החיים טובים ויש בהם הרבה אושר אם מחפשים אותו, יש כל כך הרבה דברים יפים בעולם אבל לפעמים האדם מפספס אותם בדרך ולא נהנה מהם. הדבר דומה לאדם שנוסע ברכבת ויש מלא נופים יפים, אבל הוא כל הזמן חושב מתי הוא יגיע ליעד? הוא למעשה לא נהנה מהדרך.

כך אותו הדבר אדם שחי ממטרה למטרה, הוא כל הזמן חושב מה אני צריך לעשות ומגדיר לעצמו דברים אני צריך לעשות מזמן ככה לזמן ככה את זה ומזמן ככה לזמן ככה את זה, ולא שם לב שהדברים משתנים כל רגע. לכל רגע את החשיבה שלו ולכל זמן את ההחלטה שלו ומה שנכון להרגע לא יהיה נכון בעוד כמה רגעים.

החיים הם דינמיים וכל הזמן דברים משתנים, אין קבוע ובלתי משתנה בחיים, אז האדם בעצם מרוב שהוא חי ממטרה למטרה אפילו שהוא מגיע למטרה הוא לא מרוצה. הוא נשאר עצוב וכלום לא עוזר לו.

ובעצם את הדבר החשוב ביותר הוא שוכח עליו נדבר בהמשך. הוא כל הזמן מפחד מדברים רעים שיקרו לו ודברים טובים נותנים לו אופציה לחשוב על ההיפך שיקרה. וככה הוא תמיד מפחד לאבד ולא שמח ממה שכבר יש לו.

בעצם כל מה שתביא לו יגביר לו את הדאגה, תתן לו כסף הוא לא יישן בלילה בשקט, כל דבר ממש רק יגביר לו את חוסר השקט בחיים. בעצם הוא עושה דברים בלי לחשוב העיקר לעשות. כאילו האדם הוא רובוט של רצונות של אחרים ושל הרצונות שלו, כאילו פועל מתוך אינסטינקט העיקר לעשות כך וכך והעיקר לעשות כך וכך. אבל מה המטרה של כל אלה? האדם כבר כל הזמן אומר זה למטרה של זה אבל הוא לא מגיע למטרה סופית של הדברים. מה כל זה יוביל אותו? הוא לא יודע למה הוא עושה, הוא לא יודע על מה הוא מדבר.

והדבר הכי חשוב זה קודם כל שהאדם ישב עם עצמו וישאל את עצמו למה אני רוצה כך וכך? הוא יגיע למסקנה כי הוא מפחד מהפונקציה ההפוכה שתקרה לו. אבל למה לפחד מהפונקציה ההפוכה? כי הוא לא רוצה אותה. כי הוא חושב שמה שהוא רוצה זה טוב, ומה שהוא לא רוצה זה רע. מי החליט שמה שהוא חושב שהוא רוצה זה טוב, ומה שהוא לא רוצה זה רע? לפעמים האדם עצמו ולפעמים האנשים סביבו.

ואולי זה ההיפך? יש מצבים דווקא שאדם טועה בדרך הוא מגלה שהדרך שהוא עשה לא מובילה למטרה ומנסה דרך אחרת ושוב מנסה דרך אחרת, עד שהוא מגיע למטרה. אז דווקא כשאדם לא הגיע למטרה הוא מגלה במה הוא טעה ואיך הוא יכול במציאות להגיע אל הדרך להשיג את הדבר הזה. מטעויות אפשר להתקדם בחיים, מכל דבר אפשר להתקדם בחיים, אין הבדל בין טעות ללא טעות. כל דרך שאדם יבחר בה היא טובה באותה מידה.

אדם מחפש משהו להיאחז בו והדבר הכי טוב להיאחז בו הוא האמת דווקא. האדם שואל: איך להינות מהחיים? התשובה היא: אנחנו יוצרים לעצמנו מטרות כדי להינות מהדרך אליהן, וכל דבר שאדם עושה בהשגת המטרה הוא טוב באותה מידה (כל עוד הדברים לא מזיקים) והדבר הכי חשוב הוא ההבנה של הדברים, כי כאשר אדם מבין שכל דבר שהוא יעשה הוא טוב, אז ממילא הכל טוב וממילא הוא זורם עם הדברים. ולכן בזכות ההבנה הזו האדם פטור מכל מאמץ.

והמסקנה היא לזרום עם הדברים בהתאם לאותו הרגע...