אחת הבעיות היותר בולטות של ישראלים בכלל ושל מתבגרים ומבוגרים עם ADHD בפרט היא ניהול זמן. במאמר זה אתייחס לנושא זה, ראשית אתייחס לקשיים המאפיינים את ניהול הזמן של אנשים עם ADHD, ובהמשך דרכים לשיפור ההתנהלות.

דני בחור צעיר וביישן בן 24 שפגשתי לפני שבע שנים עסק בתחום עריכת הוידיאו, הוא היה מאד מוכשר בתחום זה ועסק בו מגיל צעיר מלימודיו בתיכון, הבעיה שבה נתקל ושעלתה כבר בפגישתנו השנייה היתה פער גדול בין הערכות הזמן שלו לפרויקטים ובין הזמן שהם לקחו בפועל. כתוצאה מכך הוא טעה בהערכות המחיר שנתן ובמועדי סיום העבודה שנתן ללקוחות, טעויות אלו הכניסו אותו למתח גדול ולתחושה לא טובה עם התקדמות העסק שלו.

הפתרון שבנינו ביחד היה יצירת דף הזמנה / תכנון פרויקט, דני העלה את השלבים השונים הנחוצים לצורך ביצוע פרויקט של עריכת וידאו, הערכנו את השלבים ואת הזמנים הנחוצים בכל שלב. מאותו רגע לכל פרויקט הכין דני טופס כזה, תוך שבועיים ההתנהלות השתנתה, מצב הרוח השתפר פלאים, מבחור שפוף ומוטרד ראיתי בפגישה הבאה בחור זקוף, רגוע ומרוצה מהמקום בו הוא נמצא.

ניהול זמן

הזמן הוא משאב אובייקטיבי - אין אנו מנהלים אותו יותר נכון יהיה לומר שעלינו לנהל את עצמנו בזמן. השאלה היא האם בזמן נתון עשינו את הפעולות שמקדמות את המטרות, הערכים, ואת הצרכים שלנו. פה באה לידי ביטוי היכולת שלנו לנהל זמן.

משמעות הזמן כשמדובר על אנשים עם ADHD

אחד הסיפורים המפורסמים ברשת מספר על מרצה שבהרצאתו בפני קבוצת מנהלים בנושא ניהול זמן, הוציא אקווריום הניח על השולחן, הכניס פנימה אבנים בגודל כדור טניס ומילא אותו, ואז שאל את קבוצת המנהלים" האם האקווריום מלא? " כולם הנהנו לאות כן, אמר להם "לא, האקווריום אינו מלא" ואז הוסיף אבני חצץ (קטנות) שוב עד שהגיעו לקצה, שוב שאל, כאן תלמידיו שהחלו להבין אמרו "לא האקווריום לא מלא", כך הוא המשיך והוסיף חול, ומים. בסיום שאל המרצה את תלמידיו מה אנו למדים מהתרגיל. אחד המנהלים ענה מיד " אנו למדים שגם כשהיומן שלנו מלא בפגישות ומשימות עדיין ניתן להכניס משימה נוספת". " לא", ענה המרצה "אנו למדים שאם נניח קודם כל את האבנים הגדולות שהן הערכים והדברים החשובים בחיינו כמו בריאות, משפחה, זוגיות, חברות וכו'. כלומר אם נטפל בדברים החשובים בחיינו יהיה לנו מקום לקשיים, לאתגרים ולמשימות שהחיים מציבים בפנינו.

אם נדע מה הדברים החשובים לנו, אם נדע מה המטרות שלנו ולאן אנחנו רוצים להגיע, נוכל גם להתמודד טוב יותר עם מרכיב הזמן". בהקשר של אנשים עם ADHD הניהול הרגשי משפיע על התפקוד בצורה בולטת, ברור שאם תחומים אלו של החיים מסודרים, יהיה להם גם את השקט הנפשי להתקדם בנושאים אחרים כמו ניהול זמן ועבודה.

הקשיים של אנשים עם ADHD בניהול עצמי וניהול זמן

בADHD אנו נתקלים בקשיים שנובעים מתפקוד לא תקין של הפונקציות הניהוליות.

קשיים אלו משפיעים על אנשים עם ADHD בניהול הזמן.

זיכרון פעיל - הזיכרון לטווח קצר, לזיכרון הפעיל מספר פונקציות. אחת החשובות בהן היא להחזיק בפריט מידע פעיל במקביל לעבודה עם אחר. זיכרון פעיל הוא מעין יחידה חישובית שאינה רק אוגרת מידע, אלא גם מעבדת באופן פעיל מידע הנמצא בקשר עם התיקיות הנרחבות של זיכרון לטווח הארוך יותר. במילים אחרות, זיכרון פעיל עשוי להיות מושווה ל - RAM זיכרון העבודה של מחשב בשילוב עם מנהל התיקיות שלו ומנוע חיפוש. היכולת למשוך אינפורמציה מהעבר לצורך ניתוח וקבלת החלטה בהווה.

כמובן שהדבר מפריע בביצוע ובניהול זמן.

מיקוד - הפעילויות הקוגניטיביות של מיקוד, שימור והפניית קשב למשימה. אחת מהתלונות הנפוצות ביותר של אנשים הסובלים מתסמונת ADHD היא כי הם אינם מסוגלים למקד את הקשב שלהם למשימה ולשמר את המיקוד לאורך הזמן הדרוש. לעיתים הבעיה שלהם היא זו של בחירה. הם מתקשים מאוד להתמקד בגירוי הספציפי הדורש קשב: הקול בטלפון או המילים המודפסות על הדף.

זה כולל גם ניהול מוטיבציה אנחנו צריכים להמשיך לפעול גם אם עולים גורמים מסיחים, מסיחים פנימיים וחיצוניים שמשפיעים גם על ההתנהלות בזמן, אנשים בלי ADHD יכולתם להתעלם מגורמים מסיחים גבוהה יותר.

מיקוד יתר - אנשים עם ADHD מתמקדים בנושא מסוים וקשה להם להתנתק ולעבור למשימה הבאה. במצבים מסוימים זה טוב, אם אני צריך לכתוב עבודה סמינריונית

לעומת זאת אם תכננתי לשבת שעה ואז לעבור לנושא אחר ובגלל מיקוד יתר נתקעתי שעתיים בנושא הראשון. כמובן שלא עמדת במטרות שלי ולא השגתי מה שרציתי.

סיפור אישי במבט לאחור לפני 20 שנה ישבתי וקראתי עיתון ליד תנור שפעל והאוכל נשרף בו, מיקוד היתר היה כל כך חזק שעלה על חוש הריח, אותו מיקוד יתר מפריע לנו לעשות מה שתכננו בהנחה שתכננו. בהנחה שיש לנו לוח זמנים. אותו מיקוד יתר מפריע לנו לעבור למשימה הבאה.

דוגמא: מישהו קם בבוקר והתארגן אבל משהו משך את תשומת ליבו בטלוויזיה

והוא נתקע בו לחצי שעה שעיכבה אותו והוא יצא מהבית חצי שעה מאוחר מכפי שתכנן.

נושא נוסף שישמע מצחיק - לאנשים עם ADHD קשה להגיע לפני הזמן לפגישה הם פוחדים מכך שיהיו להם 10 - 15 דקות פנויות להמתין. ניתן להציע מי שיש בעיה כזאת שייקח ספר, יומן לעדכן, להחזיר טלפונים.

דחיינות כשאני מדבר על דחיינות עם אנשים אומרים לי לכל מדינת ישראל יש דחיינות יכול להיות שזה נכון אבל ניתן להסביר את הדחיינות בADHD בשתי דרכים 1. קושי בהתנעה של פעולה, קושי להתחיל פעולה שנראית משעממת, לא מאתגרת ולא מגמלת מיידית, קושי כזה גורם לדחות התחלה של פעולה אם זה הגשת דוחות למס הכנסה, תשלומי חשבונות, כתיבת עבודה אקדמית ועוד. 2. דחיינות כ self medication (ריפוי עצמי) - הדקה התשעים מעלה את המתח והלחץ ובעקבות זאת את הריכוז ואז מבצעים את המשימה שנדחתה עד הדקה ה90.

נושא הדחיינות מאד מעסיק אנשים עם ADHD אם זה פרויקט או משהו להגיש, הנטייה לדחות לדקה התשעים יש מקרים שבהם זה המצליח, יש מקרים שלא ניתן לעשות בדקה התשעים ואז משלמים מחיר של הלחץ הנפשי, של אכזבה כלפי אנשים שמצפים מאתנו לעשות דברים.

אימפולסיביות או קושי בויסות התנהגות - משפיע על קושי בהתמדה בפעילות, גורם למעבר מפעולה לפעולה מבלי לסיים פעילות שהתחלנו בה. בעידן המחשב המעבר מפעולה חשובה שבה אנו עוסקים לאתרי אינטרנט, פייס בוק, אי מיילים וכו' במקום להמשיך ולהתמיד בפעולה שבה אנו אמורים לעסוק.

תחושת הזמן והערכת הזמן

תחושת הזמן - היכולת להעריך כמה זמן אני עוסק בפעילות מסוימת לדוגמא אני עובד בגינה, אם ישאלו אותי אני אעריך שאני עובד כחצי שעה כשבאמת אני עובד כשעתיים.

הערכת זמן - היכולת להעריך כמה זמן פעולה תימשך ובהתאם לכך לתכנן את סדר היום, כאשר סדר היום חוזר על עצמו סביר להניח שנלמד לתכנן את סדר היום היטב, כאשר יש שינוי בסדר היום צפוי שנתקשה בהערכת הזמן.

קושי להגיד לא

אנשים ו/או מנהלים עם ADHD מתוך רצון לרצות או מתוך אימפולסיביות ייקחו על עצמם עודף משימות, בהיקף כזה שלא יוכלו לעמוד בו, דבר שיגרום בשלב מסוים לכישלונות לאי עמידה בזמנים ולביצועים לוקים.

דרכים להתמודדות עם ניהול זמן

חקירה - הדרך להתמודד עם הקושי היא קודם כל ללמוד לחקור את סגנון הקושי שיש לנו עם ההתנהלות בזמן. לא כל ADHD מתנהג בצורה דומה, יהיו כאלו שיש להם בעיה של תחושת זמן וכאלה עם בעיה בהערכת זמן, כאלה עם דחיינות וכאלה עם מיקוד יתר.

כאשר אנחנו רוצים לסייע למאומן ללמוד את הסגנון האישי שלו, ניתן לו לתכנן סדר יום בשבוע מסוים ולבדוק מה היה הפער בין התכנון ובין הביצוע.

החקירה צריכה גם לעסוק ביחס בין ניהול הזמן שלנו לנושאים החשובים לנו, לפרק את השבוע למשימות המרכיבות אותו - שינה, עבודה, בילויים (טלוויזיה, מחשב, תרבות פנאי), ומשימות בית. לעקוב אחר הביצוע בפועל ולהשוות לצרכים למטרות ולערכים, ובהתאם לשנות את לוח הזמנים כדי שייתן מענה לצרכים.

פתרונות לדחיינות - שני פתרונות פשוטים - לקבוע דד ליין מלאכותי שבוע לפני הדד ליין האמיתי, ואז יש סיכוי שגם אם לא נעמוד בו עדיין יש שבוע להשלים.

פתרון שני הרבה פעמים פרויקט נדחה כי הוא נראה מאיים מסובך ו/או לא מעניין, הפתרון הוא לחלק למנות קטנות, זה נותן תחושה של שליטה, סיפוק מהצלחה בקטעים הקטנים והתקדמות.

פתרונות לאימפולסיביות - 1. תכנון סדר יום מפורט, הכולל את המשימות בתחומים השונים בית ועבודה, והנגזרות מהערכים מהמטרות והיעדים שלנו.

2. לכוון טיימר או מכשיר סלולרי שישמיע תזכורת אחת ל30 דקות או אחת לשעה כדי להזכיר לנו לחזור לנושא שבו אנו צריכים להתמקד.

שיטות אלו גם מתאימות למיקוד יתר שאינו מכוון לנושאים רצויים.

פתרונות לזיכרון עבודה חלש - שימוש ביומן או מחשב כף יד שבו יש להכניס את כל האינפורמציה החשובה כמו פגישות, משימות עבודה, משימות בית. המטרה להפחית מהעומס על הזיכרון.

שימוש בטכנולוגיה - קיימות טכנולוגיות רבות בימינו, יומן ארגונית, מחשב כף יד, אאוט לוק במחשב. חשוב למצוא את הטכנולוגיה המתאימה לאדם ולהשתמש בה באופן עקבי, להיזהר משימוש במספר טכנולוגיות מה שעלול לגרום לטעויות ולקושי בניהול הזמן.

תחומי ענין - חשוב לאנשים עם ADHD לעסוק בנושאים המעניינים אותם, כאלו שמדליקים אותם, קיים סיכוי סביר שבתחום כזה, הריכוז וניהול הזמן יהיו טובים יותר, אם ניתן להעביר משימות שמשעממות את הADHD לעמיתים זה יעזור לו מאד לבצע את המשימות.

יצירת הרגלים - רוטינות אסטרטגיה חשובה מבחינה ארגונית ומבחינה של ניהול זמן היא לייצור הרגלים בתחומים שונים, להפוך משימות שאנו רואים בהן חשיבות, לשגרה כלומר פעולה קבועה לאורך זמן. כמו שאנו מצחצחים שיניים מדי בוקר וערב שזאת פעולה שגרתית שאיננו מקדישים לה מחשבה נוספת. כך לדוגמא אם ברצוננו לשלב פעילות ספורטיבית בסדר היום, יש לשבץ בלוח הזמנים שעות קבועות וימים קבועים, רצוי כל יום, שבהם אנו נבצע פעילות ספורט, לאחר כחודש סביר להניח שניכנס לרוטינה ובמקרה של ספורט התגמולים שנקבל בתחושה הטובה, באנרגטיות ומצב הרוח יחזקו וישמרו את הרוטינה.

לסיכום הבעיה של ADHD היא לא לדעת מה לעשות אלא לעשות את מה שיודעים כמו שכתב ראסל בארקלי. העלאת המודעות לקשיים בשילוב הפנמת כלים להתמודדות יכולים לשפר את ביצועיהם של מבוגרים ומתבגרים עם ADHD, סיוע של מאמן כמובן יכול לתרום בלמידה והטמעה של הרגלים בתחום ניהול הזמן.