נרפים אתם נרפים או' פרעה לבני ישראל... ותבן לא יינתן לכם. כשיוצאים משה ואהרון מאת פרעה, נפגשים עם בנ"י אשר או' להם ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו.
משה מתלונן בפני הקב"ה למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני. הקב"ה עונה למשה, אתה תראה...
פרשתנו וארא פותחת... ויאמר אליו אני ה'.
מהי האמירה אני ה', אמירה אשר באה למעשה לענות, לנחם את משה לאחר האירועים הקשים שעבר בדיבורו עם בנ"י. או' רש"י על אתר אני ה', "נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפני ".
עיקר ענינו של האדם, חיפוש, זיהוי והכרה שהקב"ה נמצא בכל מקום ומקום, נמצא בכל עשיה ועשיה, בין אם העשיה לרוחינו ומתאימה לנו ברגע נתון, בין אם לאו.
ההכרה, האמונה והידיעה שטבע הטוב להיטיב, הקב"ה שהינו טוב ענינו רק להיטיב לנבראיו ולמתהלכים לפניו.
או' הקב"ה למשה "אני ה' " יש לומר ללמד את בנ"י להכיר ולדעת שאני ה' נמצא בכל מקום בכל עשיה ובכל מעשה, ממילא כל עשיה כל מעשה, ענינו טובה בלבד. ענינו להיטיב למתהלכים לפני. הקושי, האי רצון בהכרה שהכל מאיתו יתברך, היא הגורמת לכאב לקושי, אשר לעיתים הינו קשה מנשוא. משה או' לקב"ה למה הרעותה לעם הזה, למה זה שלחתני. משה מלין, בני אינם מוכשרים לקבל שליחותו אליהם, אין בהם את היכולת לראות הטוב שבדבר. עונה הקב"ה למשה אתה תראה, כאשר בך תהיה הראיה וההכרה הברורה והשלמה שטבע הטוב הינה להיטיב, ותוכל לראות שגם בסנה אשר איננו אוכל, שם אני, כשתוכל לראות, להבין ולהאמין שגם כבד פה וכבד לשון יכול לדבר עם פרעה, שכן "מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי ה' ".
הכרה זו שאני ה' והכל לטובה זוהי הדרך ליציאה מצרה לרווחה, זוהי הדרך לצאת מעבדות לחרות ולהיות לעם סגולה.
טבע האדם להאמין באשר רואות עיניו. עיני האדם רואות לרחוק, אך ראיתם קרובה מאוד עד כדי עוורון ביחס לראיה הכללית העולמית. האמונה היא אשר מאפשרת לאדם לראות ממש לרחוק, לראות את אני ה', נאמן לשלם שכר טוב להולכים לפני.
ההכרה שבכל דבר, בכל מקום ואירוע, יד ה' היא המפעילה, ממילא הכל לטובה.
"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם".
האבות לא "ידעו את אני ה' ", לא ידעו מראש המציאות הזו של טבע הטוב להיטיב, הם נצרכו לגלות זאת בעצמם. גילוי אני ה' ע"י האבות הביאה אותנו לידיעה מראש של אני ה', נאמן לשלם שכר טוב להולכים לפני.
050-3331-331