לא ניתן לומר שלפני שנוצר ה''יש'' לא היה כלום. אין דבר כזה ''כלום''.

ה"יש" הוא תנאי לקיומו של ה''אין''.

וה"אין" הוא תנאי לקיומו של ה"יש".

האין תוחם את גבולות היש, והיש תוחם את גבולות האין.

אם אחד לא קיים, השני מתבטל.

מחויב שהם נוצרו ביחד. מחויב שהם מקשה אחת.

-

אין חיים ללא מוות.

אין טוב ללא רע.

אין חם ללא קר.

אין אור ללא חושך.

אין עונג ללא סבל.

הפכים יכולים להתקיים רק ביחס זה לזה. ברגע שאחד ההפכים מתבטל, אין אפשרות קיום להפך השני.

הקיום של ההפכים נמצא רק אצלכם בראש.

הכל אחד!

ברגע שמתרחש שינוי באחד, התודעה שלכם מכילה את השינוי כשתי ישויות שונות ומתרגמת אותם להפכים.

* בשביל שתשמעו רעש, אתה חייבים שיתבצע שינוי. רעש אחיד ולא משתנה, לא יכול להתקיים בתודעתכם. אתם פשוט לא תשמעו אותו.

כאשר רעש אחד עובר שינוי, נוצרת בתודעה שלנו אשליה של רעשים שונים זה מזה.

* בשביל שתראו תמונה כלשהי, האור חייב לעבור שינוי, להישבר.

כאשר אור אחד נשבר, נוצרת אשליית נפרדות של ריבוי אורות שיוצרת ריבוי תמונות שונות זו מזו.

* אם תכנסו לחדר שיהיה בו רק ריח אחד קבוע ולא משתנה... אתם תריחו את הריח בהתחלה בגלל השינוי מהריח שמחוץ לחדר.

אבל אחרי מספר דקות, לא תריחו כלום.

ריח אחד שעובר שינוי, יתן תחושה של ריבוי ריחות שונים.

* בשביל שמערכת העצבים שלכם תשדר מגע, היא חייבת לחוש בשינוי. במצב של חוסר תזוזה רצוני כל האיברים שלכם נוגעים זה בזה באופן אחיד וקבוע ולכן אתם לא מקבלים שידור של מגע.

אך אם תזיזו את אחד האיברים שלכם, השינוי יצור תחושות מגע.

מגע אחד שלכם באדם אחר, יכול להיתפש כעשרות מגעים מופרדים זה מזה. אבל בגלל שהאדם יודע שאתם שלחתם מגע אחד, הוא מבין שכל תחושות המגע שהוא חש, מקורם ממגע אחד.

* בלשון שלנו קיימים מעל 10 אלף פקעיות טעם.

הן קולטות מולקולת מנוזל ומתרגמות אותו לטעם.

הנוזל שלכם בפה הוא קבוע לרוב ולכן כרגע לא תחושו בטעם (אלא אם הפה עבר שינוי בנוזלים. כגון יובש).

בשביל שתרגישו טעם, אתם צריכים שיתבצע שינוי בנוזלים בחלל הפה. ככל שהמזון או השתייה יכילו יותר מלקולות שונות, ככה תבדילו ביניהם.

הטעם הוא אחד. השינוי שהמולקולות עוברות יוצר אשליית טעמים נפרדים ע"י פקעיות הטעם בלשון שלכם.