נכנס לעיתיים ויש להשאר בתוך הבית. אנחנו לובשים בגדים ארוכים למרות שחם משום שהבגדים מגנים עלינו מהשמש. אם אני רוצה להגיע לעיר או לצאת מהכפר שלי אני נעזר בחמור או גמל. הבית שלי בנוי מאוהל עם פתחים במקומות שונים כדי שתכנס רוח נעימ בערב. מעל חלק מהבית יש גם צליה גדולה. בלילה קר מאד. לעיתים אנחנו מקפלים את האוהל שלנו ונודדים לגור במקום אחר משום שנגמרו לנו הבין והצמחיה נאכלה עי הכבשים היכן שגרנו. החיים שלנו פשוטים, אנחנו מגדלים עיזים וכבשים ולעיתים פרה או שתיים שאוכלות עשב יבש ונותנות לנו חלב, בשר וצמר. השמש נמצאת בשעות היום תמיד חמה וקופחת ואנו מכסים את ראשינו גם בבד או בכובע.

מזרח - מלח 3. עורו בהיר וצהבהב מעט ועיניו מלוכסנות ובצבע חום, שערו שחור וחלק.

כמה מוזרים המקומות בהם אתם גרים, ומעניינים. אני מקווה שבאחת הפעמים אשוט ואגיע לארצכם. אני גר במקום מדהים בו רואים את הזכיחה כל יום והיא מרהיבה. משדפחתי היה על אי שבו גדלים עצי קוקוס, הרבה מנגו, דובדבנים וליצ'י. הנשים בכפר שלי לובשות קימונו בצבעים מרהיבים של פריחת הדובדבן. הגברים נאמנים לקיסר ולבושים בבגד מכובד ורחב שרוולים. הגברים בכפר מוליכים את השוורים שלהם בתוך שדות האורז ומגדלים תבואה יפה. פעמוני המקדש מצלצלים בכל יום ואנו מתפללים ואוכלים יחד. יש לנו טקס מיוחד של תה שרק מעטים בכפר יודעים לבצעו כראוי. אנחנו כותבים מלמעלה למטה באותיות מיוחדות. יורד גשם רב אצלינו ובחורף שמיכת שלג לבנה מכסה את עצי הדובדבן, אך באביב העץ שנראה כמת עוטה לפתע פריחה ורודה בהירה ורכה והרוח מתחממת ועוברת בין עלי הכותרת של הפרחים ומעיפה אותם כך שכל ההולכים בכפר מדמים כי יורד על ראשם שלג וורוד, ובריץ הפרחים שהפכו לדובדבנים נאכלים ונערות הכפר מקשטות את אוזניהן בצמדי דובדבנים והן יפות כבובות.

מערב - מלח 4. עיניים חומות ושיער בצבע חום בהיר וחלק. חיוכו שובה לב. חברים, אני רואה מהעיר בה אני חי כל ערב את השיקעה. כאשר אני עייף מהיום הקשה שבו עבדתי כל היום במסעדה שבעיר אני יושב ומתבונן בשפת הים על הצבעים העוטפים אותי בסגול וארגמן. נחלים רבים זורמים ומתחברים לים והים מושך אותי וכך הגעתי לכאן להיות על ספינה גדולה. בבית מפחתי שנמצא על החוף ממש ישנם חלונות גדולים ורחבים כדי שנוכל לשבת לארוחת הערב כל המשפחה יחדיו ולצפות בשקיעה. פעם חיינו בכפר, אך שמענו כי העיר התפתחה ויש בה תבלינים ובדים מיוחדים שהגיעו מהעולם הרחב ועל כן החליו הורי וסבי וסבתי לעבור לעיר. בעיר עבדנו בחנויות ומסעדות, חלק ממשפחתי עובדים במפעלים ועוזרים לייצר בעיר בדים מכותנה שמגדלים בכפר.

(אפשר לספר סיפור זה כסיפור אחד ארוך במהלך שיעור יחיד, ואפשר לחלקו לשני חלקים ולספרו בשני שיעורים).

עבודת מחברת - ציור שער תופה שעליו יכתב בגדול - תקופת מולדת, או תקופת גיאוגרפיה. אני כותבת ומציירת את השער על הלוח והילדים מעתיקים.

ש. ב. - לאחר שהמלחים סיפורו זה לזה על המקומות בהם הגיעו היו להם שאלות רבות.

כתבו את השאלות ששאלו המלחים זה את זה והשתמשו במילות השאלה וכדי לענות השתמשו במילות התשובה:

מילות שאלה מילות תשובה

מי מישהו

מה שם עצם

מתי זמן

לאן, מאין מגקום

מדוע, למה סיבה

כמה מספר, כמות

שיעור

הקראת שיעורי בית - השאלות והתשובות על סיפור כיווני השמים.

שאלות לדיון בכתה - היכן היית רוצה לגור? באילו מקומות אתם גרים או גרתם בעבר?

מה הם ארבעת שמות הכיוונים? - צפון, דרום, מזרח, מערב.

תוך כדי דיון בכתה לרשום על הלוח את האיכויות של כל כיוון ומקור שמו של הכיוון:

דרום - חם, השמש דרה ברום.

צפון - קר. צפון סוד.

מערב, ים, שקיעה, מהמילה ערב, סוף היום.

מזרח - יבש, רוחות, חמסין, מהמילה זריחה.

לבקש מהילדים שיראו בהצבעה היכן כל אחד מהכיוונים.

אנו נצא בעוד כמה דקות לחצר ביה"ס ונתבונן מה נמצא בכל כיוון. עליכם לקחת עמכם מחברת וכלי כתיבה ולרשום - מה יש בצפון, בדרום במזרח ובמערב. יוצאים ועושים את המשימה. בסיום המשימה אני מצלצלת בפעמון שמסמן לילדים לחזור לכתה ולשבת.

אז מה ראיתם בכל אחד מהכיוונים? - הילדים מספרים מה ראו ומתקנים זה את זה במידה וצריך.

כאשר השיחה מסתיימת אני מחלקת את הלוח לארבע מרובעים. בכל אחד מהמרובעים אני מציירת אחד מהכיוונים, את הנוף האופייני לו. (ארבעת הציורים - זריחה, שקיעה, ים, הר חרמון).

הילדים מעתיקים את הציורים למחברת.