ילד בן 3 זקוק להורים נאורים, חמים, פתוחים, מחבקים, בוטחים, תומכים, אמיצים, בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה, אבל בפועל אנחנו מקבלים הורים דפוקים, מקובעים, אטומים, מנותקים רגשית, בעלי דעות קדומות, פחדנים, חסרי ביטחון ואלימים.
היום אני יודע שילד בן 3 לא יודע לקום ולעזוב את הבית כשמתעללים בו.
ילד בן 3 לא יודע להציב גבולות.
ילד בן 3 הוא תלותי, פוחד מנטישה וזקוק נואשות לאהבה, להגנה ולתשומת לב של אמא ואבא.
ילד בן 3 הוא נרקומן. נרקומן של אהבה ותשומת לב.
כמו כל נרקומן, הוא יעשה הכל כדי לקבל את המנה שלו. הכל!
יש ילדים שמסכימים לשתוק כי רק ככה הם יקבלו את המנה.
יש ילדים שמסכימים לציית, כי אם הן יעמדו על שלהם הלכה המנה
יש ילדים שמסכימים להיות תמיד האשמים. הכל בעבור המנה
ילדים בני 3 מסכימים להרגיש שהם רעים, לא שווים, לחטוף צעקות, העלבות.
הם מסכימים לקבל מכות ויש כאלו שמסכימים לענג מינית את בני המשפחה
מסכימים לשתוק ולא לספר לאף אחד, חלילה לא להכעיס אף אחד בבית, חלילה לא לאבד את המנה.
עכשיו הילד מכור.
עכשיו אנחנו מכורים. מכרנו את נשמתנו בעבור המנה.
וילדים הם חכמים, מבינים ולומדים מהר מאוד. עכשיו הילד יודע, שכדי לקבל את המנה עליו לשתוק ולרַצוֹת תמיד את אמא ואבא. שכדי לקבל תשומת לב אז עליו להיות ילד רע, אלים, חולה, בעייתי.
הילדים יודעים שאם הם ירַצוּ את אבא או את אמא מינית אז יש מנה.
ככה מתפתח לו "המנגנון" המשוכלל בעולם להשגת אהבה.
כל ילד למד את הדרך שלו להשיג אהבה, כל אחד מאיתנו הפך להיות מיומן.
עולם של נרקומנים מיומנים היטב.
עם השנים למדנו להפעיל את "המנגנון" על כל הסובבים אותנו. על החברים, המשפחה, הילדים שלנו, על הבוס בעבודה, על העובדים שלנו, בני הזוג ובנות הזוג שלנו. כן, וגם על אלוהים.
היום אנחנו בני שלושים, ארבעים, שישים, שבעים. עדיין מכורים וכולנו רוצים את המנה.
לפעמים אנחנו מרגישים שהאנרגיה אוזלת לנו.
המחיר של המנה הפך להיות כבד מנשוא. נגמר הכח. זהו אין יותר כוח לקום בבוקר. אין חשק יותר.
משהו בפנים צורח די. מספיק!
אז מתחילה ההתקוממות.
מספיק עם הדיכוי, מספיק עם הריצוי, מספיק עם הפחד הזה, מספיק עם ההתמכרות למנה.
אנחנו יוצאים למסע גמילה. גמילה מ "המנגנון" שיצרנו כל השנים. גמילה מהתניות של שנים רבות.
זה לא מסע פשוט, אך הוא מסע משתלם ביותר. מסע הגמילה הזה הוא ההשקעה מאוד מתגמלת
כי הפרס על הגמילה הוא הנְשַמַה.
לפגוש את הנשמה שלי, משמעותו של דבר היא להכיר אותי, את רצונותיי האמיתיים, את כמיהתי, את מה שגורם לי שמחה ועונג.
הדרך במסע הזה עוברת דרך סליחה ומחילה לילד בן ה - 3 שהיינו.
לילד שהסכים לכל החרא הזה ולא ידע להציב גבולות או לקום וללכת.
אז, בילדות, הוא עשה את הטוב ביותר שהוא יכול היה. הוא פעל בחוכמה רבה והגן על עצמו
מכאב, מפחד עצום.
עלינו לומר לו: סליחה ילד שכעסנו עליך כל השנים האלו. ששנאנו אותך, שתיעבנו. לא עוד.
אנו יודעים היום שתמיד עשית את הטוב ביותר שידעת בכל רגע נתון. תמיד ללא יוצא מן הכלל.
אלא שהיום אנחנו יודעים שמה שהיה נכון פעם, כבר לא עובד יותר היום.
והילד הזה יתחיל לאט לאט להירגע, להיגמל מההתמכרות למנה.
זהו תהליך ובתהליך הזה יש "קריזים". יד ביד נהיה איתו. נוכחים, בוטחים.
נלמד אותו, נזכיר לו, שהיום אנו בוגרים.
שהיום אנו יכולים לממש את עצמנו מתוך שמחה ועונג.
אין צורך עוד לרַצות, לשתוק, להקטין את עצמנו. אנחנו יכולים להופיע במלאות, בנוכחות, בשמחה ובכיף.
שובה של הנשמה. זוהי מהות הנשמה לחיות בשמחה, סיפוק והגשמה.
אז סליחה ילד בן 3, אנחנו מוחלים לך, מקבלים אותך ואוהבים אותך תמיד.
וכשהסליחה הזו מתרחשת אז אנחנו מסוגלים לסלוח גם לאחרים באמת. עד הסוף.
כי גם הם היו ילדים בני 3 שהיו זקוקים להורים נאורים, חמים, פתוחים, מחבקים, בוטחים, תומכים, אמיצים, בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה אבל בפועל קיבלו הורים דפוקים, מקובעים, אטומים, מנותקים רגשית, בעלי דעות קדומות, פחדנים, חסרי ביטחון ואלימים.
רק עכשיו, אחרי שסלחנו ומחלנו אפשר להתחיל לחיות את הרצונות שלנו האמיתיים
של הנשמה. לחיות מתוך עונג ושמחה, חיים טובים ונעימים.
050-3331-331