ראה גם: * זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלְךָ מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 1.

7. לך שהיה רוצה להותיר את יריביך מתפלשים באבק

פעמים רבות אנחנו תוהים מי כאן באמת טוב יותר? אבל האם לא כולנו עשויים מאותו גוש עפר?

על כולם לשבת מעוגנים היטב למקום בו אין טוב יותר וטוב פחות.

כל חייך אתה יוצא מדעתך כיון שאתה חושב שיש "אותך" ושיש "אחרים". אתה לובש תחפושת בכדי לבלוט בקהל, אבל במציאות אין לא "אותך" ולא "אחרים".

כשתמות תבין.

במערב יש אמרה: "אדם לאדם זאב". הצעד הראשון בכל דת צריך להיות שזאבים יפסיקו לנשוך זה את זה. בתורת - הבודהה ["בודהה דהרמה"] לא מדובר בניצחון או הפסד, אהבה או שנאה.

יש כאלו שרוצים להשוויץ ב"סטורי" שלהם. אבל ברור לחלוטין שמשהו שאפשר להשוויץ בו אין לא שום קשר לסטורי.

8. לך שבוכה כי מישהו עבד עלייך

באיזושהי נקודה אתה חייב לסטור לעצמך בפנים ולשאול את עצמך: האם הרווח האישי שלך באמת שווה את כל האושר והצער העצומים האלה?

במוקדם או במאוחר כולם מפסיקים לחשוב על דבר מלבד עצמם. אתה אומר, "זה היה טוב! " אבל מה היה טוב? זה היה טוב לך בלבד. זה הכל.

המשמעות של בודהיזם היא לא אני, אין מה להשיג. עלייך להיות אחד עם היקום ועם כל בעלי החיים.

כל הישויות טועות - אנחנו מחשיבים אושר את זה שמוביל לצער, ואנחנו בוכים על סבל שאינו סבל כלל. כולנו מכירים את הילד שדמעותיו הופכות פתאום לצחוק כשאנחנו נותנים לו עוגייה. מה שאנחנו בעלי החיים קוראים לו אושר אינו הרבה יותר מזה.

9. לך שרוצה לדחוף למנהל שלך מכתב התפטרות

כאדם, כל שתעשה, מוטב שתעשה זאת באופן שלא ניתן לחזור עליו פעם נוספת. מוטב להשאיר לרובוטים את מה שניתן לחזור עליו.

החיים אינם נוסעים על מסילה.

האין אנו חיים מרגע לרגע? כיצד ייתכן לקחת את החיים, לנתח אותם, להקנות להם שיטה ולתייק אותם איפה - שהו?

כמה שלא תשיג בחייך, לא תוכל להציג דבר מהשיגך ביום הדין. אתה תמות עירום.

בסוף לא תוכל לעשות דבר אלא לשחרר.

האין זה ברור שהאושר הגדול ביותר הוא לעשות את שחובה עלייך לעשות?

אינך יכול לסמוך על דבר. הערך של דברים משתנה. תובנה זו היא שגרמה לשאקיאמוני לוותר על תואר המלכות, לעזוב את אשתו ובנו ולהפוך לנזיר.

10. לך שרוצה להתחיל עם זאזן

פעם היו חמש - מאות קופים בשרות חמש - מאות קדושים בודהיסטים. יום אחד החליטו הקופים לחקות כל מה שהקדושים עושים, אז הם עשו זאזן כשהם מחקים את הקדושים בעיניהם, באפם, בפיהם ובכל גופם. אומרים שבאופן הזה אלף קדושים תרגלו זאזן והשיגו סטורי.

על - כן זוהי משאלתי לשמר את הזרע של הזאזן גם אם באמצעות חיקוי בלבד.

כאשר אתה מתרגל זן, זה צריך להיות כאן ועכשיו, זה צריך להיות מדובר בך. אל תתן לזן להפוך לשמועה שאינה נוגעת אליך.

זאזן הוא הבודהה שאנו יוצרים מבשרנו הנע.

זאזן פירושו לתרגל את שלא ניתן לחשוב עליו.

זאזן הוא מתג - הדהרמה שמדליק את כל היקום.

פשוט לעשות דבר מה [שיקאן] פירושו לעשות זאת עכשיו במקום. פירושו לא לבזבז את מעט הזמן שיש לך בחייך.

כאשר שואלים אותי מה התועלת בזאזן. אני אומר שזאזן אין בו תועלת לדבר. יש כאלה שאומרים שבמקרה כזה הם מעדיפים להפסיק לעשות זאזן. אבל מה התועלת במירוץ לסיפוק התשוקות שלך? מה התועלת בהימורים? מה התועלת בריקודים? מה התועלת בלהתעצבן מניצחון או הפסד בכדורגל? לא - כלום! זו הסיבה בשלה לא - כלום הגיוני בדיוק כמו לשבת זאזן בדממה. בעולם "ללא - תועלת" פירושו שאין באפשרותך לעשות מזה כסף.

פעמים רבות אנשים שואלים כמה שנים יצטרכו לתרגל זאזן בטרם יראו תוצאות. לזאזן אין תוצאות. לא תשיג דבר מזאזן.

13 תגובות

סבסטיאן ב 19 ביולי 2008 אודות סאוואקי קודו

13 תגובות לפוסט "לְךָ (חלק 1 מ 3) "

מאת אסף:

ספטמבר 5, 2008 בשעה 22: 17

הי

הראיתי לחבר (לא ממש בודהיסט ובלי רקע בזן - אם גם עם כמות מזערית של תרגול בקבוצה) חומר של קודו מהאתר (הגרמני?) וכל זה בהקשר של שיחה, על עבודה לשמה, ולייבוביץ' ובכלל בהקשר המתמיד של השיחות שלנו בעבודה

אממה, הבחור הופתע לגלות לפני כמה זמן גם את התפקיד שמילא הקונטקסט של הבודהיזם היפני בהצדקת המלחמה ביפן לי היה מפתיע (ברמה האנקדוטית) לגלות שקודו היה בין המצדיקים ("הדיבר האוסר על הרג הוא המשליך את הפצצה" וכו').. אני תוהה האם ידוע לך משהו על התפתחות מחשבתו של קודו ברצף כרונולוגי. זה לא מפריע לי במיוחד, אבל סתם, בשביל לסגור מעגל עניין רופף

להגיב

מאת אסף:

ספטמבר 5, 2008 בשעה 22: 18

עיקר שכחתי: תודה מראש ולמפרע

להגיב

מאת bendowa:

ספטמבר 6, 2008 בשעה 21: 20

כשהייתי באנטאיז'י בפעם האחרונה דיברנו על זה קצת. לצערי לא מספיק בשביל שאוכל לענות באופן מוחלט על השאלה. בכל זאת רציתי להיות בטוח שזכרוני לא מטעה אותי ובצעתי חיפוש קצר באינטרנט לגבי ההתייחסויות של סאוואקי קודו לנושא. אני מביא לפנייך ולפני הקוראים האחרים סיכום קצר של מסקנותיי.

ראשית מספר מילות הסתייגות - אני לא תלמיד ישיר של סאוואקי ולכן כל מה שאומר הוא פרשנות בלבד.

במוסורת הבודהיסטית היפנית מוטמע באופן עמוק מאד המושג של "הארה מקורית" - "הונגאקו שיסו". התפיסה הזו מצביעה על כך שכיון שבבסיסם לכל הדברים יש טבע הבודהה שאינו ניתן לחלוקה או להריסה, הרי שאין באמת טוב או רע בשום תופעה או התנהגות. בעת המודרנית ביפן אנחנו מוצאים מספר חוקרים שהעמדה שלהם מוגדרת כ "בודהיזם ביקורתי" - התמה המרכזית של הטיעונים שלהם היא שעל - אף שדוגן זנז'י ניסה לצאת נגד התפיסה הזאת, המחשבה שלו התגבשה לאורך זמן וכן ניתן למצוא לה הדים גם בעבודתו, ושההדים האלה המשיכו וחילחלו אל הממסד הבודהיסטי ביפן ואל התפיסה הסוציאלית והצבאית של יפן.

כשאנחנו בוחנים את ההתפתחות של המחשבה של סאוואקי קודו קשה שלא להבחין בהשפעות של התפיסה הזו על דעותיו.

אם זאת נראה לי מרחיק לכת לומר שסאוואקי קודו תמך במלחמה או באלימות לשמם. הוא בהחלט חשב שחייל שהוא בודהיסט צריך להפוך את החיילות לתרגול האולטימטיבי שלו - קרי להתעלם מכל חשש לגופו וחייו, לזנוח את דעותיו האישיות ופשוט להלחם לפי רצון מפקדיו - מבלי לשאוב מכך הנאה כלשהי, ללא שנאה ומתוך אהבת האויב. כך הוא גם עשה במלחמת רוסיה - יפן, בה הוא גם נפצע קשה ונחשב למת.

נראה גם שהוא האמין באמת ובתמים שהמטרות של יפן צודקות במלחמה זו.

בזמן מלחמת העולם השנייה ניתן לראות כיצד המחשבה הזו באה לידי ביטוי במאמרים פומביים שלו - אם כי אני לא מצאתי אותו תומך באופן ישיר ביציאה למלחמה. אומר גם שלא מצאתי ציטוטים שלו המתנגדים לה באופן ישיר וברור. חשוב אולי לציין שכל שנגיש לי הוא תרגומים של דבריו לאנגלית ויש גם הרבה דברים שלא תורגמו.

נראה כאילו אחרי מלחמת העולם השנייה הוא קצת משנה את הטון ויוצא באופן גלוי נגד המלחמה. (כמו ב קטע מספר 6 - כאן).

החלק הקצר שהבאת מתוך דבריו (ואני חושב שהתרגום שהבאת לא מדויק) הוא מתוך מאמר שכתב בשנת 1942 למגזין בודהיסטי. המאמר הוא פרשנות על טקסט שנכתב ב - 1774 על - ידי באנז'יו דותאן בשם: "על המשמעות של ציווי הזן".

קריאה בקטע השלם מתוך המאמר של סאוואקי קודו שמתייחס לציווי "לא ליטול חיים" מעידה על כך שאין באופן ישיר נסיון להצדיק את המלחמה היפנית אלא יותר ניסיון לעודד את הלוחמים הבודהיסטים לתרגל את חיילותם באופן מושלם.

אני חושב שקשה אם לא בלתי אפשרי להבין את עמדתו של סאוואקי קודו ללא תרגול. ובכל זאת אין במשפט הזה כדי להצדיק את מעשיו או אמירותיו.

באותו מאמר הוא כותב כך:

" להקריב את חייך, קל כנוצה; לחמול על חיי האחר כעל חייך. כאשר הגבול בין העצמי לבין האחר נעלם, הציווי, "לא ליטול חיים", מתגשם. כך אם אנחנו עושים כדברי סוטרת הלוטוס, "שלושת העולמות הם הקיום שלי עצמי, וכל הישויות החיות בהם הן בעצם ילדיי. " התוצאה היא שכל הישויות, ידידי כמו גם אויבי הן בעצם ילדיי. הממונה עליי הוא הקיום שלי, הפקוד שלי הוא הקיום שלי, יפן היא הקיום שלי, כל העולם הוא הקיום שלי. ובעולם הזה שהוא הקיום שלי, החזרת הסדר על כנו הוא מה שאנו מכנים מלחמה צודקת. במקרה כזה [ואני (סבסטיאן) מוסיף, רק במקרה כזה] בין אם אנחנו הורגים ובין אם לאו הציווי "לא ליטול חיים", אינו מופר. זהו הציווי שאוחז בחרב וזהו הציווי שמטיל את הפצצה. זוהי הסיבה בשלה הציווי "לא ליטול חיים" צריך להלמד באופן מעמיק. "

אני חושב שהוקאן שמציב לנו סאוואקי קודו אינו שונה מזה שהציב לנו ננסן בהורגו את החתול. דוגן אמר על ננסן (בתרגום חופשי) - אני לא הייתי נוהג כמוהו אבל כשתורת - הבודהה מתגשמת אין חוקים קבועים.

אני חושב גם שהפירוש הנכון לקואן של סאוואקי קודו הוא שהמקרה היחיד בו מותר להרוג הוא כשאתה לא הורג (קרי כשהאגו לא מעורב בפעולה). האם מישהו מאיתנו יכול לומר זאת על עצמו?

לי באופן אישי קצת מפריע שסאוואקי קודו חשב ששדה הקרב הוא מקום ראוי לתרגול, לא כיוון שהוא אינו כזה, אלא שרובנו נכשלים בתרגול שלנו כשכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה רק לשבת.

אני גם חושב שסאוואקי קודו טעה כשחיבר ולו ברמז בין מלחמתה של יפן למלחמה צודקת, אני חושב שהוא נפל לאותו בור שהוא מזהיר מפניו פעמים כה רבות, שהוא לבלבל בין דעותינו האישיות לבין תורת הבודהה. בסופו של דבר דומני שהוא עמד על טעותו אחרי המלחמה. אני חושב שמילותיו של סאוואקי קודו מדויקות מאד. הבעייה היא בכך שהוא דימה את מלחמתה של יפן למלחמה צודקת ושכח אולי שגם הצד השני רואה את מלחמתו כצודקת.

הנושא של המעורבות של ממסד הזן היפני במאמץ המלחמה האימפריאלי הוא נושא כאוב. יש לציין שממסד הסוטו פרסם התנצלות רשמית בשנת 1993.

קטנתי מלשפוט את סאוואקי קודו (הגם אם קצת עשיתי זאת). אולי מוטב שכולנו נתרכז בדרך ולא בהיבט יחיד של מעשיו או דבריו של אדם אחד.

ננסן וסאוואקי מחזירים אותנו ל "צורה היא ריקות". כשנשארים ב"צורה היא ריקות" מקבלים את "ההארה המקורית", את טבע - הבודהה את "הונגאקו שיסו" ואת המעורבות של ממסד הזן במאמץ המלחמתי. חשוב לזכור את "ריקות היא צורה. " - רק כך ניתן לפעול נכון בעולם.

בברכה

סבסטיאן

נ. ב

נזכרתי שראיתי התייחסות של מוהו, המורה שלי ואב המנזר של אנטאיז'י לנושא. מדובר בתכתובת בינו לבין ויקטוריה, מחבר הספר "זן במלחמה". העתקתי את התכתובת הזו לקובץ PDF וניתן למצוא אותו כאן

הפרסום המקורי נמצא כאן יחד עם תכתובות נוספות שאינן קשורות.

ראה גם: * זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלְךָ מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 3. www.bendowa.net/zenblog1/תרגומים/סאווקי-קודו/ל%d6%b0ך%d6%b8/