השיחה עם מַהָאלִי

מראות שמימיים

Mahli Sutta

משלחת הברהמינים (Brhmaadtavatthu)

כך שמעתי. פעם אחת הבודהה התגורר בוֵסָאלִי, באולם בעל הגג המשופע אשר ביער הגדול. ובאותה העת קבוצה גדולה של שליחים ברהמינים מקוֹסַלַה ומַגַדְהַה התגוררו בוסאלי לשם עסקים כלשהם.

וכך שמעו: 'הפרוש גוטמה, בן שבט השַקְיַאן, אשר יצא קדימה לפרישות משבט השַקְיַיה, מתגורר בוסאלי, באולם בעל הגג המשופע אשר ביער הגדול. ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: 'האדון המכובד הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. ואכן, טוב לראות כאלה ארהנטים. ''

וכך השליחים הברהמינים מקוסלה ומגדהה הלכו אל היער הגדול, אל האולם בעל הגג המשופע. באותה עת המכובד נָאגִיטַה היה עוזרו האישי של הבודהה. הם פנו אל המכובד נאגיטה ואמרו: "אדון נאגיטה, היכן גוטמה המכובד נמצא כעת? אנו מעוניינים לראותו. "

"חברים, אין זה הזמן המתאים לראות את המכובד. הוא במדיטציה בבדידות. " אך הברהמינים פשוט התיישבו במקום מסויים ואמרו: "נלך לאחר שנראה את המכובד גוטמה. "

אוֹטְּהַדְּהַה בן שבט הלִיצַ'ווִים (Ohaddhalicchavvatthu)

בדיוק אז אוֹטְּהַדְּהַה בן שבט הלִיצַ'ווִים הגיע אל האולם בעל הגג המשופע מלווה בקבוצה גדולה של אנשים, ברך את המכובד נאגיטה, נעמד לצידו ואמר: "היכן נמצא המכובד, הארהנט, הבודהה הער בשלמות? אנו מעוניינים לראותו. "

"מַהָאלִי [1], אין זה הזמן המתאים לראות את המכובד. הוא במדיטציה בבדידות. " אך אוטהדדהה פשוט התיישב במקום מסויים ואמר: "אלך לאחר שאראה את המכובד, הארהנט, הבודהה הער בשלמות. "

אז החניך סִיהַה [2] הגיע אל המכובד נאגיטה, נעמד לצידו ואמר: "המכובד קַסַפַּה [3], שליחים ברהמינים אלו מקוסלה ומגדהה הגיעו הנה כדי לראות את המכובד. יהיה זה טוב, המכובד קספה, לאפשר להם לראותו. "

"אם כך, סיהה, הכרז על בואם בפני המכובד. "

"כן, אדוני הנכבד", אמר סיהה. ולאחר מכן הוא הלך אל הבודהה, ברך אותו בכבוד, נעמד במקום ראוי ואמר: "אדוני, שליחים ברהמינים אלו מקוסלה ומגדהה הגיעו הנה לראות את המכובד, וכך גם אוטהדהה בן שבט הליצ'ווים בליווי קבוצה גדולה של אנשים. יהיה זה טוב אם המכובד יאפשר לאנשים לראותו. "

"אם כך, סיהה, הכן מקום ישיבה בצל המגורים האלו. "

"כן אדוני", אמר סיהה ועשה כך. ולאחר מכן הבודהה יצא ממקום מגוריו והתיישב במושב שהוכן.

הברהמינים ניגשו אל הבודהה. ולאחר שברכו אותו בכבוד, התיישבו במקום ראוי, אך אוטהדהה קד בפני הבודהה ואז התיישב במקום ראוי, ואמר: "אדוני, לא מזמן הגיע אלי סוּנַקְּהַטַּה בן שבט הליצ'ווים [4] ואמר: 'בקרוב אהיה חסידו של הבודהה שלוש שנים. ראיתי מראות שמימיים, נעימים, נפלאים ומפתים, אך לא שמעתי כל צלילים שמימיים ושהיו נעימים, נפלאים ומפתים. ' אדוני, האם קיימים קולות שמימיים כאלו, אשר סונקהטה לא יכול לשמוע, או שאינם קיימים? "

"מהאלי, ישנם צלילים כאלו. "

"אם כך, אדוני, מה הסיבה, מה הגורם לכך שסוקהטה לא יכול לשמוע אותם? "

"מהאלי, במקרה אחד נזיר הפונה מזרחה, נכנס למצב ריכוז חד - צדדי [5] ורואה מראות שמימיים, נעימים, נפלאים ומפתים... אך אינו שומע צלילים שמימיים. באמצעות מצב הריכוז החד - צדדי הזה שהוא רואה מראות שמימיים אך לא שומע צלילים שמימיים. מדוע זה כך? כיוון שמצב הריכוז הזה מוביל רק לראייה של מראות שמימיים אך לא לשמיעה של צלילים שמימיים.

שוב, נזיר הפונה דרומה... מערבה... או צפונה... נכנס למצב ריכוז חד - צדדי וכשהוא פונה מעלה... מטה... או באלכסון רואה מראות שמימיים [בכיוון זה] אך אינו שומע צלילים שמימיים. מדוע זה כך? כיוון שמצב הריכוז הזה מוביל רק לראייה של מראות שמימיים אך לא לשמיעה של צלילים שמימיים.

במקרה אחר, מהאלי, נזיר הפונה מזרחה... שומע צלילים שמימיים אך אינו רואה מראות שמימיים...

שוב, נזיר הפונה דרומה, מערבה... צפונה... פונה מעלה... מטה... או באלכסון שומע צלילים שמימיים אך אינו רואה מראות שמימיים...

במקרה אחר, מהאלי, נזיר הפונה מזרחה נכנס למצב ריכוז דו - צדדי ורואה מראות שמימיים, נעימים, נפלאים, מפתים וגם שומע צלילים שמימיים. מדוע זה כך? כיוון שמצב הריכוז הדו - צדדי מוביל גם לראייה של מראות שמימיים וגם לשמיעה של צלילים שמימיים.

שוב, נזיר הפונה דרומה... מערבה... פונה צפונה... מעלה... מטה... או באלכסון נכנס למצב ריכוז דו - צדדי ורואה מראות שמימיים ושומע צלילים שמימיים... וזוהי הסיבה לכך שסוקהטה יכול לראות מראות שמימיים אך לא לשמוע צלילים שמימיים [6]. "

"אם כך, אדוני, האם לשם השגה של מצבי ריכוז כאלו נזירים מובילים את החיים הרוחניים תחת המכובד? "

"לא, מהאלי, יש דברים אחרים, גבוהים ושלמים מאלו, אשר לשמם נזירים מובילים את החיים הרוחניים תחתי. "

"מהם, אדוני? "

"מהאלי, במקרה אחד נזיר, לאחר שזנח שלושה כבלים, הופך ל'נכנס - לזרם', לא נתון עוד לעולמות היגון, מבוסס היטב על הדרך להתעוררות. שוב, נזיר שזנח את שלושת הכבלים, והפחית את החמדנות, שנאה ואשלייה, הופך ל'חוזר - פעם - אחת' אשר, לאחר שישוב פעם נוספת לעולם הזה, ישים קץ לסבל. שוב, נזיר שזנח את חמשת הכבלים הנמוכים יוולד ספונטנית [7] [בעולמות גבוהים] ומבלי לשוב לעולם הזה, יגשים התעוררות. שוב, דרך חידלון התחלואים נזיר מגיע בחיים אלו ממש לשחרור חסר הדופי של התודעה, השחרור דרך חוכמה, אשר הבין באמצעות תובנתו שלו. זהו דבר נוסף הגבוה ושלם מאלו, אשר לשמו נזירים מובילים את החיים הרוחניים תחתי. "

"אדוני, האם יש דרך, האם קיימת שיטה להגשמת הדברים האלו? "

"ישנה דרך, מהאלי, ישנה שיטה. "

"אדוני, מהי הדרך, מהי השיטה? "

"זוהי הדרך האצילית של שמונת האיברים, כלומר, הבנה נכונה, מחשבה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, דרך חיים נכונה, מאמץ נכון, קשב נכון וריכוז נכון. זהו הנתיב, זוהי הדרך להגשמה של הדברים האלו.

פעם, מהאלי, התגוררתי בקוֹסַמְבִּי, בפארק גְהוֹסִיטַה. ושני נוודים, מַנְדִיסַה וגָ'אלִיַיה, תלמידיו של הפרוש בעל - קערת - העץ, באו אלי, החליפו איתי ברכות נימוסין וישבו במקום ראוי. ואז אמרו: "החבר גוטמה, כיצד הדבר, האם הנפש [8] זהה לגוף, או שהנפש היא דבר אחד והגוף דבר אחר? "

"אם כך, חברים, הקשיבו ושימו לב ואני אסביר. "

"כן, חבר", הם השיבו ואני המשכתי:

"חברים, טַטְהָאגַטַה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.

חניך יוצא קדימה אל חיי חסר - בית ומתרגל מוסריות... (סוטה 2, פסקאות 41-62). בהתבסס על שלמות מוסריותו, הוא אינו רואה סכנה בשום מקום. הוא חווה בעצמו את הברכה חסרת האשמה שנובעת משמירה על המוסר האצילי. כך הוא מפתח את המוסר במלואו. הוא שומר על דלתות החושים... (סוטה 2, פסקאות 64-74) זה כאילו שהיה חופשי מחובות, ממחלה, ממאסר, מעבדות, מסכנות המדבר...

כאשר הוא כך מנותק מתאוות חושים, מנותק ממצבים מנטליים מזיקים, הוא נכנס ושוהה בג'האנה הראשונה... וכך הוא ממלא, פורש, סופג, ומקרין אותן בכל גופו כך שלא נותרת נקודה אחת בכל גופו ללא תחושות ההתעלות והשמחה האלו הנולדות מהנתקות. כעת, על אדם שכך רואה וכך יודע, האם זה נכון לומר: 'הנפש זהה לגוף', או 'הנפש שונה מהגוף'? "

"אכן, חבר, אין זה נכון לומר כך. "

"אך אני רואה ויודע כך, ואינני אומר שהנפש זהה או שונה מהגוף.

וכך גם עם הג'האנה השניה, השלישית, והרביעית (סוטה 2, פסקאות 77-82).

והתודעה מכוונת ומוטה לידיעה וראייה. כעת, על אדם שכך יודע וכך רואה, האם זה נכון לומר: 'הנפש זהה לגוף', או 'הנפש שונה מהגוף'? "

"אין זה נכון לומר כך, חבר. "

"הוא יודע: 'אין עוד דבר כאן. ' כעת, על אדם שכך יודע וכך רואה, האם זה נכון לומר: 'הנפש זהה לגוף', או 'הנפש שונה מהגוף'? "

"אין זה נכון לומר כך, חבר. "

"אך אני רואה ויודע כך, ואינני אומר שהנפש זהה או שונה מהגוף. "

כך אמר המכובד ואוטהדהה בן שבט הליצ'ווים שמח מדבריו.

[1] זהו שם משפחתו (פאלי: gotta), כפי ש'גוטמה' היה שם משפחתו של הבודהה. רייס דיוויס מסביר שזוהי דרך מנומסת לפנות לאדם.

[2] בחור צעיר ומאוד מוכשר, אשר ההבחנות שלו קיבלו כבוד רב מהממונים עליו.

[3] זהו שם משפחתו של נאגיטה (Ngita)

[4] למידע נוסף אודות סונקהטה ראה סוטה 24 בקובץ הסוטות ארוכות.

[5] סוג מסויים של ריכוז (samdhi: סַמָאדְהִי).

[6] החזרה חסרת הפשר על הדברים בנוגע לעניין בעל חשיבות נמוכה יחסית בולט בהקשר הזה, אף על פי הסגנון של הכתבים הנוטה מאוד לחזרתיות. יתכן שזהו סימן לתארוך מאוחר יותר של הסוטה הזו.

[7] Opaptika: כאן במובן המסויים של 'שאינו - חוזר' (angm).

[8] Jva: 'כוח - החיים', נפש, נשמה.