מספרים על נזיר בודהיסטי ש...
ככה מתחיל לו סיפור מעניין שנועד להראות משהו בתהליך אימון. אבל האם יש קשר בין נזיר בודהיסטי לאימון?
במשך השנים בהן אני מאמן פגשתי לא מעט אנשים שרואים באימון שלב בדרך הרוחנית אותה הם עושים. ואני שואל: 'מה בין אימון לרוחניות? ' או את שאלת מיליון הדולר (לחומרניים שבינינו): 'מה היא בכלל רוחניות? '
בן האדם חי בתוך עולם שמורכב מעולמות רבים. את חלקם הוא יכול לחוש בחושיו וחלקם נעלמים ממנו. אני יכול לראות אנשים וחפצים סביבי. אני יכול להרגיש את קירות החדר, להריח את ריח האוכל, לשמוע מה אומרים לי אבל אינני יכול לדעת בוודאות מה הכוונה של אלו שאמרו לי דברים, מה האוכל יעשה לבריאותי, מה יקרה אם הקירות יפלו או מה קורה מעבר לקירות החדר.
חלק נוסף הוא החלק המורכב מהרגשות והמחשבות שעולים בנו. זהו עולם פרטי שאף אחד אינו שותף לו. רק אנחנו. גם המחשבות וגם הרגשות הם שלנו וידועים רק לנו. אם אדם אחר ינסה להבין את המחשבות או את הרגשות שלי באופן מלא, לא יוכל. הסיבה היא שהוא עושה זאת באמצעות המחשבות והרגשות שלו ולכן הוא מפעיל, מראש, מסננת שאינה מאפשרת לו לראות את המחשבות והרגשות שלי כמו שהם.
הרוחניות, בעיני, היא היכולת לדעת את מקומם של כל העולמות האלו. העולם הוודאי הברור, שניתן להבחנה בחושים שלי - הוא האמת ואינו ניתן לוויכוח. העולם הלא ידוע, זה שמעבר לקיר או בעתיד, הוא עולם שייתכן וישפיע על חיינו וייתכן שלא, אבל הוא איננו בשליטתנו ולכן כל אנרגיה שנשקיע בו היא אנרגיה שאולי הוצאנו לריק.
מכל העולמות הללו העולם המבלבל מכולם, זה שמקומו קשה לנו, בני האדם, להבחנה, הוא דווקא עולם המחשבות והרגשות. את כל חיינו אנו מנתבים בעזרת אותן מחשבות והרגשות שעולים בעקבותיהן. אנחנו בטוחים שאם אדם אמר לי "טיפש", אז הוא תכנן לפגוע בי, או אם המנהל קרא לי לשיחה לאחר שלא עשיתי דבר כלשהו, הוא בטח כועס עלי. אנחנו חושבים את הדברים הללו ומייד עולים בנו רגשות - כעס, פחד, עלבון ועוד.
בנקודה זו, ברגע בו עלו הרגשות, כבר איננו יכולים להבדיל בין העולם הוודאי - קיר, שולחן, אדם, לבין עולם המחשבות והרגשות. שניהם נראים לנו ודאיים באותה מידה.
האימון והבודהיזם, שניהם, עוסקים בדיוק בהפרדה שבין האמת הוודאית לבין המחשבות והרגשות. בין האגו למציאות.
הדרך להפריד בין העולם הוודאי לעולם הרגשות והמחשבות בשתי האסכולות היא - שאילת שאלות.
הבודהיזם משתמש בתהליכי מדיטציה על מנת להבחין במחשבות וברגשות ועל מנת להגיע לתשובות. האימון מגיע לתשובות בעזרת שימוש במנגנון, שאותו הוא, למעשה, רוצה לפרק - מנגנון המחשבות.
אז מה בכל זאת ההבדל?
התהליך. בבודהיזם השאלה עצמה היא התהליך, באימון השאלה היא חלק מתהליך, שנועד להביא תוצאה.
בעוד נזיר הזן יכול לשבת במשך ימים מול הר על מנת להגיע לתשובה לשאלה אותה הוא שואל, האימון שואל שאלה ומחפש תשובה מיידית על מנת לעבור לשלב הבא בתהליך.
רוחניות על כל צורותיה מאפשרת לבן האדם לראות את מקומו האמיתי בעולם, לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות ולהבין שהעולם אינו חלק מאיתנו אלא שאנחנו חלק מהעולם. להבין שהרגשות והמחשבות מבלבלים אותנו לפעמים בדרך שנותנת לנו תחושה שהכל מסביב קבוע ולכן אנחנו צריכים לעשות דברים, כדי לשמר את מה שיש לנו, בעוד שבאמת, הכל מסביב משתנה כל הזמן: הפרחים צומחים ונובלים, המכוניות חולפות, ילדים גדלים ונהיים אנשים, הכסף בא והולך, העבודה מתחלפת, חברים באים והולכים...
לכן מה שיש לנו לעשות בעולם הזה הוא להתפתח וליהנות ממה שיש עד שהוא ישתנה.
תהליכי התפתחות בעזרת משחק וחוויה
לפרטיים וארגונים www.newperspective.co.il טלפון - 054-6677126
פקס - 057-7962068
050-3331-331