הפרסברציה מופיעה לפעמים כתופעת לוואי לליקויי בקשב.

פרסברציה פירושה המגמה לחזור על פעולה כגון: כתיבה, ציור דיבור, מבלי להפסיק בזמן ובמקום המתאים. אין ביכולת הילד לעבור ממערך נפשי אחד למערך אחר. גם כשהתנאים בסביבה משתנים הילד מוסיף להגיב במצב החדש על פי דפוסי תגובה שהשתמש בהם לגבי המצב הקודם והמוכר. לדוגמא הוא ימשיך לצייר דמות אחת אע"פ שהיא מתנגשת בדמות אחרת שצייר על אותו הגיליון. או יכתוב אות או מילה אחת פעמים אחדות, או יחזור על סיפור שסיפר לפני כמה רגעים.

המחשבה דוהרת מצד אחד אך דורכת במקומה. כמו מכונית ששקעה בחול המנוע מוסיף לפעול והגלגלים מסתובבים סיבוב צירים בלי יכולת להתקדם.

אין לילד לקוי הלמידה הסובל מפרסברציה יכולת לבלום את עצמו, הוא צריך גורם שישים קץ לפעולתו ורק אז הוא יעבור למערך חדש וימשיך בדרכו. לדוגמא סוף הגיליון במחברת יפסיק את כתיבתו, או הוראה ברורה מגורם חיצוני שיפריד בין הפעולה שהילד עושה ע"י פעולה שונה, לדוגמא הגננת משחקת עם הילדים צליל פותח במילה, הילד קולט את כללי המשחק, במידה והגננת רוצה לעבור לפעילות דומה אחרת לדוגמא חריזה של מילים רצוי שהיא תעשה משחק של פעילות גופנית קפיצות, מחיאות כפיים או משהו אחר אך שונה מהפעולה הקודמת בצורה משמעותית, ורק אז תמשיך הגננת במשחקי מילים.

בכלל הרבה מאד אנשים אוהבים את אזור הנינוחות שלהם, המקום המוכר התגובות הידועות המוכרות גם אם הן מזיקות או בלתי יעילות אנשים נוטים לחזור אליהם.

הפרסברציה מתגלה בצורות שונות, לדוגמא חזרות רבות על תוכן זהה. לפעמים צף הנושא ועולה גם לאחר שהילד כבר עבר לנושא חדש. הילד חוזר לפתע למחשבה שנשתיירה מהעבר, מבלי שיהיה כל קשר הנראה לעין בינה לבין הנושא שבו הוא עוסק כעת. התנהגות זו תצטייר כתעלומה בעיני המורה, המצפה מן הילד לתגובה מתאימה למטלה שלפניו, והמופתע מן העובדה שהוא אינו מדבר או פועל לעניין.

מורה שיעמוד בפני תעלומות כזו, יטיב להבין את התנהגות הילד אם ייזכר בפעולות שקדמו לפעולה הנוכחית וינסה למצוא את הקשר הסמוי שבין ההווה והעבר.

פרסברציה תבלוט במיוחד כשהילד יצטרך להתמודד עם סדרה ארוכה של מטלות דומות. לכן יש להימנע מלדרוש ממנו פעולות בעלות אופי אחיד הנמשכות פרק זמן ארוך. רצוי יותר לעבור מפעילות לפעילות תוך פרקי זמן קצרים יחסית. כמו כן רצוי להבליט את ההבדל שבין המטלות הבאות בסמיכות זו אחר זו על מנת שהילד לא ייתפס לפרסברציה. המורה ישתדל להפריד בין הנושאים ע"י שיר או סיפור, או יתכנן את הלימודים כך שפעילות הכרוכה בתנועה תבוא אחרי שיעור בקריאה.

קשה לילד להסתגל לעולם הנתפס אצלו כבלתי יציב ובעל תהפוכות רבות. בגלל חוסר הבטחון שלו הוא דבק בתגובות מוכרות, כדי ליצור הרגשה של רציפות הגיונית. כמו כן הילד חושש מאתגרים חדשים, כיון שאין לו רצף במחשבה הילד "מעדיף" לחזור על התנהגות המוכרת לו.

קשרו פיל קטן שיצא לאויר העולם עם חבל לעמוד קטן, הפיל הרגיש כבול ולא משוחרר וניסה כמובן להשתחרר. משך בחבל אך הרגיש מחנק משך ומשך והרגיש מצוקה גדולה יותר, לאחר כמה ניסיונות "הבין" הפיל שלא כדאי לו לנסות למשוך בחבל זה כואב, חונק ולא עוזר, הפיל הפסיק לנסות.

עברו שנים הפיל גדל ונהיה חזק. הפיל התחיל להופיע בפני אנשים בקרקס כפי שאמנו אותו, בסוף המופע נקשר הפיל לעמוד הקטן עם החבל וראה זה פלא הפיל לא ניסה למשוך בחבל ולהשתחרר למרות שהיה בכוחו וביכולתו לעשות זאת בקלות. במשיכה אחת קלה הוא היה מצליח בכך, מה שמנע ממנו לעשות זאת הייתה חווית הכישלון והתסכול שחווה בעבר והיא זאת המלווה אותו גם עתה.

נשתדל ליצור לילד אמון וחוויות הצלחה שיניעו אותו לעשיה ואמון ביכולתו. נעזור לו ע"י קטיעת רצף הפעולות לצאת מהפרסברציה.