הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירולוגית ביסודה, עם זאת, תפקידם של ההורים בסיוע לילד בעל הפרעת הקשב הינו גורם מפתח ובעל חשיבות רבה. ההורה מכיר את ילדו בצורה הטובה ביותר, ההורה הוא בעל העניין הגדול ביותר לעזור לילדו ובדרך כלל ההורה נמצא זמן רב ילדו ולכן ההורה יכול להיות המאמן הטוב ביותר עבור ילדו.

ההורה והילד יכולים לבלות זמן איכות מהנה ובכך הם יכולים לחזק את הקשר ביניהם, הילד בעל הפרעת קשב יכול לרכוש מיומנויות החסרות לו או לחזק מיומנויות חלשות יותר. האחריות שההורה נותן לילד מחזקת את תחושת המסוגלות של הילד וההצלחה מעניקה לו בטחון ביכולות שלו ומחזקת את הדימוי העצמי שלו. פידבק חיובי מאפשר לילד לראות את עצמו בדרך מעצימה ומפרגנת.

דוגמאות לפעילויות משותפות המסייעות לילד בעל הפרעת קשב וריכוז לרכוש ולחזק מיומנויות שיכולות לסייע לו בתפקודו היומיומי ויכולות להיות מהנות לילד ולהורה.

*בישול או/ו אפיה - בישול ואפיה מצרכים ניהול עצמי - קריאת הוראות וביצוען, תכנון ובדיקה המרכיבים, מדידת כמויות בצורה מדויקת, המתנה בסבלנות בשלבי הבישול או אפיה השונים, יצירתיות, תשומת לב, ריכוז ועוד.

*טיול משפחתי - בחירת איזור הטיול ובחינת האטרקציות הקיימות בו, תכנון מסלול ע"י קריאת מפה, בעזרתם הילד רוכש מיומנויות של התמצאות במרחב ותכנון זמן. בדיקת אפשרויות של מסלולים שונים מאפשרת לילד להבין לו שניתן לפתור את רוב הבעיות בכמה דרכים. בטיול אפשר לתת לילד את האחריות למעקב אחרי המסלול בעזרת מפה ונקודות ציון בדרך.

*פיסול בחימר ופלסטלינה - הפיסול מצריך ריכוז, יצירתיות, תכנון, המגע בחומר מרגיע ומחזק את המוטוריקה העדינה. אפשר לעבוד עם ספרים שבהם יש צורך לעקוב אחרי ההוראות או ליצור על פי הדמיון.

*הכנה יצירה משותפת - אפשר להשתמש בחומרים שונים על - מנת להכין יצירה משותפת. בשלב הראשון אפשר לתכנן את היצירה, לבחור את החומרים שרוצים להשתמש בהם. פעילויות מסוג זה מאפשרות למידה של מיומנויות כגון: תכנון, שיתוף פעולה, יצירתיות, ארגון, ניהול עצמי, פיתוח הדימיון ועוד.

*טיפול בבעל חי - הטיפול בבע"ח מעניק לילד אפשרות לפתח את האחריות שלו ובכך עוזרת להעלאת ערכו העצמי. הילד יכול להיות אחראי על האכלה, טיול, ניקוי הכלוב. בנוסף המגע עם בע"ח יכול להרגיע את הילד. מערכת היחסים עם בעל החיים מאפשרת לילד לחוש אוהב ונאהב, להפיג את בדידות ועוד.

* משחקי קופסה - משחקי קופסה מעודדים את פיתוח הזיכרון, ריכוז, מיקוד, חשיבה, אסטרטגיות וניהול עצמי. הילד במשחק מתמודד עם המתנה לתורו, הפסד והצלחה והתמודדות עם הסביבה.

*משחקי אסוציאציות - מפתחים את הדמיון והיצירתיות של הילד ומאפשרים לו ללמוד טכניקה של שימוש בדמיון כדי לפתור בעיות.

*משחקי כדור ופעילות גופנית - לפעילות גופנית יש השפעה הדומה להשפעת הריטלין בהגדלת רמת הנוירוטרנסימטרים (דופמין, סרוטנין ונוראפינפריין) במוח, התורמות לשיפור היציבות הרגשית, יכולת המיקוד, הערות והשקט הנפשי. בנוסף משחקי כדור יכולים לעזור לילד לרכוש מיומנויות באסטרטגיות ותכנון, שיתופי פעולה, ריכוז, ניהול עצמי וכמובן שיפור במוטוריקה.

*עזרה בעבודות הבית - עזרה במטלות הבית יוצרים אצל הילד אחריות וחיזוק תחושת השייכות למשפחה ובכך יוצרים חיזוק דימוי העצמי של הילד. בנוסף עזרה במטלות הבית מהווה חינוך לערכי שיתוף ועזרה ומחזקת את הקשר בין ההורה לילד.

הפעילות המשותפות מהוות זמן איכות בין ההורה לילדו לכן רצוי שההורה יפנה זמן לפעילות. ההורה ילווה את הילד בפעילות כאשר הוא מעביר את האחריות לילד ומעודד אותו לאורך כל הפעילות. הכוונה יעילה מאוד היא שאילת שאלות במיקום ניתנת הוראות. רצוי לשאול שאלות פתוחות ומעצימות שמאפשרות לילד לפתח מיומנויות נספות. שאלות לדוגמה: "באיזה חומרים אפשר להשתמש?", "איך אפשר לעשות זאת? האם יש עוד דרכים לעשות זאת?", "מה השלב הבא?", "כמה זמן זה ייקח?", "מה יקרה אם... ?"

הקפידו שהפעילויות יערכו באווירה טובה והקדישו לילדכם תשומת לב חיובית תוך התמקדות בהתנהגותו הרצויה. חפשו הזדמנויות לשבח אותו במשפטים כמו "איזה כיף לשחק איתך", "איזה מהלך מצוין", "חשיבה מקורית מאוד", " אתה כל - כך עוזר לי" וכד'.

פעילויות אלו יכולים ליצור תחושה של הנאה, יצירתיות, למידה תוך כדי משחק ויצירת קרבה אמתית בין ההורה לילד. ההורה יכול לשמש כמאמן לילדו ובכך לעזור לו להתמודד עם תסמיני הפרעת הקשב והריכוז, לפתח מיומנויות חדשות, לחזק את הדימוי העצמי שלו וליצור לו חוויה חיובית מקדמת.

"אפשר ללמוד הרבה על עצמך מילדים - כמו כמה סבלנות באמת יש לך."

פרנקלין פ. ג'ונס