... - התיחסות היהדות לסיגופים ונזירות "כל ימי נזרו קדש הוא לה'" (במדבר ו, ח) אדם מחליט ביום בהיר להתנזר מן החיים. האם נוהג הוא כראוי, לדעת ... התשובה היא - כן. לכאורה, כך משמע מפרשת השבוע שלנו. וכה נאמר בפרשת הנזיר: "איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר... מיין ושכר יזיר... שכר לא ישתה... כל ימי נזרו קדש הוא לה' " (במדבר ו, ב - ח). המשפט האחרון במובאה הוא המוליך למסקנה, שהנזיר הפורש מתענוגות החיים הוא הקדוש, והבוחר בדרך ההסתגפות בחר בעבודת ה' הראויה והרצויה. חיזוק לעמדה זו אנו ... בהערתו הבלשנית של הפרשן הנודע רבי אברהם אבן עזרא, המצביע על המילה "נזיר" כנגזרת מן המילה "נזר", שמשמעותה - כתר. שכן "כל בני אדם הם עבדי תאוות העולם, והמלך באמת, שיש לו נזר ... שגם התלמוד מעלה אדם זה על נס: "אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד. פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. אמרתי לו: בני, מה ראית להשחית ... ואמר: "מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו. אמרתי לו: בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל" (נדרים דף ט, ב). לפניכם, איפוא, אישור תלמודי לערכו הרם של האדם המסתגף, האומר "לא" להנאות ... בעיני התורה, אם פרישותו הינה דוגמא לדרך החיים הנכונה - מדוע בתום ימי נזירותו עליו להקריב קרבן חטאת, הוא הקרבן, שמקריב האדם שנכשל בחטא כלשהו? הלא כך נאמר בכתוב: "ועשה הכהן אחד ... מאשר חטא על הנפש" (שם, יא). מהו החטא, המעיב על מעשה ההתקדשות של הנזיר? מסתבר, ש"מעשה קדושה" זה, הפרישות עצמה היא החטא. ועל שחטא בנזירות הוא מביא קרבן כפרה. חטא גדול הוא, אם כן, להתרחק מצוף ההנאות, שמזמן העולם. אסור למנוע מן הגוף את מה שהתורה התירה לו. חוטא הוא, אם כן הנזיר - גיבור פרשתנו. ואכן, רבו הפרשנים ופוסקי ההלכה בישראל, ששללו בתכלית את הסגפנות כדרך המובילה אל הקדושה. ... למיניהן, כדי להפריח לבד מנטרות אישיות. ואילו אצלנו, הושמה לראש הנזיר המתבודד והמסתגף עטרת הקוצים של החוטא. אנו אומרים "כן" לחיים כמות שהם, כי "אין הקב"ה רוצה" - אם נצטט את ... טועמים את טעמה של המבוכה. האם לא ראינו בתחילת דברינו, שהתורה העניקה לנזיר את התואר "קדוש"? האם לא נשק שמעון הצדיק לנזיר הצעיר, שעלה כנזיר מדרום הארץ? מבוכתנו אף תגדל, כשהעיון בדף הבא בתלמוד (נדרים דף י, א), יבהיר לנו. ששמעון הצדיק עצמו טוען, שהנזיר חוטא הוא. מדוע, אפוא, התרגש מן הנזיר הצעיר? כלומר, מה פשר יחס דו ערכי זה של הפרשה לנזיר? כך הגענו אל תורת הגמילה המקראית. ממנה עולה, לדעת פרשנים מסוימים, שהנזיר הוא אכן קדוש וחוטא כאחת. דמות האדם הרצוי, בעיני התורה, הוא האדם החי והנהנה מחייו, בגבולות שההלכה ... כלומר, ברבדים הנסתרים שבנפשו, בתת - מודע, רבצה הנטייה לחטא. החלטת הנזירות, שהחליט באותו רגע, הצביעה על אומץ לב וכוחות נפשיים גדולים. היה לו העוז לשים סכר מעשי, שמנע מאשד ... לשכרות היא החטא. הכוח להתמודד עמה הוא הקדושה. ועל כן, נאמר בפרשה על הנזיר, אחרי ימי הנזירות, כך: "ואחר ישתה הנזיר יין" (שם, כ). הלא אם כבר חלפו ימי הנזירות, ומותר הוא בשתייה, מדוע ממשיך הכתוב לקור אלו "נזיר"? כי ימי הנזירות השיבוהו אל האיזון הנפשי. מעתה, שולט הוא מחדש בכוחותיו. מעתה, גם אם ישתה יין במידה הקצובה והבריאה, נותר הוא "נזיר". "נזיר" מלשון "נזר". מלך על עצמו, שכוס יין החיים הטובים בידיו. ...

... יגידו לך "לא, אני יכול לחיות כל חיי בלי מין ואני לא ארגיש בדידות ולא ארגיש כלום". ש: נזירים. אליעד: לא נזירים זה לא נזירים זה פשוט לא מביא לו תועלת מלכתחילה. בן אדם שיש לו התניה שאומרת לו שמין מביא לו תועלת אז הוא לא יכול לחיות בלי מין כי אם נגיד יש לו התניה בראש שאומרת שמין משדר ...

... למרות שהם באמת ישנים? מה ההבדל בין מורה רוחני שהתעורר לחלוטין באמת לבין הנזיר שמכר את הפרארי שלו ושהוא רק חושב שהוא התעורר למרות שהוא עדיין ישן? איך להרגיש שאתה אלוהים שישן ושחולם את המציאות הזאת? האם ...

... אחראית היא פיתתה אותו היא נתנה לו לאכול עכשיו האישה זה כאילו היא השטן היא אחראית לכל הצרות בעולם, עכשיו השאלה היא האם זה שדתיים או אנשים רוחניים או נגיד נזירים או כמרים או בודהיסטים או כל אלה שמתנזרים ממין האם יש פה משהו ... עוד משהו. ש: משהו עם שלמות זאת אומרת בסיפור האישה היא כאילו חלק שלקחו ממנו הוא היה שלמות והאישה היא נגיד שהוא מתנזר מאישה הוא מרגיש שלמות. אליעד: אתה חושב שנזיר בודהיסטי כשהוא מנסה להתנזר מנשים או מה שזה לא יהיה זה בגלל ...

... קומארה - קספה [1] נדד סביב קוסלה עם קבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים, והגיע לעיירה בשם סטביא. שם נשאר להתגורר מצפון לסטביא ביער סימספא. [2] ובאותה העת הנסיך פאיאסי התגורר ... 'הפרוש קומארה - קספה נודד סביב קוסלה עם קבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים. הוא הגיע לסטביא ונשאר להתגורר מצפון לסטביא ביער סימספא. ובנוגע לקספה המכובד נפוצו דיווחים טובים: "הוא ... לא קיימים." "טוב, אדוני", אמר העוזר, והעביר את ההודעה. I.לאחר מכן הנזיר פאיאסי, מלווה בברהמינים ובבעלי - הבית של סטביא, הלך אל יער סימספא, היכן שהמכובד קומארה - קספה היה ולאחר שהחליף ...

... פעם אחת הבהגווה נדד בארץ הקאסי בחברת קבוצה גדולה של נזירים. אז אמר הבהגווה לנזירים: נזירים, אני לא אוכל ארוחות בלילה [i]. מאחר ואני לא אוכל ארוחות בלילה, אני יודע בוודאות בריאות טובה, חופש ממחלות, חיוניות, כוח ונוחות. בואו נזירים, המנעו גם אתם מלאכול ארוחות בלילה. אם לא תאכלו ארוחות בלילה, גם אתם תדעו בוודאות בריאות ... חיוניות, כוח ונוחות. "בסדר גמור, אדון נכבד, " השיבו הנזירים האלו לבהגווה. אז, מאוחר יותר, הבהגווה נדד בשלבים בארץ הקאסי והגיע לעיירה קטנה הנקראת קיטאגירי בעיר בני הקאסי, היא קיטאגירי. באותה העת, שני הנזירים הידועים בשם אסג'י ופונבסוקה, התגוררו בקביעות בקיטאגירי. נזירים רבים פנו אל הנזירים אסג'י ופונבסוקה ואמרו להם: "אדונים נכבדים, הבהגווה ונזירי המסדר לא אוכלים ארוחות בלילה. אדונים נכבדים, הבהגווה ונזירי המסדר, אשר לא אוכלים ארוחות בלילה, יודעים בוודאות בריאות טובה, חופש ממחלות, חיוניות, כוח ... חופש ממחלות, חיוניות, כוח ונוחות. " כאשר הדבר נאמר, הנזירים אסג'י ופונבסוקה אמרו לנזירים האלו: "אדונים נכבדים, אנחנו אוכלים בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר הצהריים. אנחנו שאוכלים ... אנו נאכל בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר הצהריים. כאשר הנזירים הללו לא יכלו לשכנע את הנזירים אסג'י ופונבסוקה, הם הלכו אל הבהגווה, ברכו אותו לכבוד, ולאחר שהתיישבו במקום ראוי פנו אל הבהגווה כך: "אדון נכבד, פנינו אל הנזירים אסג'י ופונבסוקה ואמרנו להם: 'אדונים נכבדים, הבהגווה ונזירי המסדר לא אוכלים ארוחות בלילה. אדונים נכבדים, הבהגווה ונזירי המסדר, אשר לא אוכלים ארוחות בלילה, יודעים בוודאות בריאות טובה, חופש ממחלות, חיוניות, כוח ... חיוניות, כוח ונוחות. ' "כאשר דבר זה נאמר, אדון נכבד, הנזירים אסג'י ופונבסוקה אמרו לנו: 'אדונים נכבדים, אנחנו אוכלים בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר ... ואחר הצהריים. ' אדון נכבד, מאחר ולא יכולנו לשכנע את הנזירים אסג'י ופונבסוקה אנו מדווחים על העניין לבהגווה. " אז אמר הבהגווה לאחד הנזירים "בוא נזיר, קרא לנזירים אסג'י ופונבסוקה במילים האלו: 'המורה קורא לאדונים הנכבדים. '" "בסדר גמור, אדון נכבד, " השיב הנזיר לבהגווה והלך אל הנזירים אסג'י ופונבסוקה להם אמר: "המורה קורא לכם אדונים נכבדים. " הנזירים אסג'י ופונבסוקה השיבו "בסדר גמור, אדון, ", הלכו אל הבהגווה, ולאחר שברכו אותו בכבוד התיישבו במקום ראוי. הבהגווה פנה אל שני הנזירים אסג'י ופונבסוקה אשר ישבו במקום ראוי, ואמר להם: "האם זה נכון, נזירים, שנזירים רבים פנו אליכם ואמרו" אדונים נכבדים, הבהגווה ונזירי המסדר לא אוכלים ארוחות בלילה... אם לא תאכלו ארוחות בלילה, תדעו בוודאות בריאות טובה, חופש ... ונוחות? " האם זה נכון שכאשר הדבר נאמר, אתם השבתם לאותם נזירים: "אדונים נכבדים, אנחנו אוכלים בערבים, בבקרים, במשך היום ואחר הצהריים... אנו נאכל בערבים, ...

... שהבהגווה יגיע ברגע המתאים לו. " אז הבהגווה סידר את גלימותיו בהתאם, לקח את קערת - הנדבות ואת גלימתו העליונה, ופנה אל אולם האסיפות יחד עם קבוצת הנזירים. משהגיע לשם הוא רחץ את כפות רגליו, נכנס לאולם האסיפות והתיישב מנגד לעמוד האמצעי כשפניו פונות למזרח. כך גם הנזירים רחצו את כפות רגליהם, נכנסו לאולם האסיפות והתיישבו לאורך הקיר המערבי, כשפניהם למזרח, והבהגווה לפניהם. וכך גם השקיאנים מקפילבטהו רחצו את כפות ... מדבריו של המכובד אננדה. [i] 'תכונותיו' - לדוגמא, זכר או נקבה. 'מאפייניו' - לדוגמא, הבעה או צורת התנהגות. [ii] התרגול הרוחני - brahmacariya. [iii] הנזיר נפטר מחוסר הנוחות הקיים של הרעב ומונע הופעה של אי נוחות נוספת כתוצאה מאכילה מופרזת. [iv] שחרור התודעה - cetovimutti: כלומר, ארהטה פהלה סמאדהי ...

... נפסקות בשלב ההארה השלישי - אנאגאמי - מאגה (angmi-magga). 'עייפות ועצלות' ו'חוסר מנוחה' נפסקות רק בשלב הארהנטיות (arahatta-magga). בסוטרת 'פירות הפרישות' [viii] מתאר הבודהה נזיר הזונח את חמשת ההפרעות והופך חופשי מהן: לאחר שזנח ...

... (פריסה לגילוי מצב בלתי ידוע) הפריסה מיועדת לגילוי מצב שאינו ברור לשואל ומבוססת על קלף הכהנת הגדולה, כפי שנכתב בספרם של הויו באנזף ואקרון (סי. פי. פריי) - "הטארוט של קראולי". קלף הכהנת הגדולה מתאר דמות של נזירה המקריבה עצמה לאל, לרוח ולידע נשגב: הכהנת הגדולה יושבת זקופה על כיסא אבן בין 2 עמודים - בועז ויכין שמסמלים את הניגודים: טוב / רע, כן / לא. ...