או' רש"י על הפסוק "וישמע יתרו כהן מדין",, מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

בפרשת ויחי קורא יעקב לבניו ואו' "הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם"

פעמיים או' יעקב את השורש "שמע", האחד שמעו בני יעקב והשני, "ושמעו אל ישראל אביכם.

מהו ענינה של השמיעה?

או' ר' נחמן "שמיעה בליבא תליא", היינו השמיעה תלויה בלב. הלב הינו איבר השמיעה.

שני אברי שמיעה, האוזן והלב. האוזן הינה האיבר הקולט והמביא הקולות אל המודעות, שמיעה זו הינה בלתי רצונית ולא נשלטת. שמיעת הלב היא המקבלת ומשימה על לב.

היינו ענינה של שמיעה, נתינת משמעות. האדם משמיעה והאדם שומע ע"מ לתת משמעות לדבריו להנהגותיו, משמעות לחייו.

כידוע, יעקב הינה בחינת גלות. ישראל הינו בחינת גאולה, בחינת צמיחה. כשיעקב מדבר אל בניו, דיבורו הינו כפול כיוון שישנה שמיעה ומשמעות גלותית. בני יעקב הינה השמיעה והמשמעות הגלותית, ישראל אביכם הינו בחינת שמיעה ומשמעות גאולתית, משמעות של גדילה וצמיחה.

דוד המלך מבקש מהקב"ה "לב שומע" היינו היכולת לשים על לב הדברים המושמעים, ולתת משמעות מתאימה לחייו.

מקומה של משמעות הינה בלב, על כן זקוק האדם ללב שומע.

השמיעה תחילתה באפרכסת האוזן המשכה בלב, בנתינת המשמעות וסיומה בהנהגה תואמת.

וישמע יתרו, או רש"י "מה השמועה שמע ובא", מהו הדבר, מתוך הרבה דברים ששמע, על הקב"ה, על עם ישראל שגרמה לו לביאה זו. או' רש"י, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

קריעת ים סוף הינה בחינת שמעו אל ישראל אביכם, מלחמת עמלק הינה בחינת שמעו בני יעקב.

זהו "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך. זוהי שמועה המביאה לידי תורה.

שמיעת "מוסר אביך" מביאה לידי "אל תיטוש תורת אימך". הן מוסר האב והן תורת האם שניהם ענינם אחד, החיבור אל התורה.

שמיעה זו של יתרו הביאתו לבוא אל המדבר ולהגיע אל הר האלקים.

יה"ר שנזכה כולנו ללב שומע.