ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הרגשת רגשות ✔ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 2 ✔ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 1 הקליינט ...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 2

ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 1 הקליינט כאדם שלם במידיות של המציאות האמיתית

הניסיון לתפוס את האדם האחר במלואו, כפי שהוא באמת קיים, מבלי לקחת שום דבר כמובן מעליו, דורש מצד אחד מהמטפל לנתק את דפוסי ההנחות המוקדמות לגבי השקפת עולמו או מצבו של האחר ומצד שני, את מחויבותו של הקליינט להבין את חייו ואת קיומו (Strickland, 2001). ההנחה היא, שסך התנסותו האנושית של האינדיבידואל כאדם, פתוחה למודעות הערה וישנה השאיפה להרחיב את המודעות העצמית על ידי הבהרתה (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). מצד שני, ישנה הימנעות מפרשנות תהליכיה. פרשנות זו, מעצם השייכות שבדברים, תמיד תהיה חלקית ולא ודאית (Spinelli, 2007).

המטרה במפגש אינה לחשוף או לאבחן במדויק את מצבו של הקליינט, אלא לאפשר לו לראות את עצמו באופן בהיר יותר ובכך, לאפשר לו להגיב באופן מלא יותר לדבר שכבר מוצג בהתנהגותו, אולם לא הוערך במידה מספקת (Lieberman, & Havens, 2002). המטרה אינה להסביר, אלא לחקור ולתאר את מצבו של הקליינט וזאת, בפתיחות ומוכנות להתבונן בגלוי בדרכי הביטוי הרבגוניות של הנפש (Van Deurzen - Smith, 2004). המטרה היא להבהיר את אותו הדבר שהקליינט מביא למפגש וליצור מרחב, אליו יוכל הקליינט ליצוק כל דבר אותו הוא חפץ לחשוף (Cohn, 1997).

מבחינת המטפל האקזיסטנציאליסטי, זו הדרך המסוימת של הקליינט להיות עם הקיום, עם הסתעפויותיו, השלכותיו ועומקו, שהיא תחת המבט הבוחן (Van Deurzen - Smith, 2002). יתרה מזאת, המטפל מכיר בכך שהקליינט לא ימצא דבר במידה וילך בעקבות מערכת העקרונות אותן הוא (המטפל) מציג, אלא רק במידה וייתן לעצמו להיות מאותגר על ידי התנסויותיו החדשות, כפי שהן מתרחשות בכאן ועכשיו שבטיפול ובחייו (Van Deurzen - Smith, 2004). מכאן, שהתמקדותו של המטפל במפגש תהיה מכוונת לחקירה המיידית של התנסות האינדיבידואל (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004).

חשוב להדגיש, שהמפגש מבטא דיאלוג ולא מונולוג המנוהל על ידי המטפל או הקליינט (Boeree, 2006). מערכת יחסים זו הדדית וכפי שיוצג בהמשך, ישנה חשיבות גם להבהרת התנסותו של המטפל. עם זאת, תרומתם שונה והדגש הינו על הבהרת סיפורו של הקליינט (Cohn, 1997). נאמר שאופייה ההדדי, הרגעי והישיר של מערכת היחסים הטיפולית, מאפשר לקליינט להגיע לעימות עם הדאגות המהותיות של הקיום ומעורר אותו למצוא את עצמו ביחס לשאלות הקיומיות הגדולות שבחיים (Jacobsen, 2008).

אם כך, תפקידו של המטפל יהיה להקשיב עד כמה שאפשר, להאזין באופן שאינו בררני ולהגיב על ידי שאלות והערות, בכדי להבהיר את התכנים אותם מביא הקליינט וליצור את המרחב בו יישמע סיפורו של הקליינט (Cohn, 1997). על ידי כך שהוא יימנע מכפיית עולמו על הקליינט, הוא יאפשר לו להרגיש מובן ושמקבלים אותו. באופן זה, תיאורו האוטנטי והמפורט את התנסות חייו יוביל אותו לפתוח את עצמו ולהיות נוכח בהווה כפי שהוא באמת (Jacobsen, 2008).

המטפל בשדה ההתייחסות של הקליינט

בכדי לאפשר זאת, המטפל האקזיסטנציאליסטי משתמש בטכניקות של החלפות רגשיות, אמפתיה ושיקוף פרסונאלי עמוק את מצבו של הקליינט בעולם, את קיומו, גבולותיו ואפשרויותיו (Yalom, 1980). הוא צולל לתוך הקשר כשבליבו האמונה שהתהוות חיבתו, אמונתו והבנתו את הזולת, יובילו לתהליך משמעותי. הוא אינו נכנס לקשר כאיש מקצוע שיכול לאבחן נכונה או לעזור, אלא כאדם הנכנס לקשר אישי (מיי, 1983). באופן זה, הקליינט חווה העמקה והגברה של רגשותיו והמטפל, חווה הדהוד שהוא משלים או דומה. ההצלחה, תחווה כחמימות משותפת גם מבחינת ההיבטים השליליים וגם מבחינת החיוביים (Lieberman, & Havens, 2002).

יחד עם זאת, חשוב שלא לבלבל גישה זו של פתיחות ומתירנות לאחת של אהדה מוחלטת או אחת שעושה את העבודה בשביל הקליינט. התרפיה אינה תחליף לידידות אנושית (Cooper, 2003). אמנם ברקע של היחסים חייב להיות, ללא ספק, קשר חזק של חמלה לאנושיותו הבסיסית של הקליינט, אולם זו הנחישות להתעמת עם מצוקות החיים היא השולטת במפגש ולא הערכה הרגשית של הקשיים המעורבים (Van Deurzen - Smith, 2002).

עמדתו של המטפל כלפי הקליינט, תהיה אחת של לדלג קדימה יותר מאשר לדלג פנימה. הכוונה בכך, היא בזיהוי המוקדם של פוטנציאל אפשרויות הקיום של הקליינט והגשמתם במרחב שנוצר (Condrau, 1998 מתוך Cooper, 2003). המטפל אינו מתנגד או קורא תיגר על הקליינט וגם לא מסכים עימו או מוחל לו, הוא פשוט מאפשר לו לבחון את גישתו ואת השלכותיה ועוזר לו לתרגם תחושות אלו להבנה קונקרטית (Van Deurzen - Smith, 2002). זאת, אגב ההקפדה על ההימנעות מלקפוץ לעזרה, להרגיע או לתת תשובות. צורה זו של התייחסות, ממעיטה בערכם של החופש והאחריות של הקליינט (Cooper, 2003).

זהו תהליך בו הוא עצמו משתתף כשהוא שוקע לעולמו של הקליינט ונמצא לצידו או עימו כשהוא ממלא את תפקידו בעולם (Strickland, 2001). נוכחותו והשתתפותו במפגש הכרחיים ואינטנסיביים והוא נפגש עם המציאות הגסה של הקליינט במלוא הבהירות לה הוא מסוגל (Van Deurzen - Smith, 2002). מנקודת המבט האקזיסטנציאליסטית, רק במידה והמטפל השתתף בעולמו של הקליינט באופן חי ואקטיבי, הוא יוכל לראותו באמת. מבחן המפתח לכך, הינו בביטוי חיזוק הקשר וההדהוד הרגשי שביניהם (Lieberman, & Havens, 2002).

מכיוון שעומקו ומורכבותו של האדם הינם אינסופיים, משימה זו אינה קלה והסיכוי להבנה אמיתית של עולמו של הקליינט מועט. עם זאת, מאותה הסיבה אין המטפל צריך לדאוג שהוא יימשך פנימה או קרוב מידי לקליינט, אולם עליו תמיד להבטיח שהוא יוכל לחזור לנקודת מבטו האישית. עליו להיות מסוגל לעמוד במתח הנוצר בין תפיסת המציאות של האחר ותפיסת המציאות שלו עצמו (Deurzen - Smith, 2004). בכניסה למרחב המשותף, כשהוא פתוח לחוויית האחר כחדש בכל רגע ורגע, הוא מסתכן באיבוד העצמי שלו. למעשה, גם הוא וגם הקליינט נמצאים במאבק האם להיפתח ולקחת סיכון או להקים מחיצה ולהישאר במרחב המוכר והמוגן (מיי, 1983).

יתרה מזאת, באופן מסוים כל קליינט יאתגר וימתח את גבולות התנסותו של המטפל. על ידי כך שהמטפל ישמור על יושרו ועל מרחק המאפשר להישאר בתוך גבולות הטיפול, הוא יגן על עצמו. הכוונה בכך, היא ליכולתו להיות עם הקליינט בעוד הוא נשאר נאמן לעצמו ולא נסחף בתהליך ההקשבה והתגובה האמפאטית. למעשה, המטפל יהיה בעל היכולת להקשיב באמת רק עד לגבול בו הוא חזק עם עצמו ולא מאבד את עצמו (Van Deurzen - Smith, 2002). ההימנעות מההכרעה או העיצוב של האחר, מאפשרים לו את השתקפות חווית האחר בהתרחבות של העצמי, בעוד שבאותו הזמן אין נטישה, מזעור או וויתור על נוכחותו העצמית (Buber, 2002 מתוך Spinelli, 2007).

כשעולמו של הקליינט נחשף בפניו, הוא מבין את יחסו של הקליינט כלפי מצבו. הדבר, פותח בפניו העולם רחב וחדש של דינאמיקות היכולות לשפוך אור על מצבו של הקליינט ולרמז על משאביו הפנימיים ועל אופן התמודדותו (מיי, 1983). כשהוא נעשה פתוח ובעל יכולת הסתגלות להחלפה דינאמית ובלתי פוסקת של נקודות מבט חדשות ולהכרה בטעויותיו שלו, כשהוא נהיה בעל מוכנות ומסוגלות לפקפק ברעיונותיו, תובנותיו ונקודות מבטו, יחד עם אלו של הקליינט, הוא יוכל להגן על עצמו מלהיהפך ליהיר ולהרצות לקליינט (Van Deurzen - Smith, 2002).

ההעברה והעברה נגדית במפגש האקזיסטנציאליסטי

טבעה האמיתי של העברה הרגשית במפגש העכשווי

ניתן להגיד, שמנקודת המבט של השייכות, באופן בלתי נמנע, כל אדם נעשה מעורב עם האדם שמולו. מפגש זה עם הווייתו של אדם אחר, יש בכוחו לזעזע עמוקות ולעורר רגשות חזקים מכל סוג שהוא (מיי, 1983). יתרה מזאת, במערכת היחסים הטיפולית עצמה, ישנה דרישה ועידוד לאינטראקציה רגשית חזקה וספונטאנית (Lieberman, & Havens, 2002) והתמקדות אינטנסיבית ביחסים המידיים המתרחשים. לכן, הדבר אינו מפתיע שלעיתים ישנה תחושה של רגשות עמוקים המתפתחת בין הקליינט למטפל (Spinelli, 2007).

התנסויות רגשיות אלו, מוסברות על ידי רבות מהגישות העכשוויות בפסיכותרפיה, כתהליכי העברה והעברה נגדית (Spinelli, 2007). למרות שישנן הגדרות והתייחסויות שונות למונח זה ולמידה בה התופעה נוכחת במפגש הטיפולי, לכולם משותפת ההסכמה שהעברה והעברה נגדית הינם העתקה של רגשות אותם יש לקליינט כלפי אדם או אובייקט מסוים מעברו, אל המטפל ולהיפך מהמטפל אל הקליינט. הדוגמאות הקלאסיות לכך, הינן התנהלותו של הקליינט כלפי המטפל כאילו הוא ההורה והתנהלותו של המטפל כלפי הקליינט כשהוא חש משיכה ארוטית אליו (Van Deurzen & Kenward, 2005).

עם זאת, מבחינת השקפת העולם האקזיסטנציאליסטית, הגדרת ההתנסויות הרגשיות כתהליכי העברה הינה בעלת ערך מועט (Spinelli, 2007). ההכרה בתהליכים אלו, מרמזת שבני האדם יכולים להיות בעלי יחסים שהם ניטראליים והדבר סותר את ההנחה הפנומנולוגית שבני האדם תמיד ובאופן בלתי נמנע קשורים לאחרים בעולמם (Cooper, 2003). כשיוצאים מנקודת הנחה זו, שאנו מתקיימים בלבד ובאופן בלתי נמנע במצב של יחסיות, הדבר מאבד את משמעותו להבחין בין יחסים אמיתיים ויחסי העברה. מערכת היחסים היא תמיד אמיתית, היא תמיד מה שהיא (Cohn, 1997).

בהתבסס על העמדה הפנומנולוגית, האנליזה של הקיום דוחה את הרעיון של מבנים נפשיים פנימיים, כך שבהתחשב בכך גם לא ניתן להתייחס למונח השלכה או העתקה, מכיוון שהם מניחים מראש את הימצאותם של מערכות היפותטיות ואת האפשרות של מעבר התכנים ביניהם (Boss, 1963, 1979 מתוך Cooper, 2003). מבחינת האקזיסטנציאליזם, הרעיון שישנה האפשרות שהקליינט יעתיק אל המטפל רגשות או רעיונות הנובעים מדמויות בעברו, הינו רעיון מעוות שנכשל לעלות בקנה מידה אחת עם המציאות הפנומנולוגית של ההתנסות הנחווית שבמפגש (Spinelli, 2007).

בנוסף, נטען שההתמקדות בקונפליקטים של העבר, יכולה ליצור הזנחה של קונפליקטים של ההווה (Van Deurzen & Kenward, 2005). ההתייחסות למצב מסוים כהעברה, מונע מהמטפל להיות קשוב באופן הנכון לדילמה בה נמצא הקליינט באותו הרגע וכל פרשנות המשקפת תהליכים אלו, למעשה ממעיטה בערכה של הסיטואציה (Deurzen - Smith, 2004). הערכים המוסברים, מערפלים את הדבר שישנה האפשרות, שיהיה בעל ערך בכדי להבין את הרגשות הנחווים באותו הרגע כשלעצמם ואת קישרם האפשרי, להשקפת עולמו של הקליינט כפי שהוא מבוטאת בתרפיה (Spinelli, 2007).

יתרה מזאת, נאמר שלמידה בה התנהלותו של הקליינט מפורשת כהעברה, המטפל יכול להתנער מהשפעתו הממשית שלו על התנסות המטופל. כשלקליינט יש כעס על אימו, אין הדבר אומר שלא קיים בו כעס אמיתי וברור גם כלפי המטפל (Van Deurzen & Kenward, 2005). השימוש בהגדרות מקצועיות כסיבה מספקת בכדי לנפה תכנים שכביכול לא קשורים להתנסות המיידית, מביא לאיבוד ההוויה שבקיום של הרגע והופך את הקליינט לאובייקט, המשרת את חרדת המטפל מפני חופש הבחירה והשינוי. למעשה, ההעברה יכולה לשמש כהגנה נוחה ומועילה מאחוריה מסתתרים גם המטפל וגם הקליינט, בכדי להתגונן מפני החרדה שמתעוררת במפגש האמיתי ובעימות הישיר (מיי, 1983).

מנקודת מבט זו, הסברת המפגש כהעברה מסביר הכל מלבד את המתרחש באמת בין שני האנשים והשפעת צמצום ההתנסות, יכולה להיראות גם במחיר עיוות המציאות לגבי הדבר האמיתי המתרחש (מיי, 1983). כפיית אלמנט זה של אי המציאות לגבי ההתנסויות, מעכב גם הוא את הניסיון להישאר עם הדבר אשר חושף את עצמו במידיות של המפגש (Spinelli, 2007). ישנה האפשרות שהתייחסות שכזו, כשלעצמה, היא לא מספקת ומצומצמת ויש לה את הפוטנציאל לסגור קליינט אף יותר לתוך עולמו (Boss, 1963 מתוך Cooper, 2003).

מבחינת העמדה האקזיסטנציאליסטית פנומנולוגית, הקליינט אינו באמת מעביר אל המטפל רגשות שהיו לו כלפי אביו או אימו. מושג זה במובן של התקת רגשות ברי העברה מאובייקט לאובייקט מאבד את נחיצותו וההתייחסות לתופעה נתפסת במונחים של תפיסת העולם וההתייחסות כלפיו (מיי, 1983). כל התנסויותיו של הקליינט הינם היבטים של קיומו כאדם וכאדם, הוא פשוט מכוון לעולמו. הבנה זו, מביאה לזניחת ההגדרה הקלאסית לתופעה, לטובת הגדרתה כמפגש או מערכת יחסים אמיתית, כנה וטבעית (Van Deurzen & Kenward, 2005).

העתקת תהליכי ההעברה לכאן ועכשיו המיידי

אין הדבר אומר שהפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית אינה מכירה בחשיבות העבר. עברו של הקליינט הוא חלק מהאדם ובני האדם תמיד ביחסים. איננו יכולים להתיר קשרים אלו ואנו תמיד נושאים את מערכות היחסים עימנו אל חיינו העתידיים (Jacobsen, 2008). התנסותם של הקליינט והמטפל אחד את השני, תהיה תמיד מושפעת גם מהתנסותם עם הדמויות המשמעותיות מעברם, אולם מבחינת הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, אין הדבר עושה את המפגש לפחות אמיתי, למרות שהדבר יכול להפוך אותו לפחות בהיר (Cohn, 1997).

הצטלבות קיומם, לעולם לא תתמצה בדבר שקרה בעברו של אחד מהם. כשהמטפל אומר לעצמו שהוא מותש מכיוון שהקליינט נוהג כלפיו כפי שהיה כלפי אביו, הדבר יכול להיות עובדתית נכון, אולם הדבר האמיתי הוא שמעבר לשיקולים של הלא מודע שיכולים להיות נכונים בהקשרם החלקי, הוא עושה זאת למטפל, כרגע, ברגע נתון זה (מיי, 1983). זו היכולת הרגעית של הקליינט לחוות את האדם המסוים שמולו, שנבחנת. הקליינט אינו מעביר את עברו הרגשי אל המטפל, אלא הדרך בה התנסה הקליינט עם הדמויות מעברו, חודרת אל האופן בו הוא מתנסה עם המטפל (Cohn, 1997). מכך, שהאנליזה האקזיסטנציאליסטית כוללת את העבר וכמו כן את העתיד, כפי שהם נוכחים בהווה (Van Deurzen & Kenward, 2005).

חשוב לציין שהמטפל אינו נמנע מבחינתם של משמעויות העבר, ההיפך הוא הנכון. הוא מעודד את החקירה של משמעויות אלו, אולם היא מכיר בכך שאת התשובה לשאלה מהם המהויות העמוקות והעיקריות של קיומי ברגע זה, לא ניתן לקבל מההתנסות הקודמת, אלא רק מההתרחשות הנחווית (Yalom, 1980). הוא גם יהיה מעוניין להבין מהם תפיסותיו והתנהגותו של הקליינט כלפיו ואת האופן בו אלו משקפות את דרכו בעולם, אולם כעת במקום שאלו יפורשו כהשלכות רגשיות ששורשן בעברו, הן מובנות במונחים של פתיחות או סגירות כלפי האחר בהווה (Cooper, 2003).

הכוונה בכך, היא שבהווה הקליינט פתוח להיבטים מסוימים של קיומו של המטפל ולאחרים לא. הדבר שנבחן הינו האם תבנית זו של פתיחות או סגירות מתרחבת אל מעבר ליחסים הטיפוליים, כלומר האופן בו הקליינט נכנס לסיטואציות שונות ולמערכות יחסים (Cooper, 2003). מבחינות שונות, הקליינט נתפס כאדם שלא התפתח מעבר לצורות התנסות מוגבלות ומצומצמות. לכן, בהווה הוא תופס את המטפל מבעד למשקפיים מעוותים או מוגבלים (מיי, 1983). ההתייחסות לקליינט אינה כאילו יש לו טעות או קלקול וההעברה, פשוט נתפסת כתופעה ככל התופעות, שאין צורך לטפל בה באופן שונה מאשר בחקירה פנומנולוגית (Van Deurzen & Kenward, 2005). ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 3

אתגרים אוטנטיות השלכה התנהגות סיכוי הנפש אירוטיקה אינסוף תבניות תשובה הקשבה אקזיסטנציאליזם בפסיכותרפיה העברה והעברה נגדית העברה נגדית פסיכותרפיה תרפיה
רע - מה טוב בכך שיש רע? איך הרע גורם לאדם להרגיש טוב? ומה יותר טוב מכך?
... הרע. ז"א אם יצליח האדם להגיע למצב שבו הוא יצליח למלא אצל עצמו את כל הצרכים האישיים של הגדרת הזהות העצמית, יצירת רצונות, התקדמות, יצירת מטרות, התפתחות אישית, הרגשת רגשות שונים, יצירת רגשי שמחה וכולי, ואת כל זה יצליח האדם להשיג בצורה כלשהי שאינה ...
להרגיש טוב - האם הגעת לשלמות?
להרגיש טוב - האם הגעת לשלמות?
... בחיים של האדם יש אירועים טובים יותר ופחות, וגם אירועים רעים וכולי. לקחת את תחושת הרגש הטובה ביותר ולחוות אותה באופן רציף בכל רגע ורגע. על האדם ...
בעיות בזוגיות, רוצה לאהוב יותר, לא אוהב מספיק, לא מרגישה פרפרים, מחפשת את האחד, מחפת את האחת, איך למצוא את האחד? איך למצוא את האחת? משבר זוגי, האם הוא מתאים לי? האם היא מתאימה לי?
בעיות בזוגיות, רוצה לאהוב יותר, לא אוהב מספיק, לא מרגישה פרפרים, מחפשת את האחד, מחפת את האחת, איך למצוא את האחד? איך למצוא את האחת? משבר זוגי, האם הוא מתאים לי? האם היא מתאימה לי?
... להגיד לה מה זה הרגשות מה בדיוק מה זה נקרא רגשות יותר חזקות. אליעד: מה השאלה הבסיסית ששואלים משהו יותר פשוט. ש: אני יודעת האם פעם הרגשת הרגשה כזאת. אליעד: כן בא נגיד שכן נגיד שכן נגיד שלא מה זה משנה בוא נזרום על הכן "כן הרגשתי אליו ...
להרגיש טוב - האם הגעת לשלמות? 2
... טוב יותר, כי ברגע שהוא שבע לא ירצה להרגיש טוב יותר. פשוט טוב לו כל כך ואין טוב יותר מזה. איך מביאים את האדם להרגשת טוב בשלמות? בחיים של האדם יש אירועים טובים יותר ופחות, וגם אירועים רעים וכולי. לקחת את תחושת הרגש הטובה ביותר ולחוות אותה באופן רציף בכל רגע ורגע. על האדם לשאול, מתי הרגשתי הכי טוב בחיים שלי? ועכשיו נשיג את הרגש הזה בכל רגע ...
הפרעת דה ריאליזציה - מבוא
... לעולם שמסביבו. למשל כאילו הוא צופה בעולם מבעד לעדשת מצלמה, או כאילו המציאות החיצונית היא הצגה או חלום. במצב זה נפוצות תחושות של דז'ה וו או ז'מה וו. מקומות מוכרים נראים פתאום זרים, מוזרים וסוריאליסטים. תחושת הרגש מופחתת. לפעמים ישנה תחושה של חוסר בהירות ועירפול חושים. השינוי הזה בתפיסה יכול להתרחב גם לחושים אחרים כמו שמיעה, טעם וריח. דה - ריאליזציה ודה - פרסונליזציה דה - ריאליזציה ...
תהיות על הרוח ברוח האקזיסטנציאליזם
... היה או לא לפני שהאדם הגה בו. הכוונה היא, בכך שהאדם הוא זה הנותן לחוויה קיום לעצמו ובמידה ולא זיהה אותה, אין היא קיימת בשבילו. מסתכל בפליאה, מכיוון שלמרות שיכולה היא להיחוות באמצעות התחושה הפיזית, הרגשת הרגש, או המשגת המחשבה, זו אינה שייכת לאף אחד מאלו. היא שייכת לאותו מקום נסתר, כששוב הכוונה בכך אינה במובן המיסטי של הדברים, אלא בכך ...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על הרגשת רגשות
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: הרגשת רגשות, איך נוצר העולם? בשביל מה לחיות? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מה המשמעות של החיים? האם יש משמעות לחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם הכל אפשרי? למה העולם קיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? אולי אנחנו במטריקס? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם באמת הכל לטובה? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך להיות הכי חכם בעולם? מי ברא את אלוהים? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? למה יש רע בעולם? איך להיות מאושר? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית ועוד...



שקט נפשי אמיתי - הספר על: הרגשת רגשות, איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להשיג איזון נפשי? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...



הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לפתח יכולות חשיבה? איך להיגמל מהימורים? איך למצוא זוגיות? איך לקבל החלטות? איך ליצור אהבה? איך להעריך את עצמך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשנות תכונות אופי? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך לחנך ילדים? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להאמין בעצמך? איך לפרש חלומות? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשפר את הזיכרון? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להעביר ביקורת בונה? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לבני נוער, מאמן משפחתי, טיפול רגשי בנושאי הרגשת רגשות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1602 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 15:14:11 - wesi4