בעיות. במאמר הזה נדבר על בעיות. מה הן בעצם בעיות? מה יוצר בעיות? מי יוצר את הבעיות? האם באמת קיימות בעיות? כיצד מעלימים את כל הבעיות במכה אחת? ומהו הפתרון האמיתי לכל הבעיות?
מי שיתבונן סביבו יראה כי רוב ככל בני האדם מתעסקים רוב ככל הזמן בבעיות. או בלפתור בעיות קיימות, או בליצור בעיות חדשות. גם כאשר האדם שמח כאשר הוא פותר בעיה כלשהי עדיין השמחה שלו נובעת מבעיה שנפתרה.
ז"א האדם אינו שמח מבפנים משורש השמחה, אלא שמח בגלל אירוע ספציפי שבו הוא הצליח לפתור בעיה כלשהי בצורה זמנית.
ולמה רק זמנית? כי הרי אף אחד לא באמת פותר את כל הבעיות. גם כאשר אדם פותר את כל הבעיות, עדיין הוא פותר רק את כל הבעיות שיש לו כרגע. אבל בעיות היו בעבר וימשיכו להיות גם בעתיד. כך שבכל מקרה כולם מתעסקים כל הזמן בבעיות.
נתבונן מעט בעניין וננסה להבין מהו המכנה המשותף שיוצר את ההגדרה של הבעיות? ניקח לדוגמא כדור טניס חדש מהאריזה. האם הוא כדור טניס טוב / חדש / מושלם? תשובה: כן. עכשיו ניקח את כדור הטניס ונזרוק אותו לתוך בוץ. או לחלופין ניקח סכין ונחתוך את כדור הטניס החדש לחתיכות. חבל להרוס את הכדור החדש, נכון? אבל למי זה חבל, לכדור עצמו או לנו? האם לכדור הטניס יש בעיה? תשובה: לא. לכדור הטניס אין בעיה. תעשה לו מה שאתה רוצה, אין לו בעיה.
נניח לדוגמא שבן אדם לוקח פטיש כדי להכניס מסמר לתוך הקיר ותוך כדי שהוא מכה בפטיש הוא בטעות נותן לעצמו מכה באצבע עם הפטיש ואז גם הפטיש וגם המסמר נופלים מהיד שלו. האם למסמר או לפטיש יש בעיה? האם לקיר עצמו שנשבר יש בעיה? תשובה: לא. האם לאדם עצמו שקיבל את המכה ביד יש בעיה? תשובה: כן.
דוגמא נוספת. הר געש מתפרץ והלבה הרותחת מכסה עיר שלמה ואת כל מה שהיה בדרך. האם להר הגעש יש בעיה? האם לעצים שנשרפו יש בעיה? האם לכלי הרכב שכוסו בלבה יש בעיה? תשובה: לא. למי כן יש בעיה? תשובה: לאדם עצמו.
ונחדד יותר. כאשר האדם מקבל מכה בפטיש על האצבע. האם לאצבע עצמה יש בעיה? תשובה: לא. למי בעצם יש בעיה? תשובה: לתודעה של האדם. נניח אפילו שאדם איבד איבר מגופו במלחמה. האם ליד עצמה של האדם שאיננה, האם יש לה בעיה כלשהי על כך שהיא התנתקה מהגוף של האדם? תשובה: לא. נניח שלוקחים בן אדם וזורקים אותו לאש. האם לגוף עצמו של האדם יש בעיה כלשהי עם זה שהוא נשרף? תשובה: לא. הבעיה היחידה שקיימת היא לתודעה של האדם בלבד.
מהו בכלל פירוש המילה בעיה? השורש של המילה בעיה נובע מהמילה הארמית "בעיא", שפירוש רצון / משאלה / בקשה. ומשום כך באמת לאף אחד אין שום בעיה בעולם חוץ מאשר לנפש של האדם ששם כמובן קיים הרצון שלו. הבעיה קיימת אך ורק אצל הרצון של האדם שרוצה משהו שאינו קיים כרגע.
מבחינת הגוף עצמו לא קרה שום דבר מכך שהוא חטף מכה. כל מה שיש סביב האדם, בתים, מכוניות, אנשים וגם הגוף של האדם עצמו, מבחינת מדעית כל הדברים האלו הם גלים של אנרגיה בלבד שהתודעה של האדם תופסת אותם כמציאות הממשית שהאדם רואה סביבו.
מבחינת המציאות האמיתית זה בכלל לא משנה אם כדור הטניס שלם או חתוך, אלו בסך הכל מצבים שונים של אנרגיה. רכיבי האטום השונים של כדור הטניס בהתחלה היו במצב אחד ואח"כ במצב אחר. אנרגיה אחת הופכת לאנרגיה אחרת. הדבר היחיד שהשתנה הוא אך ורק הצורה שבה האנרגיה הזאת באה לידי ביטוי (ראה כאן בהרחבה).
הבעיות והסבל והצרות וכל הרע שבעולם, קיימים אך ורק בתודעה של האדם בלבד. לנפש האדם יש רצונות, רצונות שמשתנים כל הזמן. וכאשר הרצון של האדם אינו מותאם למציאות שקורת סביבו, הרי שיש לו בעיה. ואם יש לו הרבה בעיות, או שהבעיה שלו מאוד גדולה, דהיינו שמידת חוסר ההתאמה שבין המציאות שסביבו לבין הרצון שלו גדולים מאוד, אז הוא מתחיל לסבול.
הסבל עצמו קיים אך ורק בתוך הנפש של האדם. מבחינת המציאות האמיתית אין שום רע בעולם כלל, אין שום סבל בעולם כלל, אין שום צרות, אין שום בעיות. כל מה שקורה בעולם החל מלידתו של תינוק ועד מותו של אדם במלחמה, אלו בסך הכל מצבים שונים של אנרגיה שמשתנה ומחליפה צורות כל הזמן. מבחינת כל המציאות כולה אין בכלל שום בעיה בכלל.
כאשר אתה יושב על כיסא, כאשר אתה עומד וכאשר אתה הולך, כאשר אתה נולד וגם כאשר אתה מת, אלו בסך הכל מצבים שונים שבהם באה לידי ביטוי (כלפי התודעה שלך) האנרגיה שעומדת בבסיס החומר שממנו כל העולם כולו עשוי.
אז מה בעצם הבנו? הבנו בעצם שכל הסבל / צרות / בעיות וכולי, אלו בסך הכל מצבים שהאדם תופס / חווה / מפרש בצורה של בעיה.
ז"א מבחינת המציאות עצמה אין שום בעיה, כי זה הרי לא באמת משנה באיזו צורה נמצאים האטומים וכולי, אבל רק בגלל שהרצון של האדם אינו מותאם למציאות הזאת ממילא יש לו בעיה. כי באמת במציאות האמיתית, אין שום בעיות. במציאות האמיתית יש רק מצבים שונים. הבעיה קיימת רק בראש של הבן אדם בלבד.
וכאשר האדם מתבונן בנושא הזה ומבין שבעצם בעולם האמיתי אין שום בעיות, ושכל הבעיות נמצאות אך ורק בתוך הראש שלו בלבד, ממילא מכאן הדרך לפתרון כל הבעיות שבעולם היא ממש קצרה. כי ממילא ניתן להבין שהבעיה האמיתית היחידה שאותה צריך לפתור היא הבעיה הנפשית, דהיינו הצורה שבה האדם תופס ומתייחס למציאות. הבעיות לא מתרחשות סביבך, הבעיות מתרחשות בתוכך. כל הבעיות כולל כל הבעיות שבעולם, אלו דברים שמתרחשים בתוך הנפש שלך. מבחינת המציאות שסביבך הכל בסדר.
אל תשלה את עצמך שאתה פותר את בעיות העולם שמחוצה לך, אתה פותר אך ורק את בעיות העולם שבתוכך (כי באמת כל העולם כולו נמצא בתוכך. ראה כאן). הדבר היחיד שיוצר את כל הבעיות הוא הרצונות שלך שנאבקים במציאות במקום לזרום איתה בהרמוניה.
הדבר הראשון שעליך לעשות כדי לצאת מכל הבעיות שלך באשר הן, הוא להבין שמעכשיו אין יותר בעיות, יש אך ורק מצבים שונים שאיתם אתה מתמודד בלבד. שים לב אין בעיות יש מצבים שונים שאיתם התודעה שלך מתמודדת. במציאות האמיתית אין בעיות, יש רק מצבים שונים. מבחינת המציאות אם הכדור חתוך או שלם אלו רק מצבים שאיתם התודעה והרצונות שלך מתמודדים.
אז שלב ראשון מהיום במקום לומר יש בעיה, אמור: יש מצב / סיטואציה שאיתו אני מתמודד. זכור, אין בעיות, יש רק מצבים שאיתם אתה מתמודד. עכשיו אחרי שהבנת בשכל שלך (גם אם הרגש עדיין לא מקשיב לשכל) שבאמת אין שום בעיה בכלל, נכון שכבר אתה מרגיש תחושת של הקלה? כל הבעיות שנדמה לך שקורות, הן בכלל לא בעיות, הן בסך הכל מצבים שאיתם הנפש שלך מתמודדת. חשוב בהיגיון, בהינתן מצב נתון, האם זה הגיוני לכעוס עליו? האם זה הגיוני לסבול בגלל כל מיני בעיות דמיוניות?
כאשר אתה נתקל בבעיה או כאשר היא נתקלת בך, שלב ראשון תבין שזו אינה בעיה אלא רק מצב נתון. עכשיו עליך לנתח לרגע אחד את המצב כפי שהוא באמת.
אתה כאדם חווה מציאות כלשהי, המציאות מזמנת לך מצב כלשהו שבו הרצון שלך והמציאות אינם מתאימים. המטרה שלך היא להגיע למצב שבו הרצון שלך והמציאות יתאימו. ויש לכך שתי אפשרויות. אפשרות אחת להתאים את המציאות לרצון שלך, אפשרות שניה להתאים את הרצון שלך למציאות. לך יש אלטרנטיבות נתונות, שהן נובעות מהאמצעים החיצוניים שלרשותך + הכוחות הנפשיים (רצונות / מצב רוח) שבך וכולי.
מצבך הנתון כרגע כולל גם את הכוחות הנפשיים שלך / הידע שלך / הסבלנות שלך וכולי. עכשיו יש שתי אפשרויות בלבד, יש אפשרות אחת שבה אתה בעצם מסוגל לשפר את המציאות שתתאים לרצון שלך. אפשרות שניה היא שאין לך כרגע במסגרת האפשרויות והאלטרנטיבות שלך כרגע (ברגע הזה ממש) את האפשרות לשפר את המציאות כדי שתתאים לרצון שלך.
כאשר לדוגמא הגוף שלך מרגיש רעב, המציאות מספקת לך את האלטרנטיבה לאכול משהו ולא להיות רעב, דהיינו המציאות עצמה מאפשרת לך להתאים את המציאות שלך לרצון שלך.
יחד עם זאת יכול להיות מצב שכרגע אתה לא יכול לאכול מסיבה כלשהי, ואז בעצם האפשרות של להתאים את המציאות שלך לרצון שלך יורדת. אז מה נשאר לנו בעצם? נשארה לנו האפשרות להתאים את הרצון שלך למציאות. האם קיימת אפשרות נוספת? תשובה: לא. אם תתאמץ האם תמצא אפשרות נוספת? תשובה: לא.
תמיד יש רק שתי אפשרויות בלבד (ביחס לרגע הזה בלבד), או שיש לך כרגע את היכולת להתאים את המציאות לרצון שלך כרגע, דהיינו לעשות כרגע פעולה שתתאים את המציאות לרצון שלך כרגע ברגע הזה או שלא. ולכן, אם המציאות מספקת לך כרגע את האפשרות להתאים את המציאות שלך לרצון שלך, הרי שבאפשרותך לעשות זאת.
אך אם אין לך את האפשרות ברגע הזה ממש להתאים את המציאות שלך לרצון שלך, הרי שעליך לבטל את רצונך ולהתאים אותו למציאות. ולמה?
כדי שלא תסבול. אם אתה רוצה לסבול זה בסדר גמור, אבל אתה לא חייב, בדיוק כמו שאתה לא חייב להכניס את היד לאש, כך אתה לא חייב לרצות משהו שאין באפשרותך להשיג אותו כרגע.
נקודה נוספת: עליך לזכור שהמטרה היחידה תמיד, היא להתאים את הרצון שלך למציאות. השורש של כל הרצונות של כל בני האדם בעולם בכל זמן ובכל מקום, הוא אך ורק להתאים את הרצון ואת המציאות שלהם (=אושר). וממילא זה אומר, שגם אם יש לך אפשרות לשנות משהו במציאות שלך כדי שהיא תתאים לרצון שלך, עדיין עליך לזכור כי זו אינה התכלית.
התכלית היא להתאים את הרצון ואת המציאות, וממילא אם יש לך את האפשרות להתאים את רצונך למציאות, הרי שזאת אפשרות לא פחות טובה מאשר להתאים את המציאות לרצונך. ולמה?
כי התכלית היא להתאים את הרצון ואת המציאות. ולכן אתה לא חייב להתאמץ כדי לשנות את המציאות, באפשרותך פשוט להתאים את עצמך למציאות עצמה, כי זו הרי התכלית.
נקודה נוספת: שים לב שגם כאשר אתה מבצע פעולות כדי להתאים את המציאות לרצון שלך, שים לב שעד הרגע שבו המציאות והרצון שלך מותאמים, שים לב שעד אותו הרגע אתה צריך להתאים את הרצון שלך למציאות. לדוגמא: נניח שאתה רעב ואתה ניגש לאכול. ברגע שהתחלת לאכול הרעב הלך. אבל עד הרגע שבו התחלת לאכול, עד אותו הרגע, אתה בעצם במציאות שבה אתה צריך להתאים את הרצון שלך למציאות, דהיינו לדוגמא לא להיות עצבני בגלל שאתה רעב.
ז"א, גם כאשר אתה עושה פעולה כדי לשפר את המציאות שלך ולהתאים אותה לרצון שלך, גם אז עליך לזכור, כי כל זמן שעדיין המציאות והרצון שלך אינם מתאימים, הרי שעד אז עליך להיות מרוצה מהמציאות כפי שהיא. כי באותם הרגעים שבהם אתה תוך כדי התאמה של המציאות לרצון שלך, הרי שבאותם הרגעים אתה בעצם נמצא במצב שבו אתה לא יכול לשנות את המציאות שלך ביחס לאותם הרגעים.
גם כאשר אתה "כן" יכול להתאים את המציאות לרצון שלך, עד הרגע שבו המציאות והרצון שלך מתאימים, הרי שאתה במצב שבו הדבר היחיד שאתה יכול וממילא צריך לעשות הוא להתאים את הרצון שלך למציאות עצמה. כי עד שהמציאות תותאם לרצונך, תתאים את עצמך למציאות.
שאלה: אם אני בעצם אתאים את הרצון של למציאות, אז למה בעצם שאני אמשיך לנסות להתאים את המציאות לרצון שלי?
התשובה על כך היא כי אכן האדם צריך להתאים את המציאות לרצון שלו בשני דברים בלבד. 1 - בשינוי הרצונות הפנימיים (=עבודה פנימית נפשית, שבה *אין לאדם להסתפק* במה שיש לו). 2 - ביצירת המציאות החיצונית שתאפשר לו לבצע את השינוי הפנימי (=אכילה וכיו"ב, כדי שיתאפשר לך להתקיים ולבצע שינוי פנימי כאן בעולם הזה). (ראה עוד במאמר אם אני אקבל את עצמי למה בעצם שאני אשתפר? וגם כאן).
לסיכום: במציאות האמיתית הכל טוב ואין שום רע בכלל. וכמו שאמר רבי נחמן "אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד", דהיינו שמבחינת המציאות האמיתית הכל טוב והכל אחד. במציאות האמיתית אין בעיות, יש רק מצבים שונים שבהם המציאות קיימת. הבעיות קיימות רק בתוך הראש של האדם בלבד, וממילא הפתרון טמון אך ורק בשינוי הצורה שבה האדם תופס את המציאות.
כאשר אתה נתקל בדבר שנראה לך בטעות כבעיה, עליך לזכור כי זו אינה בעיה זהו רק מצב. הבעיה נמצאת בתוכך לא מחוצה לך. צורת ההסתכלות שלך היא הבעיה, המציאות מבחינתה היא מושלמת. ולכן עליך לזכור תמיד את התכלית, דהיינו להתאים את הרצון שלך למציאות ועליך לפעול בהיגיון וביחס לאלטרנטיבות שיש לך כרגע. ובכל מקרה להיות אך ורק שמח בכל מצב, כי זאת האלטרנטיבה הטובה והחכמה ביותר. בהצלחה.
ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
במציאות האמיתית, אין שום רע רק הכל טוב
"לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת, יֵדְעוּ שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד"
"וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם, רַק כֻּלּוֹ טוֹב. אַךְ עִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵהַיִּסּוּרִין שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מֵהָאָדָם הַדַּעַת [השכל], עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז מַרְגִּישׁ צַעַר וּכְאֵב הַיִּסּוּרִין כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלָל הַצַּעַר שֶׁל הַיִּסּוּרִין"
כל הייסורים שיש לאדם אינם אלא מחמת חסרון הדעת!
"דַּע שֶׁכָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת... אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר... וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִין שֶׁבְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישִׁים אוֹתָם, כְּגוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת הַהַרְכָּבָה [ייסורים פיזיים בגוף], כְּמוֹ יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ מִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, וְהֵם יִסּוּרֵי הַחוֹלֶה שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁמַּתְחֶלֶת הַנְּשָׁמָה לְהִתְפַּשֵּׁט מִן הַגּוּף, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּקְשְׁרָה הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִים בְּעֵת הַפֵּרוּד, אַף עַל פִּי כֵן הַיִּסּוּרִים קַלִּים מְאד וְנוֹחִים לְהִתְקַבֵּל... וּמִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁין כְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַצַּעַר מֵהַיִּסּוּרִין, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִין"
050-3331-331