בחיים יש 2 גישות, יש את האנשים שלוקחים אותם יותר מדי ברצינות, ויש כאלה שחושבים ויש כאלה שלא לוקחים את החיים בכלל ברצינות, ושניהם לא נהנים מהחיים. אם ניקח משחק מחשב

במשחקים האלה יש גם הנאה וגם חשיבה, וכייף לשחק אותם. כל הזמן מגיעים לרמה חדשה, וזה הכייף.

כך בחיים אם לוקחים את החיים כמשחק מאתגר אבל כמשחק אז יודעים בדיוק שלא צריך להגזים בחשיבות שלו יותר ממה שהוא, ויודעים לקחת אותו ברצינות לצורך ההנאה מהמשחק.

כפי שבעבר תיארה את החיים מכרה מהעבר ואני מסכים עם התיאור, שהחיים הם כמו סרט, שאדם יושב ומסתכל על החיים והוא גם משחק בהם את המשחק שלו, ומדובר בסרט באורך מלא. הוא רואה בחיים, דרמה, מתח, קומדיות, טלנבלות, מוסיקה ועוד...

כאשר האדם מסתכל בחיים כסרט מעניין הוא לוקח את הסרט גם ברצינות מסויימת בשביל שיוכל להינות ממנו, וגם הוא יודע שזה רק סרט. וגם הוא לוקח תפקיד בסרט, וגם שאר האנשים שהוא מכיר לוקחים בו תפקיד. ומתוך הבנה זו, הסרט הרבה יותר מעניין.