[1] בעיני רבים הסוטה הזו נחשבת לחשובה מכל בקנון. היא מופיעה פעם נוספת בגרסתה הקצרה (ללא פסקאות 18-22) בקובץ השיחות הבינוניות, סוטה 10 ותורגמה על ידי נזירים ומלומדים רבים.

[2] הדרך האחת: אֵקָאיוֹ מַגּוֹ, ekyano maggo. לעיתים מתורגם 'הדרך האחת והיחידה'. אפילו הפרשנות מציעה כמה אפשרויות ונראה שהמשמעות לא ידועה לגמרי. המילה אֵקָאיַנַה (ekyana) יכול להתפרש כ'כיוון אחד', ולכן הנזיר נְיָאנַמוֹלִי מתרגם זאת 'הדרך ההולכת בכיוון אחד'.

[3] הנכונה: נְיָאיַה, ya. מובילה, מורה, ולעיתים גם 'היגיון'. במקרה זה 'הדרך הנכונה'.

[4] סַטִיפַּטְּהָאנָא, satipahn: כנראה צירוף של סַטִי + אוּפַּטְהָאנָא (מילולית: להניח קרוב), בגרסת הסנסקריט smrty-upasthna stra. על אף שנעשה שימוש רווח בתרגום אוּפַּטְהָאנָא כ - 'בסיסים' (באנגלית: foundations), זה תרגום חליפי למונח המקורי. בכל מקרה, אומר וולש, המשמעות מובנת מתוך ההוראות לאורך הדרשה. סַטִי (sati) במקור משמעותו 'זיכרון'. התרגום 'קשב' (אנגלית: mindfulness) שנעשה על ידי רייס דיוויס היה מבריק והפך לשימוש הרווח ביותר. גואנקה מסביר שמשמעות המונח אוּפַּטְהָאנָא היא שהמתרגל צריך לעבוד בנחישות והתמדה על מנת לכונן ולבסס קשב ומודעות בעצמו.

[5] נזיר: בהיקהו, bhikkhu. אך על פי הפרשנות, כל מי עושה את התרגול הזה.

[6] מתבונן בגוף כגוף: קָאיַה קָאיָאנוּפַּסִּי וִיהַרַטִי, kye kynupass viharati, מילולית 'עורך התבוננות של הגוף בגוף' וכך גם לגבי הנוסחים האחרים בשלושת הבסיסים האחרים. הפרשנות מסבירה שהחזרה על ה'גוף' פעמיים היא כדי להגדיר את האובייקט ולבודד אותו והנזיר נְיָאנַמוֹלִי מוסיף שבעת מדיטציה יש לשים לב לא לבלבל גוף עם הרגשה, תודעה וכו' בגוף יש להתבונן רק כגוף, בהרגשות רק כהרגשות וכו'. גואנקה מסביר זאת כהכוונה להתבונן בדבר עצמו ולא בדמיון, בחשיבה או הרהור על האובייקט.

[7] הבנה מלאה: סַמְפַּגַ'נְּיַה, sampajaa. גואנקה מדגיש את ההבדל בינה לבין 'קשב' ומסביר זאת כהבנה מלאה, יסודית ומעמיקה של הארעיות מתוך התבוננות רציפה. למידע נוסף ראה את פרשנותו לסוטה זו הכוללת הערות מאירות עיניים רבות.

[8] תשוקה וסלידה: וולש מתרגם זאת כ - 'hankering and fretting', כלומר, 'ערגה ודאגה'. אך גואנקה רואה באלו שני ניגודים ביחס לדברים בעולם, דברים אהובים ודברים שנואים אשר יש להניח למשיכות ודחיות אלו כאשר ניגשים לתרגול. אני העדפתי כאן דווקא את ההסבר של גואנקה.

[9] הרגשות: וֵדַנָא, vedan. על פי גרסתו של וולש ורבים אחרים הכוונה להרגשות ממקור מנטלי או פיזי נעימות, לא נעימות וניטרליות. גואנקה טוען בנחישות שהכוונה במונח זה היא לתחושות פיזיות המתחוללות בגוף בלבד ולא הרגשות מנטליות נעימות או לא נעימות. בחרתי להיות נייטרלי כלפי העמדה הזו ולהמשיך להשתמש ב'הרגשות' באופן בלתי מתחייב לאף אחד מהפירושים האלו.

[10] תודעה: צִ'יטַּה, citta. האלמנט המנטלי, לעיתים גם מופיע בתרגום 'לב' באופן מטאפורי. התרגום השכיח באנגלית הוא mind ומסיבה מסתורית יש רבים שמתעקשים שאין למילה הזו פירוש בשפה העברית. אם לא מעוניינים לפרש מונח מאנגלית לעברית עדיף להשאר כבר עם המקור בפאלית ולומר צִ'יטַּה', למרות שלטעמי המילה 'תודעה' מתאימה לגמרי.

[11] תכני - תודעה: דהמא, dhamm. צורת רבים של 'דבר', במקרה זה הכוונה היא לכל אלמנט מנטלי בתודעה בכלל זה רגשות, מחשבות, משאלות וכו'.

[12] מקום שומם: לחילופין קרחת יער, אולם שומם, או חדר שומם.

[13] שומר על מודעות ערנית.

[14] המונחים המקוריים הינם אַסַּסַטִי ופַּסַּסַטִי (assasati, passasati). הנזיר נְיָאנַמוֹלִי מציין שהתרגיל המתואר הוא בהתבוננות מנטלית ולא פיתוח גופני או שליטה בנשימה כמו הַטְהַה - יוגה.

[15] מבין היטב: פַּגָ'אנָאטִי, pajnti. ידיעה מעמיקה באמצעות חוכמה. זוהי צורת פועל מועצמת של 'ידיעה' (הוא יודע, jnti).

[16] זהו התרגול המילולי, וולש מתרגם: 'הוא יודע שהוא שואף שאיפה ארוכה. '

[17] וולש מציין מתוך הפרשנות והסברו של הנזיר סוֹמַה טְהֵרַה שהכוונה היא 'כל גוף השאיפה', כלומר מודעות לכל התהליך 'מתחילת השאיפה, אמצע מהלך השאיפה וסוף השאיפה'.

[18] קָאיַה - סַנְקְהָארַה, kya-sankhra. תהליך ההרגעות הזה יכול להוביל לפיתוח ג'האנה, אך אין זה האובייקט המרכזי במקרה זה.

[19] פנימית וחיצונית: על פי וולש, ב'פנימית' הכוונה 'גופו של המתרגל' וחיצונית משמעו 'גוף של מישהו אחר'. גואנקה מסביר פנימית כ'פנים גופו של המתרגל' וחיצונית (בְּהִידְּהָא, bhiddh) כ'שכבה החיצונית של גופו של המתרגל' (כלומר, שכבת העור) מאחר והתרגול הוא אישי ופעמים רבות נעשה בבדידות. התרגול ביחס לגוף נפרד וחיצוני יכול להעשות בדרגות גבוהות בלבד.

[20] תופעת ההופעה: סַמוּדַיַה - דְהַמָא, samudaya-dhamm. סַמוּדַיַה היא המילה בה משתמשים ל'מקור' הסבל באמת האציליים השניה. הכוונה היא מודעות להיווצרות התופעה של גוף, הרגשות, תודעה ותכני - תודעה.

[21] תופעת ההעלמות: וַיַה - דְהַמָא, vaya-dhamm. מודעות להעלמות או הפסקת התופעה של גוף, הרגשות, תודעה, ותכני - תודעה.

[22] 'זהו גוף': אַטְּהִי קָאיוֹ, atthi kyo. מציין על פי גואנקה את ההבנה הברורה של המתרגל את הטבע האמיתי של הגוף על מאפיניו והשתנותו המתמדת. כך המתרגל לא מזהה את גופו כזכר או נקבה, כצעיר או זקן, כיפה או מכוער ואין לו היקשרות אליו כ'אני', 'עצמי' או 'שלי'. כך הדבר גם לגבי 'הרגשות', 'תודעה' ו'תכני התודעה'.

[23] מודעות ללא חשיבה, הרהור, ניתוח, נדידת התודעה וכדומה.

[24] עושה זאת עם הבנה מלאה: סַמְפַּגָ'אנַה - קָארִי הוֹטִי, sampajna-kr hoti. פועל בצורה מודעת לחלוטין ובהבנה מלאה. גואנקה מוסיף על כך - הוא מתבונן בהבנה עמוקה ורציפה בהופעת והעלמות התחושות בגוף (בהתאם לתרגול ויפסנא בטכניקה של המסורת המסויימת אותה הוא מלמד).

[25] סוקר: פַּצַּ'בֵקְּהַטִי, paccavekkhati. אותו שורש של הפועל נמצא בשימוש גם בידיעת - הסקירה (paccavekkhaa-a) המופיעה לאחר ידיעת - הדרך (magga-a) ופרי - הדרך (phala-a).

[26] הרשימה הזו של 32 חלקי הגוף בתוספת 'מוח' מהווים מושא - מדיטציה, ראה וִיסוּדְהִימַגַה 8.42. החמישה הראשונים ניתנים כמדיטציה לנזירים מתלמדים.

[27] שעועית מאש המכונה גם שעועית זהובה: קטנית שזרעיה משמשים למאכל ולגידול נבטים), אנגלית: mung beans. לטינית: phaseolus mungo.

[28] שטח קבורה בו מושלכים גוויות הנרקבות ונאכלות שם על ידי בעלי חיים שונים. זה רחוק מלהיות 'בית קברות' כפי שאנחנו מכירים.

[29] הרגשה נעימה: סוּקְהַם וֵדַנַם, sukha vedana. שוב, בגרסתו של וולש ועל פי חלק גדול מהמסורת הכוונה כאן היא להרגשה טובה, גופנית או מנטלית. גואנקה עושה הפרדה ומפרש זאת כתחושה נעימה בגוף בלבד.

[30] הרגשה לא - נעימה: דוּקְּהַם וֵדַנַם, dukkha vedana. גם כאן על פי גרסא אחת מדובר בהרגשה לא - נעימה גופנית או מנטלית לעומת גרסא שניה בה מדובר בתחושה לא נעימה בגוף.

[31] הרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה: אַדוּקְהַמַסוּקְהַם וֵדַנַם, adukkhamasukha vedana. על פי גרסת וולש מדובר בהרגשה מנטלית בלבד ובכך שפשוט מודעים להמצאות ההרגשה המסויימת באותו רגע בו היא מתרחשת. על פי גרסת גואנקה מדובר שוב בתחושה גופנית נייטרלית אליה יש להיות מודעים.

[32] חווה הרגשה חושית נעימה: סָאמִיסַם סוּקְהַם וֵדַנַם, smisa sukham vedana (smisa = sa+amisa) מילולית: 'עם בשר', בדומה למילה 'בשרית', 'גופנית' או 'גשמית'. גואנקה מוסיף שניתן לפרש אותה גם כ'לא - טהורה', 'חומרית' או שקשורה לעולם החושים בניגוד להרגשה הנובעת מדרגות מדיטציה גבוהות..

[33] הרגשה לא - חושית נעימה: נִירָאמִיסַם סוּקְהַם וֵדַנַם, nirmisa sukha vedana - לא - בשרית, לא - גופנית, לא - גשמית. בקובץ השיחות הבינוניות, סוטה 137 המונחים smisa ו - nirmisa מיוחסים לחיי - בעל - בית וחיי - פרישות בהתאמה. גואנקה מפרש את המונחים אותם בהקשר המסויים הזה כ'הרגשה עם הקשרות' ו - 'הרגשה בלי הקשרות'.

[34] וולש מפרש זאת על בסיס אחת גרסאות הפרשנות באופן הבא: המתרגל מבין, או קולט באופן אל - חושי - טלפטי את הרגשותיהם של אחרים ואז מודט על הרגשותיו ועל אלו של אחרים לחילופין.

[35] תודעה: צִ'יטַּה, citta. באנגלית: mind, thought ובמקרה זה גם consciousness. הכוונה היא מגוןן מצבי תודעה או בשפה פשוטה 'מצבי - רוח'. בהיבט הזה של ההתבוננות המתרגל מודע להמצאות או חוסר המצאותם של מצבי תודעה או מצבי - רוח שונים בתודעתו.

[36] תודעה אסופה: סַנְקְהִיטַם צִ'יטַם, sankhitta citta (מהשורש sankhipati, כמו במילה sankhittena - 'בקצרה'): תודעה 'מכווצת' מעייפות - ועצלות וכדומה. גואנקה מסביר שזוהי תודעה ללא חמשת המכשולים והתוצרים שלהם.

[37] תודעה מפוזרת: וִיקְהִיטַּם צִ'יטַּם, vikhitta citta: תודעה מוסחת מדאגות, חרטות וחוסר מנוחה. גואנקה מסביר שזוהי תודעה הסובלת מחמשת המכשולים והתוצרים שלהם.

[38] תודעה מורחבת: מַהַגַּטַם, mahaggata. 'הפכה גדולה' באמצעות הג'האנות הנמוכות או הגבוהות.

[39] תודעה לא מורחבת: 'לא הפכה גדולה', תודעה שלא פיתחו אותה באמצעות הג'האנות.

[40] תודעה נעלית: סַה - אוּטַּרַם, sa-uttara. שמצבים מנטליים אחרים 'נעלים עליה', וולש מפרש זאת כתיאור נרדף ל - 'תודעה לא - מפותחת', 'תודעה לא - מורחבת. '

[41] תודעה לא נעלית: אַנְ - אוּטַּרַם, an-uttara. תודעה שאין מצבים מנטליים אחרים 'הנעלים עליה'. נראה כאילו יש כאן התייחסות להכרה על - ארצית (טרנסדנטלית) אך הפרשנות מיחסת אותה להכרה של מצבים ארציים, לכן שווה משמעות עם תודעה 'מפותחת' או 'מורחבת'. גם לוולש שיוויון המשמעויות בין שלושת המושגים לכאורה נראה מפוקפק.

[42] תודעה מרוכזת: סַמָאהִיטַם, samhita. מי שהשיג סַמָאדְהִי, כלומר היבלעות ג'האנית (אַפַּאנָא סַמָאדְהִי, appan samdhi).

[43] תודעה לא - מרוכזת: מי שלא השיג הבלעות ג'האנית אך יתכן שהשיג מצב קרוב להבלעות המכונה של אוּפַּצָ'ארַה (מילולית: בשְכֵנוּת) סַמָאדְהִי, upcra samdhi.

[44] תודעה משוחררת: וִימוּטַּם, vimutta. על פי הפרשנות לא מדובר כאן בהתעוררות אלא בשיחרור זמני בין אם באמצעות תובנה או באמצעות ג'האנה הדוחקת את זיהומי התודעה. זהו כמובן איננו שחרור אמיתי וסופי. זהו אינו המקרה של שחרור באמצעות קטיעה, או הדממה סופית (פַּטִי - פַּסַּדְּהִי, pai-passaddhi) ומפלט סופי (נִיסַּרַנַה, nissaraa).

[45] תכני - תודעה: דהמא, dhamm. במקרה זה הכוונה היא ל'דברים מנטליים' ולהבדיל מסַנְקְהָארַה (sankhra). בחרתי ללכת עם התרגום של גואנקה. הפרשנות מסבירה את ההתאמה של ארבעת בסיסי הקשב לחמשת המצרפים: התבוננות בגוף מקושרת למצרף החומריות (רוּפַקְּהַנְדַה, rpa-kkhanda), התבוננות בהרגשות מקושרת למצרף ההרגשות. (וֵדַנָאקְּהִנְדְהַה, vedan-kkhandha) התבוננות בתודעה מקושרת למצרף ההכרה (וִינְּיָאנַה - קְּהִנְדְהַה, via-kkhandha). והתבוננות בתכני - תודעה מקושרת למצרף הזיהוי (תפיסה, הזכרות) ולמצרף התגובות - המנטליות (sa-kkhandha, sankhra-kkhandha).

[46] הפרעות - נִיבַרַנַה, nivarana, באנגלית: hindrances. מכשולים מנטליים.

[47] תאווה חושית: קָאמַה - צְּ'הַנְדַה, kma cchanda. זהו מונח שונה מזה שבפסקה 12 ביחס לתודעה אחוזת תשוקה (sarga citta), אך דומה מאוד במשמעות. שניהם מיוחסים לתשוקות חושיות הכוללות גם תשוקות מיניות אך לא רק. על פי הפרשנות הן מופיעות כתוצאה משימת - לב או חשיבה מוטעה ביחס לאובייקט המוצא - חן בעיני החושים. בפסקה 12 התרגול היה פשוט לשים לב להמצאות מצב מנטלי כזה, אך כאן יש גם לחקור כיצד המצב המנטלי הזה הופיע וכיצד ניתן להיפטר ממנו.

[48] הפרשנות מציגה שש דרכים להפטר מתאוות חושים: (1) 'תשומת לב או חשיבה נכונה' על הדוחה (אַסוּבְּהַה, asubha). (2) פיתוח ג'האנה, בה המכשולים נדחקים או מושהים (3) שמירה על החושים (4) מתינות באכילה (5) תמיכה של 'חברים טובים לדרך' (קַלְיָאנַה - מִיטַּטָא, kalya-mittat) (6) שיחות תומכות (סַפָּאיַקַטְהָא, sappyakath)

[49] סלידה: וְיָאפָּאדַה, vypda, כולל גם זדון, שנאה וכעס.

[50] עייפות ועצלות: טְהִינַה - מִידְהַה, thna-midha.

[51] דאגה - וחוסר - מנוחה: אוּדְּהַצַּ'ה קוּקּוּצַּ'ה, uddhacca-kukkucca. גם חרטה ועצבנות.

[52] ספק: וִיצִ'יקִיצְּ'הָא, vicikicch. זה כולל ספק ביחס לבודהה, לדהמה ולסנגהה וכן חוסר היכולת להבחין בין טוב לרע, היסוס, קושי להחליט.

[53] הגורמים של המכשולים והעלמותם.

[54] חמשת מצרפי ההיקשרות: פַּנְצַ' - אוּפָּאדָאנַה - קְּהַנְדְהָא, Pacupdna-kkhandh. מתורגם גם כ'חמשת מרכיבי האחיזה', או 'חמשת מצרפי ההיאחזות'. אלו חמשת ההיבטים בהם הבודהה סיכם את כל התופעות הפיזיו - מנטליות של יצור חי, אשר נראים לאדם הבור כעצמי שלו, האישיות שלו או האגו שלו.

[55] חומר: רוּפַּה, rpa. מוגדר כארבעת היסודות הגדולים והאלמנטים החומריים התלויים בהם (ראה גם SN 22.56).

[56] זיהוי: סַנְּיָא, sa. מתורגם גם כתפיסה והיזכרות (אנגלית: perception, recognition, recollection). מוגדר כהבחנה בדבר על פי מאפיניו. (SN 22.79)

[57] תגובות - מנטליות: סַנְקְהָארַה - קְּהַנְדְהָא, sankhra-kkhandha. מתורגמות גם כתופעות מנטליות, התניות מנטליות, תצורות מנטליות (אנגלית: mental formation). למונח סנקהארה יש משמעויות ותרגומים רבים ושונים, במקרה זה ההתייחסות היא לקבוצת התגובות המנטליות. מקובל להתייחס ל - 50 גורמים מסוג זה שרובם מכונים בשפה פשוטה 'רגשות' והם תגובות קרמתיות לפעולות בין אם טובות או רעות.

[58] הכרה: וִינְּיָאנַה, via. מחולקת לשש סוגים בהתאם לכל אחד מהחושים: הכרת - ראייה, הכרת - שמיעה, הכרת - ריח, הכרת - טעם, הכרת - תחושה, הכרת - חשיבה.

[59] בסיסי החושים הפנימיים והחיצוניים: אָיַטַנַה, yatana. החושים והמושאים שלהם: העין ומראות, האוזן וצלילים, האף וריחות, הלשון וטעמים, הגוף ותחושות, התודעה ומחשבות.

[60] צורות נראות: רוּפֶּה, rpe. צורת רבים של רוּפַּה - חומר, במקרה זה דברים נראים, מה שנצפה בעין.

[61] כבילה: סַמְיוֹגַ'נַה, Samyojana. מה שכובל אדם או כל יצור חי אחר לסַמְסָארַה, מפורטים 10 כבלים כאלו: (1) השתוקקות להנאות חושים - קַמַרָאגַה, kamarga (2) כעס - פַּטִיגְהַה, paigha (3) גאווה או יוהרה - מָאנַה, mna (4) השקפה - דִיטְּהִי, dihi (5) ספק - וִיצִ'יקִיצְּ'הָא, vicikicch (6) השתוקקות להיוולד שוב - בְּהַבַרָאגַה, bhavarga (7) היקשרות לאמונות ופולחנות - סִילַבַּטַה - פַּרָאמָאסַה, slabbata-parmsa, אמונה שיש פרקטיקות אחרות היכולות להוביל לנִיבָּאנַה מלבד הדרך בעלת שמונה האיברים (8) קנאה - אִיסַּה, issa (9) תאוות בצע וקמצנות - מִצְ'הַרִיַיה, macchariya (10) בּוּרוּת - אַבִיגַּ'ה, avijja, אי הבנת ארבע אמיתות האציליים.

[62] גוף: קאיה, kya. במקרה זה השימוש במונח 'גוף' הוא כבסיס לתחושות הגופניות.

[63] גורמי ההתעוררות: בּוֹגְּ'הַנְגַה, bojjhanga. מפורט בהרחבה בקובץ השיחות הבינוניות, סוטה 118.

[64] חקר - מצבים: דְהַמַּה - וִיצַ'יַה, dhamma-vicaya. לעיתים יכול להתפרש גם כחקר לימוד הדהמה, אך במקרה זה הכוונה היא לחקר התופעות החומריות - גופניות והמנטליות.

[65] מאמץ: וִירִייַה, viriya. מונח זהה ל'מאמץ נכון' בדרך בעלת שמונה האיברים.

[66] תחושת התעלות: פִּיטִי, pti.

[67] שלווה: פַּסַּדְּהִי, passaddhi.

[68] פסקאות 18-21 לא נמצאות בגרסה המקבילה בקובץ השיחות הבינוניות, סוטה 10.

[69] סבל כאמת האציליים: דוּקְּהַה אַרִייַה סַצַּ'ה, dukkha ariya sacca. אמת במובן העובדה או המציאות של הסבל כפי שהאציליים חווים אותה ומבינים אותה.

[70] בסיסי החושים: אַיַטַנָאנַם פַּטִילָאבְּהוֹ, aytanna pailbho. על פי נוסחת ההתהוות המותנית, ששת בסיסי - חושים אלו מופיעים בתלות במנטליות - חומריות.

[71] עצב: דוֹמַנַסַּה, domanassa. גואנקה מציין שכאן ניתן לראות את ההבדל באופן ברור בין דוּקְּהַה ודוֹמַנַסַּה, דוּקְּהַה ככאב המיוחס לגוף בעוד דוֹמַנַסַּה מיוחס לתודעה.

[72] יאוש: אוּפָּאיָאסַה, upysa. הכוונה ב - 'יאוש' הוא וויתור על כל תיקווה.

[73] מחלה: וְיָאדְהִי, vydhi. למרות שמחלה היא גורם ברור לסבל, מסיבות לא ברורות היא נשמטה מחלק רשימות הגורמים לסבל באיזכורים שונים בכתבים.

[74] כמיהה: טַנְהָא, tah. מילולית: 'צמא'.

[75] המובילה ללידה מחדש: פּוֹנוֹבְּהַבִיקָא, ponobhavik. מילולית: 'גורמת להתהוות נוספת. '

[76] שלושת סוגי הכמיהה: (1) קַמַה - טַנְהָא, kama-tah, (2) בְּהַבַה - טַנְהָא, bhava-tah (3) וִיבְּהַבַה - טַנְהָא, vibhava-tah. המשמעות של וִיבְּהַבַה היא 'הפסקת הקיום', כלומר חידלון. אך אין כאן הכוונה לחידלון של הניבאנה אלא החידלון המטריאליסטי - ההשקפה על פיה הקיום נפסק עם המוות.

[77] עולם: לוֹקֶה, loke. למילה הזו יש מגוון רחב של משמעויות: 'יקום', 'עולם', 'אזור', 'עם', 'אדם'. בהקשר הנוכחי השימוש הוא ביחס לכל דבר הנחווה בששת החושים, ותהליך המגע בין החושים למושאיהם.

[78] מגע - עין: צַ'קְּהוּ - סַמְפְּהַסַּה, cakkhu-samphassa. יצירת הקשר בין העין לבין האובייקט שלה (דבר או צורה נראית).

[79] זיהוי כאמור מתורגם גם כ'תפיסה' או 'היזכרות'.

[80] חשיבה: וִיטּקַּה, vitakka.

[81] הרהור: ויצ'ארה, vicra.

[82] הכוונה כאן היא לניבאנה. וולש ואני תמהים על הסיבה שהדבר לא נאמר במפורש אלא מוסבר על פי הפרשנות.

[83] הבנה נכונה: סַמָּא - דִיטְּהִי, samm-dihi. המילה 'דִיטְּהִי' כאן היא בגוף יחיד ומיוחסת ל'ראיית הדברים כפי שהם'. לעומת זאת, המילה 'דִיטְּהִי' ללא המילה 'נכונה' בסמוך אליה וכאשר היא בגוף רבים מתורגמת כ'השקפות' ומיוחסת להשקפות מוטעות, השערות או השקפות ספקולטיביות. המונח ההופכי ל'הבנה נכונה' הוא 'הבנה שגויה' או 'השקפות שגויות' (מִיצְּ'הָא - דִיטְּהִי, micch-dihi), ונמצא בשימוש ביחס לדעות מרושעות וזדוניות במיוחד.

[84] חשיבה נכונה: סַמָּא סַנְקּפַּה, samm sankappa. מתורגם גם 'כוונה נכונה'. חשיבה במובן של כוונות, ראיית עולם, כיוונון הפעילות המנטלית.

[85] דרך חיים נכונה: סַמָּא אָגִ'יבַה, samm jiva. מתורגם גם 'אורח חיים נכון' ו - 'פרנסה נכונה'. דרך חיים בהתייחס לאמצעים ההתנהלות בחיים, תעסוקה, דרכי פרנסה, ופעילויות נוספות.

[86] חוכמה גבוהה במקרה זה הכוונה היא למצב של אַרַהַנְט, שחרור סופי.