שינה + חלומות. מה יוצר אותם ? כיצד לזכור אותם ? וכיצד יש ללמוד מהם על עצמנו ? חלק 1.
ונקודה מעניינת למחשבה. ישנם חלומות שכאשר אדם חולם אותם הם נראים לו מציאותיים לגמרי, ברמת התחושות של הגוף ומבחינת החוויה של האדם אין הבדל בין המציאות לחלום (לדוגמא: בשלילי זיעה קרה או תחושת אושר בחיובי). וההסבר לכך הוא כי עיקר המציאות שלנו נוצרת ברמת המחשבה והתפיסה הסובייקטיבית שלנו את. ולכן גם חלום שאינו אמיתי לוגית, מציאותית, הרי שמאחר שהאדם נדמה לו שזו המציאות, הרי שהגוף עצמו מגיב בדיוק כאילו זו הייתה המציאות ומכן יש להבין את כוח המחשבה כמובן...
ועכשיו ניקח את כל העניין הזה של החלומות והשינה למקום נחמד מאוד של חיי היום יום שלנו. כידוע עיקר החיים של האדם זה לא מה שהוא עושה ומה שקורה לו, אלא רמת המודעות האישית שלו והחוויה האישית שלו ממה שקורה לו. עיקר תכלית החיים כמובן זה להיות כמה שיותר מאושר וכל העשייה שלנו במשך היום נעשית רק כדי לשפר את רמת האושר שלנו ואת מידת שביעות הרצון שלנו מהמציאות שלנו (רמת האושר = מידת ההתאמה שבין המציאות לבין הרצון).
גם כאשר אנחנו ערים במשך היום, גם אז ישנם אצלנו מצבים של שינה בהקיץ ושל עירנות. ונחדד את העניין, אם אנחנו אומרים כי התכלית היא להיות מאושר כמה שיותר, הרי שכאשר אדם מרוכז במחשבה שלו בחיובי שבחיים, הרי שאז הוא במצב של עירנות. אך כאשר האדם עובד לדוגמא (כדי לאפשר את הנסיבות שיאפשרו לו להיות מאושר) הרי שאז זהו מצב של שינה ביחס למטרה של האושר.
ז"א כאשר האדם במצב רוח חיובי, זהו מצב של עירנות כי אז האדם מחובר לעצמו ולעולמו.
לעומת זאת כאשר האדם עוסק בדברים השוטפים של היום יום, הרי שאז זהו מצב של שינה שבו האדם שקוע בדברים שהם לא באמת התכלית אלא רק האמצעי.
נמצא אם כן, כי הזמנים שאדם יושב בהם עם עצמו וטוב לו, אלו בעצם רגעי הערנות האמיתית וכל שאר הזמנים אלו בעצם מצבים של שינה וכפי שהתבאר במאמר האם אתה ישן בהקיץ תוך כדי שאתה ער ועוד. וכמובן שיש כאן רמות מסוימות של עומק השינה.
ז"א אין אדם ערני לחלוטין ואין אדם שישן לחלוטין, אבל בגדול העשייה היום יומית היא מצב של שינה ביחס למצבים של מודעות וחיבור למציאות האמיתית של העולם, שהיא כמובן הרבה יותר עמוקה מאשר רמת התפיסה השגרתית שלנו את המציאות היום יומית.
וכאן ישנן מספר אנלוגיות בין הדברים.
ככל שאדם ישן בצורה רגועה ופחות מתוך עייפות וסחיטת כוחות, כך הוא ערני יותר בשעת השינה. כך גם ככל שהעשייה של האדם נעשית מתוך מודעות אישית גבוהה יותר, כך הוא עירני יותר גם תוך כדי העשייה. לדוגמא: אדם עובד כדי שיהיה לו כסף, כדי שהוא יכול להתקיים, כדי שהוא יוכל להיות מאושר. עכשיו 2 אנשים הולכים לעבוד. אדם אחד הולך לעבוד במצב עירני, ז"א זוכר שהוא הולך לעבוד כדי להרוויח וכולי בשביל התכלית הסופית של האושר.
אדם כזה לדוגמא, לא יכעס במשך היום בעבודה, לא יתעצבן וכולי, כי זה הרי נוגד את התכלית של הפעולה עצמה של העבודה.
ז"א הוא עירני יותר במהלך השינה.
לעומת זאת אדם אחר הולך לעבוד כאשר הוא אינו ערני, ז"א הוא בטעות חושב כי תכלית העבודה היא צבירת הכסף / הכבוד וכל כיו"ב. אצל אדם כזה היום שלו לא ממש יהיה טוב, יהיו בו המון חלומות מפחידים של כעס, עצבים וכולי. למה?
כי הוא באמצע שינה מאוד רצינית. הוא אומנם נראה שהוא ער, אך בפועל, הוא ממש אבל ממש ישן, כי הוא לא זוכר את התכלית ואת הסיבה למה הוא בכלל עובד. כי אם הוא עובד בשביל התכלית להיות מאושר, אז מה הוא כועס כך כל הרבה, למה הוא עצבני וכולי, הרי זה נוגד את מטרת הפעולה עצמה. זה כמו שמישהו מצד אחד רוצה לחסוך כסף אך מהצד השני הוא מבזבז אותו תוך כדי שהוא חוסך אותו והרי אדם כזה פועל נגד המטרה שלו.
נמצא אם כן כי ככל שאדם עוסק בעשייה היום יומית מתוך מודעות אישית כי הדברים האלו אמורים לקרב אותו לתכלית, כך העשייה שלו נהיית חיובית יותר.
בחינוך ילדים כאשר ילד לומד משהו, אומרים לו תחזור על התרגיל הזה כ"כ הרבה פעמים עד כדי כך שגם אם יעירו אותך באמצע השינה אתה עדיין תדע את התשובה הנכונה. אותו הדבר כמובן הוא כאן.
ככל שאדם מתרגל יותר במצבים שבהם הוא עירני את המטרה של התכלית של החיים שלו, כך גם תוך כדי עשייה הוא לא שוכח את התכלית ואז כיף לו יותר במשך העשייה מאחר שהוא כל הזמן מחובר לתכלית הסופית. כי כידוע עיקר הטעויות נוצרת מחמת הריחוק מהתכלית וממילא ככל שאדם מטביע יותר בעצמו וברמת המודע שלו את התכלית שלו ואת הרצונות האמיתיים של התת מודע שלו, כך העשייה שלו נעשית לטובה יותר.
נקודה נוספת, כשם שהחלומות הם האינדיקציה על מה רץ לנו בתת מודע, כך גם הצורה שבה אנחנו מתנהגים בשעת שינה דהיינו בשעת העשייה השוטפת של החיים, היא אינדיקציה למה רץ לנו ברמות העמוקות יותר של החיים.
כאשר אדם מתעורר והוא זוכר כי היה לו לדוגמא חלום לא חיובי, הרי כדאי לו מאוד לטפל בכך, הרי הוא בעצם מבין שיש משהו מודחק בתת המודע.
כנ"ל ברגע שאדם רואה שהוא לדוגמא עצבני / עצוב / כועס במשך היום בעבודה / על הילדים / בזוגיות וכולי, הרי שברגע שהוא מתעורר, ז"א ברגע שהוא יושב עם עצמו לעשות חשבון נפש ולהסתכל על עצמו מבחוץ, הרי שבאותו הרגע יש לו בעצם אינדיקציה על כך שהוא לא באמת רגוע ולא באמת מספיק שלם עם עצמו, גם כאשר נדמה לו שהוא רגוע.
ילד חולם חלום מפחיד. בא אליו ההורה שלו ואומר לו שבוודאות יש משהו שמציק לו במשך היום. הילד לפעמים מכחיש, או מחמת חוסר רצון לספר, או מחמת חוסר מודעות. אבל בוודאי שיש משהו שמציק לו. כנ"ל כאן, אדם שכועס / אין לו מצב רוח כנ"ל במשך היום, בהכרח שגם שכאשר "טוב" לו, הרי שלא באמת טוב לו לחלוטין ברמת התת מודע. נניח שאדם יוצא לחופש כדי לנקות את הראש והוא בטוח שהכי טוב לו בעולם שזהו מצב של עירנות ומודעות ביחס למצב של העבודה השוטפת.
אם כאשר הוא חוזר לעבוד הוא עצבני וכולי, הרי שבהכרח שיש משהו שמציק לו ושהוא לא שלם איתו גם כאשר הוא בטוח שהכל טוב לו כאשר הוא "נהנה" לדעתו, בדיוק כמו שאצל אותו הילד אנחנו יודעים בוודאות כי החלום המפחיד הוא אינדיקציה על כך שמשהו מציק לו כאשר הוא בטוח שטוב לו במשך היום.
ומכאן כמובן שצריך ללמוד מוסר השכל גדול ולהסתכל על הדברים בעין אמיתית, כי כשם שהחלומות הם אינדיקציה על מה שמודחק אצלנו בתת המודע, כך התגובות שלנו והחוויה שלנו במשך הדברים שאנחנו עושים בשוטף, היא בהכרח אינדיקציה על הדברים שאנחנו מדחיקים כאשר נדמה לנו שטוב לנו. אם אדם לדוגמא לא נהנה כאשר הוא עובד, הרי שגם כאשר הוא נהנה הרי שגם אז הוא לא באמת נהנה.
כי חוסר ההנאה מהרגע תוך כדי עבודה, הוא סוג של חלום רע, שהוא אינדיקציה לכך שגם כאשר האדם ער ונהנה, הרי שגם אז יש משהו בתת המודע שמציק לו.
לעומת זאת, כאשר אדם מחובר לתכלית שלו ולאושר הפנימי ולמציאות שלו, הרי שאצל אדם כזה לדוגמא, הוא ייהנה תמיד גם תוך כדי עבודה וכולי, כי הוא עירני גם תוך כדי שינה.
וכשם שהגוף צריך שינה כדי לשרוד וכדי שהאדם יוכל להיות עירני, כך גם האדם צריך לדוגמא להתפרנס כדי שהוא יהיה מסוגל לחיות ולהיות מאושר ממה שיש לחיים להציע.
וכשם שמטרת השינה היא אינה השינה, כך גם מטרת העבודה היא אינה העבודה אלא היא בסך הכל כלי שנועד לאפשר לאדם את הקיום ואת האושר.
וכשם שלישון יותר מידי או פחות מידי זה כמובן גורם נזק למוח, כך גם לעבוד / לאכול וכולי יותר מידי זה גורם נזק לרמת המודעות של האדם, כי השינה אין תכליתה עצם השינה, אלא בסך הכל היא פונקציה שנועדה לאפשר לגוף להיות ערני.
כנ"ל בכל הרבדים של האדם שהם נחשבים לשינה, אם עושים מהם יותר או פחות מידי, כגון מי שלא אוכל כי הוא "עסוק", או מי שאוכל למטרת אכילה בלבד, או מי שלא מתפרנס בכלל או מי שעובד וצובר יותר מידי למטרת הצבירה, וכן הלאה הרי שבשני המקרים האלו הסטייה מנקודת האיזון, היא גורמת לאדם לנזק לרמת המודעות ולרמת האושר שלו.
לסיכום: ככל שאדם עירני יותר וחיובי יותר, כך השינה שלו ברבדים השונים טובה יותר. אם החלומות של האדם אינם טובים, הרי שהוא צריך להתבונן פנימה כאשר הוא ער. אם העשייה היום יומית של האדם לא מקרבת אותו אל האושר וגורמת לו להיות מאושר יותר, הרי שצריך לעשות חושבים ולראות להשלים את מה שחסר שם... בהצלחה.
במאמר הזה יש תשובות לשאלות רבות כגון: מה יוצר את החלומות? מה גורם לנו לחלום על דברים מסוימים? מה אומרים עלינו החלומות שלנו? מה גורם לנו לזכור את החלומות שלנו או רק חלק מהם? מהם רמות העומק של השינה שלנו? אילו רבדים של המודעות שלנו פועלים בשעת השינה? מהו תפקידו של התת מודע בשעת השינה? עד כמה אנחנו מודעים לעצמנו בשעת השינה? כיצד אפשר לזכור את החלומות?
מהי רמת המודעות של האדם בשעת השינה? מה יוצר חלומות אצל ילדים? מה גורם לחלומות מפחידים שיש לילדים? מה גורם לחרדות להיות חזקות יותר דווקא בלילה? למה בבוקר ובמשך היום החרדות חלשים יותר? האם יש משמעות לחלומות שלנו ומהי? מה הקשר שבין התת מודע שלנו לבין החלומות שלנו? על מה לעולם לא נחלום? האם האדם ישן תוך כדי שהוא חושב שהוא ער? האם האדם באמת נהנה כשהוא חושב שהוא נהנה? כיצד ניתן לבדוק ולדעת עד כמה טוב לך כאשר אתה חושב שטוב לך? ועוד
050-3331-331