ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה אידאליזם ✔תערו של אוקאם - מבוא ✔תערו של אוקאם (באנגלית: Occam's razor או Ockham's razor) הוא עיקרון פילוסופי ... - ידע להצליח, התפתחות אישית ...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 תערו של אוקאם - מבוא

תערו של אוקאם (באנגלית: Occam's razor או Ockham's razor) הוא עיקרון פילוסופי המיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה - 14. תערו של אוקאם מהווה כלל מנחה ובעצם המלצה היוריסטית בעת חיפוש אחר הסבר לתופעות בתחומים שונים. על פי כלל זה, המנוסח לרוב בעזרת המשפט אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים (על כן, כלל זה מכונה גם "חוק החיסכון"). מטרתו של הכלל היא להדריך את המדען בנושא פיתוח היפותזות ומודלים וכן לעזור לו בבחירה בין היפותזות שונות. תערו של אוקאם אינו חוק של תורת ההיגיון ומובן מאליו שאינו ניתן להוכחה לוגית, אך יש הרואים בו כלי עזר ממדרגה ראשונה בעבודתו של המדען. עם זאת ראוי להדגיש כי במקרים רבים אין זה ברור, מבין שתי ברירות איזו היא הפשוטה יותר. לדוגמה, ספרות בינאריות הן מעטות יותר מספרות עשרוניות ולכן השימוש בהן הוא פשוט יותר מבחינת מספר הסימנים שבהם אנו עושים שימוש, אך אין זה ברור מאליו כי חישובים מתמטיים הם קלים יותר לביצוע בעזרתן. באופן דומה, מערכות הגיוניות שונות שבהן מעט ישויות נדרשות לעתים ליותר כללי חיבור ודווקא ריבוי ישויות הוא שמפשט את המודל הכולל שמסופק בעזרתן.

העיקרון מהווה חלק מרכזי בתורתו הפילוסופית של ויליאם איש אוקאם, אולם הביטוי עצמו, "תערו של אוקאם", נטבע רק מאוחר יותר, כנראה בידי הלוגיקאי הסקוטי בן המאה ה - 19 ויליאם המילטון. השימוש במילה "תער" משמש להדגשת חשיבותו של העיקרון לצורך סילוק ("גילוח") של הסברים מורכבים ומסובכים מדי כאשר קיימים הסברים פשוטים יותר.

ניסוחים שונים של הכלל

כיום מקובל להביע את הכלל המוכר כ"תערו של אוקאם" בעזרת המשפט "אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך" (בלטינית: "Entia non sunt multiplicanda praeter necessitatem"). ניסוח זה, שמקורו במאה ה - 17, מציב את העיקרון כבסיס ל"אונטולוגיה פרסימונית", כלומר גישה פילוסופית הדוגלת בחיסכון במספר הישויות. ויליאם איש אוקאם עצמו נתן את הכלים למצוא את הישויות המינימליות הנדרשות:

אין צורך להניח דבר בלא שניתנה לכך סיבה, אלא אם הוא ברור מאליו, או ידוע מהניסיון, או שהוכחתו ניתנת מכוח סמכותם של ספרי הקודש.

תערו של אוקאם הוא כלי מופשט שעוזר להיפטר מהסברים מסובכים שלא לצורך - תערו של אוקאם

הרעיון המובא ב"תער של אוקאם" קשור באופן הדוק לרעיונות של "פשטות", "אלגנטיות" ו"אסתטיקה", והוא מצא את מקומו במספר ביטויים לאורך הדורות:

"כאשר ישנם שני הסברים שווי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר" (ניסוח מודרני)

"אין צורך במציאת סיבות לתופעות הטבע מעבר לאלו שהן נכונות ומספיקות על מנת להסביר את התופעות הללו." (אייזק ניוטון)

"פשטות היא החוכמה האולטימטיבית" (לאונרדו דה וינצ'י)

"וישתדל עם זאת למעט את התנועות ומניין הגלגלים ככל האפשר" (רמב"ם)

"כאשר תירוץ אחד מתרץ שלוש קושיות, במקום להזדקק בעבורן לשלושה תרוצים, הוא התירוץ הנכון" (הרב מבריסק).

השפעות על ויליאם איש אוקאם

ויליאם איש אוקאם ניסח את הכלל הנושא את שמו בהשפעת תורותיהם של שני פילוסופים ואנשי כנסייה שקדמו לו, תומאס אקווינס וג'ון דנס סקוטוס, בני המאה ה - 13, אשר הביאו בכתביהם רעיונות לוגיים דומים. את שורשיו של העיקרון ניתן לאתר עוד בפילוסופיה של אריסטו, וראוי להזכיר גם את איבן אל - היית'ם ואת הרמב"ם. הרמב"ם משתמש בכלל זהה על מנת לטעון כי תאוריה אסטרונומית אחת עדיפה על רעותה (מורה הנבוכים, חלק ב פרק יא). ויליאם איש אוקאם השתמש בעיקרון לצורך טיעונים תאולוגיים ומטאפיזיים, ואילו הרמב"ם, שקדם לו ב - 150 שנה, השתמש בכלל לבחינת השערות (היפותזות) מדעיות.

המדע ותערו של אוקאם

אין צורך לטעון שעץ זה הופל על ידי חייזרים שכעסו על פגיעה ברגשותיהם הדתיים בעקבות בניית מגדל אייפל, כאשר ניתן פשוט לומר שהרוח הפילה אותו... - תערו של אוקאם

"תערו של אוקאם" הוא כלי בסיסי בידי אלו המחפשים אחר הסברים לתופעות באמצעות השיטה המדעית. המדובר בטיעון היוריסטי הנובע מניסיון רב שנים של ניסוי וטעייה, ואינו נכון בהכרח, אלא משמש כקו מנחה, לרוב אחד מיני כמה, לבחירת ההיפותזה המועדפת במקרה שישנם כמה הסברים לאותה תופעה. עד המאה ה - 20 כלל זה התקבל באהדה מהסיבות הבאות:

רוב המדענים והפילוסופים היו משוכנעים בנכונותו.

האמונה שהטבע עצמו מבוסס על חוקי יסוד פשוטים ועל כן, ההיפותזות הפשוטות יותר קרובות יותר לאמת.

גם מבחינה מעשית, עדיף לבחור בהיפותזות פשוטות יותר כי הן קלות יותר להבנה ולישום מעשי.

במאה ה - 20 יש לציין את הפילוסוף קרל פופר שטען שיש לבחור בתאוריות הפשוטות יותר לא מסיבה מעשית, אסתטית או פראגמטית אלא בגלל שתאוריות פשוטות קלות יותר להפרכה, דבר התואם את תורתו של פופר.

השיטה המדעית מבוססת בראש ובראשונה על הסקת מסקנות מתצפיות, וכאן יש חשיבות גדולה לתערו של אוקאם. לדוגמה, אם לאחר סערה נבחין בעץ שנפל, הרי שנוכל להסיק בפשטות כי "הרוח הפילה את העץ". המדובר בהיפותזה הכוללת רק שני מרכיבים, ושניהם קיימים אל מול עינינו - הרוח בה חשנו, והעץ אותו אנו רואים. איננו צריכים ישויות נוספות כגון חוטבי עצים או פילים על מנת להסביר מדוע העץ נפל. על אחת כמה וכמה שההסבר "העץ נפל כתוצאה מפעולתם של חייזרים זועמים בגובה שלושה מטרים" לוקה בכך שהוא כולל לא רק את קיומה של הישות "חייזר", אלא גם את המסע הבין - גלקטי, ביולוגיה זרה המאפשרת לחייזרים להיות בגובה שלושה מטרים, טכנולוגיה המאפשרת להם לפעול בחופשיות באטמוספירת כדור הארץ, והיות הפסיכולוגיה שלהם תואמת מספיק לפסיכולוגיה האנושית על מנת שהמונח "זועמים" יהיה בעל משמעות לגביהם.

תערו של אוקאם מוצא את מקומו גם בתהליך הבנייה של תאוריות מדעיות. בהקשר זה, טען אלברט איינשטיין כי "מטרתה העליונה של כל תאוריה מדעית הינה להציג את האלמנטים הבסיסיים הנדרשים לצורך ביסוסה באופן פשוט ככל האפשר, מבלי לוותר על אף פיסת מידע שנרכשה באמצעות הניסיון". יש המנסחים זאת בביטוי "על תאוריות להיות פשוטות ככל האפשר, אבל לא פשוטות עוד יותר". הסיפא של המשפט הוא למעשה הסייג שמציבה השיטה המדעית על השימוש בתערו של אוקאם.

כיום ניתן למצוא את תערו של אוקאם במדע בתור כלל מנחה שמכוון לעבר חיפוש אחר המבנים והחוקים הבסיסיים. על פי כלל זה ניתן להסביר תורות ותאוריות שונות בעזרת מספר קטן של מושגים מדעיים פשוטים. כך למשל, ניתן להזכיר את החיפוש אחר יסודות כאבני בניין של מולקולות בכימיה, את החיפוש אחר חלקיקים יסודיים כאבני בניין של חלקיקים מורכבים בפיזיקה, את הניסיונות לבנות תאוריה מאוחדת גדולה שתאחד כל את כוחות היסוד, או את עבודתו המתמטית של רוברט לנגלנדס, הנקראת תוכנית לנגלנדס, שניסה לקשר בין מושגים בתורת המספרים ובין הצגות של חבורות מסוימות. על פי הכלל שמתווה תערו של אוקאם רצוי כי מערכת ההנחות המדעיות תהיה מצומצמת ופשוטה ככל האפשר. כך למשל, מקובל להניח כי חוקי הטבע אינם משתנים בהתאם לזמן ולמיקום, כלומר מספיקה מערכת חוקים אחת לכל זמן ולכל מקום ביקום. הנחה זו גוררת בעקבותיה, על ידי שימוש במשפט נתר, את חוקי השימור המוכרים במדע (למשל חוק שימור האנרגיה). בנוסף, האינווריאנטיות (קביעות) של חוקי הטבע ניתנת לתאור מתמטי גם באמצעות סימטריה, ועל כן השימוש במושג הסימטריה במדע הוא בעצם ביטוי לתערו של אוקאם.

ישנן מערכות שבהן הגישה האינטואיטיבית של הבנת המבנה בעזרת תערו של אוקאם אינה מצליחה לספק הסברים למכלול התופעות הנצפות. מערכות כאלו קרויות מערכות מורכבות, והן מתאפיינות בריבוי קשרים בין היחידות המרכיבות אותן. הסיבוכיות, שמאפיינת מערכות מורכבות, ואשר מתבטאת כמערך מסועף של קשרים מורכבים ויחסי תלות הדדית בין היחידות הבסיסיות, מנוגדת לתערו של אוקאם. למעשה, מערכות ביולוגיות רבות נוטות להיות מסועפות, והן עונות על ההגדרה של מערכת מורכבת.

העקרונות הפילוסופים של תערו של אוקאם באים לידי ביטוי בגישתה המדעית של הביולוגיה האבולוציונית המודרנית. הביולוגיה האבולוציונית מעלה השערות לגבי התפתחות אבולוציונית של מין, איבר או תכונה ומכריעה בין השערות אלו על פי עקרון הפרסמוניה. על פי עקרון זה תועדף ההשערה הפשוטה ביותר, זו שדורשת מספר נמוך ביותר של שינויים, שבהקשר זה הם בדרך כלל מוטציות. עקרון זה הוא אחד מהעקרונות המנחים בייצירת עצים פילוגנטים.

ראוי להזכיר עוד שני מובנים בהם שימש תערו של אוקאם תפקיד בקורות המדע. האחד הוא תהליך שבו נזנחו תאוריות מדעיות כאשר הסתבר שהן עושות שימוש במושגים על טבעיים. לכך לא חסרות דוגמאות - דיבוק כהסבר למחלות רוח, הספירות השמימיות שמונעות על ידי ישויות שמימיות בקוסמולוגיה הגאוצנטרית, ותאוריות רבות אחרות. השימוש השני נעשה במסגרת "תחרות בין תאוריות", כלומר העדפת תאוריה מעוטת מושגים לעומת תאוריה מרובת מושגים. אולם, הכרעה בין תאוריות בעזרת תערו של אוקאם בלבד איננה מקובלת, ול"מבחן הניסוי" ולהפרכה יש חשיבות מכרעת יותר.

השימוש בתערו של אוקאם ברפואה

עיקרון מקובל ברפואה בת זמננו הוא עקרון החיסכון האבחנתי. עיקרון זה מנחה את הרופא, כי בעת מתן אבחנה לפגיעה או מחלה, עליו להסביר את כל הסימפטומים הנגלים לעין באמצעות סיבות מועטות ככל האפשר. גישה כללית זו אינה מדויקת במקרים רבים, כמו למשל מקרים מורכבים שבהם החולה סובל מתסמונות מורכבות היכולות לכלול מספר רב מאוד של תסמינים. יש לזכור גם, שהרפואה אינה מדע מדויק ובתהליך האיבחון יש מקום רב לגורמים כמו אינטואיציה, רגשות ותחושות.

הפילוסופיה ותערו של אוקאם

למרות שוויליאם איש אוקאם עצמו לא פקפק בקיומו של אלוהים, הרי שבשלב מאוחר יותר נעשה שימוש ב"תערו של אוקאם" על מנת לנסות להכריע בשאלה תאולוגית זו. נטען כי המדע יכול לספק הסברים להרבה מהתופעות הנצפות. הסברים אלו הם פשוטים ומובנים יותר מאשר הסבר תופעות הטבע בהסברים מיסטיים או דתיים. לפי תערו של אוקאם, יש לבחור בהסבר הפשוט יותר ומכאן נובע שאין מקום להניח את קיומו של אלוהים. מאידך, המאמינים טוענים שההסברים התאולוגיים פשוטים ומובנים יותר ועל כן יש לבחור דווקא בהם והרי הוכחה נוספת לקיום האלוהים. השימוש ב"תערו של אוקאם" על - מנת להכריע בעניין זה לוקה בטעות, משום שעקרונות הפילוסופיה של המדע ("הגישה המדעית") אינם מתיישבים עם עקרונות התאולוגיה, ועל כן לא ניתן להשתמש ב"תערו של אוקאם" כדי להכריע בין גישות שהבסיס הפילוסופי שלהן שונה. במהותו, עקרון "תערו של אוקאם" הוא כלל מנחה ולא בורר בין גישות, ולמרות זאת רבים משתמשים בו כטיעון פילוסופי התומך בתאוריה מסוימת, ומנסים בעזרתו לרדת לחקר "האמת".

להלן מספר דוגמאות נוספות:

הפילוסוף הווארד סלסאם טען כי המטריאליזם תואם יותר את עקרון "תערו של אוקאם" מאשר האידאליזם, שכן זה האחרון נוקט במושגים כגון "אלוהים", "נפש" וכיוצא בזה, בעוד שהמטריאליזם אינו נזקק להם, ולפיכך הוא פשוט יותר מבחינה אונטולוגית. לעומתו, הפילוסוף מוריס קורנפורת' העיר כי הצדקה כזו של המטריאליזם על יסוד עקרונות אפריוריים היא כולה אנטי מטריאליסטית, וכן כי אם ממשיכים בקו מחשבה זה מסתבר כי הפילוסופיה החסכונית ביותר היא הסוליפסיזם (המנוגד למטריאליזם). בהקשר דומה, הפילוסוף ג'ורג' ברקלי טען כי ה"אידאליזם", שלפיו ניתן להסביר את כל התופעות הטבעיות במונחים הקשורים בנפש האנושית, היא תאוריה עדיפה, שכן היא אינה נזקקת למושג "חומר" ולפיכך היא פשוטה יותר. הפילוסוף בן המאה ה - 20 ז'אק סמארט, יצא כנגד אספקט מסוים בטיעון זה כאשר אמר כי הגישה המוניסטית, שלפיה ישנה אחדות בין הנפש והמוח, עדיפה על הגישה הדואלית, שלפיה מדובר בשני מונחים שונים.

הצדקות פילוסופיות לתערו של אוקאם

לפני המהפכה המדעית האמינו המדענים כי העולם הינו פשוט, וכי תאוריות על טבעו של העולם צריכות לשקף פשטות זו. הצדקה זו שייכה את העיקרון לתחום המטאפיזיקה, כלומר הציבה אותו כהנחת יסוד אודות העולם. בעקבות המהפכה המדעית החלו המדענים לפתח תאוריות המראות את טבעו המורכב והחידתי של העולם. אז החלו הפילוסופים להצדיק את העיקרון במונחים אפיסטמולוגיים וקישרו אותו לדרך הפרקטית שבה מתורגם הידע בעת בניית תאוריות מדעיות. אף שכיום אלו הן ההצדקות המקובלות ל"תערו של אוקאם", עדיין יש כאלו הטוענים כי העיקרון נשען על מניעים מטאפיזיים נסתרים.

ביקורת

התער של אוקאם זכה במרוצת השנים, מאז יצירתו, לביקורות רבות מצד פילוסופים ומדענים.

עיוות השיקולים המדעיים

הביקורת העיקרית, המושמעת בדרכים רבות, על תערו של אוקאם היא שהוא מכניס שיקולים שאינם ממין העניין אל תוך המדע. המדע עוסק בחקר האמת, כפי שהיא ובחקר העולם כפי שהוא. הכנסת שיקולים התלויים בבני האדם ובתפיסה שלהם (פשטות וחסכונות) לתוך המדע היא בעייתית ועלולה לעוות את המדע. על פי ביקורת זו, כיוון שאין שום סיבה לחשוב שהאמת נמצאת דווקא בתאוריות הפשוטות יותר, וההיסטוריה של המדע רצופה במעברים מתיאורים פשוטים לתיאורים מורכבים ומסובכים יותר - אך גם נכונים יותר, יש להיזהר מלהכניס שיקולים הקשורים לפשטות ולחסכונות לתוך המדע. השיקולים היחידים שצריכים להילקח בחשבון הן אמת והתאמה לעולם. כל קריטריון נוסף יכול לעוות את התמונה.

תלות בזמן

לפי עיקרון אוקאם יש לבחור בתאוריה הפשוטה ביותר מתוך התאוריות המסבירות נושא מסוים, אולם בחירה כזו מעוררת בעיה של תלות בזמן. "תאוריה פשוטה" פירושה פשוטה כעת, לפי המידע הנוכחי. ייתכן שבעתיד, בעקבות מידע נרכש נוסף, תאוריה אחרת תהפך לפשוטה יותר להבנה ולישום ואז נאלץ לבחור בה. מכאן נובע שתערו של אוקאם הוא כלל תלוי - זמן שאינו מאפשר העדפת חוקים אוניברסליים ו"נצחיים".

יחסיות וסובייקטיביות

עיקרון אוקאם אומר שיש לבחור תאוריות פשוטות וחסכניות יותר. אך המושגים "חסכוני" ו"פשוט" הם מושגים יחסיים שאין להם הגדרה אוניברסלית מוחלטת. כאשר הגדרה זו חסרה גם חשיבותו של העיקרון פוחתת בהרבה. יש גם להזכיר שפשטות וחסכנות תלויות גם באישותו, דעותיו הקדומות והאידאולוגיה של המדען ועל כן גם הבחירה של התאוריה הפשוטה יותר הופכת לתלויה בבוחר, כלומר לסובייקטיבית.

עמימות, מעמדם של מושגי הפשטות והחסכונות

מעבר לאפשרות של היותם מושגי הפשטות והחסכונות יחסיים וסובייקטיביים, ייתכן גם שמדובר במושגים עמומים שלא ניתן להציג עבורם הגדרה מדויקת או קריטריונים מדויקים. הבחירה בתאוריה הפשוטה והחסכונית יותר, איפוא, יכולה להיות משימה בעייתית מבחינת ההצדקה שלה. פתרון אפשרי לבעיה זו, לפחות לגבי מושג החסכונות, יכול להיות רדוקציה של מושג החסכונות למספר הישים שתאוריה מסוימת מתחייבת לקיומם. אולם, ספירה כזו יכולה להיות גם היא בעייתית שכן היא יכולה להיות תלויה מאוד בתיאור של התאוריה ובדרך הצגתהּ, וכן היא כרוכה בבעיות פילוסופיות רבות (ביניהן בעיית העצם וכמה מהבעיות הבסיסיות של האונטולוגיה). על מנת לספור את מספר הישים (Beings) בתאוריה יש להבין מה ראוי למעמד "יש" ומה לא. אם התאוריה מתחייבת, למשל, לקיומו של בן - אדם - כיצד יש לספור זאת? האם אחד, כיוון שישנו בן אדם אחד? או שמא יותר (כי התאוריה מתחייבת גם לקיומם של לב, ריאה, מוח ועוד ישים רבים שקיומם נובע מקיומו של בן אדם). כאשר מדובר בישים שאינם חומריים (כגון כוח, אנרגיה וכו') או במושגים מופשטים - הדבר נעשה בעייתי אף יותר. הספירה תלויה מאוד ברמת התיאור, ואילו רמת התיאור יכולה לסבול מבעיה של עמימות.

שמרנות

בחירת היפותזות לפי עיקרון אוקאם יכולה גם להביא לשמרנות יתר. יש שיעדיפו תאוריה פשוטה יותר של אתמול על פני תאוריה מסובכת יותר של היום. דוגמה לכך היא שלא מעט מדענים העדיפו את התאוריה הפשוטה יותר של העברת מידע גנטי על ידי חלבונים בתוך התא על פני התאוריה המסובכת יותר של תפקיד ה - DNA בהעברת המידע הגנטי.

מעמדו של התער של אוקאם ומגבלותיו

אין להתייחס לעיקרון אוקאם ככלל או חוק אלא רק כהמלצה פראגמטית. אם נתייחס אליו ככלל, נבחר בעזרתו בתאוריה מסוימת על היותה פשוטה יותר. לפי קרל פופר, אם יום אחד נמצא תצפית שאינה תואמת תאוריה זו אזי תאוריה זו הופכת מיידית למופרכת ומבוטלת. אך, לפי אותו פופר, זה יפריך ויבטל מיידית גם את עיקרון אוקאם אשר בעטיו בחרנו קודם בתאוריה המופרכת.

טעות שכיחה היא לטעון שתערו של אוקאם אמור לתת כלי לבחירה בין תאוריות אמיתיות ושיקריות ולא כך הוא. התער עוזר לנו לבחור מתוך תאוריות אמיתיות שונות, את התאוריה הפשוטה יותר מבחינת הסבר, חסכנות ותוכן ולהשתמש בה להמשך הדרך המדעית. אך מה על שאר התאוריות, אלו שנדחו? הרי גם הן נכונות (לאותה עת)! מדוע בכלל לדחות תאוריות נכונות רק מפני שהן מורכבות ומסובכות יותר להבנה? רבים טוענים שתפקידו של מדען הוא לשלול ולדחות תאוריות שקריות ולא תאוריות מסובכות.

גלילאו גליליי לעג לתערו של אוקאם באומרו שיש לדחות את כל ספרי המדע ולבחור רק באותיות האלף - בית כי הרי בעזרתן אפשר להסביר כל דבר והן פשוטות יותר מספרי המדע.

בכל זאת, אין לשלול לחלוטין את העיקרון של אוקאם. הוא שימושי בתחומים כמו התחום הדידקטי - קל יותר להסביר וללמד תאוריות ומושגים בצורה פשוטה יותר מאשר בדרך מסובכת. בחירה של תאוריה פשוטה יותר יכולה להביא גם להפחתת עלויות בישום התאוריה, לעומת אחת מסובכת יותר.

שימושים נוספים לעיקרון

לעקרון "תערו של אוקאם" שימושים רבים נוספים. העיקרון משמש כקו מנחה בתורת המידע בנוגע לאורך מינימלי של מסר (Minimum Message Length), להצדקת גישות שונות הקשורות לאבולוציה, ועוד.

אוקאם (OCCAM) היא גם שפת - על במחשבים שפותחה על ידי INMOS, ושתוכננה במיוחד כדי לבטא אלגוריתמים מקביליים ואת יישומם ברשת של מעבדים. היא בנויה על העיקרון המינימליסטי של אוקאם, כלומר נמנעת מכפילות של מנגנונים בשפה שלא לצורך. בהקשר דומה, מעבדי מחשבים התואמים לגישת RISC מסוגלים לבצע רק אוסף מצומצם של הוראות פשוטות. יש בכך משום שימוש בתערו של אוקאם.

תערו של אוקאם משמש אף את אנשי המודיעין כפי שמוזכר בספר "מלחמה סודית ביותר" מאת ר. ו. ג'ונס (Reginald Victor Jones). ג'ונס היה ראש המודיעין המדעי הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. בספר הוא מביא את תערו של אוקאם כעיקרון מרכזי להבנת תמונת המודיעין בכלל ומודיעין טכנולוגי בפרט. לדוגמה, היטלר הצהיר במהלך המלחמה שגרמניה תשתמש בנשק הקטלני שלה מול הבריטים, ועל ג'ונס הוטל לבחון איזה נשק חדש גרמניה פיתחה. הוא מצא כי בנאום המלא אמר היטלר שלבריטניה יש את הצי המהווה את מרכז הכוח שלה וגם לגרמניה יש כלי מלחמה קטלני. כך הבין ג'ונס שעל פי ההסבר הפשוט ביותר היטלר מתכוון ללופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, המהווה את מרכז הכוח שלו.

תיאור יפה של שימוש בתערו של אוקאם לפענוח תעלומת רצח ניתן למצוא בספרו של אומברטו אקו "שם הוורד", המתרחש במנזר בתקופתו של אוקאם, ובו הבלש הפיקטיבי "ויליאם מבסקרוויל" עושה שימוש בכלים הלוגיים שעמדו לרשות אנשי תקופתו על מנת להסיק מסקנות שונות. חקירתו של הבלש הספרותי בן המאה ה - 19 שרלוק הולמס מתבצעת אף היא באופן דומה. בספרו "שקיעה" מביא אייזק אסימוב גרסה של אותו כלל פילוסופי וקורא לה "החרב של ת'רגולה" (Thargola's Sword) ; על פי כלל זה "עלינו להכות בחרב כל השערה שאיננה חיונית בהכרח".

שימוש מבודח בעיקרון זה, נעשה בידי הבלש החוקר "שרלוק המלוק" בסדרת ספרים לילדים ואחר כך החבובות של סדרת הטלוויזיה רחוב סומסום. לדוגמה בספר "שרלוק המלוק ותעלומת הטווידלבאג הגדול, או: הבלגן בחצר", שרלוק המלוק מגלה שאריות עוגה, נרות, סוכריות צלחות חד פעמיות, וכובעי יום - הולדת חרוטיים מנייר, ומשער שמדובר במפלצת איומה, הזורקת חפצים אלו על חיפושיות הטווידלבאג בעת שהיא רודפת אחריהם. השערתו הולכת ומסתבכת, עם גילוי הממצאים, עד שהוא מגיע אל ביתה של כלת יום ההולדת, אשר לא יכולה לארח אותו בביתה, כי אורחיה הטווידלבאגים ברחו, ומפלצת איומה נמצאת בביתה.

חלבון חוויות התאמה מסקנות דת תאולוגיה מסגרות הוכחות לאלוהים הוכחות לקיום האל הפשוט ביותר חומר תערו של אוקאם
נשמה - מבוא
... עם עולם הטבע בלתי הגיוני לומר "חומר רוצה" או "חומר בעל תודעה". האידאליזם שתומכיו סבורים שהאדם הוא רק נפש. הם שואלים שאלה פשוטה: איזו הוכחה ...
תורת ההכרה - מבוא
... באופן דדוקטיבי וחלקם שאפו לבנות מערכת כזו עבור כל הידיעה בכללותה. אידאליזם על פי האידאליזם ידיעה נרכשת בתהליך אפריורי בתוך הנפש מתוך מושגים שאינם נרכשים בניסיון. תהליך זה נקרא לפעמים גם אינטואציה או הסתכלות (לתוך ... ניתוח של קטגוריות בתהליך הנקרא דדוקציה טרנסצנדטלית. הוא קרא לתורתו אידאליזם טרנסצנדנטלי. הנושא העיקרי עבור אפיסטמולוגים אידאליסטיים הוא מרכזיות התבונה. ידיעה יכולה להרכש אך ורק דרך הנפש ולפיכך היא ...
מציאות - מבוא
... כל המציאות היא פיזית, או שיש לה גם חלקים שאינם פיזיים? (ישים כגון נשמות, נפשות, מימד רוחני של הקיום, אלוהים וכו'). בהקשר זה הוצגו תפיסות שונות כגון מטריאליזם, אידאליזם, דואליזם ועוד. מה מהווה חלק מהמציאות? מה קיים ומה לא קיים? האם אלוהים, למשל, קיים? האם ישים הקיימים במחשבה שלנו אך אינם ...
בודהיזם טיבטי - מבוא
... העמותות המאגדות קבוצות אלה, אינן פועלות למטרות רווח, אלא מבוססות על אידאליזם וכל פעילותן בהתנדבות. כל אדם החפץ ללמוד בודהיזם בישראל ולתרגלו יוכל כיום לבחור קבוצה המזוהה עם אחת משלוש דרכי הלימוד. קלאסיקה בודהיסטית בישראל קבוצת ...
פסיכולוגיה - מבוא
... החושים. ג'ורג' ברקלי (1753-1685), פילוסוף אירי שהמשיך את הקו של "הלוח החלק", סיכם את תורתו שנקראה אידאליזם, במשפט "להיות, זה להיות נתפש"; הוא חלק על לוק וטען שלא חייב להיות ...
פילוסופיה - מבוא
... והרבים, שינוי וקביעות. ההגות המערבית וההודית, עם דואליזם גוף - נפש חזק, נוטות שתיהן לאידאליזם סובייקטיבי או לדואליזם. משותפים להם גם הבסיס של ה"פסיכולוגיה העממית" המערבית - הכוללת אמת ושקר חדים, תחביר של נושא ונשוא ...
הרצון בגיל ההתבגרות
... עבור תלמידיו מקומות של חסד ואהבה בין גלי התרדמת האפתית ולמולם גלי האפשרות לאלימות המטלטלים את הנער/ה במסע של גיל ההתבגרות. שלושת כוחות הריפוי של המחנך הם: אידאליזם בחשיבה, דמיון ברגש והתלהבות והתפעמות ברצון. התלמיד, המחנך ובית הספר כולו מעוצבים דרכם. תודה ...
פילוסופיה של הנפש - מבוא
... והגוף אינם ישויות נפרדות אונטולוגית. עמדה זו פותחה בפילוסופיה המערבית על ידי פרמנידס במאה ה - 5 לפני הספירה ומאוחר יותר על ידי הרציונליסט ברוך שפינוזה. על פי האידאליזם הנפש היא כל מה שקיים והעולם החיצוני הוא נפשי או אשליה שנוצרת על ידי הנפש. על פי המוניזם הנטורליסטי, ישנם ... המקובלות של מוניזם בפילוסופיה המערבית הן פיזיקליסטיות. על פי הפיזיקליזם המוניסטי החומר הקיים היחידי הוא פיזיקלי ועליו להחקר על ידי המדע. צורה נוספת של מוניזם, אידאליזם גורסת שהחומר הקיים היחידי הוא נפשי. ברקלי האמין בצורה טהורה של אידאליזם. על פי גרסה מתוחכמת יותר, פנפסיכיזם, חוויות ותכונות נפשיות עומדות בבסיס חוויות ותכונות פיזיקליות. גרסה זו על ...
תודעה - מבוא
... פילוסופים מבחינים בין "תודעה פנומנלית" לבין "תודעה פסיכולוגית". יש שטוענים, כי לא ניתן להגדיר את התודעה. ישנן עמדות פילוסופיות רבות לגבי התודעה, הכוללות: ביהביוריזם, פסיכולוגיה קוגניטיבית, דואליזם, אידאליזם, פונקציונליזם, פנומנולוגיה, פיזיקליזם, פסודו - נומנליזם, ...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על אידאליזם
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: אידאליזם, איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להעריך את עצמך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להאמין בעצמך? איך להיגמל מהימורים? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לשנות תכונות אופי? איך להעביר ביקורת בונה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשפר את הזיכרון? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להיות מאושר ושמח? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לקבל החלטות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לנהל את הזמן? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לא להישחק בעבודה? איך לפרש חלומות? איך ליצור אהבה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך ועוד...



שקט נפשי אמיתי - הספר על: אידאליזם, איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? כעס ועצבים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להשיג איזון נפשי? דיכאון? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים ועוד...



להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם לדומם יש תודעה? האם באמת הכל לטובה? למה העולם קיים? איך נוצר העולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? בשביל מה לחיות? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? מה המשמעות של החיים? האם יש משמעות לחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להנות בחיים? למה לא להתאבד? איך להיות מאושר? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מי ברא את אלוהים? האם הכל אפשרי? אולי אנחנו במטריקס? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה יש רע בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל אישי מומלץ, אימון אישי לזוגיות, מאמן עסקי מומלץ בתחום אידאליזם - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 15:22:36 - wesi4