* תפילה - להתפלל נכון - תשובות להרבה ספקות - חלק 6.
מילים צמודות
דיני המקף:
השתדלות בהגיית אותיות מיוחדות
את אשר בלבי אעלה על הכתב:
התלבטתי אם להעלות על הכתב את הפיסקה הבאה, שמא לא אהיה מובן כהלכה.
חלילה, אין ההערה הבאה באה לקנטר או לפגוע, אלא באה לעורר ולזרז את אלה המבינים את האחריות שלנו כלפי ההגייה הנכונה בלשון הקודש בלשון העברית.
עלי לציין כי נמצאו הרבה מאחינו האמריקאים במיוחד, שמשתדלים ביותר להגות נכונה את כל האותיות ולהבחין ביניהן, יישר כוחם!!!
כמעט ולא מצאנו עדה מכל עדות ישראל, שכולן קדושות, ההוגה את כל האותיות וכל הניקוד כהלכתו. לכל עדה יש עדיין מה לתקן ולהלן חלק מהדברים הבולטים הזקוקים תיקון, ונקווה לפני ביאת המשיח...
יש להשתדל מאד להגות את האות "ה" אחרת נקבל משמעויות מוזרות.
כגון: כל "מהרה" ייהפך ח"ו ל"מארה"
כל "אהרון" ייהפך ל"אארון" וכל "הארון" ייהפך ל"אארון"..
כיצד נבחין אם הכוונה ל: "אהרון" או ה"הארון" "דבר אל אארון..."אל העצים והאבנים... ומה המשמעות? "כל הנשמה תאלל י - ה..."
יש האומרים: "וכל החיים יודוך סלה וייאללו ויברכו.."ועוד... ועוד... ועוד... וד"ל
יש האומרים...
כתר יתנו לך מלכים אמוני מלה.."במקום: "מלאכים המוני מעלה.."
יש האומרים": על כן נקוה לך.. לירות מארה.."במקום "לראות מהרה.."
יש האומרים: "ותפילתם מארה תקבל..."במקום: "מהרה" (מצאנו כי העדיפו למחוק מילה זו מהתפילה, שנשמעת כקללה ח"ו, במקום להשתדל ולהתאמץ להגות אותה כראוי)
לא נראה שיש להתאמץ במיוחד, כדי לתקן מעוות זה: החלפת האות "ה" באות "א"
אם נתאמץ קצת, נצליח להבחין ביניהן, ולפום צערא אגרא!
באנגלית - יכולים להגות את האות "ה" "הוֹם" (HOME בית) ומדוע שאנחנו לא נצליח?
לציין: כי נשמרה מסורת של הבחנה ברורה במיוחד בקהילת יהודי שרעב ואצל חלק מיהדות ספרד, מקפידים להבחין בין האותיות "ק" ו"כ", למרות שאצל עדות רבות, שאצלם בת "ק" כבת "כ".
גם מצאנו בחלק מיהודי תימן שאינם מבחינים בין ההגוי של ניקוד החולם וצירי ושניהם כמעט זהים ונוצרים שיבושים הצורמים את האוזן הרגישה... המילה "אוֹת" נקראת "אֵת" ולא נביא דוגמאות מגוחכות נוספות...
ועוד, קיימת במסורת תימן הבחנה בין היגוי האות "צ" לאות "ס" אך מתחיל הדור הצעיר להשמיט את ההבדל... אנא...
מסקנה: אין מי שלא זקוק לתיקון ושיפור...
חובה עלינו להשתדל ולהבחין!!!
"מש"ה מוציא וכל"ב מכניס"
לא מצאנו אדם שיקרא בפיו את המלה: "בראשית" בששת אותיותיה. האדם מוציא מפיו רק את האותיות: ב, ר, ש, ת. האדם כביכול מתעלם מהאותיות "א" ו"י" הנמצאות במילה: "בר (א) ש (י) ת". הן אותיות נחות!
וכן אין אנו הוגין את האות "א" במילים הבאות: "ברא" "מלאכה"...
מכאן ואילך יש לשים לב להרבה אותיות נחות, שעל פי הכללים אין לנו "רשות" להגות אותן וכל ההוגה אותן, טועה הוא ויש לתקנו (כמי שאומר: "מאתיים").
"מ. ש. ה. - מוציא" = גורם להוציא את האות "א" מפינו.
וגורם לנו להגות אותה.
מסורת היא בידינו, כי לפני שם א - להים או שם א - דני, אם נמצאות אחת מ - 3 אותיות השימוש: "מ" או "ש" או: "ה" אז, האות "א" שבשם א - להים או בשם א - דני נהגית!
דוגמאות כגון:
"והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר ל"ב) יש להגות: מא - דני.
"אשרי העם שה' א - להיו" (תהילים קמ"ד) יש להגות: "שא - דני.
"ויתהלך חנוך את הא - להים" בראשית ה) יש להגות " הא - להים"
"ו. כ. ל. ב. - מכניס" =ארבע אותיות "ו. כ. ל. ב."
גורמות לנו להבליע את האות "א" ולכן אינה נהגית
לאחר 4 אותיות השימוש: "ו" "כ" "ל" "ב", האות "א" איננה נהגית!!!
יש להתייחס אל האות "א" במקרים אלה, כאילו איננה כתובה בכלל. דוגמאות:
"וה' פקד את שרה" (בראשית כ"א) יש להגות כאילו כתוב: "ו - דוני.." (ה"א" נחה)
"אין כא - להינו.." (מתוך התפילה) יש להגות: "אין כ - להינו" (ה"א" נחה).
"לא תשתחוה לאלהיהם (שמות כ"ג) יש להגות: "ל - לוהיהם" (ה"א" נחה).
"ויאמינו בה' ובמשה עבדו.." (שמות יד) יש להגות: "ב - דוני" (ה"א" נחה).
"לא דַּי" - אלא נוסיף בענין ההיגוי של: "דֵּי" או "חֵי"
יש להבחין בהיגוי של המילים: "דֵּי" "חֵי" או מֵי" הצמודות לציר"י, לעומת "דַּי" או "חַי" הצמודות לפת"ח.
אלה המנוקדות בצירי לא נהגה את האות יו"ד הנמצאת בסוף המילה. ונהגה אותן כאילו כתוב: רק: דֵּ, חֵ, מֵ. השיבוש הגדול, הבולט הוא, כי מצאנו משבשים ואומרים: "חֵיְ העולמים". אין להגות את האות יו"ד בדיוק כפי שאין להגות את האות יו"ד במילה "מֵ (י) - מריבה" או: "מְתֵ (י) - מספר" או "דברֵ (י) - א - לוקים חיים"... לעומת זאת כן נהגה את האות יו"ד במילים הסמוכות לפת"ח, כאילו היו מנוקדות: "חַיְ " "דַּיְ" "שַׁיְ" ועוד...
"בליעת" אותיות ושיבוש בציטוט פסוקים
איזו ברכה מברכים לפני "בליעת אותיות" אינני יודע. בטוחני שאין ברכה בצידה.
נכון: נאמר בשיר השירים רבה פרשה ב' ד"ה "הביאני אל בית היין".
אמר הקב"ה: "ודגלו עלי אהבה", אמר ר' אחא: עם הארץ שקורא ל"אהבה" "איבה" כגון "ואהבת" "ואייבת", אמר הקב"ה "ודילוגו עלי אהבה".
אמר ר' יששכר: תינוק שקורא למשה משה, לאהרן אהרן... (סבורני: קורא בניקוד אחר) אמר הקב"ה: "וליגלוגו עלי אהבה".
משום שלא בעמי ארצות ולא בתינוקות עסקינן, לכן נעיר את ההערות הבאות
יש האומרים: "ויבטחו בך יודי שמך.."במקום "יודעי - שמך"
יש האומרים: "סו שערים ראשיכם..."במקום "שאו שערים.."
יש האומרים "ירו מה' כל הארץ ממנו יגורו כל..."במקום "ייראו מה'..."
(דומה ל"בדיחה עצובה": אדם צעק "רבי! רבי! רבי! והוא ירה בו)...
יש האומרים: "... קפו תהומות בלב ים..."במקום: "... קפאו תהומות..."
יש האומרים (וגם שרים) "... ורם ונסם עד העולם..."במקום "ורעם ונשאם..."
בהזדמנות זו נתקן גם מי ששר פסוקים מן המקורות בשיבוש:
יש השרים בטעות: "ק - ל בקודש חזיתיך..."במקום "כן בקודש חזיתיך" (תהילים ס"ג, ג)
יש השרים בטעות "... ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצריים..."במקום "ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצריים (כן, באות "ב" ולא ב"מ". פסוק מפורש בישעיה כ"ז, י"ג).
"ואל - על יקראוהו" (הושע י"א, ז)
ומי שאומר: "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך.."אינו אלא טועה, ויש לומר כפי שכתוב בפסוק: "שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו" (תהילים ע"ט, ו).
ומי שאומר "הנה כעיני עבדים על יד אדוניהם כעיני שפחה על יד גבירתה.."
יתקן וידייק כפי שכתוב במקור בפסוק: "הנה כעיני עבדים א ל י ד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה כן עינינו אל ה' א - להינו עד שיחננו" (תהילים קכ"ג, ב)
כדי לזכור יש לזכור את הפירוש שהעבד או השפחה מצפים לראות את הידיים של האדון או את הגבירה מושיטים להם דבר מחיה. ובסוף פרשת במדבר (ד, י"ט) נאמר "... ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו".
ציטוט משמחת חתן וכלה: יש השרים בזמן שמחת חתן וכלה "עוד ישמע בהרי יהודה..."ראיתי גם הזמנה לחתונה (יותר מאחת) שם כתוב " בהרי יהודה...".
נוסח הברכה השביעית, ברכה בתרייתא (לא: "אחריתא"!) (בתרייתא=אחרונה, אחריתא=אחרת) היא: "... עוד יישמע בערי יהודה..."אם יישמע הקול בהרים, מי ישמע..?
הערה: יש החושבים כי "עוד ישמע בערי יהודה וכו'" כי אלה פסוקים שלמים מתוך הנביאים.. אך אין זה כך. אלה הם רק צירופי מילים, של חלקי פסוקים בעיקר מירמיה פרק ל"ג...
המקור הראשון של ברכת שבע ברכות לחתן וכלה, במסכת כתובות דף ח' ע"א.
ואם בחתונה עסקינן... שימו לב יש להגות: "כַּלָּה" "לָּ" בדגש חזק, אחרת יישמע... ח"ו... לכן נדגיש "קול חתן וקול כַּלָּה " (כבר שמעתי לפני הפרגוד: "קול (כל?) חתן וְכֹל כלה")
וכן בקבלת שבת "לכה דודי לקראת כַּלָּה ולא חלילה.."לקראת..."
"צפצוף צורם נשמע באזני - שם אלוהים אחרים" שמעתי מספר פעמים דורשי דרשות, שציטטו פסוקים ו"הקפידו" שבכל מקום שהיו צריכים להזכיר את המילה: "א - להים" הגו אותה: "א - לוקים".
גלשו בהגזמתם ואמרו: "אלה אלוקיך ישראל" " אלוקי כסף ואלוקי זהב.."
"וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים..". כיצד קידשו הם את שמות החול, את שמות האלילים הפכו ל"קדושים", רח"ל!
לכן ראוי להדגיש כי שמות "אלהים" שהם חול, יש לבטא את האותיות ככתיבתן ואין לקדשם כדין השמות הקדושים.
יש לאמר: בכל מקרה, "אלוהים אחרים" "אלוהי כסף ואלוהי זהב".
"ולא תעבוד את אלוהיהם" "ובאלוהיהם עשה ה' שפטים..."
"ושם אלהים אחרים לא יישמע על פיך".
נכון, ישנה בעיה כיצד להגות שמות שיש ספק אם קודש או חול הן?
על זאת נאמר: "עשה לך רב".
"כמים לים מכסים" - הפתעה עם אתגר
בהרבה מקומות ראיתי כתוב, וגם שמעתי "ציטוט" מפי אנשים חכמים ונבונים, יקוים בנו הפסוק: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
רצוני להפתיע! אין זה ציטוט נכון!
יבוא ישעיה הנביא ויטען טענתו "מעולם לא כתבתי משפט כזה"!
אתגר! בדקו נא בישעיה פרק י"א פסוק ט', ודייקו לצטט את הפסוק כהלכתו...
050-3331-331