האם תהית פעם, מהו אותו גורם שאחראי על הרמה של מצב הרוח שלך? מדוע לפעמים נחמד לך יותר ולפעמים פחות גם בלי שום סיבה הנראית לעין? מה בעצם יוצר את השינויים הלא ברורים האלו במצב הרוח?

כמו כן לפעמים נופלת על האדם תחושת עצבות לא ברורה. לפעמים האדם יודע מה גורם לו לעצבות ולפעמים לא. אז מהו אותו הגורם שיוצר את תחושת העצבות? ועוד נקודה להתבוננות, העצבות אינה באה על האדם בבת אחת, אלא לאט לאט.

ז"א בהתחלה יש לאדם טיפונת עצבות שמתחזקת ומתגברת על האדם עד שהוא מבין שיש לו עצבות, עד שבסופו של דבר המצב הופך לדיכאון וכן הלאה. אז כיצד בעצם נוצרת העצבות?

כמו כן לפעמים באה לאדם תחושת עצבות שנעלמת ודועכת מעצמה. אז למה העצבות באה ולמה היא נעלמת? מהו הגורם לשינויים שיש לאדם במצבי הרוח שלו ומה יוצר את מצבי הרוח המשתנים שנראה כאילו הם באים והולכים מעצמם?

התשובה לכל השאלות האלו היא אחת, האחראי לעניין העצבות והשינויים במצבי הרוח הוא הכעס שיש לאדם.

כאשר אדם כועס זה גורם לו לעצבות. ולכן מעט כעס יוצר מעט עצבות, המון כעסים קטנים וגדולים יוצרים המון עצבות, עד שהמון כעסים לאורך זמן יוצרים עצבות ודיכאון וכן הלאה.

אך מה הכוונה כעס? הרי יכול להיות מצב שבו לא זכור לך שכעסת על מישהו / משהו ובכל זאת אתה בתחושת עצבות. אז מה פשר העניין שכעס יוצר עצבות, הרי לפעמים נראה לאדם שאין לו כעס ושהכל טוב ובכל זאת הוא בעצבות?

אלא שכל דבר שהולך לאדם נגד רצונו נקרא כעס. כל דבר אפילו הקטן ביותר שקרה לך במשך היום שלא היה כרצונך, החל ממכה קטנה שקיבלת ברגל שטיפונת הכעיסה אותך ועד מריבה עם מישהו, כל דבר שקורה לאדם נגד רצונו נקרא כעס. כי באמת כל מה שהוא נגד רצונו של האדם הוא רע. וכאשר המציאות של האדם והרצון שלו הם אחד, הרי שאין שייכת התנגדות לרצון ואז הכל טוב. וכאשר קורים לאדם דברים לא בצורה שהוא תכנן ולא כמו שנראה לו שצריכים הדברים לקרות, זהו בעצם כעס והתנגדות הרצון. כי האדם רוצה שיהיה הדבר בצורה מסוימת, אבל הדבר קורה להפך. וזאת מעין מלחמה שיש לאדם עם המציאות, כי הדברים הולכים נגד רצונו. וא"כ כל מה שהולך לאדם נגד רצונו, הרי שזהו סוג של כעס.

ולכל אדם יש ברמות שונות של התת מודע שלו כעסים קטנים וגדולים. כי הרבה פעמים יש לאדם כל מיני כעסים שמודחקים בליבו, כגון מדוע לחברו יש דבר מסוים ולו אין, או מדוע בעבר קרה לו משהו מסוים, או שהוא מוטרד מכך שהעתיד שלו לא כ"כ ברור לו (דהיינו שההווה אינו כרצונו כדי ליצור את העתיד הרצוי) וכיו"ב, המון כעסים מכעסים שונים שיש לאדם, על עצמו, על משפחתו, חבריו, עבודתו, סביבתו ושאר האירועים שקורים לאדם בחיים. כל הדברים האלו הם כעסים.

וכאשר המינון של כמות חוסר הסדר שיש לאדם בחיים גדלה וכמות הדברים שהולכים לאדם שלא כרצונו גדלה, הרי שזה משנה את מצב רוחו לרעה ויוצר אצל האדם עצבות. נמצא א"כ כי הכעס הוא הגורם לעצבות! וכאשר הולך לאדם יותר מידי זמן שלא כסדר ונגד רצונו, הדבר הזה בסופו של דבר פוגע גם בבריאותו, עד כדי מחלות לב כידוע.

אז מה בעצם עושים נגד עצבות? מהו הטיפול המונע לכך שהאדם לא יפול בעצבות? ואם כבר יש לך מצב רוח רע אילו פעולות קטנות באפשרותך לעשות כדי לצאת ממנו?

התשובה לכך היא, כי כאשר קורה לאדם משהו שמכעיס אותו, אל לו ליפול אל הכעס, העצבים והאכזריות, אלא עליו להמתיק ולהפוך את הכעס לרחמים.

דהיינו שבכל פעם שהולך לאדם נגד רצונו הן בדברים גדולים והן בדברים הכי קטנים בעולם, בכל פעם יחזק האדם את עצמו ויבטל את רצונו למציאות ולא יתעקש או יכעס על הדברים שקורים. אתה יכול לעשות כל דבר שתרצה, רק לא מתוך כעס! אתה יכול לנסות שוב פעם, רק לא מתוך כעס. הכי חשוב שלא יהיה בלבך כעס על המציאות. ועל ידי זה שהאדם מבטל את רצונו למציאות, על ידי זה האדם מבטל את הכעס שיוצר את העצבות ומושך על עצמו את הרחמים שיוצרים את השמחה.

כי באמת לאמיתה, האושר שכולם מחפשים אותו הוא התיאום המוחלט שבין המציאות שלך לרצון שלך. ואדם שמאושר באמת, הוא אדם שמאושר מהמציאות שלו כפי שהיא ללא שום חסרון. וכנ"ל באפשרותך לעשות כל דבר, רק שלא יהיה מעורב בו כעס, אלא רק אהבה רחמים ושמחה. וכל הסיבה שקורים לאדם דברים מכעיסים, היא רק בגלל שהוא מנסה להלחם במציאות במקום להיות איתה בשלום. כי השלמות האמיתית היא להיות בהרמוניה עם העולם והמציאות ולא להלחם בהם.

וכאשר הולך לאדם נגד רצונו, זאת בעצם מלחמה בינו לבין המציאות, שיוצרת כעס, עצבות, חרדות וכולי. והפתרון לכך הוא כנ"ל, שהאדם ילמד שבכל פעם שבא אליו משהו אפילו הכי קטן שמכעיס אותו ושקורה נגד רצונו, על האדם להשתמש בשכלו ולהישאר רגוע, כי באמת הכעס לא יעזור לך לשנות את המציאות. אם תישאר רגוע ותפעל בחכמה מתוך ישוב הדעת ולא מתוך כעס, אולי תוכל להיות בשלום עם המציאות, אך העיקר שלא יהיה מתוך כעס! ועל ידי זה שהאדם ממתיק את הכעס ברחמים, אפילו בדברים הכי קטנים, על ידי זה זוכה האדם לצאת מכל עצבות באשר היא ולחזק אצל עצמו את מידת השמחה.

לכן גם אם אתה כבר בעצבות בכל רמה שהיא וברצונך להתגבר עליה ולצאת ממנה, הרי שפשוט תהייה עירני לדברים קטנים שקורים נגד רצונך, ובכל פעם שקורה משהו נגד רצונך אפילו ההכי קטן, אל תכעס ממנו, אלא תתגבר ואל תכעס, דהיינו תאמר לעצמך זה כבר קרה וזאת המציאות ואני לא אלחם בה ולא אכעס וכולי, דיבורים שיחזקו אצלך את מידת השמחה גם על דברים קטנים שהולכים לך נגד רצונך. ועל ידי זה תזכה ליצור אצל עצמך שמחה שתוציא אותך מכל עצבות באשר היא.

ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

סִפֵּר מֵעִנְיַן שְׁבִירַת כַּעַס. וְאָמַר: שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה כַּעֲסָן גָּדוֹל מְאד מְאד, וְאַחַר כָּךְ... הִתְחִיל לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס עַד שֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס. אֲבָל תַּכְלִית שְׁבִירַת מִדָּה זוֹ מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ, דְּהַיְנוּ לְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹב גָּמוּר שֶׁלּא יִכְפַּת לֵהּ כְּלָל וּכְלָל שׁוּם דָּבָר, וְיִהְיֶה רַק טוֹב בְּלִי שׁוּם צַד קְפִידָא בָּעוֹלָם,... זָכָה לָזֶה שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַכַּעַס בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְזָכָה וְנַעֲשָׂה טוֹב מַמָּשׁ, וְלא נִשְׁאַר בּוֹ שׁוּם צַד קְפִידָא בְּעָלְמָא. עַד שֶׁאַחַר כָּךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לוֹ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לא הָיָה בְּלִבּוֹ שׁוּם צַד שִׂנְאָה וּקְפֵדָא עָלָיו, אַדְּרַבָּא הָיָה אוֹהֲבוֹ וְלא הָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו כְּלָל כִּי הָיָה רַק כֻּלּוֹ טוֹב מַמָּש