בחיים האדם מגדיר כל מיני הגדרות ואומר כל מיני דברים שהוא יעשה, אבל הרבה פעמים זה מקלקל לו בדרך, כי הוא רוצה להצליח בתחום מסויים אבל כאשר הוא תחם משהו, הוא כבר הגדיר, והגדרות עושות צרות.

וכאן נשאלת השאלה, הרי אם אדם לא יקבע לעצמו מטרות בחיים, אז רק להיות מאושר!? איזה סוג של אושר זה? אבל הכוונה היא אחרת לחלוטין, כלומר, האדם יכול לבחור אם להגדיר לעצמו מטרות או לא, אבל לצורך הדינמיות של החיים, ולצורך ההנאה מהחיים.

אז בעצם, אם האדם מגדיר שיטה מסויימת אפילו זוהי כבר הגדרה! ואפילו כל דבר שהאדם יחליט לעשות אפילו לשמוע בקול הפנימי שלו זוהי גם הגדרה. וכאן האדם יכול לחשוב שאין מה לעשות.

אבל בעצם יש מה לעשות, והדבר היחיד שיוביל אותו להצלחה בכל מיני תחומים ולמרות שהוא תחם אותם, זה להיות כמה שיותר מאושר. נכון, האדם יכול להיות מצליח ולהיות צייתן וממושמע יש גם סיטואציות כאלה, אבל השחיקה מקלקלת, וכשהאדם גדל עם השנים יש דעה שהדעה מתקבעת והדעה הזו לפי דעתי נובעת מכך שהיא מפרשת מצב שהאדם נמצא בשחיקה.

עכ"פ אדם יכול להשיג הרבה מטרות בחיים, אבל לא להיות מאושר. כי הוא מרגיש מוגבל בדברים, ולמה הוא מרגיש מוגבל בדברים? כי הוא מגדיר דברים. וההגדרה הזו שוחקת את הרצון הטוב. דברים כמו אני חייב, יש שיטה שצריך להגדיר, וכו' כל הגדרה שהאדם ייתן לחיות את החיים יכולה להכשיל את האושר האמיתי ולהאפיל על היכולות האמיתיות של האדם כי ההגדרות לא גורמות לאדם לממש את היכולות שלו באמת.

ובעצם השאלה היא: מה להגדיר ומה לא להגדיר? אז הדבר היחיד שצריך להילחם עליו ולהגדיר אותו הוא האושר ללא הגבלה, שאר הדברים אם האדם רוצה להגדיר אותם, הוא יכול להגדיר אותם וההגדרות של המטרות הללו הן נזילות, הן לפי השעה, לפי הבנה של אותו רגע, ואפשר לשחק בזוויות החשיבה ולשנות דרכי חשיבה לצורך המטרה ואף את המטרה והכל לפי ההבנה של אותו האדם באותו הרגע ויש לזרום עם הדברים לפי ההבנה של אותו הרגע, ואפשר לשנות כל מיני צורות וזוויות חשיבה והכל לפי הבנה זו.

והחיים דינמיים ואין צורך להתקבע בחשיבה מסויימת, הדבר היחיד שצריכים להיות קבועים בו הוא האושר של האדם. שאדם יהיה מאושר. ושאר הדברים הם נזילים בהגדרותיהם, אפשר להגדיר ואפשר לא להגדיר והכל לפי הצורך, לשנות מטרה, להחליף מטרה כי הקודמת מומשה לשנות את זווית החשיבה להפוך את צורת החשיבה לצורת חשיבה שונה כדי להגיע להבנה איך להשיג את המטרה הבאה בתור וכו'. אבל הדבר היחיד שצריך להתעקש עליו הוא האושר. והאדם יכול למלא את חייו בתוכן והתוכן של התוכן הוא ההנאה והאושר מהדברים.

וכפי שהתבאר הרצון להיות מאושר הוא הרצון שאין צורך להתפשר עליו ויש ללכת עליו עד הסוף. ויש מי שישאל, הרי יש כ"כ הרבה דברים שאדם כן רוצה לעשות בחיים, ואם כן, קיים גם רצון לממש אותם.

ולכן, אפשר ללכת עד הסוף בדברים הללו במובן החיצוני כלומר, שהאדם ילך עם הרצונות הללו עד הסוף, אבל הכוונה היא דווקא שהאדם ילך עם הרצונות הללו באופן כזה שלא משנה מה תהיה התוצאה, הוא ימשיך וינסה עד שיצליח, אבל התוצאה לא תאכזב אותו. כלומר, ההליכה בד9רך בתחום שהוא אוהב לדוגמא, מתוך ההבנה ללכת עד הסוף היא רעיון מעולה לכשעצמו, אבל אין צורך להתאכזב כאשר עדיין לא משיגים את התוצאה, אפשר להמשיך עד שמצליחים ואפילו אם לא מצליחים 5,999 פעמים אז אפילו תומס אלווה אדיסון ניסה 6,000 פעמים ובסוף הצליח. אז עוד פעם יכולה לקלוע למטרה.

אפילו 9,999 פעמים יכול להיות שהפעם ה - 10,000 תהיה ואפשר אפילו כל הזמן לנסות עד שמצליחים ולא משנה כמה פעמים. ולא חייבים להתעקש על הרצונות הללו ואין זו חובה אלא למי שאוהב את הדבר הזה, ולא איכפת לו גם אם לא מצליח בו, הוא ינסה את התחום הזה עד הסוף, עד שיצליח. וגם בהצלחה הזו יש דרגות כי כל הזמן יש דרגות חדשות מעל לדרגות הקיימות המעודכנות כיום, וכל הזמן מישהו אחר שובר שיא חדש, וכל הזמן גילוי חדש, ולכן, מי שרוצה ללכת עד הסוף, זכותו, ושידע לא להתאכזב משום כישלון ושילך עם התחום שהוא אוהב לעסוק בו עד הסוף, ולא משנה לו התוצאה.