והאדם חושב שגילה דבר מה, ומצמצם עצמו לדבר. וחושב שבידו אוצר גדול.
ושאוצר זה יספק לו ביטחון אושר אהבה וכו'
והאדם שמצמצם את עצמו, חושש פן יגנבו לו את הידע, או את האוצר. והאדם שכלוא בתוך צמצומו, הוא עבד להישגים שלו כביכול.
שהוא מגדיר את עצמו בהגדרות ובגדרות שמסבות לו גם הרבה פחד וחשש פן יעלמו או ילקחו ממנו.
והוא העבד שחושב שכל מה שהוא זה מה שהוא מגלם בעולם של עשיה, ובכך יוצר לעצמו עוגמת נפש.
כי הוא האדם הוא ביטוי של הגדול והעצום, שזה הוא בעצמו, ואעפ"כ בחור לצמצם את עצמו להגדרות וגדרות שהם סורגים של עבד. והאדם הוא גם מלך אמיתי, שלא מפחד לשתף את הידע שלו, שכן הוא מפוזר בכל דבר ובשום דבר.
והאדם בוחן וכולא את עצמו בשכל קטן, ומוגבל וחושש לפסולת שהוא מגלה כביכול, כשהכל מונח לו בכף ידו.
ועל האדם לפתח את תכונת מלכותו, ואיפה שיש פחד יש עבד ואין מלך, אך לא רק.
050-3331-331